מתיו 25
| ”אז תידמה מלכות השמים לסיפור על עשר עלמות, אשר לקחו את המנורות שלהן ויצאו לקבל את פני החתן. | 1 |
“Pea ʻe toki tatau ʻae puleʻanga ʻoe langi mo e kau tāupoʻou ʻe toko hongofulu, naʻa nau toʻo ʻenau ngaahi tūhulu, ʻo ʻalu atu ke fakafetaulaki ki he tangata taʻane.
| אולם רק חמש מהן היו חכמות ומילאו את מנורותיהן מראש בשמן. חמש האחרות היו טיפשות ולא מילאו מראש את המנורות. | 2 |
Naʻe poto honau toko nima, kae vale ʻae toko nima.
| 3 |
Ko kinautolu naʻe vale naʻe ʻave ʻenau tūhulu, ka naʻe ʻikai ʻave mo haʻanau lolo:
| 4 |
Ka naʻe ʻave ʻe he poto ʻae lolo ʻi heʻenau ngaahi ipu, pea mo ʻenau tūhulu
| ”מכיוון שהחתן איחר לבוא, שכבו העלמות לנוח. בחצות הלילה הן התעוררו לקול תרועה:’החתן בא! צאנה לקבל את פניו!‘ | 5 |
Pea ʻi he tuai mai ʻae tangata taʻane, naʻa nau tulemohe kotoa pē ʻo mohe.
| 6 |
“Pea tuʻuapō mālie mo ʻene pa mai ʻae kalanga, ‘Vakai, ʻoku haʻu ʻae tangata taʻane; mou ʻalu atu ʻo fakafetaulaki kiate ia.’
| ”כל הבחורות קמו מיד והיטיבו את המנורות. אלה שלא היה להן שמן ביקשו מעט מחברותיהן, כי מנורותיהן דעכו. | 7 |
Pea toki tuʻu hake ʻae kau tāupoʻou kotoa pē ko ia, ʻo teuteu ʻenau tūhulu.
| 8 |
Pea lea ʻae vale ki he poto, ‘Foaki mai maʻamautolu ʻi hoʻomou lolo; he ʻoku tei mate ʻemau tūhulu’
| ”אולם הבחורות החכמות ענו:’אם ניתן לכן מעט שמן לא יישאר לנו מספיק. לכו לחנות לקנות לעצמכן‘. | 9 |
Ka naʻe lea ʻae poto, ʻo pehēange, ‘Ka koeʻuhi naʻa siʻi ia kiate kimautolu mo kimoutolu: ka mou ʻalu kiate kinautolu ʻoku fakatau, ʻo fakatau maʻamoutolu.’
| ”אך בזמן שהן הלכו לקנות שמן בא החתן, ואלה שהיו מוכנות נכנסו איתו אל החתונה והדלת ננעלה. | 10 |
Pea lolotonga ʻenau ʻalu ke fakatau, mo ʻene haʻu ʻae tangata taʻane, pea ko kinautolu naʻe teuteu naʻe hū mo ia ki he taʻane: pea tāpuni ʻae matapā.
| ”כשחזרו האחרות מאוחר יותר, הן עמדו בחוץ וקראו:’אדוננו, אדוננו, פתח לנו את הדלת!‘ | 11 |
“Hili ia, mo ʻene haʻu foki ʻae kau tāupoʻou naʻe ʻalu, ʻonau pehē, ‘ʻEiki, ʻEiki, toʻo kiate kimautolu.’
| ”אולם הוא השיב להן מבפנים:’אינני מכיר אתכן!‘ | 12 |
Ka naʻe lea ia, ʻo pehēange, ‘ʻOku ou tala moʻoni atu kiate kimoutolu, ʻoku ʻikai te u ʻiloa ʻakimoutolu.’
| ”משום כך היו ערים ומוכנים, כי אינכם יודעים באיזה יום ובאיזו שעה אחזור.“ | 13 |
“Ko ia mou leʻo, he ʻoku ʻikai te mou ʻilo ʻae ʻaho pe ʻae feituʻulaʻā ʻe haʻu ai ʻae Foha ʻoe tangata.
| ישוע המשיך:”אפשר לתאר את מלכות השמים בעזרת הסיפור על אדם שנסע לארץ רחוקה. לפני נסיעתו הוא קרא למשרתיו והפקיד בידם סכומי כסף, כדי שישקיעו אותם למענו בזמן העדרו. | 14 |
“Pea ʻoku hangē foki ko e tangata ʻoku te u fononga ki ha fonua mamaʻo, pea ui ʻene kau tamaioʻeiki ʻaʻana, ʻo ne tuku kiate kinautolu ʻene ngaahi meʻa.
| הוא נתן לאחד 50,000 שקלים, לשני – 20,000 שקלים ולשלישי – 10,000 שקלים. הוא חילק את הכסף בהתאם לכישרונו של כל אחד ויצא לדרכו. | 15 |
Naʻe tuku ki he tokotaha ʻae taleniti ʻe nima, pea ua ki he tokotaha, pea taha ki he tokotaha; ki he tangata taki taha ʻo fakatatau ki heʻene faʻa fai, pea ʻalu leva hono fononga.
| האיש שקיבל 50,000 שקלים החל מיד לקנות ולמכור, ותוך זמן קצר הרוויח עוד 50,000 שקלים. | 16 |
Pea ko ia naʻe maʻu ʻae taleniti ʻe nima, naʻe ʻalu ia, ʻo fakatauʻaki ia, ʻo ne fakalahi ʻaki ia ʻae taleniti kehe ʻe nima.
| גם האיש שקיבל 20,000 שקלים ניגש מיד לעבודה והרוויח עוד 20,000 שקלים. | 17 |
Pea ko ia foki naʻe ua, naʻa ne maʻu ʻaki ia ʻae ua kehe.
| אך האיש שקיבל 10,000 שקלים חפר בור באדמה והטמין בתוכו את הכסף. | 18 |
Ka ko ia naʻe maʻu ʻae taha, naʻe ʻalu ia, ʻo keli ʻi he kelekele, ʻo tanu ʻae koloa ʻa ʻene ʻeiki.
| ”לאחר זמן רב חזר האדון ממסעו, וביקש ממשרתיו לתת דין וחשבון על הכסף שהפקיד בידם. | 19 |
“Pea fuoloa, pea [toki ]haʻu ʻae ʻeiki ʻoe kau tamaioʻeiki ko ia, ʻo ne fakamaauʻi ʻakinautolu.
| האיש שקיבל 50,000 שקלים החזיר לאדוניו 100,000 שקלים. | 20 |
Pea haʻu ia ʻaia naʻa ne maʻu ʻae taleniti ʻe nima, ʻo ne ʻomi mo e taleniti kehe ʻe nima, ʻo ne pehē, ‘ʻEiki, naʻa ke tuku mai kiate au ʻae taleniti ʻe nima: vakai, kuo u maʻu mo ia ʻae taleniti kehe ʻe nima.’
| האדון שיבח אותו על עבודתו הטובה ואמר:’מאחר שהיית נאמן בסכום קטן, אתן לך עכשיו אחריות גדולה יותר. בוא והשתתף בשמחתי‘. | 21 |
Pea pehēange ʻe heʻene ʻeiki kiate ia, ‘Mālō, ko e tamaioʻeiki lelei mo angatonu: kuo ke fai totonu ʻi he meʻa siʻi, te u fakanofo koe ke ke pule ki he meʻa lahi: hū koe ki he fiefiaʻanga ʻo hoʻo ʻeiki.’
| ”אחריו בא האיש שקיבל 20,000 שקלים והצהיר:’אדוני, נתת לי 20,000 שקלים, ועכשיו אני מחזיר לך סכום כפול‘. | 22 |
Pea haʻu foki ia naʻa ne maʻu ʻae taleniti ʻe ua, ʻo ne pehē, ‘ʻEiki, naʻa ke tuku mai kiate au ʻae taleniti ʻe ua: vakai, kuo u maʻu mo ia ʻae taleniti kehe ʻe ua.’
| ”’עבודה טובה‘, אמר לו האדון.’אתה משרת טוב ונאמן. מאחר שהיית נאמן בסכום קטן, אתן לך עכשיו הרבה יותר!‘ | 23 |
Pea pehēange ʻe heʻene ʻeiki kiate ia, ‘Mālō, ko e tamaioʻeiki lelei mo angatonu: kuo ke fai totonu ʻi he meʻa siʻi, te u fakanofo koe ke ke pule ki he meʻa lahi: hū koe ki he fiefiaʻanga ʻo hoʻo ʻeiki.’
| לאחר מכן בא האיש שקיבל 10,000 שקלים ואמר:’אדוני, ידעתי שאתה איש קשה, שמצליח לקצור במקום שלא זרעת ולאסוף במקום שלא פיזרת. משום כך פחדתי והסתרתי את הכסף באדמה – והנה הוא!‘ | 24 |
Pea toki haʻu ia naʻa ne maʻu ʻae taleniti ʻe taha, ʻo ne pehē, ‘ʻEiki, ne u ʻilo koe ko e tangata faingataʻa, ʻoku ke tuʻusi ʻi he potu naʻe ʻikai te ke tūtuuʻi ai, ʻo tānaki ʻi he potu naʻe ʻikai te ke tufaki ai:
| 25 |
Pea ne u manavahē, pea u ʻalu ʻo fufū hoʻo taleniti ʻi he kelekele: vakai, ʻoku ke maʻu ʻaia ʻoku ʻaʻau.’
| ”אך אדוניו השיב לו:’רשע שכמוך, עבד עצלן! אם ידעת שאדרוש ממך את הרווח, | 26 |
“Pea lea ʻene ʻeiki, ʻo pehēange kiate ia, ‘ʻAe tamaioʻeiki angakovi mo fakapikopiko, naʻa ke ʻilo ʻoku ou tuʻusi ʻi he potu naʻe ʻikai te u tūtuuʻi ai, mo tānaki ʻi he potu naʻe ʻikai te u tufaki ai:
| מדוע לא הפקדת את הכסף בבנק? כך לפחות הייתי מקבל ריבית! | 27 |
Naʻe totonu ai haʻo ʻatu ʻeku koloa ki he kau fakatau, koeʻuhi ʻi heʻeku haʻu te u maʻu ʻaia ʻoku ʻaʻaku mo hono fakalahi.
| קחו ממנו את הכסף, ותנו לאיש שיש לו כבר 100,000 | 28 |
Ko ia toʻo ʻae taleniti meiate ia, ʻo ʻoatu kiate ia ʻoku hongofulu ʻene taleniti.
| כי האיש שמנצל היטב את מה שנותנים לו – יינתן לו עוד ויהיה לו שפע רב. ואילו אדם בלתי־אחראי – גם מעט האחריות שניתנה לו תילקח ממנו. | 29 |
He ko ia fulipē ʻoku maʻu, ʻe [toe ]ʻoatu kiate ia, pea te ne maʻu ʻo lahi ʻaupito: ka ko ia ʻoku ʻikai maʻu, ʻe toʻo meiate ia ʻaia ʻoku ne maʻu.
| קחו עתה את המשרת הזה, שאין בו כל תועלת, והשליכוהו החוצה לחושך, שם יש בכי וחריקת שיניים‘. | 30 |
Pea mou lī ʻae tamaioʻeiki taʻeʻaonga ki he poʻuli ʻi tuaʻā: pea ʻe ʻi ai ʻae tangi mo e fengaiʻitaki ʻoe nifo.’
| ”אולם כשאני, המשיח, אבוא בתפארתי עם כל המלאכים, אשב על כיסאי בכבוד רב. | 31 |
“ʻOka haʻu ʻae Foha ʻoe tangata ʻi hono nāunau, mo e kau ʻāngelo māʻoniʻoni kotoa pē mo ia, ʻe toki nofo ia ʻi he nofoʻa ʻo hono nāunau:
| כל אומות העולם יתאספו לפני, ואני אפריד ביניהם כרועה המפריד בין הכבשים ובין העיזים. | 32 |
pea ʻe fakakātoa ʻi hono ʻao ʻae ngaahi kakai kotoa pē: pea ʻe vahe ua ʻe ia ʻakinautolu, ʻo hangē ko e vaheʻi ʻe he tauhi sipi ʻa ʻene sipi mei he kosi:
| את הכבשים אעמיד לימיני ואת העיזים לשמאלי. | 33 |
Pea ʻe tuku ʻe ia ʻae fanga sipi ki hono nima toʻomataʻu, ka ko e fanga kosi ki he toʻohema.
| ”לאחר מכן אני, המלך, אומר לעומדים לימיני:’בואו, ברוכי אבי, אל המלכות שהוכנה למענכם מאז היווסד העולם. | 34 |
Pea ʻe toki pehē ʻe he Tuʻi kiate kinautolu ʻi hono nima toʻomataʻu, ‘Haʻu, ʻakimoutolu kuo monūʻia ʻi heʻeku Tamai, ʻo maʻu ʻae puleʻanga kuo teu moʻomoutolu talu mei he kamataʻanga ʻo māmani:
| כשהייתי רעב – האכלתם אותי. כשהייתי צמא – נתתם לי לשתות. כשהייתי אורח זר – הכנסתם אותי לביתכם. | 35 |
He naʻaku fiekaia, pea naʻa mou foaki ʻae meʻakai kiate au: naʻaku fieinua, pea naʻa mou foaki ʻae inu kiate au: ko e muli au, pea naʻa mou fakaʻafeʻi au:
| כשהייתי עירום – הלבשתם אותי. כשהייתי חולה או אסור בכלא – באתם לבקר אותי‘. | 36 |
Telefua, pea naʻa mou fakakofuʻi au: naʻaku mahaki, pea naʻa mou ʻaʻahi mai kiate au: naʻaku ʻi he fale fakapōpula, pea naʻa mou haʻu kiate au.’
| ”ואותם צדיקים יענו:’אדוננו, מתי ראינו אותך רעב והאכלנו אותך, או צמא והשקינו אותך? | 37 |
“Pea ʻe toki lea ʻae māʻoniʻoni, ʻo pehēange kiate ia, ‘ʻEiki, naʻa mau mamata kiate koe ʻanefē ʻoku ke fiekaia, pea mau fafangaʻi [koe]? Pea fieinua, pea mau foaki ʻae inu [kiate koe]?
| או אורח זר ועזרנו לך? או עירום והלבשנו אותך? | 38 |
Naʻa mau mamata kiate koe ʻanefē ko e muli, pea mau fakaafeʻi [koe]? Pe telefua, pea mau fakakofuʻi [koe]?
| מתי ראינו אותך חולה או כלוא ובאנו לבקר אותך?‘ | 39 |
Pea naʻa mau mamata kiate koe ʻanefē ʻoku ke mahaki, pe ʻi he fale fakapōpula, pea mau ʻalu atu kiate koe?’
| ”ואני, המלך, אענה:’כשעשיתם אחד מן הדברים האלה לאחד מאחי הצעירים – כאילו עשיתם אותו לי‘. | 40 |
Pea ʻe lea ʻae Tuʻi, ʻo pehēange kiate kinautolu, ‘Ko ʻeku tala moʻoni atu kiate kimoutolu, Ko e meʻa ʻi hoʻomou fai ia ki ha taha ʻoku kihiʻi siʻi hifo ʻi hoku kāinga ni, ko hoʻomou fai [ia ]kiate au.’
| לאחר מכן אפנה אל העומדים לשמאלי ואומר להם:’הסתלקו מכאן, ארורים, אל האש הנצחית שהוכנה לשטן והשדים! (aiōnios g166) | 41 |
“Pea ʻe toki tala ʻe ia foki kiate kinautolu ʻi [hono ]nima toʻohema, ‘ʻAlu ʻiate au, ʻakimoutolu kuo malaʻia, ki he afi taʻemate, naʻe teu ki he tēvolo mo ʻene kau ʻāngelo: (aiōnios g166)
| כי כשהייתי רעב לא האכלתם אותי, וכשהייתי צמא לא נתתם לי דבר לשתות. | 42 |
He naʻaku fiekaia, pea naʻe ʻikai te mou foaki ha meʻakai kiate au: naʻaku fieinua, pea naʻe ʻikai te mou foaki ha inu kiate au:
| הייתי אורח זר, אולם לא הזמנתם אותי לביתכם. הייתי עירום, ולא הלבשתם אותי. הייתי חולה וכלוא, וכלל לא באתם לבקר אותי!‘ | 43 |
Ko e muli au, pea naʻe ʻikai te mou fakaafeʻi au: telefua, pea naʻe ʻikai te mou fakakofuʻi au: mahaki, pea ʻi he fale fakapōpula, pea naʻe ʻikai te mou ʻaʻahi kiate au.’
| ”ואז הם יענו:’אדון, מתי ראינו אותך רעב או צמא או זר או עירום או חולה או כלוא, ולא עזרנו לך?‘ | 44 |
“Pea ʻe toki lea ai ʻakinautolu kiate ia foki, ʻo pehēange, ‘ʻEiki, naʻa mau mamata kiate koe ʻanefē ʻoku ke fiekaia, pe ko e fieinua, pe ko e muli, pe telefua, pe mahaki, pe ʻi he fale fakapōpula, kae ʻikai te mau tauhi koe?’
| ”אז יענה להם: אמן, אומר אני לכם!’כאשר סירבתם לעזור לאחד מן האחים הצעירים האלה סירבתם לעזור לי‘. | 45 |
Pea ʻe toki lea ia kiate kinautolu, ʻo pehē, ‘Ko ʻeku tala moʻoni atu kiate kimoutolu, Ko e meʻa ʻi hoʻomou taʻefai [ia ]ki ha tokotaha ʻoku kihiʻi siʻi hifo [ʻiate kinautolu ]ni, ko hoʻomou taʻefai [ia ]kiate au.’
