מתיו 6
| ”היזהרו שלא תעשו את מעשיכם הטובים לפני כולם, כדי שכולם יראו ויכבדו אתכם, כי ככה אין לכם שכר מאביכם שבשמים. | 1 |
Dabt Iyesus hank'owa bíet, «Ashuwots taan be'enee err sheeng fino ash shinatse finoniyere it tooko korde'ere, maniyalbakó daritsitso it nihoke eegor k'awntso daatsratste.
| אם אתה נותן נדבה, אל תספר על כך לכולם, כפי שעושים הצבועים. הם אף תוקעים בשופר בבית־הכנסת לכבוד זה, כדי שכולם יעריצו את צדקנותם. אני אומר לכם: הם יקבלו את מה שמגיע להם. | 2 |
Eshe t'owwotssh n'ímoor, ash shinatse shunewna etiru git alberetswots Ik' k'oni moonat werind weerindatse bo k'alirwok'o be'ewosh k'alk'ayere, arikon itsh keewirwe, booye shin shino bo k'awntso daatsdek'rnee.
| אם אתה נותן נדבה, עשה זאת בסתר – אל תספר לידך השמאלית מה שעושה ידך הימנית. | 3 |
Neemó tewdi doon ni ímoor n k'ani kisho b́ k'alirwo n giri kisho b́danawok'owa.
| ואז אביכם שבשמים, הרואה במסתרים, יגמול לכם. | 4 |
Eshe n tewdi doo áátson wotowe, ááshon finetso bek'irwo nnih n sheeng fini k'awntso neesh dashetwe.
| ”כשאתם מתפללים, אל תנהגו כמו הצבועים, המתפללים בפינות רחוב ובבית־הכנסת כדי שכולם יראו אותם. אני אומר לכם: שכרם אתם. | 5 |
«Ik'o it k'onor git alberetswotsk'o wot k'ayere! bo asho boosh b́bek'etwok'owa erŕ Ik' k'oni moonat werind weerindatse need'de Ik' k'ona boshunfoni. Ariko itsh keewirwe, bohe bok'awntso shin shino daatsdek'rnee.
| כשאתם מתפללים, היכנסו לחדר לבד, נעלו את הדלת והתפללו בסתר אל אביכם. ואז אביכם שבשמים, הרואה את הנעשה במסתרים, ייתן לכם שכר בגלוי. | 6 |
Nee Ik'o nk'onormó, n moots kindde nfengesho ic'de'er ááshon beyirwo nnihi k'onwe, ááshon n k'ontso bek'irwo nnihi k'awntso neesh dashetwe.
| ”אל תחזרו שוב ושוב על אותה תפילה, כפי שנוהגים עובדי האלילים. הם חושבים שיקבלו תשובה רק אם יחזרו על תפילתם פעמים רבות. זכרו: אביכם יודע מה שאתם צריכים לפני שאתם מבקשים זאת ממנו! | 7 |
«It Ik'o it k'onor Ik' ash woterawwotskok'o ay ooshiwon keewk'ayere, bo ananshdek' ayoto bo keewtsosh Ik'o bok'ono b́ k'ebetwok'oweya boosh bíariri?
| 8 |
Itmó it nih itsh geyit keewo bín it k'onfetsere shino b́ dantsotse bokok'o wotk'ayeree.
| לכן התפללו כך:’אבינו שבשמים, יתקדש שמך. | 9 |
Eshe it Ik'o it k'onor hank'o err k'onwere, ‹Darotse beyirwo nonihono! N shúútso mangwee,
| תבוא מלכותך, שרצונך ייעשה בארץ כמו בשמים. | 10 |
N mengstu wowiyee, N shuno darotse b́ wottsok'o, Mank'o datsatsno wotowe.
| ספק לנו מדי יום את המזון הדרוש לנו. | 11 |
Noosh geyit misho hambets noosh ime.
| אנא סלח לנו על חטאינו, כשם שאנו סולחים לאלה שחטאו נגדנו. | 12 |
Noowere noon dádtswotssh oorowe noettsok'o Nofints morro noosh orowa eree,
| עזור לנו לעמוד נגד פיתויים וניסיונות, והצל אותנו מכל רע (כי שלך המלכות, הכוח והתפארת לעולמי עולמים. אמן‘). | 13 |
Gondatse noon kore bako, Fadeyots noon kindshk'aye, [mengsto, angonat mangon Dúre dúron nike, Amen.]›
| ”אביכם שבשמים יסלח לכם אם תסלחו גם אתם לאלה שחוטאים נגדכם. | 14 |
«Ashuwots morro boosh orowa it etal, itshowere daritstso it nih itsh orowa etetuwe.
| אם לא תהיו מוכנים לסלוח להם, לא יסלח ה׳ גם לכם על חטאיכם. | 15 |
Ashuwots morro oorowe eto it k'azaalmó it morronowere daritstso it nih itsh orowe eraatse.»
| ”כאשר אתם צמים, אל תפגינו זאת לפני כולם, כפי שעושים הצבועים. הם מנסים להראות עצובים ושהם בצום. הם יקבלו את מה שמגיע להם. | 16 |
Manats dabt Iyesus hank'owa bíet, «It s'oomor, bo s'oomo ashuwots boosh bodanetwok'o, boshiitso wonawoniru git alberetswotsk'o, it shiitso sholik'ayere, arikon itsh keewirwe, booye bok'awntso dek'wtserne.
| אך אתם, כאשר אתם צמים, סדרו וטפחו את מראכם, | 17 |
Neemó n s'oomor n shiitso mashde'e, n tokatsowere fuurde'ee,
| כדי שאיש לא יחשוב שאתם רעבים – מלבד אביכם שבשמים הרואה במסתרים, והוא ייתן לכם את השכר המגיע לכם. | 18 |
Mank'oon, eshe n s'oomo ááshon beyirwo nnihiyere okoon k'osho konwor danatse. Ááshon finetso bek'irwo nnihwere n k'awntso neesh dashetwe.»
| ”אל תצברו לכם רכוש בארץ, במקום שהוא עלול להחליד, להירקב או להיגנב. | 19 |
Ando aani dabt Iyesus hank'owa bíet, «Barariyonat hajoon bot'afitwoke, úmp'etswotswere tishde bo úmpitwoke, datsanatse it tookosh gaalo ko'ik'ayeree.
| צברו את רכושכם בשמים, כי שם הוא בטוח מפני גנבה ולא יאבד את ערכו לעולם. | 20 |
Maniyere barariyonat hajif keewwots t'afiyo bofalrawoke, ump'etswotswere tishr boúmp'erawok darots it gaalo ko'iwere.
| במקום שבו נמצא אוצרכם שם נמצא גם לבכם ומחשבותיכם. | 21 |
N gaalo b́beeyirwoke n nibonúwere manoknee b́ daatseti.
| ”עין האדם היא אור גופו. אם עינך טהורה, תמיד יזרח אור השמש בתוך נפשך. | 22 |
«Ááwo atsi c'eeshee, manshe niááwo jeena wotiyal, niats jámó sháán wotitwe,
| אבל אם עינכם רעה, אזי תחשך כולך. מה רבה חשכה זאת! | 23 |
Ni ááwo jeen wotob́k'azalmó, niats jamo t'alwe b́wotiti. Eshe niatse fa'a shááno t'alu b́wotiyal, t'alwo aawk'owe iki b́ gonditik'uuna!
| אינך יכול לעבוד שני אדונים; אתה תשנא את האחד ותאהב את האחר, או להיפך – תהיה נאמן לאחד ותזלזל באחר. אינך יכול לעבוד את האלוהים ואת הכסף! | 24 |
«Ash iko doonz gitosh guuts woto falratse, wee ikoniye b́shit'eti, k'oshonowere b́shuneti, wee ikosh amanek wotitwe, k'oshonowere gac'itwee, mank'o ash iko iknon Ik'onat gizonsh guuts woto falratse.
| ”משום כך אני אומר לכם שלא תדאגו לדברים חומרניים ויום־יומיים כמו מה לאכול ולשתות ומה ללבוש. הלא החיים חשובים מאוכל, והנפש חשובה מהלבוש. | 25 |
Mansh eshe hank'o itsh etirwe, ‹Eege no meeti? Eege no úsheti? Egek'una no tahiti?› Eton it beyi jangosh shiyank'ayere, mishoniyere kasho, tahoniyere atso bowatsáá?
| תחשבו על הציפורים למשל: אין הן דואגות למה שתאכלנה – הציפורים אינן זורעות, אינן קוצרות ואינן אוגרות מזון – כי אביכם שבשמים מאכיל אותן ודואג להן. והלא יקרים אתם לאלוהים הרבה יותר מהציפורים. | 26 |
Aab darotse bidiru kafwotsi s'iilere, bo shohatsnee, k'ec'atsnee, t'iwots gáác'atsnee, ernmó daritstso it nihye boon manziri. Eshe it kafwotsiyere ayidek'at bogftoshnáá?
| חוץ מזה, מה תועיל דאגתכם? האם היא יכולה להוסיף עוד יום לחייכם, או עוד סנטימטר לקומתכם? | 27 |
Ititse kic'ar b́beeyi dúrats ik aaw dabdek'o falitwo kone bíí?
| ”ומדוע אתם דואגים ללבוש? הביטו בפרחי הבר! אין הם דואגים למה שילבשו! | 28 |
Ando mank'o tahi jangosh eegoshe it kic'iri, shiratsi fundwotsi aawk'o bo eenirwk'o s'iilere, booye finon ayidek't maawratsnee, jokeratsnee,
| ואילו שלמה המלך בכל תפארתו לא היה לבוש יותר יפה מהם! | 29 |
B́mang jamonton Solomonwoŕ dab́ boyitsi ikuk'o taheratse, etirwe itsha.
| ואם אלוהים מלביש את פרחי השדה הצומחים היום ונובלים מחר, האם אינכם חושבים שילביש גם אתכם, חסרי אמונה שכמותכם? | 30 |
Eshe hambets be'eyar yats tawots jwetwo shiratsi tootso, Ik'o hank'o b́ takitkawotiyal, it shapts imnetiyetswotso! itnere bogshde'er aawk'oneya tako b́k'azeti?
| ”לכן אל תדאגו לאוכל או ללבוש. | 31 |
Mansh eshe it ‹Eege nomeeti? Wee, eege noúsheti? Egeek'uwa notahiti?› Erfetsr shiyanon kic'k'ayere.
| בני־אדם שאינם מאמינים באלוהים דואגים יום־יום למה שיאכלו וישתו, אולם אביכם שבשמים יודע בדיוק מה אתם צריכים. | 32 |
Man daatsosho Ik' ash woterawotswor geyirunee, itsh jaman b́geyitwok'o daritstso it nih danfee.
| בקשו לפני הכול את מלכותו של אלוהים וחיו ביושר, והוא ייתן לכם את כל מה שאתם צריכים. | 33 |
Itmó, shin shino Ik'i mengstonat kááwo gewoore. Oorts keew jamo itsh dabeetwe.
| ”אם כן אל תדאגו למחר; אלוהים ידאג למחר שלכם, ודיה לצרה בשעתה.“ | 34 |
Yaatso b́tookish kic'itwee, yaatsish kic'k'ayere, aawosh b́gondoo bodfe.»
