מתיו 23
| ישוע פנה אל הקהל ואל תלמידיו ואמר: | 1 |
Maniyakon Iyesus ash ashonat b́ danifwotssh hank'o ett b́ keewi,
| ”הסופרים והפרושים יושבים על כסא משה. | 2 |
«Nemo danifwotsnat ferisawino eteefwots Muse jorats bedek'rne.
| לכן טוב שתשמעו בקולם ותעשו את מה שהם אומרים, אבל בשום אופן אל תעשו את מה שהם עושים! כי הם עצמם אינם עושים את מה שהם דורשים מכם לעשות. | 3 |
Mansh eshe bo itsh bo keewts jamo k'alwere, korde'ere, bo bofinirwonmó fink'ayere, bo bokeewirwo finats jitsraknee,
| הם מכבידים עליכם בדרישות שונות, בעוד שבעצמם לא מוכנים להרים אצבע. | 4 |
Mangonat kic'its kuro tipdek't ash mangrats bokurifoni, botookishomó bojaabon t'awiyosh dab́ geeratsne.
| ”הם עושים את כל מעשיהם בשביל שיראו אותם. הם מעמידים פני צדיקים, מניחים תפילין בציבור ומאריכים את הציציות שלהם. | 5 |
Bofin jamo asho boon b́bek'etwok'owa etniye bofiiniri. Ik'o bok'onor kitabiya genzit bo gawintsiri, Ik' nem kotirwok'o botahefonowere b́ guuratsi s'aaro shipdek'tni bo geenzifoni,
| במסיבות הם אוהבים לשבת בראש השולחן, ובבית הכנסת – במקומות השמורים. | 6 |
Jiwoke mang beyoko, ayhudiyots Ik' bok'onf mooke shints beyokoniye detso boshunfoni.
| הם אוהבים שנותנים להם כבוד ברחובות ושקוראים להם’רבי‘. | 7 |
Jebatsnowere ash jamo boosh gup' gup'aar jamo boon aatr ‹Danifono!› err bo s'eegetuwok'owe bogefoni,
| אל תרשו לאיש לקרוא לכם כך, כי ה׳ לבדו הוא רבכם, וכולכם שווים כאחים. | 8 |
Itmó itko danifo ik s'uzo b́wottsotsnat it jametswere esshwwotsi it wottsotse ‹Danifono› eteyar s'eegek'ayere.
| כמו כן אל תפנו לאיש בתואר’אבי‘, כי רק לאלוהים שבשמים עליכם לקרוא’אבי‘. | 9 |
Ando aaniy it itdetsts niho darotse ik s'uzo b́wottsosh datsatse konnor ‹Nihono› err s'eegk'ayere.
| אל תרשו שיקראו לכם’מורי ורבי‘, כי יש לכם מורה ורב אחד בלבד, והוא המשיח. | 10 |
Iti danirwo Krstos s'uzi b́wottsosh ‹Daniruwono› err s'eegeyo k'ayere.
| ”ככל שתרבו לשרת את הזולת בענווה, כך תגדלו בעצמכם. כדי להיות גדולים ביותר – היו עבדים! | 11 |
Ititse eeno it guutso wotowe.
| מי שמכבד את עצמו יושפל ומי שמשפיל את עצמו יכובד. | 12 |
B́ tooko dambaan detsetwo dashan aanitwe, b́ tooko dashan detsetwo dambaan wotitwe.»
| ”אוי לכם, הפרושים והסופרים, צבועים אתם! לא די שאינכם נכנסים בעצמכם למלכות השמים, אתם גם מונעים מאחרים להיכנס! אתם מעמידים פני צדיקים ומתפללים באריכות באמצע הרחוב, וכל זאת בזמן שאתם מגרשים אלמנות מבתיהן. צבועים שכמוכם! | 13 |
«Asho dari mengstots b́ kindrawok'o, b́ fengesho is'iruwots it itgit alberetswotso, nemo danifuwotsnat ferisawino eteefuwotso! indowe itsha! it ittokoosh bíts kindratste, kindosh geyirwotsnowere bokindrawok'o bazirutee! [
| 14 |
Nem danifuwotsnat ferisawino etfwotso, be'ewosha etaat geenzidek'at Ik'o it k'onirwats weebdek'at t'oow máátsuwots detstso ishbaziruwotso indowe itsha! manshe itatse ikibog angsho bodetuwe.]
| כן, אוי לכם, צבועים! אתם נוסעים למרחקים כדי לגייר אדם אחד, ולאחר שהתגייר אתם הופכים אותו לבן־גיהינום עוד יותר מכם! (Geenna g1067) | 15 |
It took danaw nem danifwotsnat ferisawiwotso! indowe itsha! ayhudi woteraw ash iko ayhudi imnetiyo maants woniyosh datsatsno aats k'aratsno sha'at it gúriri, kindsh itdek'tsok'onowere, itiyere gitkisho ikibogo gahanemsh k'antso woshirutee! (Geenna g1067)
| ”אוי לכם, מנהיגים עיוורים! הכלל שלכם הוא:’אם נשבעת במקדש ה׳ מותר לך להפר את שבועתך, אולם אם נשבעת בזהב של בית־המקדש אסור לך להפר את שבועתך‘. | 16 |
«It jishiru dooguwotso! indowe itsha! ‹Asho Ik' k'oni moon b́taariyale, eegor woteratse› etfte, ‹Ik' k'oni mootsi awntson b́ taariyalmo taarman bín detsetwe› etirute,
| עיוורים טיפשים! מה חשוב יותר, הזהב או המקדש שמקדש את הזהב? | 17 |
It shiyawwotsnat doogwotso! awntsonat awnts s'ayintsitu Ik'i mootse ááw bogfa?
| ”כמו כן אתם אומרים:’שבועה במזבח אינה מחייבת ומותר להפר אותה, אך שבועה בקורבן שעל המזבח – מחייבת‘. | 18 |
Mank'o ‹Asho wosho t'intseyiru bewokoki t'arap'ezon b́ taariyal eegor woteratse, › woshman t'intseyiru k'ac'atse fa'a woshon b́taariyalmó taaro bín detsetwe etirute.
| עיוורים! מה גדול וחשוב יותר, הקורבן שעל המזבח או המזבח עצמו המקדש את הקורבן? | 19 |
It doogwotso! woshonat woshman s'ayintsitu wosh t'intseyiru t'arap'ezoniyere ááw bogfa?
| הרי אם אתם נשבעים’במזבח‘, אתם נשבעים למעשה בו ובכל אשר עליו. | 20 |
Eshe wosh t'intseyiru t'arap'ezon taarirwo, wosh t'intseyiru t'arap'ezonat wosh t'intseyiru t'arap'ezatse fa'a keew jamone b́taariri.
| כאשר אתם נשבעים’במקדש‘, אתם נשבעים למעשה בו ובאלוהים השוכן בו. | 21 |
Ik' moon taarituwo, Ik' moonat Ik'mootse fa'a Ik'one b́taariri.
| ואם אתם נשבעים’בשמים‘, אתם נשבעים בכסא אלוהים ובאלוהים עצמו. | 22 |
Daron taaritwonwere Ik'o mangi jooronat b́ jooratse beyirwonee b́ taariri.
| ”כן, אוי לכם פרושים וסופרים צבועים! אתם מקפידים על הלכות דקדקניות כמו לתת מעשר על עלי נענע בגינה, אולם אתם מתעלמים מהדברים החשובים באמת כמו צדק, רחמים ואמונה! אתם אמנם חייבים לתת מעשר, אולם אסור לכם להזניח את הדברים החשובים יותר. | 23 |
«It git alberets nem danifwotsnat ferisawiwotso! indowe itsha! arshudiko, k'ushuwiko, orobrikono tatslo imirutee, ernmó nemotse een eenwotsi k'azniye it k'riri, boowere kááw angshwotsi, orowe etonat amanetso wotoniye, ekeewi itk'ayawo hanoor k'alo itn geyife b́ teshi.
| מנהיגים עיוורים! אתם מסננים את היתוש ובולעים את הגמל! | 24 |
It jishiru doogwotso! it úshiru jamwotso s'ungok'o muk'nana'a wottswotsi s'aldek'at it juwiri, kambulok'o een keewonmó it k'oot'iri!
| ”אוי לכם, סופרים ופרושים צבועים שכמוכם! אתם מקפידים כל־כך על צחצוח הכוס מבחוץ, אולם תוכה מצחין מריקבון! | 25 |
«It git alberets nemo danifwotsnat ferisawiwotso! indowe itsha? B́rc'k'onat saniyon úriweertso s'ayintsirute, b́ gitsonmó biik'onat jaalon bín s'eenke,
| פרושים עיוורים, טהרו תחילה את פנים הכלי ואז כולו יהיה נקי! | 26 |
Nee dog ferisawiyono! shin shino brc'uk'onat saniyon b́ gitso s'ayintswee, manoor b́bootsonúwere s'ayin wotituwe.
| ”אוי לכם, סופרים ופרושים! אתם דומים לקברים הנראים יפים ומפוארים מבחוץ, אך בתוכם הם מלאים עצמות מתים, ריקבון וטומאה. | 27 |
«It git alberets nem danifwotsnat ferisawiwotsn indowe itsha! bogitsotse ash duuni mak'tsonat kim keewo bítse s'eents, bo úronmo nora eteets nas' k'alamiyo fuutere sheengiru doowwotsiye it ariye.
| אתם משתדלים להיראות קדושים, אולם בפנים לבכם מלא צביעות וטומאה. | 28 |
Mank'owere it, úratse ashosh ash kááwo araatniye it be'eyiri, it gitsonmó git alberetsonat gondo s'eenwtsere.
| כן, אוי לכם פרושים, ואוי לכם סופרים – צבועים שכמוכם! אתם בונים מצבות לנביאים שאבותיכם הרגו, ומניחים פרחים על קברי אנשי־האלוהים שאבותיכם רצחו, ואתם אומרים:’אנחנו, כמובן, לא היינו מעזים לנהוג כפי שנהגו אבותינו!‘ | 29 |
«It git alberets, nem danifwotsnat ferisawiwotso! indowe itsha! it nebiywots dowoniye it agiri, k'irts kááwwots hawltiyoniye it shengshiri.
| 30 |
‹Nonih shintswotsntoni noteshi wotink'ere nebiyiwots s'atso kuut'r bonton ikwoterawnk'one b́teshi› etirute.
| ”בדבריכם אלה אתם מעידים על עצמכם שהנכם בני רשעים. | 31 |
Eshe, nebiyiwotsi úd'ts ashuwots nana'o it woto it tookon gawirute.
| אתם הולכים בעקבות אבותיכם וממלאים את מכסת עוונותיהם. | 32 |
Eshe, it nihots dek' botuutso it were s'eentswere.
| נחשים בני נחשים! כיצד תימלטו מעונש הגיהינום? (Geenna g1067) | 33 |
It dawnzwotso, dawnz nana'úwotso, gahanemits fayotse aawk'o k'alrniya oorosh it faliti? (Geenna g1067)
| ”אני שולח אליכם נביאים, חכמים וסופרים; אחדים מהם תהרגו בצליבה, ואחרים תלקו בשוטים בבתי הכנסת שלכם, ותרדפו אחריהם מעיר לעיר! | 34 |
Mansh hamb, taa nebiyiwotsi, dantelefetswotsi, danifwotsi it maants dowittwee, boyitse ik ikuwotsi úd'itutee, ik ikuwotsi jitetutee, ik ikwotsnowere bo Ik' k'oni mootse togetute, ik kitotse ik kitomaad gishitutee.
| וכך תישאו באשמת הריגתם של כל אנשי האלוהים – החל בהבל הצדיק וכלה בזכריה בן־ברכיה, שאותו רצחתם בבית־המקדש בין ההיכל למזבח. | 35 |
Manatse tuutson kááwo Abeel s'atsatse de'er Ik'i moonat wosh t'intseyiru t'rap'ezi dagotse it úd'tsok b́ borfetsosh Berakiyu naay Zekariyas s'atsats b́ borfetsosh datsats kud'ts kááwwots s'atsatse tuuts fayo itatsatse b́bodeti,
| ובכן, כל זה יבוא על הדור הזה. | 36 |
Arikoniye itsh tkeewiri, fay jamaaniye, and dúranatse shuwetsanotsats bodetwe.»
| ”ירושלים, ירושלים, ההורגת את הנביאים ורוגמת באבנים את שליחי אלוהים! פעמים רבות חפצתי לאסוף את בנייך, כתרנגולת האוספת את אפרוחיה תחת כנפיה, אולם לא רציתם. | 37 |
Manats dabt́ hank'owa bíet, «Iyerusaleme, Iyerusaleme! nee nebiywotsi úd'irunee! nmaants woshetswotsi úd'at shútson togirunee! baaku b nana'o b gop'shots b kakufok'o, taawor n nana'o ikok kakuwosh ambtsote t geyi! itmó geratste.
| ועתה אלוהים נוטש את ביתכם, | 38 |
Eshe hambe, it moo bashar oritwe.
| ואני אומר לכם שמעתה ואילך לא תראו אותי יותר, עד אשר תאמרו:’ברוך הבא בשם ה׳!‘“ | 39 |
Manshe ‹Doonzo shútson wetuwo deereke› it erfetsosh haniye il taan be'atste etirwe.»
