מתיו 9
| ישוע חזר לסירה, חצה את האגם ושב לכפר־נחום עיר מגוריו. | 1 |
Amaiba: le, Yesu E da bu dusagaiga aligila heda: le, hano degele, Hi moilaiga doaga: i.
| מספר אנשים הביאו אליו בחור משותק על אלונקה. כשראה ישוע את אמונתם, אמר לבחור:”התעודד, בני, כי נסלחו לך חטאיך!“ | 2 |
Ilia da gadoi dialu dunu debea da: iya ligisi, Ema oule misi. Yesu da ilia dafawaneyale dawa: su hou ba: beba: le, oloi dunuma amane sia: i, “Nagofe! Mae beda: ma! Dia wadela: i hou da gogolema: ne olofoi dagoi.”
| ”איש זה מגדף!“אמרו בלבם מספר סופרים. (כי מי מלבד אלוהים יכול לסלוח על חטאים?) | 3 |
Be Sema olelesu dunu mogili da amo hou ba: beba: le, ilia asigi dawa: su ganodini amane sia: i, “Amo dunu da lasogole sia: sa!”
| ישוע ידע את מחשבותיהם, ולכן שאל אותם:”מדוע אתם חושבים מחשבות רעות? | 4 |
Be Yesu da ilia asigi dawa: su ba: i dagoi. Amaiba: le, E amane sia: i, “Dili abuliba: le wadela: lewane dawa: sala: ?
| לבן האדם, יש סמכות לסלוח על חטאים, אך מכיוון שכל אחד יכול לומר דברים סתם, אז אפגין לכם את סמכותי.“הוא פנה אל הנער המשותק ואמר לו”קום! קפל את האלונקה שלך ולך הביתה!“ | 5 |
Adi hou da asaboila: ? Na da gadoi diala dunuma, ‘Dia wadela: i hou da gogolema: ne olofoi dagoi,’ sia: ma: bela: ? O Na da ema, ‘Wa: legadole laloma!’ sia: ma: bela: ?
| 6 |
Be Dunu Egefe da osobo bagade dunuma gogolema: ne olofosu ima: ne gasa defele gala. Amo dilia dawa: ma: ne, Na da hamomu.” Amalalu, E da gadoi dialu dunuma amane sia: i, “Wa: legadole, dia debea gisawane diasuga masa!”
| הבחור קפץ על רגליו לנגד עיניהם, והלך לביתו. | 7 |
Amalalu, e wa: legadole, ea debea gaguia gadole, gisawane, ea diasuga asi.
| פחד אחז את הנוכחים, והם הודו לה׳ ושיבחו אותו על שנתן כוח כזה לבני־אדם. | 8 |
Dunu huluane da amo hou fofogadigili ba: i. Gode da amo Hina hou osobo bagade dunuma iabeba: le, ilia da Godema nodonanu.
| כשישוע הלך משם הוא ראה בבית־המכס את גובה המכס, מתתיהו.”בוא והיה תלמיד שלי“, אמר לו ישוע. מתתיהו קם, עזב את הכול מאחוריו והלך אחרי ישוע. | 9 |
Amo sogebi yolesili, asili, Yesu da dunu ea dio amo Ma: diu amo su lidisu seseiga esalebe ba: i. Yesu da ema amane sia: i, “Nama fa: no bobogema!” Amalalu, Ma: diu da wa: legadole, Yesuma fa: no bobogei.
| בערב כשאכלו ישוע ותלמידיו בביתו של מתתיהו, הצטרפו אליהם מוכסים וחוטאים אחרים. | 10 |
Yesu amola Ea ado ba: su dunu ilia da Ma: diu ea diasuga ha: i manusa: asi. Amalalu, su lidisu dunu amola wadela: i hamosu dunu bagohame ilima gilisibi ba: i.
| הפרושים כעסו מאוד ואמרו לתלמידיו:”מדוע הרב שלכם אוכל בחברת החוטאים האלה?“ | 11 |
Amo hou ba: beba: le, Fa: lisi dunu da Yesu Ea ado ba: su dunu ilima amane adole ba: i, “Dilia Olelesu dunu E da abuliba: le gilisili su lidisu amola wadela: i hamosu dunu ili gilisili ha: i nanabela: ?”
| ישוע השיב להם:”אנשים בריאים אינם זקוקים לרופא; אלא שהחולים זקוקים לרופא!“השיב להם ישוע, | 12 |
Yesu da ilia sia: nabi. E amane sia: i, “Hame oloi dagumui dunu da manoma legesu dunuma hame maha, - oloi dunu fawane.
| והוסיף:”עתה לכו ולימדו את משמעות הפסוק:’כי חסד חפצתי ולא זֶבַח‘. לא באתי לקרוא לצדיקים לחזור בתשובה, כי אם לחוטאים.“ | 13 |
Gode Sia: da agoane dedei diala, ‘Na da gobele salasu hou hame be gogolema: ne olofosu amola asigi hou fawane hanai gala.’ Amo ea bai hogola masa! Na da hou ida: iwane hamosu dunu lidimusa: hame misi. Na da wadela: i hou hamosu dunu lidimusa: misi.”
| יום אחד באו תלמידי יוחנן אל ישוע ושאלו:”מדוע תלמידיך אינם צמים כמונו וכמו הפרושים?“ | 14 |
Amalalu, Yone Ba: bodaise ea ado ba: su dunu da Yesuma doaga: le, amane sia: i, “Ninia amola Fa: lisi dunu da eso bagohame, Godema nodone sia: ne gadomusa: , ha: i manu hame naha. Be dia ado ba: su da amo hou hame hamosa. Abolebela: ?”
| ”האם יכולים ידידי החתן להתאבל ולצום בזמן שהוא נמצא אתם?“השיב להם ישוע בשאלה.”אולם יבוא יום שהחתן יילקח מהם, ואז הם יצומו.“ | 15 |
Yesu E bu adole i, “Uda lamu dunu, e amola ea na: iyado dunu huluane da gilisili esalea, ea na: iyado da hame da: i dioiwane esala. Be hobea, uda lamu dunu da ilima samogeiba: le, ilia da e bu hame ba: muba: le, ilia da da: i dioiba: le, ha: i mae nawane hou hamomu.
| ”מי תופר טלאי מבד חדש על בגד ישן? הרי הטלאי מהבגד החדש יינתק ויגדיל את החור בבגד! | 16 |
Dunu da ilia abula hea gadelai amoga abula gaheabolo gala hame nodomesa. Gaheabolo abula da hea amoga hedolo fadegamu, amola gadelai da bu bagade hamomu.
| ומי ממלא יין חדש בחביות רקובות? הרי היין יבקע את החביות ויישפך החוצה! יין חדש יש לשמור בחביות חדשות. כך יישמרו היין והחביות.“ | 17 |
Amola dunu ilia da waini gaheabolo amo ohe gadofo gaga hea ganodini hame sala. Agoane hamoi galea, waini gadofo da fudugala: le, wadela: idafa ba: mu. Waini amola da sogadigili, fisi dagoi ba: mu. Be waini gaheabolo da waini gadofo gaheabolo ganodini salimu da defea. Amasea, waini amola gadofo da noga: le dialumu.”
| בשעה שישוע דיבר בא אליו הרב של בית־הכנסת המקומי והשתחווה לפניו.”בתי הקטנה מתה ממש עכשיו, “אמר הרב,”אולם אתה תוכל להחיות אותה, אם רק תבוא ותיגע בה.“ | 18 |
Yesu da amo sia: nanoba, Yu fi ouligisu dunu da Yesuma doaga: le, muguni bugili, Ema amane sia: i, “Na diwi da wahadafa bogoi. Be Dia da ea da: i amoga Dia lobo ligisia, e da bu uhimu.”
| ישוע קם והלך אחרי הרב, ותלמידיו הצטרפו אליו. | 19 |
Amaiba: le, Yesu amola ea ado ba: su dunu ilia da wa: legadole, ea diasuga doaga: musa: asi.
| בקרב הקהל שהלך אחריהם הייתה אישה שסבלה משטף דם מתמיד במשך שתים־עשרה שנה. היא עמדה מאחורי ישוע ונגעה בקצה מעילו, | 20 |
Oloi uda afae amo da ode fagoyale gala ea maga: me bagade ahoasu, amo daYesuma fa: no bobogele, Ea abula fe digili ba: i.
| מפני שחשבה:”אם רק אגע בבגדו, ארפא!“ | 21 |
E da Yesu Ea abula digili ba: seauhimu, amo ea asigi dawa: su ganodini dawa: i galu.
| ישוע פנה לאחור ואמר לאישה:”התעודדי בתי, אמונתֵך ריפאה אותך.“ובאותו רגע היא נרפאה. | 22 |
Yesu da delegili, amo uda ba: i dagoi. E da ema amane sia: i, “Na diwi! Dia dogo denesima! Di da dafawaneyale dawa: beba: le uhi dagoi.” Amalalu, amo uda da hedolo uhibi ba: i.
| ישוע הגיע לבית הרב וראה את המתאבלים שבכו וקוננו קינות. | 23 |
Amalalu, Yesu da sinagoge hina dunu ea diasuga doaga: loba, baidama dusu amola didigia: su dunu bagohame ba: i.
| ”לכו מכאן כולכם!“קרא ישוע.”הילדה לא מתה; היא רק ישנה!“אולם כולם צחקו לו. | 24 |
E da ilima amane sia: i, “Gadili masa! Uda mano da bogoi hame. E da golai diala.” Amane sia: beba: le, dunu huluane da Eba: le oufesega: i.
| ברגע שיצאו האנשים נכנס ישוע לחדר הילדה, אחז בידה, והיא קפצה ממיטתה בריאה לגמרי. | 25 |
Be ilia dunu huluane gadili sefasi ba: loba, Yesu da misini, amo uda mano ea lobo gagui. Amalalu, a:fini da wa: legadoi.
| השמועה על הנס הנפלא הזה התפשטה בכל האזור. | 26 |
Isala: ili dunu huluane amo soge ganodini da amo gasa bagade hou nabi dagoi.
| כשעזב ישוע את בית הרב, הלכו בעקבותיו שני עיוורים וצעקו:”בן דוד, רחם עלינו!“ | 27 |
Yesu da amo sogebi yolesili, asili, si dofoi dunu aduna da Ema fa: no bobogelalebe ba: i. Ela da amane wele sia: i, “Da: ibidi ea mano, anima asigima!”
| שני העיוורים נכנסו אל הבית שבו התארח ישוע, והוא שאל אותם:”האם אתם מאמינים שאני יכול להשיב לכם את ראייתכם?“”כן, אדון, “ענו השניים,”אנחנו מאמינים.“ | 28 |
Yesu da diasu ganodini golili daloba, si dofoi dunu da Yesuma doaga: i. Yesu E amane sia: i, “Na da alia si fadegamu defele esala, amo alia da dafawaneyale dawa: bela: ?” “Ma, hina!” ela bu adole i.
| ישוע נגע בעיניהם ואמר:”משום שהאמנתם, תירפאו.“ | 29 |
Amaiba: le, E da elea si digili ba: i dagoi. “Alia dafawaneyale dawa: i hou defele ba: ma!”
| לפתע יכלו השניים לראות. ישוע הזהיר אותם שלא יספרו על כך לאיש, | 30 |
Amalalu, elea si da fadegai dagoi ba: i. Be Yesu da gasawane elama, eno dunuma mae adoma: ne sia: i.
| אולם השניים לא שמעו בקולו ופרסמו את דבר הנס בכל הארץ. | 31 |
Be ela da asili, Ea sia: mae nabawane, dunu huluane amo soge ganodini esalu ilima olelei dagoi.
| כשעזב ישוע את המקום הוא פגש אדם אילם שהיה אחוז שד. | 32 |
Amo dunu da gadili ahoananoba, eno dunu da sia: hamedei dunu amo ea dogoga Fio liligi aligila sa: i, Yesuma oule misi.
| ישוע גירש את השד, והאיש החל לדבר. ההמונים נדהמו וקראו:”מעולם לא נראו דברים כאלה בישראל!“ | 33 |
Yesu da amo wadela: i a: silibu fadegale fasi dagoi. Amalalu, amo dunu da ea lafidili bu sia: baoui. Dunu huluane fofogadigili amane sia: i, “Amo hou ninia Isala: ili soge ganodini degabodafa ba: sa!”
| אולם הפרושים אמרו:”אין פלא שהוא יכול לגרש שדים, הרי הוא מקבל את כוחו משר השדים!“ | 34 |
Be Fa: lisi dunu da amane sia: i, “E da wadela: i a: silibu hina ea gasaga amo liligi fadegasa.”
| ישוע עבר בכל הערים והכפרים שבאזור, כשהוא מלמד בבתי־הכנסת ומבשר את החדשות הטובות על מלכות השמים. בכל מקום שבו ישוע ביקר הוא ריפא את האנשים מכל מיני מחלות. | 35 |
Yesu da ilia moilai huluane amoma doaga: le, ilia sinagoge diasu ganodini Gode Ea Hinadafa Hou olelelalu. E da oloi dunu huluane uhinisi dagoi.
| הוא ריחם על כל האנשים שלא ידעו מה לעשות ולאן לפנות. הם היו כמו כבשים תועות בלי רועה. | 36 |
Be E da dunu bagohame gilisibi ba: beba: le, bagadewane asigi galu. Ilia da sibi ouligisu dunu hameba: le, gasa hame sidi agoane dialebeba: le, E da bagade asigisu.
| ”הקציר כה רב אך הפועלים כה מעטים!“אמר ישוע לתלמידיו. | 37 |
Amaiba: le E da Ea fa: no bobogesu dunuma amane sia: i, “Dafawane! Ha: i manu yoi da bagade. Be faimu dunu da bagahamedafa.
| ”התפללו ובקשו מהאחראי על הקציר שידריך ויכשיר לעבודה פועלים רבים יותר!“ | 38 |
Amaiba: le ha: i manu gamisu Hina Ema sia: ne gadoma. E da faimu dunu asunasima: ne, sia: ne gadoma.”
