< מתיו 24 >

כשיצא ישוע מבית־המקדש, באו אליו תלמידיו להראות לו את מבני המקדש. 1
To pacoengah Jesu tasa bangah tacawt moe, tempul hoiah a caeh ving: anih han tempul im patuek hanah a hnukbang kaminawk angzoh o.
אולם ישוע אמר להם:”כל המבנים האלה ייהרסו ואף אבן לא תישאר במקומה.“ 2
Jesu mah nihcae khaeah, Hae hmuennawk boih na hnuk o maw? Loktang kang thuih o, Maeto pacoeng maeto nuiah kamhong thlung maeto doeh haeah om mak ai, va o boih tih, tiah a naa.
מאוחר יותר, כשישב ישוע על מדרון הר הזיתים, שאלו אותו התלמידים:”מתי יקרה הדבר הזה? אילו מאורעות יסמנו את שובך ואת סוף העולם?“ (aiōn g165) 3
Anih Olive mae nuiah anghnut naah, a hnukbang kaminawk khue anih khaeah angzoh o moe, Hae hmuennawk hae natuek naah maw om tih, nang zohhaih atue hoi long boenghaih tue angmathaih loe kawbangmaw om tih? Na thui ah, tiah a naa o. (aiōn g165)
”אל תניחו לאיש לרמות אתכם“, השיב להם ישוע, 4
Jesu mah nihcae khaeah, Mi mah doeh aling han ai ah, acoe oh.
”כי אנשים רבים יבואו ויטענו כל אחד’אני המשיח‘, ויטעו אנשים רבים. 5
Kai ih ahmin hoiah paroeai kaminawk angzo o tih, Kai loe Kri, ni tiah thui o uele, paroeai kaminawk to aling o tih.
כאשר תשמעו על מהומות ומלחמות – אל תיבהלו. אמנם תפרוצנה מלחמות ותתחוללנה מהומות, אבל הקץ לא יבוא מיד. 6
Misa angkahhaih hoi misa angtukhaih loknawk to na thaih o tih: toe mawn o hmah: hae hmuennawk boih loe kaom han koi roe ni, toe boenghaih pha mak ai vop.
מדינות וממלכות תילחמנה זו בזו, ובמקומות רבים יהיו רעידות אדמה ורעב. 7
Acaeng maeto hoi maeto misa angcoeng ueloe, prae maeto hoi maeto misa ah om tih: ahmuen kruekah takaang thohhaih, amtang amlaihaih hoi talihnawhaihnawk to om tih.
אולם כל אלה יציינו רק את ראשית הצרות והסבל העתידים לבוא. 8
Hae hmuennawk boih loe palungset amtonghaih ah ni oh vop.
”לאחר מכן יענו אתכם, יהרגו אתכם והעולם כולו ישנא אתכם, משום שאתם שייכים לי. 9
Pacaekthlaek moe, paduek hanah minawk ban ah na paek o tih: kai ih ahmin pongah prae kaminawk boih mah na hnuma o tih.
רבים ישובו לחטוא, יבגדו זה בזה וישנאו איש את אחיו. 10
To tiah oh pacoengah kapop kami loe oepthok ah khosah o mak ai, maeto hoi maeto angphat o taak ueloe, maeto hoi maeto ang hnuma o tih.
נביאי שקר רבים יופיעו ויוליכו שולל אנשים רבים. 11
Angsah cop paroeai tahmaanawk angzo o ueloe, paroeai kaminawk to aling o tih.
החטא והרשע יתפשטו בכל מקום וידכאו את אהבתם של רבים. 12
Zaehaih angpung pongah, paroeai kaminawk ih amlunghaih to amding tih.
אולם אלה שיחזיקו מעמד עד הסוף יינצלו. 13
Toe boeng khoek to pauep kami loe pahlonghaih hnu tih.
”הבשורה הטובה על דבר המלכות תתפשט בעולם כולו – כך שכל האומות תשמענה אותה – ולבסוף יגיע הקץ. 14
Acaeng kaminawk boih khaeah hnukung ah oh hanah, hae kahoih siangpahrang ukhaih prae tamthanglok hae long pum ah thuih ah om tih; to pacoengah ni boenghaih to pha vop tih.
”לכן, כאשר תראו בבית־המקדש את חילול הקודש, שעליו דיבר דניאל הנביא (הקורא – שים לב!) 15
To pongah tahmaa Daniel mah thuih ih lok baktih toengah, Hmuenciim ah kangdoe, panuet thok amrohaih hmuen na hnuk o naah, (kroek kami loe thaikophaih tawn nasoe: )
על כל תושבי יהודה לברוח להרים. 16
Judea prae thungah kaom kaminawk loe mae nuiah cawn o nasoe:
אלה שעל הגגות – שלא ייכנסו הביתה לארוז את חפציהם. 17
imphu ah kaom kami loe a imthung ih hmuen lak hanah anghum tathuk hmah nasoe:
אלה שבשדה – שלא יחזרו הביתה לקחת את בגדיהם. 18
lawk ah kaom kami loe a khukbuen lak hanah amlaem let hmah nasoe.
”אוי לנשים ההרות ולמניקות באותם ימים! 19
To na niah zokpomh nongpatanawk hoi tahnu nae nawkta tawn nongpatanawk loe khosak bing o!
התפללו שבריחתכם לא תהיה בחורף ולא בשבת. 20
Na cawnh o haih atue loe siktue hoi Sabbath niah phak han ai ah lawkthui oh:
כי תהיה צרה שכמוה טרם הייתה בתולדות העולם, וכמוה לא תהיה עוד! 21
long oh tangsuek na hoi vaihi khoek to kaom vai ai, natuek naah doeh kaom han ai, paroeai kalen raihaih to om tih.
”למעשה אם אלוהים לא יקצר את הימים הנוראים האלה, כולם יאבדו. אולם אלוהים יקצר ימים אלה למען עמו הנבחר. 22
To ih aninawk to duemsak ai nahaeloe, mi kawbaktih doeh loih o mak ai: toe qoih ih kaminawk rang hoiah to ninawk to duemsak tih.
”אם מישהו יאמר לכם באותם ימים:’ראיתי את המשיח במקום פלוני!‘או’המשיח נמצא בכפר הסמוך!‘אל תאמינו לו. 23
To naah kawbaktih kami mah doeh, Khenah, Kri loe haeah oh, to tih ai boeh loe ho ah ni oh, tiah na thui o cadoeh, a thuih ih lok to tang o hmah.
כי משיחי־שקר ונביאי־שקר יקומו ויחוללו נסים ונפלאות אשר יתעו את האנשים, ואם יוכלו, הם יתעו אפילו את הנבחרים. 24
Angsah cop kri hoi angsah cop tahmaanawk to tacawt o ueloe, angcoeng thaih nahaeloe qoih ih kaminawk mataeng doeh aling hanah, kalen parai angmathaih hoi dawnrai hmuennawk to sah o tih.
זיכרו, הזהרתי אתכם! 25
Khenah, Kang thuih o coek boeh.
”על כן, אם יאמרו לכם שהמשיח אי־שם במדבר – אל תטריחו את עצמכם ללכת ולראות, ואם יאמרו לכם שהמשיח מסתתר במקום כלשהו – אל תאמינו. 26
Kaminawk mah, khenah, anih loe praezaek ah ni oh, tiah na thui o cadoeh, caeh o hmah: khenah, anih loe tamquta hoi imthungah ni oh, tiah na naa o cadoeh, to lok to tang o hmah.
כי כשם שהברק במזרח מאיר למערב, כך יהיה גם שובו של בן־האדם. 27
Ni angyae bang hoiah ni aengh to tacawt moe, niduem bang khoek to aang baktih toeng ah, kami Capa angzoh naah doeh om toeng tih.
במקום שבו נמצא הפגר, שם יתאספו הנשרים. 28
Moi kadueh qok ohhaih ahmuen kruekah, tahmuu prawnnawk nawnto angpop o tih.
”מיד לאחר הצרות של אותם ימים תחשך השמש, הירח ישחיר, הכוכבים יפלו מהשמים וכוחות השמים יתמוטטו. 29
To baktih paroeai raihaih ninawk oh pacoengah loe, ni to tahmuep tih, khrah loe aang mak ai boeh, cakaehnawk loe van hoiah krah o tathuk ueloe, van thacakhaihnawk to anghuen tih:
”לבסוף ייראה בשמים אות בן־האדם ואבל כבד ירד על העולם כולו. כל אומות העולם יראו את בן־האדם בא על ענני השמים, בגבורה ובכבוד רב. 30
to pacoengah kami Capa angmathaih van ah amtueng tih: long nui ih acaengnawk boih qah o tih, thacakhaih hoi paroeai lensawkhaih hoiah van ih tamai nuiah angzo kami Capa to nihcae mah hnu o tih.
ואז הוא ישלח את מלאכיו בקול תרועת השופר, והם יאספו את בחיריו מכל קצוות תבל. 31
Anih loe paroeai kalen mongkah lok hoiah angmah ih van kaminawk to patoeh tih, van boenghaih hae bang hoi ho bang khoek to, ahmuen takii palito bang hoiah a qoih ih kaminawk to nihcae mah nawnto pakhueng tih.
”עץ התאנה ישמש לכם כדוגמה: כאשר הענפים מלבלבים והעלים ירוקים, אתם יודעים שהקיץ קרב. 32
Vaihi thaiduetkung patahhaih maeto hae amtuk oh; a tanghang nuiah tadok tacawt moe, aqam tacawt naah, nipui tue loe zoi boeh, tiah na panoek o:
כאשר כל מה שסיפרתי לכם יתחיל להתרחש, דעו לכם שזה קרוב, שאני עומד בפתח. 33
to baktih toengah hae hmuennawk boih na hnuk o naah, atue loe zoi boeh, thok taengah ni oh boeh, tito panoek oh.
אני אומר לכם: כל הדברים האלה יתרחשו לפני שיחלוף הדור הזה. 34
Loktang kang thuih o, Hae hmuennawk boih akoep ai karoek to, hae ih kaminawk hae anghmaa o mak ai.
השמים והארץ יחלפו, אבל דברי לא יחלפו. 35
Van hoi long anghmaa tih, toe Ka loknawk loe anghmaa mak ai.
”איש אינו יודע את היום והשעה של התרחשויות אלה; המלאכים בשמים אינם יודעים זאת, ואפילו אני עצמי איני יודע את המועד המדויק. רק אבי שבשמים יודע זאת. 36
To ani hoi atue loe mi mah doeh panoek ai, van kaminawk mah doeh panoek ai, Kam pa khue mah ni panoek.
”כימי נוח כן יהיה באו של בן־האדם. 37
Kami Capa angzohhaih loe Noah dung nathuem ih ninawk baktiah om toeng tih.
בני־האדם חיו בשלווה; הם אכלו, שתו והתחתנו לפני שפתאום בא המבול. 38
Long tuiuemhaih om ai nathuem hoi kamtong Noah palong thungah akun ai karoek to, nihcae loe naek o moe, caak o, zu lak o moe, zu raenghaih poih to a sak o,
בני־האדם סרבו להאמין לשמע מה שעמד לקרות, עד שהמבול אכן בא והטביע את כולם. כך יהיה בואי. 39
tuiuemhaih pha ai karoek to tidoeh panoek o ai, to naah tui mah nihcae to lak boih, kami Capa angzoh naah doeh to tiah om toeng tih.
”באותה עת שני גברים יעבדו יחד בשדה – האחד יילקח והשני יישאר. 40
Kami long hnetto lawk ah om hoi tih; maeto loe la ving ueloe, maeto loe caehtaak sut tih.
שתי נשים יטחנו בָּרֵחָיִם – אחת תילקח והשנייה תישאר. 41
Nongpata hnik loe cangdaeng hoi tih; maeto loe la ving ueloe, maeto loe caehtaak sut tih.
”לכן היו מוכנים, כי אינכם יודעים באיזה יום יבוא אדונכם. 42
Natuek naah maw na Angraeng angzo tih, tito na panoek ai, to pongah acoe hoiah zing ah.
”אילו ידעו את השעה, היו כולם מתכוננים לבואו, כשם שהיו מתכוננים לבואו של גנב אילו ידעו מתי יבוא. 43
Toe hae hae panoek oh, im tawnkung mah natuek naah maw kamqu angzo tih, tiah panoek coek nahaeloe, anih mah kahoih ah toep ueloe, im to muksak mak ai.
כך גם אתם היו מוכנים תמיד, כי בן־האדם יבוא בשעה בלתי צפויה. 44
To pongah nangcae doeh amsak o coek ah: kami Capa loe na poek o ai ih atue ah angzo tih.
מי מכם משרת נבון ונאמן לאדונכם, שיפקח על משק ביתו ויקבל את שכרו בעתו? 45
To tiah nahaeloe atue phak naah nihcae buh pacah hanah, angmah ih Angraeng mah a imthung takoh nuiah ukkung ah suek ih, oep kaom moe, palungha tamna loe mi aa?
ברוך תהיה אם בשובי אמצא אותך ממלא את תפקידך בנאמנות. 46
Angmah ih angraeng angzoh naah, a mikhnuk ah toksah tamna loe tahamhoih.
אנשים נאמנים כאלה אני אפקיד על כל רכושי. 47
Loktang kang thuih o, anih mah to tamna to angmah ih hmuennawk boih ukkung ah suem tih.
”אולם אם אתה רשע ותאמר לעצמך:’אה, האדון לא ישוב כל כך מהר‘, – 48
Toe kahoih ai tamna loe angmah ih palung thungah, Ka Angraeng angzohhaih atue loe akra parai vop tih, tiah poek pongah,
ותתאכזר ליתר העבדים ותבלה את זמנך במסיבות, בזלילה ובשתייה – 49
angmah ih ampui tamnanawk to boh moe, mu paqui kaminawk hoi nawnto naek caak o:
אדונך יופיע בשעה בלתי צפויה, 50
to tamna mah anih angzo tih boeh, tiah poek ai ih ni, panoek ai ih atue ah angmah ih angraeng to angzo nahaeloe,
ואז הוא יכה אותך קשות ויקבע את מקומך עם הצבועים; שם יהיה בכי וחריקת שיניים.“ 51
angmah ih angraeng mah a tamna to takroek pat ueloe, qahhaih hoi haakaekhaih ahmuen ah, angsah cop kaminawk hoi nawnto anih to va tih.

< מתיו 24 >