”אז תידמה מלכות השמים לסיפור על עשר עלמות, אשר לקחו את המנורות שלהן ויצאו לקבל את פני החתן. | 1 |
אולם רק חמש מהן היו חכמות ומילאו את מנורותיהן מראש בשמן. חמש האחרות היו טיפשות ולא מילאו מראש את המנורות. | 2 |
3 |
4 |
”מכיוון שהחתן איחר לבוא, שכבו העלמות לנוח. בחצות הלילה הן התעוררו לקול תרועה:’החתן בא! צאנה לקבל את פניו!‘ | 5 |
6 |
”כל הבחורות קמו מיד והיטיבו את המנורות. אלה שלא היה להן שמן ביקשו מעט מחברותיהן, כי מנורותיהן דעכו. | 7 |
8 |
”אולם הבחורות החכמות ענו:’אם ניתן לכן מעט שמן לא יישאר לנו מספיק. לכו לחנות לקנות לעצמכן‘. | 9 |
”אך בזמן שהן הלכו לקנות שמן בא החתן, ואלה שהיו מוכנות נכנסו איתו אל החתונה והדלת ננעלה. | 10 |
”כשחזרו האחרות מאוחר יותר, הן עמדו בחוץ וקראו:’אדוננו, אדוננו, פתח לנו את הדלת!‘ | 11 |
”אולם הוא השיב להן מבפנים:’אינני מכיר אתכן!‘ | 12 |
”משום כך היו ערים ומוכנים, כי אינכם יודעים באיזה יום ובאיזו שעה אחזור.“ | 13 |
ישוע המשיך:”אפשר לתאר את מלכות השמים בעזרת הסיפור על אדם שנסע לארץ רחוקה. לפני נסיעתו הוא קרא למשרתיו והפקיד בידם סכומי כסף, כדי שישקיעו אותם למענו בזמן העדרו. | 14 |
הוא נתן לאחד 50,000 שקלים, לשני – 20,000 שקלים ולשלישי – 10,000 שקלים. הוא חילק את הכסף בהתאם לכישרונו של כל אחד ויצא לדרכו. | 15 |
האיש שקיבל 50,000 שקלים החל מיד לקנות ולמכור, ותוך זמן קצר הרוויח עוד 50,000 שקלים. | 16 |
גם האיש שקיבל 20,000 שקלים ניגש מיד לעבודה והרוויח עוד 20,000 שקלים. | 17 |
אך האיש שקיבל 10,000 שקלים חפר בור באדמה והטמין בתוכו את הכסף. | 18 |
”לאחר זמן רב חזר האדון ממסעו, וביקש ממשרתיו לתת דין וחשבון על הכסף שהפקיד בידם. | 19 |
האיש שקיבל 50,000 שקלים החזיר לאדוניו 100,000 שקלים. | 20 |
האדון שיבח אותו על עבודתו הטובה ואמר:’מאחר שהיית נאמן בסכום קטן, אתן לך עכשיו אחריות גדולה יותר. בוא והשתתף בשמחתי‘. | 21 |
”אחריו בא האיש שקיבל 20,000 שקלים והצהיר:’אדוני, נתת לי 20,000 שקלים, ועכשיו אני מחזיר לך סכום כפול‘. | 22 |
”’עבודה טובה‘, אמר לו האדון.’אתה משרת טוב ונאמן. מאחר שהיית נאמן בסכום קטן, אתן לך עכשיו הרבה יותר!‘ | 23 |
לאחר מכן בא האיש שקיבל 10,000 שקלים ואמר:’אדוני, ידעתי שאתה איש קשה, שמצליח לקצור במקום שלא זרעת ולאסוף במקום שלא פיזרת. משום כך פחדתי והסתרתי את הכסף באדמה – והנה הוא!‘ | 24 |
25 |
”אך אדוניו השיב לו:’רשע שכמוך, עבד עצלן! אם ידעת שאדרוש ממך את הרווח, | 26 |
מדוע לא הפקדת את הכסף בבנק? כך לפחות הייתי מקבל ריבית! | 27 |
קחו ממנו את הכסף, ותנו לאיש שיש לו כבר 100,000 | 28 |
כי האיש שמנצל היטב את מה שנותנים לו – יינתן לו עוד ויהיה לו שפע רב. ואילו אדם בלתי־אחראי – גם מעט האחריות שניתנה לו תילקח ממנו. | 29 |
קחו עתה את המשרת הזה, שאין בו כל תועלת, והשליכוהו החוצה לחושך, שם יש בכי וחריקת שיניים‘. | 30 |
”אולם כשאני, המשיח, אבוא בתפארתי עם כל המלאכים, אשב על כיסאי בכבוד רב. | 31 |
כל אומות העולם יתאספו לפני, ואני אפריד ביניהם כרועה המפריד בין הכבשים ובין העיזים. | 32 |
את הכבשים אעמיד לימיני ואת העיזים לשמאלי. | 33 |
”לאחר מכן אני, המלך, אומר לעומדים לימיני:’בואו, ברוכי אבי, אל המלכות שהוכנה למענכם מאז היווסד העולם. | 34 |
כשהייתי רעב – האכלתם אותי. כשהייתי צמא – נתתם לי לשתות. כשהייתי אורח זר – הכנסתם אותי לביתכם. | 35 |
כשהייתי עירום – הלבשתם אותי. כשהייתי חולה או אסור בכלא – באתם לבקר אותי‘. | 36 |
”ואותם צדיקים יענו:’אדוננו, מתי ראינו אותך רעב והאכלנו אותך, או צמא והשקינו אותך? | 37 |
או אורח זר ועזרנו לך? או עירום והלבשנו אותך? | 38 |
מתי ראינו אותך חולה או כלוא ובאנו לבקר אותך?‘ | 39 |
”ואני, המלך, אענה:’כשעשיתם אחד מן הדברים האלה לאחד מאחי הצעירים – כאילו עשיתם אותו לי‘. | 40 |
לאחר מכן אפנה אל העומדים לשמאלי ואומר להם:’הסתלקו מכאן, ארורים, אל האש הנצחית שהוכנה לשטן והשדים! (aiōnios g166) | 41 |
כי כשהייתי רעב לא האכלתם אותי, וכשהייתי צמא לא נתתם לי דבר לשתות. | 42 |
הייתי אורח זר, אולם לא הזמנתם אותי לביתכם. הייתי עירום, ולא הלבשתם אותי. הייתי חולה וכלוא, וכלל לא באתם לבקר אותי!‘ | 43 |
”ואז הם יענו:’אדון, מתי ראינו אותך רעב או צמא או זר או עירום או חולה או כלוא, ולא עזרנו לך?‘ | 44 |
”אז יענה להם: אמן, אומר אני לכם!’כאשר סירבתם לעזור לאחד מן האחים הצעירים האלה סירבתם לעזור לי‘. | 45 |
”והם ילכו משם לייסורי נצח, ואילו הצדיקים – לחיי נצח.“ (aiōnios g166) | 46 |