< מתיו 9 >

ישוע חזר לסירה, חצה את האגם ושב לכפר־נחום עיר מגוריו. 1
Yesu nengila mubhwato, nambuka nakinga mumusi gunu ekalamoga.
מספר אנשים הביאו אליו בחור משותק על אלונקה. כשראה ישוע את אמונתם, אמר לבחור:”התעודד, בני, כי נסלחו לך חטאיך!“ 2
Lola, nibhamuletela omunu unu aliga afuye omubhili amamibhwe kwigodolo. ejile alola elikisha lyebhwe, Yesu namubhwila omunu unu aliga afuye omubhili, “Mwana wani, ubhe na likondelelwa, Ebhibhibhi bhyao bhyeswalililwa”
”איש זה מגדף!“אמרו בלבם מספר סופרים. (כי מי מלבד אלוהים יכול לסלוח על חטאים?) 3
Lola, Amwi ya bheigisha bhe bhilagilo nibhaikati abhene kwa bhene, “Omunu unu kafuma”
ישוע ידע את מחשבותיהם, ולכן שאל אותם:”מדוע אתם חושבים מחשבות רעות? 4
Yesu namenya obhiganilisha bhwebhwe naikati,”Kulwaki omwiganilisha amabhibhi mumyoyo jemwe?
לבן האדם, יש סמכות לסלוח על חטאים, אך מכיוון שכל אחד יכול לומר דברים סתם, אז אפגין לכם את סמכותי.“הוא פנה אל הנער המשותק ואמר לו”קום! קפל את האלונקה שלך ולך הביתה!“ 5
Nichinuki chinu chili changu okwaikati, “Ebhibhibhi bhyao bhyeswalililwa' angu okwaikati,' Imelegulu ulibhate?
6
Nawe mumenye ati, Omwana wa Adamu ali no bhutulo obhokusasila ebhibhibhi...”aikile ago kuunu aliga afuye omubhili, imelegulu, gega ligodolo lyao, ugende ika ewao”
הבחור קפץ על רגליו לנגד עיניהם, והלך לביתו. 7
Niwo omunu uliya nemelegulu nagenda mumusi gwae.
פחד אחז את הנוכחים, והם הודו לה׳ ושיבחו אותו על שנתן כוח כזה לבני־אדם. 8
Elikofyanya lyejile lyalola ago, nibhalugulu nibhamulasa Nyamuanga, unu ambhayanile obhutulo obhwo abhanu.
כשישוע הלך משם הוא ראה בבית־המכס את גובה המכס, מתתיהו.”בוא והיה תלמיד שלי“, אמר לו ישוע. מתתיהו קם, עזב את הכול מאחוריו והלך אחרי ישוע. 9
Mbe Yesu ejile akalabhao okusoka ao, namulola omunu unu atogwaga Matayo, unu aliga enyanjile olubhaju lunu abhalipisha bho bhushulu. Namubhwila ati, “Ndubha anye” Nemelegulu namulubha.
בערב כשאכלו ישוע ותלמידיו בביתו של מתתיהו, הצטרפו אליהם מוכסים וחוטאים אחרים. 10
Yesu ejile enyanja koleleki alye ebhilyo munyumba, nibhaja abhalipisha bho bhushulu bhamfu na bhajabhi nibhakobhela okulya amwi na Yesu na bheigisibhwa bhae.
הפרושים כעסו מאוד ואמרו לתלמידיו:”מדוע הרב שלכם אוכל בחברת החוטאים האלה?“ 11
Niwo Amafalisayo gejile olola kutyo, nibhabhakolela abheigisibhwa bhae ati, “Kulwaki omwiigisha wemwe kalya ebhilyo amwi na bhatobhesha bho bhushulu na bhanu bhajabhi?”
ישוע השיב להם:”אנשים בריאים אינם זקוקים לרופא; אלא שהחולים זקוקים לרופא!“השיב להם ישוע, 12
Yesu ejile ongwa ago, omwene naikati,”Abhanu bhanu bhali bhaanga bhatakwenda mulagusi, tali bhanu bhali bhalwae.
והוסיף:”עתה לכו ולימדו את משמעות הפסוק:’כי חסד חפצתי ולא‎ זֶבַח‘. לא באתי לקרוא לצדיקים לחזור בתשובה, כי אם לחוטאים.“ 13
Jibheile Mugende mujokwiigila insonga yendemo, “Enenda echigongo na siyo chiyanwa” Kulwokubha nejile, ti kubhalengelesi okuta, tali kubhebhibhibhi.
יום אחד באו תלמידי יוחנן אל ישוע ושאלו:”מדוע תלמידיך אינם צמים כמונו וכמו הפרושים?“ 14
Niwo abheigisibhwa bha Yowana nibhamujako nibhaikati, “Kulwaki eswe na mafalisayo echisibha, nawe abheigisibhwa bhao bhatakusibha?”
”האם יכולים ידידי החתן להתאבל ולצום בזמן שהוא נמצא אתם?“השיב להם ישוע בשאלה.”אולם יבוא יום שהחתן יילקח מהם, ואז הם יצומו.“ 15
Yesu nabhabhwila ati, Enibhusha abhaelegesha bha mutwasi abhatula okujubha anu omutwasi kabha alinabho? Nawe jinsiku jilikinga anu Rata omutwasi aligegwa okusoka kwebhwe, niwo bhalisibha.
”מי תופר טלאי מבד חדש על בגד ישן? הרי הטלאי מהבגד החדש יינתק ויגדיל את החור בבגד! 16
Atalio omunu unu kata echilepa cho mwenda omuyaya ku mwenda gwa kala, echilepa echitemuka okusoka ku mwenda na ngutemuka muno.
ומי ממלא יין חדש בחביות רקובות? הרי היין יבקע את החביות ויישפך החוצה! יין חדש יש לשמור בחביות חדשות. כך יישמרו היין והחביות.“ 17
Bhatalio bhanu bhanu abhatula omuvinyo omuyaya muchinu echo muvinyo gwa kala, bhakechula nibhakola, olwai olutemuka, omuvinyo ogusokamo nolwai olunyamuka. Kulwejo, ogutulwa omuvinyo omuyaya mu lwai oluyaya na bhyona ebhibha bhianga.
בשעה שישוע דיבר בא אליו הרב של בית־הכנסת המקומי והשתחווה לפניו.”בתי הקטנה מתה ממש עכשיו, “אמר הרב,”אולם אתה תוכל להחיות אותה, אם רק תבוא ותיגע בה.“ 18
Omwanya gunu Yesu abhabhwilaga emisango ejo, lola, omukulu umwi owemilimu naja nalamya imbele yae, Naikati, “Omuhansha wani kama okufwa woli anu, nawe ija uteko okubhoko kwao na kasubha okulola lindi,
ישוע קם והלך אחרי הרב, ותלמידיו הצטרפו אליו. 19
Niwo Yesu Nemelegulu na mulubha na bheigisibhwa bhae ona.
בקרב הקהל שהלך אחריהם הייתה אישה שסבלה משטף דם מתמיד במשך שתים־עשרה שנה. היא עמדה מאחורי ישוע ונגעה בקצה מעילו, 20
Lola, omugasi unu aliga naulula amanyinga kwo mwanya gwa miyaka kumi ne bhili, naja yeyi na Yesu nakunyako olubhala lwo mwenda gwa Yesu.
מפני שחשבה:”אם רק אגע בבגדו, ארפא!“ 21
Kulwokubha aikilati,”Labha ndakunyako omwenda gwae, any eniulila.”
ישוע פנה לאחור ואמר לאישה:”התעודדי בתי, אמונתֵך ריפאה אותך.“ובאותו רגע היא נרפאה. 22
Yesu nainduka namulola namubhwila ati, “Muyala, siga kufwa mwoyo, elikilisha lyao lyakukola wiulile,”No mwanya ogwo ogwo omugasi oyo neulisibhwa omwanya ogwo.
ישוע הגיע לבית הרב וראה את המתאבלים שבכו וקוננו קינות. 23
Yesu ejile akinga munyumba yo mukulu we milimu, abalolele abhabhumi bhwa jinkuli ne bhise bhya bhanu bhaliga nibhasekana.
”לכו מכאן כולכם!“קרא ישוע.”הילדה לא מתה; היא רק ישנה!“אולם כולם צחקו לו. 24
Omwene naikati, “Musoke anu, kulwokubha omuyala unu achali kufwa, tali amamile. Nawe abhene nibhamuseka nokumugaya.
ברגע שיצאו האנשים נכנס ישוע לחדר הילדה, אחז בידה, והיא קפצה ממיטתה בריאה לגמרי. 25
Na bhanu bhaulusibhwa anja, omwene nengila munda namugwata okubhoko omuyalakaji nemuka.
השמועה על הנס הנפלא הזה התפשטה בכל האזור. 26
Emisango jinu nijikumuka mumusi gwona.
כשעזב ישוע את בית הרב, הלכו בעקבותיו שני עיוורים וצעקו:”בן דוד, רחם עלינו!“ 27
Niwo Yesu aliga nalabhao okusoka awo, bhalume bhabhili bhaofu nibhamulubha. Nibhasekana kwo bhulaka nibhaikati,”Echisabhwa uchifwile chigongo, Omwana wa Daudi.”
שני העיוורים נכנסו אל הבית שבו התארח ישוע, והוא שאל אותם:”האם אתם מאמינים שאני יכול להשיב לכם את ראייתכם?“”כן, אדון, “ענו השניים,”אנחנו מאמינים.“ 28
Akatungu kanu Yesu akingile mumusi, abhaofu bhaliya nibhamujako. Yesu nabhabhwila ati, “Okwikilisha ati enitula okola?” Nibhamusubhyati “Nichimali, Ratabhugenyi”
ישוע נגע בעיניהם ואמר:”משום שהאמנתם, תירפאו.“ 29
Niwo Yesu nakunyako ameso gebhwe naikati,”Najikolekane kutyo kwimwe lwakutyo elikilisha lyemwe lili”
לפתע יכלו השניים לראות. ישוע הזהיר אותם שלא יספרו על כך לאיש, 30
Ameso gebhwe ngegulwa. Niwo Yesu nabhakomelesha nabhalagilila naikati,”Mwiyangalile munu wona wona ataja kumenya omusango gunu.”
אולם השניים לא שמעו בקולו ופרסמו את דבר הנס בכל הארץ. 31
Tali abhanu bhanu bhabhili nibhagenda nibhalasha emisango jinu mbala jona ejomusi.
כשעזב ישוע את המקום הוא פגש אדם אילם שהיה אחוז שד. 32
Niwo abhalume bhaliya bhabhili bhejile okugenda jebhwe, Lola, omunu umwi mutita unu aliga alinyilwe na masabwa nasilwa ku Yesu.
ישוע גירש את השד, והאיש החל לדבר. ההמונים נדהמו וקראו:”מעולם לא נראו דברים כאלה בישראל!“ 33
Amasabwa gejile omusokako, omunu oyo omutita namba okuloma. Liijo nililugula nilyaikati,”Jinu jichaliga kubhonekana mu Israeli.
אולם הפרושים אמרו:”אין פלא שהוא יכול לגרש שדים, הרי הוא מקבל את כוחו משר השדים!“ 34
Nawe Amafalisayo bhaliga nibhaikati,”Kubhakulu bha masabwa, kabhilimya amasabhwa”
ישוע עבר בכל הערים והכפרים שבאזור, כשהוא מלמד בבתי־הכנסת ומבשר את החדשות הטובות על מלכות השמים. בכל מקום שבו ישוע ביקר הוא ריפא את האנשים מכל מיני מחלות. 35
Yesu nagenda mumisi na mubhijiji. Nagendelela okwiigisha mumekofyanyisho, nalasha echigambo cho bhukama, no kwiulisha amalwae ga bhuli mbaga nobhulenga bhwa bhuli mbaga.
הוא ריחם על כל האנשים שלא ידעו מה לעשות ולאן לפנות. הם היו כמו כבשים תועות בלי רועה. 36
Ejile alola ebhise bhya bhanu, nabhasasila, kulwokubha bhanyakile no kufwa mumyoyo. Bhaliga bhali kuti nyabhalega jinu jitana mulefi.
”הקציר כה רב אך הפועלים כה מעטים!“אמר ישוע לתלמידיו. 37
Nabhabhwila abheigisibhwa bhae.”Ebhigeswa ni bhyamfu, Tali abhakosi nibho abhatilu.
”התפללו ובקשו מהאחראי על הקציר שידריך ויכשיר לעבודה פועלים רבים יותר!“ 38
Kulwejo bhangu mumusabhwe Ratabhugenyi we bhigeswa, koleleki atume abhakosi mubhigeswa bhyae.”

< מתיו 9 >