חזוֹן יוֹחָנָן 16
| שמעתי קול אדיר מן ההיכל אומר לשבעת המלאכים:”לכו ורוקנו על הארץ את שבע הקערות שמכילות את זעם אלוהים!“ | 1 |
| המלאך הראשון עזב את ההיכל ורוקן את קערתו על הארץ. פצעים איומים, מבחילים ומכאיבים התפשטו על בשר האנשים, שנשאו את סימן החיה והשתחוו לפסלה. זו הייתה מכת שחין. | 2 |
| המלאך השני רוקן את קערתו על הים, ומי הים הפכו לדם – כדם אנשים מתים – וכל נפש חיה בים מתה. | 3 |
| המלאך השלישי רוקן את קערתו על הנהרות והמעיינות, ומימיהם הפכו לדם. | 4 |
| שמעתי את מלאך המים מכריז:”צדיק אתה במשפטיך, זה שהיה, ההווה והקדוש. | 5 |
| אתה משלם לבני־האדם כגמולם! הם שפכו את דמם של נביאים ומאמינים רבים, וכעת אתה משקה אותם בדם!“ | 6 |
| ומן המזבח שמעתי קול:”אכן, אמת וצדק משפטיך, ה׳ אלוהי צבאות.“ | 7 |
| המלאך הרביעי רוקן את קערתו על השמש, ואלוהים נתן לשמש רשות לצרוב באש את בשר בני־האדם. | 8 |
| בני־האדם נצרבו מהחום הלוהט, וקיללו את שם האלוהים אשר הכה אותם במכות נוראות אלה. אף־על־פי־כן הם לא חזרו בתשובה ולא כיבדו את אלוהים. | 9 |
| המלאך החמישי רוקן את קערתו על כסא המלכות של החיה, וחושך כיסה את ממלכתה. תושבי ממלכתה נשכו את לשונם מכאב | 10 |
| וקיללו את אלוהי השמים, מפני שהביא עליהם את הפצעים והכאב, אך בכל זאת לא חדלו ממעשיהם המושחתים. | 11 |
| המלאך השישי רוקן את קערתו על הנהר הגדול פרת, ומימיו התייבשו כדי להכין דרך למלכים הבאים מן המזרח. | 12 |
| ראיתי מפי התנין, מפי החיה ומפי נביא השקר (החיה השנייה) יוצאות שלוש רוחות טמאות דומות לצפרדעים. | 13 |
| היו אלה רוחות השדים שמחוללות ניסים ונפלאות; הן מגייסות את מלכי העולם למלחמה נגד אלוהים, ביום המשפט הגדול של אלוהי צבאות. | 14 |
| ”שימו לב, הנני בא בשעה בלתי־צפויה – כגנב. ברוכים הממתינים לי בערנות ובשקידה, ומכינים את בגדיהם כדי שלא ילכו ערומים ומבוישים.“ | 15 |
| אז קיבצו רוחות השדים את כל צבאות העולם במקום הנקרא”הר־מגידו“. | 16 |
| המלאך השביעי רוקן את קערתו באוויר, ומכיסא אלוהים אשר בהיכל השמים נשמע קול אדיר:”תם ונשלם!“ | 17 |
| רעמים רעמו, ברקים הבריקו והתחוללה רעידת אדמה עצומה שכמוה לא הייתה בכל היסטוריה האנושית. | 18 |
| העיר הגדולה נחלקה לשלושה, וערי העולם נחרבו. אלוהים זכר את מעשי השחיתות של בבל הגדולה ולכן השקה אותה ביין זעמו. | 19 |
| איים שלמים נעלמו, הרים הפכו למישור, | 20 |
| ומן השמים הומטרו על האנשים אבני־ברד שמשקלם כ־50 קילוגרם. בני־האדם חרפו וגידפו את אלוהים בגלל מכת הברד הנוראה. | 21 |
