מתיו 26
| כשסיים ישוע ללמד את תלמידיו, אמר להם: | 1 |
| ”כידוע לכם חג הפסח מתחיל בעוד יומיים, וימסרו אותי למוות על הצלב.“ | 2 |
| באותה שעה התכנסו ראשי הכוהנים והמנהיגים האחרים בביתו של קייפא הכוהן הגדול, | 3 |
| כדי לחשוב איך לתפוס את ישוע בחשאי ולהרגו. | 4 |
| ”לא בזמן חגיגות הפסח, “הסכימו ביניהם,”פן תתחולל מהומה בעם.“ | 5 |
| בזמן שישוע היה בבית־עניה, בביתו של שמעון המצורע, | 6 |
| ניגשה אליו אישה ובידה בקבוק בושם יקר מאוד, ושפכה את הבושם על ראשו בשעה שאכל. | 7 |
| התלמידים כעסו מאוד ואמרו:”מדוע היא מבזבזת את הבושם היקר הזה? הלא יכולנו למכור אותו בכסף רב, ואת הכסף היינו נותנים לעניים!“ | 8 |
| 9 |
| ”מדוע אתם מציקים לה?“שאל ישוע.”הלא היא עשתה מעשה טוב. | 10 |
| העניים נמצאים איתכם תמיד, ואילו אני לא אהיה איתכם תמיד. | 11 |
| היא שפכה עלי את הבושם כדי להכין את גופי לקבורה. | 12 |
| אני אומר לכם: בכל מקום שבו תוכרז הבשורה הזאת, תיזכר גם האישה הזאת, בזכות המעשה שעשתה.“ | 13 |
| לאחר מכן הלך יהודה איש־קריות, שהיה אחד משנים־עשר התלמידים, אל ראשי הכוהנים | 14 |
| ושאל:”מה תתנו לי אם אמסור לידיכם את ישוע?“הם נתנו לו שלושים מטבעות כסף, | 15 |
| ומאותה שעה חיפש יהודה הזדמנות למסור לידיהם את ישוע. | 16 |
| בערב הפסח באו התלמידים אל ישוע ושאלו:”היכן אתה רוצה שנכין את הסדר?“ | 17 |
| ”לכו העירה אל אדם פלוני, “ענה ישוע,”ואמרו לו:’אדוננו אמר: שעתי הגיעה, והפעם אני ותלמידי נערוך את הסדר בביתך‘. “ | 18 |
| התלמידים עשו כדבריו והכינו את הסדר. | 19 |
| בערב ישב ישוע עם תלמידיו ליד השולחן, | 20 |
| ובשעת הארוחה אמר להם:”אחד מכם יבגוד בי ויסגיר אותי.“ | 21 |
| התלמידים התעצבו מאוד ושאלו זה אחר זה:”האם אתה מתכוון אלי?“ | 22 |
| ”אני מתכוון לאחד אשר טבל את המצה שלו בקערה יחד אתי. | 23 |
| בן־האדם הולך למות כפי שכתוב שצריך לקרות, אולם אני אומר לכם: אוי לאיש שיסגיר אותו; מוטב שלא היה נולד בכלל!“ | 24 |
| גם יהודה שאל את ישוע:”רבי, האם אתה מתכוון אלי?“וישוע השיב:”כן.“ | 25 |
| בעת הסעודה לקח ישוע את הלחם (מצה), ברך, פרס לפרוסות, הגיש לתלמידיו ואמר:”קחו ואכלו; זהו גופי.“ | 26 |
| אחר כך לקח כוס יין, ברך, הגיש לתלמידיו ואמר:”שתו ממנה כולכם, | 27 |
| כי זהו דמי החותם את הברית החדשה בין אלוהים לבין בני־האדם; זהו דמי הנשפך כדי לסלוח לחטאיהם של אנשים רבים. | 28 |
| ובכן לא אשתה יותר יין עד היום שבו אשתה יין חדש איתכם במלכות אבי.“ | 29 |
| כל הנוכחים שרו מזמורי תהלים, ולאחר מכן הלכו להר הזיתים. | 30 |
| ”הלילה כולכם תעזבו אותי, “אמר ישוע לתלמידיו,”והרי כתוב:’אכה את הרעה ותפוצין הצאן‘. | 31 |
| אולם לאחר שאקום לתחייה אלך לגליל ואפגוש אתכם שם.“ | 32 |
| ”אפילו אם כולם יעזבו אותך, אני לעולם לא אעזוב אותך!“קרא פטרוס. | 33 |
| אולם ישוע אמר לו:”האמת היא שעוד הלילה, לפני שיקרא התרנגול את קריאת השחר, תתכחש לי שלוש פעמים!“ | 34 |
| ”לעולם לא אתכחש לך, “התעקש פטרוס,”אפילו אם יהיה עלי למות!“ושאר התלמידים גם אמרו כך. | 35 |
| הם הגיעו לחורשת עצי־זית הנקראת”גת־שמנים“, ואמר לתלמידיו:”חכו לי כאן עד שאחזור. אני הולך להתפלל.“ | 36 |
| הוא לקח איתו את פטרוס ואת יעקב ויוחנן, בני זבדי, והתמלא עצב ומועקה. | 37 |
| ”אני מתייסר עד מוות!“אמר להם ישוע.”חכו כאן… הישארו לידי ערים…“ | 38 |
| הוא התרחק מהם מעט, נפל על פניו והתפלל:”אבי, אם זה אפשרי, הסר ממני את כוס הייסורים. אולם לא כרצוני כי אם רצונך ייעשה!“ | 39 |
| לאחר מכן הוא חזר אל שלושת התלמידים ומצא אותם ישנים.”פטרוס, “קרא ישוע,”האם לא יכולתם להישאר ערים איתי שעה אחת בלבד? | 40 |
| עמדו על המשמר והתפללו שלא תבואו לידי ניסיון. אני יודע שהרוח אכן רוצה, אבל גופכם חלש כל־כך!“ | 41 |
| ישוע עזב אותם שוב והתפלל:”אבי, אם עלי לשתות את הכוס הזאת, אז שרצונך ייעשה!“ | 42 |
| הוא חזר אל תלמידיו, וגם הפעם מצא אותם ישנים, כי עיניהם היו כבדות. | 43 |
| הוא שוב עזב אותם וחזר על תפילתו בפעם השלישית. | 44 |
| לאחר מכן הוא חזר אל תלמידיו ואמר:”האם אתם עדיין ישנים? הגיעה השעה שבן־האדם יימסר לידי אנשים חוטאים. | 45 |
| קומו, הבה נלך מכאן. הביטו, הנה מתקרב האיש שיסגיר אותי.“ | 46 |
| לפני שהספיק ישוע לסיים את דבריו הגיע למקום יהודה, אחד משנים־עשר התלמידים, ואיתו המון שנשלח מטעם ראשי הכוהנים וזקני העם, חמוש בחרבות ובמקלות. | 47 |
| יהודה אמר להם לתפוס את האיש שייתן לו נשיקה, | 48 |
| ואז ניגש ישר אל ישוע ואמר:”שלום, רבי!“ונישק אותו. | 49 |
| ”ידידי, “אמר לו ישוע,”עשה את מה שבאת לעשות.“באותו רגע תפסו אותו האחרים. | 50 |
| אחד האנשים שהיו עם ישוע שלף חרב וקיצץ את אוזנו של עבד הכוהן הגדול. | 51 |
| ”עזוב את החרב שלך, “אמר לו ישוע,”מי שחי בחרב ימות בחרב. | 52 |
| אתה לא מבין שאני יכול לבקש מאבי שייתן לי אלפי מלאכים להגן עלי, והוא היה שולח אותם מיד? | 53 |
| אולם אילו הייתי עושה כך, כיצד הייתה מתקיימת הנבואה בכתובים המתארת את המתרחש עכשיו?“ | 54 |
| ישוע פנה אל ההמון ואמר:”האם אני פושע מסוכן? מדוע אתם באים לאסור אותי בחרבות ובמקלות? הלא לימדתי אתכם במקדש יום־יום ויכולתם לאסור אותי שם ללא קושי! | 55 |
| אולם כל זה בא למלא את דברי הנביאים בכתבי הקודש.“אז עזבו אותו התלמידים וברחו. | 56 |
| ההמון לקח את ישוע אל ביתו של קייפא הכוהן הגדול – שם כבר המתינו לו הסופרים והזקנים. | 57 |
| באותו זמן הלך פטרוס במרחק מה אחרי ההמון. הוא נכנס לחצר ביתו של הכוהן הגדול, ישב בין החיילים וחיכה לראות מה יקרה לישוע. | 58 |
| ראשי הכוהנים וחברי הסנהדרין, שהתאספו שם, חיפשו עדי שקר שיעידו נגד ישוע, כדי שיוכלו להטיל עליו אשמה כלשהי ולדון אותו למוות. | 59 |
| אבל למרות שמצאו אנשים רבים שהסכימו לתת עדות שקר, דבריהם תמיד סתרו זה את זה. לבסוף באו שני אנשים שהצהירו:”האיש הזה אמר שהוא יכול להרוס את בית־המקדש ולבנות אותו מחדש תוך שלושה ימים.“ | 60 |
| 61 |
| הכוהן הגדול קם על רגליו ושאל:”מה יש לך לומר להגנתך? מה יש לך לומר על כל ההאשמות נגדך?“ | 62 |
| אך ישוע שתק.”בשם אלוהים חיים, “קרא הכוהן הגדול,”אני דורש ממך שתאמר לנו אם אתה המשיח, בנו של הקדוש־ברוך־הוא!“ | 63 |
| ”אתה אמרת, “אמר ישוע,”אבל אני אומר שאתם תראו את בן־האדם יושב לימין האלוהים ובא עם ענני השמים.“ | 64 |
| הכוהן הגדול קרע את בגדיו וקרא בקול:”מגדף! איננו זקוקים לעדים נוספים, כולכם שמעתם את דבריו! מה אתם פוסקים?“”מוות!“הם צעקו.”מוות! מוות!“ | 65 |
| 66 |
| הם ירקו בפניו של ישוע, הכו אותו, סטרו לו על הלחי וקראו: | 67 |
| ”משיח שכמוך, התנבא לנו! מי הכה אותך הפעם?“ | 68 |
| כשכל זה קרה, פטרוס ישב בחצר הבית. לפתע עברה לידו משרתת וקראה:”גם אתה היית עם ישוע מהגליל!“ | 69 |
| אולם פטרוס הכחיש את דבריה בקול:”מה פתאום? אני בכלל לא יודע על מה את מדברת!“ | 70 |
| מאוחר יותר נערה אחרת ראתה אותו ליד השער, ואמרה לאנשים סביבה:”גם הוא היה עם ישוע מנצרת!“ | 71 |
| פטרוס שוב הכחיש את הדבר:”אני נשבע שאני אפילו לא מכיר את האיש הזה!“ | 72 |
| כעבור זמן מה ניגשו אליו האנשים שעמדו שם ואמרו:”אנחנו יודעים שאתה אחד מתלמידיו; המבטא הגלילי שלך מסגיר אותך!“ | 73 |
| פטרוס החל לקלל ונשבע:”אינני מכיר את האיש!“באותו רגע קרא התרנגול, | 74 |
| ופטרוס נזכר בדברי ישוע:”לפני שיקרא התרנגול תתכחש לי שלוש פעמים.“הוא יצא מהחצר ומירר בבכי. | 75 |
