מתיו 22
| ישוע סיפר להם משלים נוספים על מלכות השמים.”אפשר להמשיל את מלכות השמים למלך שערך סעודת־חתונה גדולה לבנו. | 1 |
І, озвавшись Ісус, знов промовив до них приповістями, глаголючи:
| 2 |
Уподобилось царство небесне чоловіку цареві, що нарядив весїллє синові своєму;
| כאשר הייתה הסעודה מוכנה שלח המלך שליחים אל האורחים שהזמין, כדי להודיע להם שהגיע הזמן לבוא לסעודה, אך כולם סרבו לבוא. | 3 |
і післав слуги свої кликати запрошених на весїллє; і не схотїли прийти.
| המלך שלח שליחים אחרים להודיע למוזמנים:’הזדרזו! השורים והבקר המפוטם טבוחים והצלי כבר בתנור!‘ | 4 |
Знов післав инші слуги, говорячи: Скажіть запрошеним: Ось я обід мій наготовив; воли мої й годоване побито, і все налагоджене; ідіть на весїллє.
| ”אולם המוזמנים צחקו והלכו כל אחד לענייניו, אחד לשדה ואחר לשוק | 5 |
Вони ж, занехавши, пійшли собі, один на хутір, другий до свого торгу;
| היו גם כאלה שתקפו את השליחים, הכו אותם, התעללו בהם ואפילו רצחו אחדים מהם. | 6 |
а останнї, взявши слуг його, знущались із них, та й повбивали.
| ”המלך הזועם שלח גדודי צבא כדי להרוג את הרוצחים ולשרוף את עירם. | 7 |
Цар же, почувши, прогнівив ся, й піславши військо своє, вигубив тих розбишак, і запалив город їх.
| הוא פנה אל משרתיו ואמר:’משתה החתונה מוכן, אולם האורחים שהוזמנו לא היו ראויים לכבוד הזה. | 8 |
Рече тодї до слуг своїх: Весїллє налагоджене, запрошені ж не були достойні.
| צאו אל הרחובות והזמינו את כל מי שתפגשו!‘ | 9 |
Ійдїть же на росхідні шляхи, й кого знайдете, запрошуйте на весїллє.
| המשרתים עשו כדבריו והכניסו לאולם את כל מי שפגשו: אנשים טובים ורעים גם יחד, והאולם נמלא אורחים. | 10 |
І вийшовши слуги ті на шляхи, зібрали всїх, кого знайшли, й лихих і добрих; і було весїллє повне гостей.
| ”אולם כשנכנס המלך אל האולם כדי לראות את האורחים, גילה כי אחד מהם לא לבש בגדי חתונה הולמים. | 11 |
Цар же, ввійшовши подивитись на гостї, побачив там чоловіка, не одягненого у весїлню одежу;
| ”’ידידי‘, שאל המלך,’כיצד נכנסת אל האולם ללא בגדי חתונה?‘לַאורח לא הייתה תשובה. | 12 |
і рече до него: Друже, як се увійшов єси сюди, не мавши весїлньої одежі? Він же мовчав,
| ”אז אמר המלך למשרתיו:’קשרו את ידיו ורגליו והשליכוהו החוצה לחושך, למקום שבו יש רק בכי וחריקת שיניים!‘ | 13 |
Рече тодї цар до слуг: Звязавши йому ноги й руки, візьміть його й викиньте в темряву надвірню; там буде плач і скреготаннє зубів.
| כי רבים הקרואים אך מעטים הנבחרים.“ | 14 |
Багато бо званих, мало ж вибраних.
| שוב נועצו הפרושים ביניהם וחיפשו דרך להכשיל את ישוע בלשונו. | 15 |
Тодї пійшли Фарисеї, і радили раду, як би піймати Його на слові.
| הם החליטו לשלוח אליו כמה מאנשיהם, יחד עם אנשי הורדוס, כדי לשאול אותו שאלה.”אדון, “הם פתחו,”אנחנו יודעים שאתה איש ישר, ושאתה מלמד את דבר אלוהים בלי להתחשב בתוצאות, בלי פחד ומשוא־פנים. | 16 |
І висилають до Него учеників своїх з Іродиянами, говорячи: Учителю, знаємо, що ти правдивий вси, й на путь Божий правдою наставляєш, і нї про кого не дбаєш; бо не дивиш ся на лице людей.
| אמור לנו בבקשה, האם עלינו לשלם מס לקיסר הרומאי או לא?“ | 17 |
Скажи ж тепер нам: Як тобі здаєть ся? годить ся давати данину кесареві, чи нї?
| ישוע הבין את מזימתם, ולכן ענה:”צבועים שכמוכם! כך אתם מנסים אותי? | 18 |
Постеріг же Ісус лукавство їх, і рече: Що ви мене спокутуєте, лицеміри?
| בואו הנה; תנו לי מטבע.“והם נתנו לו מטבע. | 19 |
Покажіть менї гріш податковий. Вони ж принесли йому денария.
| ”דמותו של מי חקוקה כאן?“שאל אותם ישוע.”ושל מי השם החקוק מתחת לדמות?“ | 20 |
І рече до них: Чиє обличче се й надпись?
| ”של הקיסר“, ענו.”אם כך, תנו לקיסר את מה ששייך לו, ותנו לאלוהים את מה ששייך לאלוהים!“ | 21 |
Кажуть йому: Кесареве. Тодї рече до них: Віддайте ж кесареве кесареві, а Боже Богові.
| תשובתו הפתיעה והביכה אותם, והם הסתלקו משם. | 22 |
І, вислухавши, здивувались, і, лишивши Його, пійшли.
| באותו יום באו צדוקים אחדים (שאינם מאמינים בתחיית המתים) ושאלו: | 23 |
Того ж дня приступили до Него Садукеї, що кажуть: нема воскресення, і питали Його,
| ”רבי, משה אמר שאם אדם נשוי מת ואינו משאיר אחריו ילדים, חייב אחיו להתחתן עם האלמנה, כדי שתוכל ללדת בן שישא את שם המת. | 24 |
говорячи: Учителю, Мойсей сказав: Коли хто вмре, не мавши дїтей, то нехай брат його оженить ся з жінкою його, й воскресить насїннє братові своєму.
| אנחנו מכירים משפחה אחת שהיו בה שבעה אחים. האח הבכור נשא אישה, וכעבור זמן קצר מת ולא השאיר אחריו בן. האלמנה נישאה לאח שני, | 25 |
Було ж у нас сім братів; і первий, оженившись, умер, і, не мавши васїння, покинув жінку свою братові своєму;
| אולם גם הוא נפטר ולא השאיר בן. כך נישאה האישה לאח השלישי, לרביעי וכן הלאה – עד שנישאה לכל אחד משבעת האחים. | 26 |
так само й другий брат, і третїй аж до семого.
| לבסוף מתה גם האישה. | 27 |
Опісля ж усїх умерла й жінка.
| אם כן, למי תהיה שייכת האישה בתחיית המתים? הרי היא נישאה לכל שבעת האחים!“ | 28 |
Оце ж у воскресенню кому з сїмох буде вона жінкою? всї бо мали її.
| השיב להם ישוע:”טעותכם נובעת מבורותכם בכל הנוגע לכתבי־הקודש ולגבורתו של אלוהים.“ | 29 |
Озвав ся ж Ісус і рече до них: Помиляєтесь ви, не знаючи писання анї сили Божої.
| ”כי בתחיית המתים לא יהיו עוד נשואים; כולם יהיו כמלאכים בשמים. | 30 |
Бо в воскресенню не женять ся нї віддають ся, а будуть як ангели Божі на небі.
| באשר לשאלתכם – אם יקומו המתים לתחייה או לא – האם לא קראתם מה אמר לכם אלוהים בתורה? | 31 |
Про воскресеннє ж мертвих хиба не читали, що сказано вам од Бога, глаголючого:
| ’אנוכי אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב!‘והרי אלוהים הוא אלוהי החיים ולא אלוהי המתים!“ | 32 |
Я Бог Авраамів, і Бог Ісааків, і Бог Яковів? Не єсть Бог Богом мертвих, а живих.
| תשובותיו הרשימו את הקהל הנדהם, | 33 |
І, слухаючи народ, дивував ся наукою Його.
| אך לא את הפרושים. כששמעו כיצד השתיק ישוע את הצדוקים בתשובתו, העלו במוחם שאלה אחרת. אחד מהם, דיין במקצועו, קם ושאל: | 34 |
Фарисеї ж, почувши, що Вів примусив Садукеїв мовчати, зібрались ради того.
| 35 |
І спитав один з них, учитель закону, спокушуючи Його й кажучи:
| ”רבי, מה היא המצווה החשובה ביותר בתורת משה?“ | 36 |
Учителю, котора заповідь велика в законі?
| ”ואהבת את ה׳ אלוהיך בכל לבבך, ובכל נפשך ובכל שכלך“, השיב ישוע. | 37 |
Ісус же рече йому: Люби Господа Бога твого всїм серцем твоїм, і всею душею твоєю, і всею думкою твоєю.
| ”זאת המצווה הראשונה והחשובה ביותר! | 38 |
Се перва й велика заповідь.
| והמצווה השנייה דומה לה:’ואהבת לרעך כמוך‘. | 39 |
Друга ж подібна їй: Люби ближнього твого, як себе самого.
| כל יתר המצוות וכל דברי הנביאים מבוססים על שתי מצוות אלה. אם באמת תקיים את שתי המצוות אלה, תקיים למעשה את התורה כולה.“ | 40 |
На сих двох заповідях увесь закон і пророки стоять.
| בעוד הפרושים נקהלים סביבו, שאל אותם ישוע שאלה: | 41 |
Як же зібрались Фарисеї, питав їх Ісус,
| ”מה בדבר המשיח? בנו של מי הוא?“”הוא בן־דוד“, השיבו הפרושים. | 42 |
глаголючи: Що ви думаєте про Христа? чий Він син? Кажуть Йому: Давидів.
| ”אם כך, מדוע קורא לו דוד בהשראת רוח הקודש’אדון‘?“המשיך ישוע לשאול. | 43 |
Рече Він до них: Як же се Давид зве Його в дусї Господом, говорячи:
| ”הרי דוד אמר:’נאם ה׳ לאדני, שב לימיני עד אשית אויביך הדם לרגליך‘. | 44 |
Рече Господь Господеві моєму: Сиди по правицї в мене, доки положу ворогів Твоїх підніжком ніг твоїх?
| ואם דוד קורא לו’אדון‘, כיצד הוא יכול להיות בנו?“ | 45 |
Коли ж Давид зве Його Господом, то як же Він син йому?
| לא הייתה להם תשובה, ומאותו יום לא העז איש לשאול אותו שאלות מכשילות. | 46 |
І нїхто не з'умів йому відказати нї слова, й нїхто з того часу не важив ся питати Його ніколи.
