< מתיו 27 >

לפנות בוקר שוב התכנסו ראשי הכוהנים וזקני העם, כדי להתייעץ כיצד לשכנע את המושל הרומאי להוציא את ישוע להורג. 1
Wontta guura kahine halaqatinne biitta cimati ubbay Yesuusa wodhisanaw maqettidosona.
הם כבלו אותו ושלחו אותו לפילטוס, המושל הרומאי. 2
Entti Yesuusa qachchi efidi deriya haariya Philaaxoosas aathidi immidosona.
כאשר ראה יהודה הבוגד שישוע נידון למוות, התחרט על המעשה שעשה והחזיר את הכסף לראשי הכוהנים והזקנים. 3
He wode Yesuusa oythida Yihudi, Philaaxoosi Yesuusa bolla pirddidayssa be7idi, qiirottidi, he hasttamu biraa santimiya kahine halaqatasinne deriya cimatas guye zaaris.
”חטאתי“, הכריז יהודה.”בגדתי באדם חף מפשע.“”לא אכפת לנו“, השיבו.”זאת הבעיה שלך.“ 4
“Taani xillo asi hayqos aatha immada nagara oothas” yaagis. Shin entti, “Hessi nu meto gidenna ne meto” yaagidosona.
יהודה זרק את הכסף על הרצפה במקדש, והלך לתלות את עצמו. 5
Yihudi miishiya Xoossaa Keethan yeggi aggidi entta matappe bidi, sulleti hayqqis.
ראשי הכוהנים אספו את הכסף מהרצפה ואמרו:”איננו יכולים להכניס את הכסף לאוצר, כי התורה אוסרת קבלת כסף דמים.“ 6
Kahine halaqati miishiya ekkidi, “Ha miishey suutha miishe gidiya gisho, nuuni Xoossa Keethaa miishiyara gatheyssi woga gidenna” yaagidosona.
הם התייעצו ביניהם, ולבסוף החליטו לקנות בכסף זה את שדה היוצר בירושלים, שהשתמשו בו לקבורת גויים. 7
Hessafe guye, issife zorettidi, bete asi mooganaw mana biitta shammidosona.
משום כך נקרא השדה ההוא עד היום הזה:”שדה הדם“. 8
Hessa gisho, he gadey hachchi gakkanaw suutha biitta geetetti xeegettees.
בזאת התקיימה נבואת זכריה:”הם לקחו את שלושים שקלי הכסף – המחיר שבו העריכו אותו בני ישראל – וקנו שדה מאת הקדר, כפי שהדריך אותי ה׳.“ 9
Nabiya Ermmiyasi, “Isra7eele asay iyaw qanxanaw gammattida hasttamu bira santime ekkidosona.
10
Goday tana kiittidayssada mana biitta shammanaw immidosona” gidayssi he wode polettis.
ישוע עמד לפני פילטוס, המושל הרומאי, וזה שאל אותו:”האם אתה מלך היהודים?“”אתה אומר“, השיב ישוע. 11
Yesuusi deriya haariya Philaaxoosa sinthe shiiqin, Philaaxoosi iyaakko, “Neeni Ayhude kawo?” yaagidi oychchis. Yesuusi zaaridi, “Ne gadasa” yaagis.
אולם כאשר ראשי הכוהנים והזקנים האשימו אותו, ישוע לא אמר דבר. 12
Kahine halaqatinne biitta cimati iya mootiya wode enttaw aybi zaarokka immibeenna.
”האם אינך שומע את מה שהם אומרים?“שאל פילטוס. 13
He wode Philaaxoosi Yesuusakko, “Hayssati nena mootiya mootuwa ubbaa si7ikkii?” yaagis.
אך להפתעתו הרבה של המושל לא אמר ישוע דבר. 14
Yesuusi hari attoshin, issi qaalakka zaaronna ixxin, deriya haareyssi daro malaalettis.
כל שנה, לכבוד חג הפסח, נהג המושל לשחרר אסיר יהודי אחד לפי בחירת העם. 15
Deriya haareyssi laythan laythan Faasika Baale bonchchiya gallasan, asay koyaa issi asi qashoppe birshshiya wogi de7ees.
באותה שנה היה בכלא אסיר ידוע לשמצה בשם ישוע בר־אבא. 16
He wode issi Barbbaana Yesuusa giya daro erettida iita asi qasho keethan de7ees.
כאשר התאסף באותו בוקר המון רב לפני ביתו של פילטוס, הוא שאל:”את מי אשחרר לכם, את ישוע בר־אבא, או את ישוע הנקרא משיח?“ 17
Hessa gisho, daro asay shiiqidi de7ishin Philaaxoosi, “Taani hinttew Barbbaana Yesuusa birshshoyye, woykko Yesuusa giya Kiristtoosa birshsho?” yaagidi asaa oychchis.
כי פילטוס ידע היטב שמסרו את ישוע מתוך קנאה. 18
I hessa giday entti qanaattidi Yesuusa oythidayssa eriya gishossa.
באותו זמן, כשישב פילטוס על כסאו בבית־הדין, שלחה אליו אשתו הודעה:”עזוב את האיש הטוב הזה לנפשו, כי בלילה האחרון חלמתי עליו חלום נורא.“ 19
Philaaxoosi pirdda keethan uttidashin, iya machchiya, “Taani hachchi qamma amuhon iyabaa daro waayettashe aqida gisho, he xillo uraa bolla aybibaakka oothofa” yaagada kiittasu.
בינתיים הספיקו ראשי הכוהנים והזקנים לשכנע את ההמון לדרוש את שחרורו של בר־אבא, ואת הוצאתו להורג של ישוע. 20
Shin kahine halaqatinne deriya cimati Philaaxoosi Barbbaana birshshidi, Yesuusa wodhana mela, asay iya woossana mela, asaa cimmidosona.
וכך כשחזר המושל ושאל:”את מי מהשניים אשחרר לכם?“צעק הקהל:”את בר־אבא!“ 21
Philaaxoosi zaaridi enttako, “Taani entta nam77aafe hinttew oona billana mela koyeetii?” yaagidi oychchis. Entti, “Barbbaana billana mela koyoos” yaagidosona.
”אם כך, מה אעשה עם ישוע הנקרא משיח?“שאל פילטוס.”צלוב אותו!“הם צעקו. 22
Philaaxoosi, “Yaatin, Yesuusa giya Kiristtoosa waato?” yaagidi entta oychchis. Ubbay zaaridi, “Masqaliya bolla iya kaqqa” yaagidosona.
”מדוע? מה עשה?“שאל פילטוס. הם לא ענו, ורק הגבירו את צעקותיהם:”צלוב אותו!“ 23
Philaaxoosi asaakko, “Ays? I ay iitabaa oothidee?” yaagidi oychchis. Shin asay kaseyssafe aathidi, “Masqaliya bolla iya kaqa” gidi waassidosona.
כשראה פילטוס שאין טעם להמשיך ושעלולה לפרוץ מהומה, דרש שיביאו אליו קערת מים. הוא רחץ את ידיו לעיני הקהל ואמר:”הידיים שלי נקיות מדמו של האיש הצדיק הזה. האחריות מוטלת עליכם!“ 24
Ooshshi denthethofe hara aybibaakka oothanaw dandda7ettonayssa Philaaxoosi be7idi, haathe ekkidi, “Ha uraa hayquwan taani de7ikke. Hessa oothey hinttena” yaagidi asaa sinthan ba kushiya meecettis.
וההמון השיב בצעקה:”דמו עלינו ועל בנינו!“ 25
Asa ubbay zaaridi, “Iya suuthaa gomey nunanne nu nayta gakko” yaagidosona.
אז שחרר להם פילטוס את בר־אבא, ולאחר שהלקה את ישוע בשוטים מסרו לידי החיילים הרומאים, כדי שיקחו אותו לצליבה. 26
Yaatin, Philaaxoosi Barbbaana enttaw billidi, Yesuusa lisson garaafidi, masqaliya bolla kaqettidi hayqqana mela enttaw aathidi immis.
אולם לפני כן הם לקחו אותו אל ארמון המושל וקראו לכל חיילי המשמר. 27
Hessafe guye, Philaaxoosa wotaaddareti Yesuusa deriya haareyssa soo ekki efin, wotaaddareti ubbay iya yuushuwan eqqidosona.
הם הפשיטוהו והלבישוהו גלימת ארגמן. 28
Iya afilaa qaari ekkidi zo7o afila mayzidosona.
לאחר מכן שזרו זר מקוצים ארוכים והניחו על ראשו ככתר, בידו הימנית שמו מקל כשרביט, כרעו ברך לפניו בלגלוג והתגרו בו בקריאות לעג:”יחי מלך היהודים!“ 29
Qassi aguntha kalachcha giigisidi, iya huu7en wothidosona. Iya ushachcha kushiyan mayre xam77a oythidi, iya sinthan gulbbatidi, “Ayhude kawaw, mukulu laythi kawota!” yaagidi, iya bolla qelqisidosona.
הם ירקו בפניו, חטפו מידו את המקל והכוהו על ראשו. 30
Iya bolla cuttidosona. He mayre xam77aa ekkidi, iya huu7en shocidosona.
לאחר שסיימו החיילים להתלוצץ ולצחוק עליו, הפשיטו מעליו את הגלימה והלבישו אותו בבגדיו, והוציאו אותו החוצה לצליבה. 31
Entti iya bolla qelqisidayssafe guye, zo7o afilaa iyappe qaari ekkidi, iya afilaa iya mayzidosona. Masqaliya bolla iya kaqqanaw ekki efidosona.
בדרך למקום הצליבה הם פגשו את שמעון מקירניה ואילצו אותו לסחוב את הצלב של ישוע. 32
Entti kare keyidi, issi Simoona giya Qerena biitta asi demmidi, Yesuusa masqaliya wolqqan toossidosona.
הם המשיכו בדרכם עד שהגיעו למקום הנקרא”גלגלתא“, או”מקום הגולגולת“. 33
Golggotta giya bessi gakkidosona. “Golggotta” guussay “Guugge bessi” guussu.
החיילים נתנו לו יין מסומם, אולם לאחר שטעם ממנו סרב לשתות אותו. 34
Hessan entti ciye walakettida woyne ushshaa uyo gidi iyaw immidosona. Shin I hessa ganxi ekkidi, uyonna ixxis.
לאחר הצליבה הפילו החיילים גורל, כדי לחלק ביניהם את בגדיו של ישוע. 35
Entti masqaliya bolla iya kaqqidayssafe guye, iya afilaa shaakkidi, saama yeggidi ekkidosona.
ואז התיישבו והביטו בישוע על הצלב. 36
Hessafe guye, yan uttidi iya naagidosona.
מעל ראשו הם תלו שלט:”זהו ישוע מלך היהודים.“ 37
Qassi, “Hayssi Ayhude Kawuwa Yesuusa” yaagiya mooto xuufiya iya huu7e son wothidosona.
יחד עם ישוע נצלבו גם שני פושעים – אחד לימינו ואחד לשמאלו. 38
Yesuusara he wode nam77u panggata issuwa iyappe ushachcha baggan, hankkuwa iyappe haddirssa baggara, masqaliya bolla kaqqidosona.
העוברים ושבים קללו אותו, לעגו לו וקראו: 39
Ogiyara aadhdhiya asay Yesuusa boridi, iya bolla cuttishe,
”נו, אתה יכול להרוס את בית המקדש ולבנותו מחדש בשלושה ימים? אם אתה בן־אלוהים, מדוע אינך יורד מהצלב ומציל את עצמך?“ 40
“Xoossa Keethaa laallada heedzu gallasa giddon keexeysso, nena ashsha. Neeni Xoossaa Na7a gidikko, ane masqaliya bollafe wodhdha” yaagidosona.
גם ראשי הכוהנים, הסופרים והזקנים חרפו אותו ולעגו לו: 41
Hessadakka, kahine halaqati, higge asttamaaretinne biitta cimati issife Yesuusa bolla qelqisidosona. Hayssada yaagidosona:
”הוא יכול להושיע את כולם חוץ מאשר את עצמו!“צחקו.”משיח שכמוהו!“קראו.”מלך ישראל, הבה נראה אותו יורד מהצלב, ואז נאמין בו! 42
“Harata ashshis, shin bana ashshanaw dandda7ibeenna. I Isra7eele kawo gidikko, ane masqaliya bollafe ha77i wodho, nukka iya ammanana.
הרי בטח באלוהים, נראה אם אלוהים באמת יציל אותו. הרי אמר שהוא בן־אלוהים!“ 43
Xoossan I ammanettees, Xoossay iya ashshanaw koykko ane ashsho. Ays giikko, I bana, ‘Taani Xoossaa Na7a’ gees” yaagidosona.
גם הפושעים שנצלבו לידו העליבו אותו בצורה דומה. 44
Qassi hari attoshin, iyara masqaliya bolla kaqettida panggatika hessada gidi iya bolla qelqisidosona.
בשעה שתים־עשרה בצהריים כיסה חושך את כל הארץ למשך שלוש שעות. 45
Usuppun saateppe bidi, uddufun saate gakkanaw biitta ubbay dhumis.
בשעה שלוש אחר־הצהריים זעק ישוע זעקת שבר:”אלי, אלי, למה שבקתני?“(כלומר:”אלי, אלי, למה עזבתני?“) 46
Uddufun saate gidiya wode Yesuusi, “Elohee, Elohee, lama sabaqitani?” gidi gita waaso waassis. “Elohee, Elohee, lama sabaqitani?” geyssa birshshethay “Ta Xoossaw, ta Xoossaw, tana ays aggadi?” guussu.
אחדים מהנוכחים חשבו שהוא קורא לאליהו הנביא. 47
Hessan eqqida asaappe issoti issoti hessa si7idi, “Ha uray Eliyaasa xeegees” yaagidosona.
אחד מהם רץ והביא ספוג טבול בחומץ, שם אותו בקצה מקל והושיטו לישוע כדי שישתה. 48
Iira enttafe issoy woxxi bidi, ispponjje ekkidi, caala woyne ushshaa kunthis. Hessa mayre xam77a xeeran wothidi ushshanaw iya doonakko shiishis.
אך יתר האנשים אמרו:”עזוב אותו. הבה נראה אם אליהו באמת יבוא להציל אותו!“ 49
Shin hankkoti, “Naaga, Eliyaasi iya ashshanaw yaanekko ane be7oos” yaagidosona.
אז זעק ישוע שנית ונפח את נשמתו. 50
Yesuusi nam77antho gita waaso waassidi, hayqqi aggis.
באותו רגע הפרוכת שלפני קודש הקודשים בבית־המקדש נקרעה לשניים – מלמעלה עד למטה. האדמה רעדה, סלעים נבקעו, 51
He saaten Xoossa Keethan kaqettida magaraajjoy qommofe duge gakkanaw nam77u keyidi, peedheti wodhdhis. Biittay qaaxxis, zaallayka phalqqettis.
קברים נפתחו, וצדיקים רבים קמו לתחייה. 52
Duufoti dooyettin Xoossaa asatappe daroti hayqoppe denddidosona.
לאחר תחייתו של ישוע, אלה עזבו את בית־הקברות, נכנסו לירושלים והופיעו לפני אנשים רבים. 53
Entti duufoppe keyidi, Yesuusi hayqoppe denddidayssafe guye, geeshsha katamaa bidosona; yan entti daro asaas benttidosona.
קצין רומאי והחיילים שהיו ליד הצלב, נבהלו מאוד מרעידת האדמה ומכל מה שקרה, וקראו:”איש זה באמת היה בן־אלוהים!“ 54
Mato halaqaynne iyara Yesuusa naagiya wotaaddareti biittay qaaxxidayssanne hessan hanidabaa be7ida wode daro yayyidi “Tuma hayssi Xoossaa Na7aa” yaagidosona.
נשים רבות שבאו עם ישוע מהגליל, כדי לשרתו, עמדו מרחוק והתבוננו. 55
Hessan daro maccasati, Galiilappe doomidi Yesuusa haggaazishe kaallidayssati haahon eqqidi xeellosona.
ביניהן היו מרים המגדלית, מרים אמם של יעקב ויוסף, ואמם של יעקב ויוחנן (בני זבדי). 56
Entta giddon Magdela Mayraama, Yayqoobanne Yoosefa aayiya Mayraamanne Zabdiyoosa machchiya de7oosona.
בערב ניגש אל פילטוס יוסף מן־הרמתיים, שהיה אדם עשיר ותלמיד של ישוע, וביקש את גופתו. פילטוס ציווה לשחרר את הגופה ולהעביר אותה ליוסף. 57
Sa7ay omarssiya wode Yoosefa giya issi dure uray, Armmatiyasa katamaappe yis. I ba huu7enkka Yesuusa kaalliya asi.
58
Yoosefi Philaaxoosakko bidi, Yesuusa ahaa ekkanaw woossis. Philaaxoosi ahay Yoosefas imettana mela kiittis.
יוסף לקח את הגופה, עטף אותה בסדין לבן, 59
Yesuusa ahaa ekkidi, geeshsha moogo afilan xaaxis.
הניח אותה בתוך קבר חדש שחצב בשביל עצמו, סתם את הפתח באבן גדולה והלך לדרכו. 60
Baw moogettanaw shuchchafe woocida ooratha gonggolon iya ahaa wothis. Qassi he gonggoluwa doonan gita shuchchaa gonddorssi wothidi aggi bis.
מרים המגדלית ומרים השנייה ישבו במרחק והסתכלו. 61
Magdela Mayraamanne hankko Mayraama he gonggoluwakko simmidi uttidosona.
למחרת, בתום טקסי החג, באו ראשי הכוהנים והפרושים אל פילטוס 62
Wontethe Sambbaata gallas, kahine halaqatinne Farisaaweti Philaaxoosakko yidi, hayssada yaagidosona:
ואמרו:”אדוננו, השקרן הזה אמר פעם שלאחר שלושה ימים ישוב ויקום לתחייה. 63
“Godaw, ha worddanchchoy paxa de7ishe, ‘Taani heedzu gallasappe guye, hayqoppe denddana’ yaagidayssi nuus hassayettis.
משום כך אנחנו מבקשים ממך לחתום את הקבר עד לאחר היום השלישי, כדי שתלמידיו לא יגנבו את הגופה ויפיצו את השמועה שהוא קם מן המתים. אחרת תהיה התרמית גרועה מזו הראשונה.“ 64
Hessa gisho, I moogettida gonggoluwa heedzu gallas gakkanaw, minthi naagana mela kiittarkki. Hessi dhayikko iya tamaareti bidi, iya ahaa kaysi dhayssidi, ‘Hayqoppe denddis’ yaagidi asaas odikko nam77antho balesoy koyroyssafe ubba haa iitana” yaagidosona.
פילטוס אמר להם:”יש לכם משמר שלכם, אתם יודעים איך לטפל בזה כמו שצריך“. 65
Philaaxoosi enttako, “Hinttew naageyssati de7oosona; bidi hinttew dandda7ettida mela naagisite” yaagis.
וכך הם חתמו את הקבר והציבו שומרים. 66
Hessa gisho, entti bidi duufoy boshettonna mela shuchchaa bolla maatame wothidi wotaaddaretan naagisidosona.

< מתיו 27 >