מתיו 25
| ”אז תידמה מלכות השמים לסיפור על עשר עלמות, אשר לקחו את המנורות שלהן ויצאו לקבל את פני החתן. | 1 |
Then the kingdom of heaven will be like ten virgins, who, having taken their lamps, went forth to the bridegroom's gathering.
| אולם רק חמש מהן היו חכמות ומילאו את מנורותיהן מראש בשמן. חמש האחרות היו טיפשות ולא מילאו מראש את המנורות. | 2 |
And five of them were wise, and five were foolish,
| 3 |
foolish women, who, having taken their lamps, took no olive oil with them.
| 4 |
But the wise took olive oil in their vessels with their lamps.
| ”מכיוון שהחתן איחר לבוא, שכבו העלמות לנוח. בחצות הלילה הן התעוררו לקול תרועה:’החתן בא! צאנה לקבל את פניו!‘ | 5 |
Now while the bridegroom delayed, they all slumbered and slept.
| 6 |
But at midnight a shout occurred, Behold, the bridegroom comes! Go ye forth for his gathering.
| ”כל הבחורות קמו מיד והיטיבו את המנורות. אלה שלא היה להן שמן ביקשו מעט מחברותיהן, כי מנורותיהן דעכו. | 7 |
Then all those virgins were roused, and put their lamps in order.
| 8 |
And the foolish said to the wise, Give us from your olive oil, because our lamps are going out.
| ”אולם הבחורות החכמות ענו:’אם ניתן לכן מעט שמן לא יישאר לנו מספיק. לכו לחנות לקנות לעצמכן‘. | 9 |
But the wise answered, saying, Perhaps there may not be enough for us and you. But go ye rather to those who sell, and buy for yourselves.
| ”אך בזמן שהן הלכו לקנות שמן בא החתן, ואלה שהיו מוכנות נכנסו איתו אל החתונה והדלת ננעלה. | 10 |
And while they went to buy, the bridegroom came. And the prepared entered in with him for the wedding festivities, and the door was shut.
| ”כשחזרו האחרות מאוחר יותר, הן עמדו בחוץ וקראו:’אדוננו, אדוננו, פתח לנו את הדלת!‘ | 11 |
But afterward the other virgins also came, saying, Lord, Lord, open to us.
| ”אולם הוא השיב להן מבפנים:’אינני מכיר אתכן!‘ | 12 |
But having answered, he said, Truly I say to you, I know you not.
| ”משום כך היו ערים ומוכנים, כי אינכם יודעים באיזה יום ובאיזו שעה אחזור.“ | 13 |
Watch therefore, because ye know not the day nor the hour in which the Son of man comes.
| ישוע המשיך:”אפשר לתאר את מלכות השמים בעזרת הסיפור על אדם שנסע לארץ רחוקה. לפני נסיעתו הוא קרא למשרתיו והפקיד בידם סכומי כסף, כדי שישקיעו אותם למענו בזמן העדרו. | 14 |
For, like a man going on a journey, he called his own bondmen, and delivered to them the things possessed by him.
| הוא נתן לאחד 50,000 שקלים, לשני – 20,000 שקלים ולשלישי – 10,000 שקלים. הוא חילק את הכסף בהתאם לכישרונו של כל אחד ויצא לדרכו. | 15 |
And to one he gave five talents, to another two, to another one, to each according to his personal ability, and straightaway he journeyed.
| האיש שקיבל 50,000 שקלים החל מיד לקנות ולמכור, ותוך זמן קצר הרוויח עוד 50,000 שקלים. | 16 |
And having departed, the man who received the five talents worked with them, and made five other talents.
| גם האיש שקיבל 20,000 שקלים ניגש מיד לעבודה והרוויח עוד 20,000 שקלים. | 17 |
And likewise also the man of the two gained two others.
| אך האיש שקיבל 10,000 שקלים חפר בור באדמה והטמין בתוכו את הכסף. | 18 |
But having departed, the man who received the one dug in the ground, and hid his lord's silver.
| ”לאחר זמן רב חזר האדון ממסעו, וביקש ממשרתיו לתת דין וחשבון על הכסף שהפקיד בידם. | 19 |
Now after a long time the lord of those bondmen comes, and takes up accounting with them.
| האיש שקיבל 50,000 שקלים החזיר לאדוניו 100,000 שקלים. | 20 |
And having come, the man who received the five talents brought five other talents, saying, Lord, thou delivered five talents to me, lo, I have gained five other talents besides them.
| האדון שיבח אותו על עבודתו הטובה ואמר:’מאחר שהיית נאמן בסכום קטן, אתן לך עכשיו אחריות גדולה יותר. בוא והשתתף בשמחתי‘. | 21 |
And his lord said to him, Well, good and faithful bondman. Thou were faithful over a few things, I will appoint thee over many things. Enter thou into the joy of thy lord.
| ”אחריו בא האיש שקיבל 20,000 שקלים והצהיר:’אדוני, נתת לי 20,000 שקלים, ועכשיו אני מחזיר לך סכום כפול‘. | 22 |
And also having come, the man who received the two talents said, Lord, thou delivered two talents to me, lo, I have gained two other talents besides them.
| ”’עבודה טובה‘, אמר לו האדון.’אתה משרת טוב ונאמן. מאחר שהיית נאמן בסכום קטן, אתן לך עכשיו הרבה יותר!‘ | 23 |
His lord said to him, Well, good and faithful bondman. Thou were faithful over a few things, I will appoint thee over many things. Enter thou into the joy of thy lord.
| לאחר מכן בא האיש שקיבל 10,000 שקלים ואמר:’אדוני, ידעתי שאתה איש קשה, שמצליח לקצור במקום שלא זרעת ולאסוף במקום שלא פיזרת. משום כך פחדתי והסתרתי את הכסף באדמה – והנה הוא!‘ | 24 |
And the man who received the one talent also having come, said, Lord, I knew thee that thou are a hard man, reaping where thou did not sow, and gathering from where thou did not scatter.
| 25 |
And after being afraid, having gone, I hid thy talent in the ground. Lo, thou have thine own.
| ”אך אדוניו השיב לו:’רשע שכמוך, עבד עצלן! אם ידעת שאדרוש ממך את הרווח, | 26 |
But having answered, his lord said to him, Thou evil and lazy bondman, thou knew that I reap where I sowed not, and gather from where I did not scatter.
| מדוע לא הפקדת את הכסף בבנק? כך לפחות הייתי מקבל ריבית! | 27 |
Thou ought therefore to have placed my silver with the bankers, and having come I would have received back my own with interest.
| קחו ממנו את הכסף, ותנו לאיש שיש לו כבר 100,000 | 28 |
Take ye therefore the talent from him, and give it to him who has the ten talents.
| כי האיש שמנצל היטב את מה שנותנים לו – יינתן לו עוד ויהיה לו שפע רב. ואילו אדם בלתי־אחראי – גם מעט האחריות שניתנה לו תילקח ממנו. | 29 |
For to every man who has will be given, and he will have abundance, but from him who has not, even what he has will be taken away from him.
| קחו עתה את המשרת הזה, שאין בו כל תועלת, והשליכוהו החוצה לחושך, שם יש בכי וחריקת שיניים‘. | 30 |
And cast ye the unprofitable bondman into the outer darkness. There will be the weeping and the gnashing of teeth.
| ”אולם כשאני, המשיח, אבוא בתפארתי עם כל המלאכים, אשב על כיסאי בכבוד רב. | 31 |
But when the Son of man comes in his glory, and all the holy agents with him, then he will sit on the throne of his glory.
| כל אומות העולם יתאספו לפני, ואני אפריד ביניהם כרועה המפריד בין הכבשים ובין העיזים. | 32 |
And all the nations will be gathered before him, and he will separate them from each other, as the shepherd separates the sheep from the goats.
| את הכבשים אעמיד לימיני ואת העיזים לשמאלי. | 33 |
And he will truly place the sheep at his right hand, but the goats at the left.
| ”לאחר מכן אני, המלך, אומר לעומדים לימיני:’בואו, ברוכי אבי, אל המלכות שהוכנה למענכם מאז היווסד העולם. | 34 |
Then the King will say to those at his right hand, Come, ye blessed of my Father, inherit the kingdom prepared for you from the foundation of the world.
| כשהייתי רעב – האכלתם אותי. כשהייתי צמא – נתתם לי לשתות. כשהייתי אורח זר – הכנסתם אותי לביתכם. | 35 |
For I was hungry, and ye gave me to eat. I was thirsty, and ye gave me to drink. I was a stranger, and ye took me in,
| כשהייתי עירום – הלבשתם אותי. כשהייתי חולה או אסור בכלא – באתם לבקר אותי‘. | 36 |
naked, and ye clothed me. I was feeble, and ye came to help me. I was in prison, and ye came to me.
| ”ואותם צדיקים יענו:’אדוננו, מתי ראינו אותך רעב והאכלנו אותך, או צמא והשקינו אותך? | 37 |
Then the righteous will answer him, saying, Lord, when did we see thee hungering, and fed thee, or thirsting, and gave thee drink?
| או אורח זר ועזרנו לך? או עירום והלבשנו אותך? | 38 |
And when did we see thee a stranger, and took thee in, or naked, and clothed thee?
| מתי ראינו אותך חולה או כלוא ובאנו לבקר אותך?‘ | 39 |
And when did we see thee weak, or in prison, and came to thee?
| ”ואני, המלך, אענה:’כשעשיתם אחד מן הדברים האלה לאחד מאחי הצעירים – כאילו עשיתם אותו לי‘. | 40 |
And having answered, the King will say to them, Truly I say to you, inasmuch as ye did it to one of these my brothers, the least, ye did it to me.
| לאחר מכן אפנה אל העומדים לשמאלי ואומר להם:’הסתלקו מכאן, ארורים, אל האש הנצחית שהוכנה לשטן והשדים! (aiōnios g166) | 41 |
Then he will also say to those at the left hand, Depart from me, ye accursed, into the eternal fire prepared for the devil and his agents. (aiōnios g166)
| כי כשהייתי רעב לא האכלתם אותי, וכשהייתי צמא לא נתתם לי דבר לשתות. | 42 |
For I was hungry, and ye did not give me to eat, I was thirsty, and ye gave me no drink,
| הייתי אורח זר, אולם לא הזמנתם אותי לביתכם. הייתי עירום, ולא הלבשתם אותי. הייתי חולה וכלוא, וכלל לא באתם לבקר אותי!‘ | 43 |
I was a stranger, and ye did not take me in, naked, and ye did not clothe me, weak, and in prison, and ye did not come to help me.
| ”ואז הם יענו:’אדון, מתי ראינו אותך רעב או צמא או זר או עירום או חולה או כלוא, ולא עזרנו לך?‘ | 44 |
Then they will also answer, saying, Lord, when did we see thee hungering, or thirsting, or a stranger, or naked, or weak, or in prison, and did not serve thee?
| ”אז יענה להם: אמן, אומר אני לכם!’כאשר סירבתם לעזור לאחד מן האחים הצעירים האלה סירבתם לעזור לי‘. | 45 |
Then he will answer them, saying, Truly I say to you, inasmuch as ye did it not to one of these least, ye did it not to me.
