< מתיו 21 >

כשהתקרבו ישוע ותלמידיו לירושלים ועברו ליד בית־פגי, שעל הר הזיתים, שלח ישוע שניים מתלמידיו אל הכפר ואמר: 1
ଜିସୁନ୍‌ ଡ ଆ ଞଙ୍‌ନେମରଞ୍ଜି ଜିରୁସାଲମନ୍‌ ଆ ତୁୟାୟ୍‌ ତୋଣ୍ଡୋ ଜିତବୁରନ୍‌ ବେତ୍‌ପାଗି ସାଇନ୍‌ ଅଡ଼ୋଏଞ୍ଜି; ତିଆଡିଡ୍‌ ଜିସୁନ୍‌ ବାଗୁ ଞଙ୍‌ନେମରଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ଏନ୍ନେଲେ ବର୍ରେ ଆପ୍ପାୟେଞ୍ଜି ।
”כשתיכנסו אל הכפר תראו אתון קשורה ולידה עיר. התירו אותם והביאו אלי. 2
“ଆମ୍ୱେଞ୍ଜି ମୁକ୍କାବାବେନ୍‌ ତି ଆ ସାଇ ଇୟ୍‌ବା । ତେତ୍ତେ ତୁଙାତୁଙା ଅବୟ୍‌ ଆୟୋଙ୍‌ ଗୋଡୋଁୟନ୍‌ ଡ ଆଅନନ୍‌ ଆତବାଡନ୍‌ ଇୟ୍‌ତେ ଏଗିଜେ; ତିଆତେଜି ପଡ୍ଡଙ୍‌ଲେ ଅମଙ୍‌ଞେନ୍‌ ପାଙାୟ୍‌ବା ।
אם מישהו ישאל אתכם מה אתם עושים, אמרו פשוט:’האדון זקוק להם‘. והוא יניח לכם מיד.“ 3
ଆରି ଆନ୍ନିଙ୍‌ ଆମ୍ବେଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ଇନ୍ନିଙ୍‌ ଗାମ୍‌ଲବେଞ୍ଜି ଡେନ୍‌, ଆନିନ୍‌ଆଡଙ୍‌ ଇୟ୍‌ ବର୍ବା, ‘କେନ୍‌ଆତେ ପ୍ରବୁନ୍‌ ଆସନ୍‌ ସନାୟ୍‌ସାୟ୍‌ ।’ ଅବ୍‌ତାଡ଼ନ୍‌ ଆନିନ୍‌ ତିଆତେଜି ଆପ୍ପାୟ୍‌ତାୟ୍‌ ।”
דבר זה בא לקיים את הנבואה: 4
ତିଆସନ୍‌ ପୁର୍ବାଃତେ ବର୍ନେମରନ୍‌ ଆବର୍ରନେନ୍‌ ଆ ପୁର୍ବାଃତେବର୍‌ କେନ୍‌ଆତେ ଡେଡମେନ୍‌,
”אמרו לבת ציון, הנה מלכך יבוא לך, עני ורוכב על חמור ועל עַיִר בן־אתנות.“ 5
“ସିଓନ ଗଡ଼ାନ୍‌ ଆଇସିୟ୍‌ଆଡଙ୍‌ ବର୍ବା, ଗିଜା, ରାଜାନମ୍‌ ଅମଙ୍‌ନମ୍‌ ଜିର୍ତାୟ୍‌! ଆନିନ୍‌ ଲଗଡ୍‌ ବୁଡ୍ଡିମର୍‌ ଆରି ଆନିନ୍‌ ଅବୟ୍‌ ଗୋଡୋଁୟ୍‌ଲୋଙନ୍‌ ଆତଙ୍କୁମ୍‌, ଗିଜା, ଆନିନ୍‌ ଗୋଡୋଁୟ୍‌ଲୋଙନ୍‌ ତଙ୍କୁମ୍‌ଲେ ଜିର୍ତାୟ୍‌ ।”
שני התלמידים הלכו אל הכפר ועשו כדברי ישוע. 6
ସିଲତ୍ତେ ଜିସୁନ୍‌ ଏଙ୍ଗାଲେ ବାଞେଞ୍ଜି ଏତ୍ତେଲେ ଞଙ୍‌ନେମରଞ୍ଜି ଇୟ୍‌ଲେ ଲୁମେଜି;
הם הביאו אליו את העיר ואת האתון, ריפדו את גבם במעיליהם והושיבו עליהם את ישוע. 7
ଆରି ଆୟୋଙ୍‌ ଗୋଡୋଁୟନ୍‌ ଡ ଆଅନ୍‌ ଗୋଡୋଁୟନ୍‌ ପାଙ୍‌ଲେ ଆ ଡଅଙ୍‌ଲୋଙନ୍‌ ସିନ୍‌ରିନ୍‌ ବେଲେଞ୍ଜି ଆରି ଜିସୁନ୍‌ ତେତ୍ତେ ତଙ୍କୁମେନ୍‌ ।
רבים מההמון השליכו את מעיליהם על הדרך לפני ישוע, ואחרים כרתו ענפים מהעצים ושטחו אותם לפניו. 8
ଜିସୁନ୍‌ ଆଜିର୍ରେନ୍‌ ଆ ତଙର୍‌ ଗଡ୍‌ ମନ୍‌ରାଞ୍ଜି ରମ୍ମଙ୍‌ ରମ୍ମଙ୍‌ ଆ ସିନ୍‌ରି ବେଲେଞ୍ଜି, ଆରି ଲାଙ୍‌ଲେଡ୍‌ ମନ୍‌ରାଞ୍ଜି ଅରାନୁବନ୍‌ ଆ ଡାଲ୍ଲାଜି ଅଡ୍‌ଲେ ପାଙ୍‌ଲାଜି କି ତଙରନ୍‌ ଇୟ୍‌ଲାୟ୍‌ ବେଲେଜି ।
ההמונים החלו להידחק מלפניו ומאחוריו וקראו:”הושע־נא לבן־דוד!“”ברוך הבא בשם ה׳!“”הושע־נא במרומים!“ 9
ଜିସୁନ୍‌ ଆ ମୁକ୍କାଗଡ୍‌ ଆରି ଆ ତିକ୍କିଗଡ୍‌ ଆଜିର୍ରେଞ୍ଜି ଆ ମନ୍‌ରାଜି ସୋଡ଼ା ସର୍ରଙନ୍‌ ବାତ୍ତେ ବାବ୍ବାବ୍‌ଲେ ବର୍ରଞ୍ଜି, “ଓସାନ୍ନା ଦାଉଦନ୍‌ ଆ ଡାଙ୍ଗଡ଼ାଅନ୍‌! ପ୍ରବୁନ୍‌ ଆଞୁମ୍‌ଲୋଙ୍‌ ଆନା ଜିର୍ତାୟ୍‌, ଆନିନ୍‌ ସନେନ୍‌ସେନ୍‌ ଡେଏତୋ! ଅଡ଼୍‌କୋନ୍‌ ସିଲଡ୍‌ ତୋଣ୍ଡୋନ୍‌ ଓସାନ୍ନା ।”
כשנכנס ישוע לתוך ירושלים, העיר כולה התרגשה מאוד.”מי האיש הזה?“שאלו האנשים. 10
ଜିସୁନ୍‌ ଜିରୁସାଲମନ୍‌ ଆଗ୍ରନ୍‌ଲନ୍‌ ଆଡିଡ୍‌, ସମ୍ପରା ଗଡ଼ାନ୍‌ ଆ ମନ୍‌ରାଜି ସାନ୍ନି ଡେଏଞ୍ଜି । ଆରି “କେନ୍‌ଆନିନ୍‌ ଆନା?” ଗାମ୍‌ଲେ ମନ୍‌ରାଞ୍ଜି ବର୍ରଞ୍ଜି ।
וההמון השיב:”זהו ישוע – הנביא מנצרת שבגליל!“ 11
ସିଲତ୍ତେ ମନ୍‌ରାଞ୍ଜି ବର୍ରଞ୍ଜି, “କେନ୍‌ଆନିନ୍‌ ଜିସୁନ୍‌, ଗାଲିଲି ନାଜରିତନ୍‌ ଆ ପୁର୍ବାଃତେ ବର୍ନେମର୍‌ ।”
ישוע הלך לבית־המקדש, גירש את כל הסוחרים והקונים, הפך את השולחנות של מחליפי הכספים ואת הדוכנים של סוחרי היונים. 12
ଜିସୁନ୍‌ ସରେବାସିଙନ୍‌ ଗନ୍‌ଲେ ତେତ୍ତେ ସିଲଡ୍‌ ଞିଞିନେନ୍‌ ଡ ତମ୍‌ତମ୍‌ନେମରଞ୍ଜି ଅଡ଼୍‌କୋଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ଅମ୍‌ଡୁଙାଜେଞ୍ଜି । ବାର୍‌ବାର୍‌ଡାବ୍‌ମରଞ୍ଜି ଆ ମେଜ ଆରି କୁକ୍କୁର୍‌ ତମ୍‌ତମ୍‌ନେମରଞ୍ଜି ଆ ତରଙ୍କୁମ୍‌ ସବ୍‌ଡିଡାଜେନ୍‌ ।
”בכתבי־הקודש כתוב:’ביתי בית־תפלה ייקרא‘, “קרא ישוע,”ואילו אתם הפכתם אותו למאורת גנבים!“ 13
ଜିସୁନ୍‌ ଆନିଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ବରେଞ୍ଜି, “ସାସ୍ତ୍ରଲୋଙନ୍‌ ଆଇଡିଡ୍‌, ‘ସରେବାସିଂଞେନ୍‌ ପାର୍ତନାସିଂ ଗାମ୍‌ଲେ ବର୍ନେନ୍‌ ଡେତେ ।’ ବନ୍‌ଡ ଆମ୍ୱେଞ୍ଜି ତିଆତେ ରାଉମରଞ୍ଜି ଆ ଲୋଙର୍‌ ଏଏମ୍ମେନ୍‌!”
העיוורים ובעלי המום שהיו בבית־המקדש ניגשו אליו, והוא ריפא אותם שם. 14
ସରେବାସିଂଲୋଙନ୍‌ କାଡ଼ୁମରଞ୍ଜି ଡ ଗାଡ଼େମରଞ୍ଜି ଜିସୁନ୍‌ ଆମଙ୍‌ ଆରିୟ୍‌ଲାଞଞ୍ଜି, ଆନିନ୍‌ ଆନିଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ମବ୍‌ନଙେଞ୍ଜି ।
אולם כשראו ראשי הכוהנים והסופרים את הניסים והנפלאות שחולל ישוע, וכששמעו את הילדים הקטנים קוראים במקדש:”הושע־נא לבן־דוד!“הם התרגזו מאוד ושאלו אותו: 15
ଜିସୁନ୍‌ ଆର୍‌ଲୁମେନ୍‌ ଆ ସାନ୍ନି କାବ୍ବାଡ଼ାଜି ଗିୟ୍‌ଲେ ଆରି ସରେବାସିଂଲୋଙନ୍‌ ପସିଜଞ୍ଜି “ଓସାନ୍ନା ଦାଉଦନ୍‌ ଆ ଡାଙ୍ଗଡ଼ାଅନ୍‌” ଗାମ୍‌ଲେ ସୋଡ଼ା ସର୍ରଙନ୍‌ ବାତ୍ତେ ଆବର୍ରଞ୍ଜିଆତେ ଅମ୍‌ଡଙ୍‌ଡାଲେ ସୋଡ଼ା ରାଓଡ଼ାଞ୍ଜି ଡ ସାସ୍ତ୍ରିଞ୍ଜି ବରାବେଞ୍ଜି ।
”האם אתה שומע את מה שהילדים האלה אומרים?“”כן“, ענה ישוע.”האם מעולם לא קראתם בכתבי־הקודש:’מפי עוללים ויונקים יסדת עֹז‘!“ 16
ଆରି ଆନିଞ୍ଜି ଜିସୁନ୍‌ଆଡଙ୍‌ ବରେଞ୍ଜି, “କେନ୍‌ଆନିଞ୍ଜି ଇନି ଗାମ୍‌ତଜି ଆମନ୍‌ ତିଆତେ ଅମ୍‌ଡଙ୍‌ତେ ପଙ୍‌?” ଜିସୁନ୍‌ ଆନିଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ଜାଲଙେଞ୍ଜି, “ଓଓ ଞେନ୍‌ ଅମ୍‌ଡଙ୍‌ତାୟ୍‌, ‘ସନେଙ୍କେନ୍‌ ଆସନ୍‌ ଆମନ୍‌ ପସିଜଞ୍ଜି ଡ ଆ ରେସାସିଜଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ମନଙ୍‌ଡମ୍‌ ଏଞଙ୍‌ଞଙେଞ୍ଜି’ ଆମ୍ୱେଞ୍ଜି ସାସ୍ତ୍ରଲୋଙନ୍‌ କେନ୍‌ ଆ ବର୍ନେ ଆଙ୍ଗିୟ୍‌ ପଙ୍‌ ଅଣ୍ଡ୍ରଙ୍‌ ଏପଡ଼େନେ?”
ישוע עזב אותם והלך לבית־עניה – שם נשאר ללון באותו לילה. 17
ଆରି ଜିସୁନ୍‌ ଆନିଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ଅମ୍‌ରେଙ୍‌ଡାଲେ ଜିରୁସାଲମନ୍‌ ସିଲଡ୍‌ ଡୁଙ୍‌ଲନ୍‌ ବେତନିଆନ୍‌ ଜିର୍ରେ ତେତ୍ତେ ତଗଲନ୍‌ ଇୟ୍‌ଲେ ଡକୋନେ ।
כשחזר בבוקר לירושלים היה רעב. 18
ଜିସୁନ୍‌ ଡୋତାନ୍‌ ଜିରୁସାଲମନ୍‌ ଆୟର୍ରନାଞନ୍‌ ଆଡିଡ୍‌ ଡୋଲେଜେନ୍‌ ।
הוא ראה עץ תאנה בצד הדרך, אבל כשניגש לחפש תאנים מצא עלים בלבד.”לעולם לא תישאי פרי!“אמר ישוע לתאנה, ומיד התייבש העץ. (aiōn g165) 19
ଆନିନ୍‌ ତଙରନ୍‌ ଆ ତୁୟାୟ୍‌ ଅବୟ୍‌ ଲୁଆନୁବନ୍‌ ଆଗ୍ରିଜେନ୍‌ ତି ଲୁଆନୁବ୍‌ଡମନ୍‌ ଇୟେନ୍‌, ବନ୍‌ଡ ଆନିନ୍‌ ତେତ୍ତେ ଜିର୍ରେ ଆ ଅଲାନ୍‌ ତୁମ୍‌ ଇୟ୍‌ଲେ ଞାଙେ, ଆରି ଇନ୍ନିଙ୍‌ ଅଃନ୍ନେଞାଙ୍‌ଲୋ, ତିଆସନ୍‌ ଆନିନ୍‌ ଲୁଆନୁବନ୍‌ ସୟ୍‌ପଲେ ବର୍ରନେ, “ଆରି ଆଙ୍ଗିୟ୍‌ ଆମନ୍‌ ଅଜଡଙମ୍‌ ତଡ୍‌!” ସିଲତ୍ତେ ତି ଲୁଆନୁବନ୍‌ ଅବ୍‌ତାଡ଼ନ୍‌ ଅସରେନ୍‌ । (aiōn g165)
התלמידים נדהמו ושאלו:”כיצד יבשה התאנה לפתע?“ 20
କେନ୍‌ଆତେ ଗିୟ୍‌ଲେ ଞଙ୍‌ନେମରଞ୍ଜି ସାନ୍ନି ଡେଏଞ୍ଜି । ଆରି ଆନିଞ୍ଜି ଜିସୁନ୍‌ଆଡଙ୍‌ ବରେଞ୍ଜି, “ଏଙ୍ଗାଲେ ଲୁଆନୁବନ୍‌ ଅବ୍‌ତାଡ଼ନ୍‌ ଅସରେନ୍‌?”
וישוע ענה:”אני אומר לכם: אם באמת תאמינו ולא תטילו ספק, תוכלו גם אתם לעשות דברים כאלה ואף גדולים מאלה. אפילו תוכלו לומר להר הזה:’זוז, הזרק לים!‘והוא ישמע בקולכם. 21
ଜିସୁନ୍‌ ଆନିଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ଜାଲଙେଞ୍ଜି, “ଞେନ୍‌ ଆମ୍ୱେଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ଆଜାଡ଼ିଡମ୍‌ ବର୍ତବେନ୍‌, ଏର୍‌ଡାଲ୍‌ଗଡ୍‌ଲେ ଆମ୍ୱେଞ୍ଜି ଡର୍ନାବା, ଏତ୍ତେଲ୍‌ଡେନ୍‌ କେନ୍‌ ଲୁଆନୁବନ୍‌ ଞେନ୍‌ ଏଙ୍ଗାଲାୟ୍‌, ଆମ୍ୱେଞ୍ଜି ନିୟ୍‌ ଏତ୍ତେଲେ ଲୁମ୍‌ଲେ ଏରପ୍ତିତେ; ଆଡିୟ୍‌ତେନ୍‌ ତୁମ୍‌ ତଡ୍‌, କେନ୍‌ ବରୁନ୍‌ ନିୟ୍‌, ‘ଡୋଲନ୍‌ ସମେଁୟ୍‌ଣ୍ଡ୍ରାଲୋଙନ୍‌ ଇୟ୍‌ ଗଲୋଅମ୍‌ତୋ,’ ଗାମ୍‌ଲେ ଏବର୍ରନ୍‌ ଡେନ୍‌, ତିଆତେ ଗଡେଲ୍‌ତେ ।
תוכלו לקבל כל דבר שתבקשו בתפילה – אם רק תאמינו.“ 22
ଆମ୍ୱେଞ୍ଜି ଡର୍ରନ୍‌ ଇନି ଏପାର୍ତନାତନେ, ତି ଅଡ଼୍‌କୋନ୍‌ ଆମ୍ୱେନ୍‌ ଏଞାଙ୍‌ତେ ।”
כשחזר ישוע לבית־המקדש ולימד את העם, באו אליו ראשי הכוהנים וזקני העם, ודרשו לדעת באיזו רשות הוא עושה את כל הדברים האלה. 23
ଜିସୁନ୍‌ ସରେବାସିଙନ୍‌ ୟର୍ରନ୍‌ ତେତ୍ତେ ଞନଙନ୍‌ ଇୟ୍‌ଲାୟ୍‌ ତିୟେ, ଆରି ସୋଡ଼ା ରାଓଡ଼ାଞ୍ଜି ଡ ମନ୍‌ରାଞ୍ଜି ଆ ପାପୁର୍‌ମର୍‌ଜି ଆନିନ୍‌ଆଡଙ୍‌ ଇୟ୍‌ଲାୟ୍‌ ବରେଜି, “ଆମନ୍‌ ଅଙ୍ଗା ଆ ସନୋଡ଼ାନେ ବାତ୍ତେ କେନ୍‌ ଅଡ଼୍‌କୋନ୍‌ ଲୁମ୍‌ତେ? ଆନା ଆମନ୍‌ଆଡଙ୍‌ କେନ୍‌ ଅବ୍‌ସୋଡ଼ାନେନ୍‌ ତିୟ୍‌ଲମ୍‌?”
”אני אענה לשאלתכם אם אתם תענו לשאלתי“, השיב להם ישוע. 24
ଜିସୁନ୍‌ ଆନିଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ଜାଲଙେଞ୍ଜି, “ଞେନ୍‌ ଅବୟ୍‌ ବର୍ନେନ୍‌ ଆମ୍ୱେଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ବର୍ତବେନ୍‌, ଞେନ୍‌ ଜାଲଙିଁୟ୍‌ବା, ଏତ୍ତେଲ୍‌ଡେନ୍‌ ଞେନ୍‌ ଅଙ୍ଗା ଆ ସନୋଡ଼ାନେ ବାତ୍ତେ କେନ୍‌ ଅଡ଼୍‌କୋନ୍‌ ଲୁମ୍‌ତାୟ୍‌, ତିଆତେ ଞେନ୍‌ ଆମ୍ୱେଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ବର୍ତବେନ୍‌ ।
”האם יוחנן המטביל נשלח על־ידי אלוהים או לא?“הם התייעצו ביניהם:”אם נאמר שאלוהים שלח את יוחנן, הוא ישאל אותנו מדוע לא האמנו בו. 25
ଜନନ୍‌ ମନ୍‌ରାଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ତବ୍ବୁବ୍‌ଡାନ୍‌ ତନିୟନ୍‌ ଆସନ୍‌ ସନୋଡ଼ାନେନ୍‌ ଆନା ଆମଙ୍‌ ସିଲଡ୍‌ ଞାଙେନ୍‌, ଇସ୍ୱରନ୍‌ ଆମଙ୍‌ ସିଲଡ୍‌ ଞାଙେନ୍‌, ଅଡ଼େ ମନ୍‌ରାନ୍‌ ଆମଙ୍‌ ସିଲଡ୍‌ ଞାଙେନ୍‌?” ସିଲତ୍ତେ ଆନିଞ୍ଜି ତର୍ଡମ୍‌ କଡାଡ଼ିଲଞ୍ଜି, “ଇନ୍‌ଲେଞ୍ଜି ଇନି ଗାମ୍‌ବୋ? ‘ଇସ୍ୱରନ୍‌ ଆମଙ୍‌ ସିଲଡ୍‌,’ ଗାମ୍‌ଲବୋ ଡେନ୍‌, ଏତ୍ତେଲ୍‌ଡେନ୍‌ ଆନିନ୍‌ ଇନ୍‌ଲେଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ଗାମ୍‌ଗାମ୍‌ଲଙ୍‌ତନ୍‌, ‘ଏତ୍ତେଲ୍‌ଡେନ୍‌ ଆମ୍ୱେଞ୍ଜି ଇନିବା ଆମଙନ୍‌ ଏଃଡ୍ଡର୍ରନେ?’
ואם נאמר שאלוהים לא שלח את יוחנן, העם יתנפל עלינו, כי כולם חושבים שיוחנן היה נביא.“ 26
ବନ୍‌ଡ ‘ମନ୍‌ରାନ୍‌ ଆମଙ୍‌ ସିଲଡ୍‌ ଗାମ୍‌ଲବୋ ଡେନ୍‌,’ ଏତ୍ତେଲ୍‌ଡେନ୍‌ ମନ୍‌ରାଞ୍ଜି ଆ ବନ୍ତଙ୍‌ ଡକୋ, ଇନିଆସନ୍‌ଗାମେଣ୍ଡେନ୍‌ ଅଡ଼୍‌କୋ ମନ୍‌ରାନ୍‌ ଜନନ୍‌ଆଡଙ୍‌ ପୁର୍ବାଃତେ ବର୍ନେମର୍‌ ଗାମ୍‌ଲେ ମାନ୍ନେତଜି ।”
לבסוף השיבו:”איננו יודעים.“אמר להם ישוע:”אם כך, גם אני לא אענה לשאלתכם. 27
ତିଆସନ୍‌ ଆନିଞ୍ଜି ଜିସୁନ୍‌ଆଡଙ୍‌ ଜାଲଙେଞ୍ଜି, “ଇନ୍‌ଲେଞ୍ଜି ଜନା ତଡ୍‌ ।” ଜିସୁନ୍‌ ନିୟ୍‌ ଆନିଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ବରେଞ୍ଜି, “ଞେନ୍‌ ଅଙ୍ଗା ଆ ସନୋଡ଼ାନେ ବାତ୍ତେ କେନ୍‌ ଅଡ଼୍‌କୋନ୍‌ ଲୁମ୍‌ତାୟ୍‌, ତିଆତେ ଞେନ୍‌ ନିୟ୍‌ ଆମ୍ବେଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ଅଃବ୍ବର୍ବେନ୍‌ ।”
אולם מה דעתכם: לאב אחד היו שני בנים.’בני, לך היום לעבוד בכרם‘, ביקש האב מבנו הבכור. 28
“ଆମ୍ୱେଞ୍ଜି ଇନି ଏଇଃୟମ୍‌ତେ? ଅବୟ୍‌ ମନ୍‌ରାନ୍‌ ଆ ଡାଙ୍ଗଡ଼ାଅନ୍‌ ବାଗୁ ଡକୋଏଞ୍ଜି । ଆନିନ୍‌ ସୋଡ଼ା ଡାଙ୍ଗଡ଼ାଅନନ୍‌ ଆମଙ୍‌ ଜିର୍ରେ ଇୟ୍‌ଲାୟ୍‌ ବରେ, ‘ଅଅନ୍‌, ଲଙେ ଦ୍ରାକ୍ୟାକୋତ୍ତାନ୍‌ ଜିର୍ରେ ଇୟ୍‌ କାବ୍ବାଡ଼ାନା ।’
’אינני רוצה‘, השיב הבן, אבל אחר כך שינה את דעתו והלך לעבוד בכרם. 29
ଆନିନ୍‌ ଆପେୟନ୍‌ଆଡଙ୍‌ ଜାଲଙେନ୍‌, ‘ଆଜ୍ଞା, ଞେନ୍‌ ଇୟ୍‌ତେ ।’ ବନ୍‌ଡ ଆନିନ୍‌ କାବ୍ବାଡ଼ାବାନ୍‌ ଅଃନ୍ନିୟ୍‌ଲୋ ।
הלך האב אל הבן הצעיר וחזר על בקשתו.’טוב, אבא אני אלך‘, השיב הבן הצעיר, אולם לא הלך לכרם. 30
ଆରି ଆନିନ୍‌ ସନ୍ନା ଡାଙ୍ଗଡ଼ାଅନନ୍‌ ଆମଙ୍‌ ଜିର୍ରେ ଏତ୍ତେଲେମା ଇୟ୍‌ଲାୟ୍‌ ବରେ । ଆନିନ୍‌ ଆପେୟନ୍‌ଆଡଙ୍‌ ଜାଲଙେନ୍‌, ‘ଞେନ୍‌ ଅଃଲ୍ଲଡଜିଁୟ୍‌ ।’ ବନ୍‌ଡ ଆନିନ୍‌ ତିକ୍କି ଆବ୍‌ୟର୍‌ବୁଡ୍ଡିଲନ୍‌ କି କାବ୍ବାଡ଼ାବାନ୍‌ ଜିରେନ୍‌ ।
מי מהשניים שמע בקול אביו?“”הבן הבכור, כמובן“, השיבו.”אני אומר לכם שהמוכסים והזונות יכנסו למלכות השמים לפניכם“, הסביר להם ישוע את המשל. 31
କେନ୍‌ ବାଗୁଲୋଙଞ୍ଜି ସିଲଡ୍‌ ଆନା ଆପେୟନ୍‌ ଆ ବର୍ନେ ମାନ୍ନେଏନ୍‌?” ଆନିଞ୍ଜି ଜିସୁନ୍‌ଆଡଙ୍‌ ଜାଲଙେଞ୍ଜି, “ସନ୍ନା ଡାଙ୍ଗଡ଼ାଅନନ୍‌ ।” ତିଆସନ୍‌ ଜିସୁନ୍‌ ଆନିଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ବରେଞ୍ଜି, “ଞେନ୍‌ ଆମ୍ବେଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ଆଜାଡ଼ିଡମ୍‌ ବର୍ତବେନ୍‌, ଇସ୍ୱରନ୍‌ ଆ ରାଜ୍ୟ ଆମ୍ୱେଞ୍ଜି ଅଣ୍ଡ୍ରଙ୍‌ ଏଜିରେନ୍‌, ପାନୁବେଡ୍‌ମରଞ୍ଜି ଡ ଜୋଣ୍ଡଡ଼ାମରଞ୍ଜି ଆମ୍ମୁଙ୍‌ ଜିର୍ତଜି ।
”כי יוחנן המטביל אמר לכם לחזור בתשובה ולהאמין באלוהים, ואתם לא שבתם; בעוד שפושעים וזונות כן שבו בתשובה. גם לאחר שראיתם כיצד הם שבו, לא נהגתם כמוהם ולא האמנתם לדברי יוחנן. 32
ଇନିଆସନ୍‌ଗାମେଣ୍ଡେନ୍‌ ଆଜାଡ଼ି ତଙରନ୍‌ ଅନବ୍‌ତୁଜନ୍‌ ଆସନ୍‌ ତବ୍ବୁବ୍‌ଡାମର୍‌ ଜନନ୍‌ ଅମଙ୍‌ବେନ୍‌ ଇୟ୍‌ଲାୟ୍‌, ବନ୍‌ଡ ଆମ୍ୱେଞ୍ଜି ଆମଙନ୍‌ ଏଃଡ୍ଡର୍ରନେ; ପାନୁବେଡ୍‌ମରଞ୍ଜି ଡ ଜୋଣ୍ଡଡ଼ାମରଞ୍ଜି ଜନନ୍‌ ଆମଙ୍‌ ଡର୍ରଞ୍ଜି । କେନ୍‌ଆତେ ଗିୟ୍‌ଲେ ନିୟ୍‌ ଆମ୍ୱେଞ୍ଜି ଆବ୍‌ୟର୍‌ବୁଡ୍ଡିଲନ୍‌ ତବ୍ବୁବ୍‌ଡାମର୍‌ ଜନନ୍‌ ଆମଙ୍‌ ଏଃଡ୍ଡର୍ରନେ ।”
”הקשיבו עתה למשל הבא: בעל־אדמה נטע כרם, בנה גדר סביבו, הקים מגדל שמירה, הפקיד את הכרם בידי כורמים שכירים ונסע לארץ רחוקה. 33
“ଆରି ଅବୟ୍‌ ଅନବ୍‌ଜଙ୍‌ବରନ୍‌ ଅମ୍‌ଡଙ୍‌ବା । ଅବୟ୍‌ ଅସିଙନ୍‌ ଆ ମୁଡ଼ମର୍‌ ଦ୍ରାକ୍ୟାକୋତ୍ତାନ୍‌ ତୁବ୍‌ଲେ ଏର୍ରେ ତରେନ୍‌, ଆରି ଦ୍ରାକ୍ୟାଜନ୍‌ ଆ ଞନାଲ୍‌ ଆସନ୍‌ ତେତ୍ତେ କୁଣ୍ଡନ୍‌ ଗାୟ୍‌ଲେ କୋତ୍ତାନ୍‌ ଆଜରଗେ ଆସନ୍‌ ଅବୟ୍‌ ମଞ୍ଚାନ୍‌ ତୁବେନ୍‌ କି ତି ଆ କୋତ୍ତା ଅର୍ରମରଞ୍ଜି ଆସିଲୋଙ୍‌ ବାଗାନ୍‌ ତିୟ୍‌ଲୋଙ୍‌ ତିୟ୍‌ଲେ ବଡେସାନ୍‌ ଜିରେନ୍‌ ।
”בעת הבציר שלח בעל־הכרם אחדים מאנשיו אל הכורמים, כדי לאסוף את חלקו ביבול הענבים. 34
ତିକ୍କି ଦ୍ରାକ୍ୟାଜନ୍‌ ଆ ରନୋଡ୍‌ରୋଡ୍‌ ବେଡ଼ାନ୍‌ ଆରଡ଼ୋଲାଞନ୍‌, ଆଜନ୍‌ ଆଞନାଙ୍‌ ଆସନ୍‌ ଆନିନ୍‌ ଅର୍ରମରଞ୍ଜି ଆମଙ୍‌ ଆ କମ୍ବାରିମରଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ଆପ୍ପାୟ୍‌ଲାଜି ।
”אולם הכורמים הכו את האחד, סקלו באבנים את השני והרגו את השלישי. 35
ବନ୍‌ଡ ବାଗାଅର୍‌ମରଞ୍ଜି କୋତ୍ତାମରନ୍‌ ଆ କମ୍ବାରିମର୍‌ଜିଆଡଙ୍‌ ଞମ୍‌ଲେ ତିଡେଞ୍ଜି, ଆରି ଅବୟ୍‌ନେଆଡଙ୍‌ ସମ୍ୱବେଞ୍ଜି, ଅବୟ୍‌ନେଆଡଙ୍‌ ତିଡରେଞ୍ଜି କି ରବ୍ବୁଏଞ୍ଜି ।
”בעל־הכרם שלח קבוצה גדולה יותר של אנשים כדי לאסוף את היבול, אך גורלם היה כגורל קודמיהם. 36
ଆନିନ୍‌ ଆରି ବତର ଆମ୍ମୁଙ୍‌ ସିଲଡ୍‌ ଗୋଗୋୟ୍‌ କମ୍ବାରିମରଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ଆପ୍ପାୟ୍‌ଲାଜି, ଆରି ବାଗାଅର୍‌ମରଞ୍ଜି ଏତ୍ତେଲେମା କମ୍ୱାରିମରଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ତିଡେଞ୍ଜି, ରବ୍ବୁଏଞ୍ଜି ।
לבסוף שלח האיש את בנו, כי חשב שיכבדו אותו ויפחדו מפניו. 37
ଆତନିକ୍କି କୋତ୍ତାମରନ୍‌ ଗାମେନ୍‌, ‘ଡାଙ୍ଗଡ଼ାଅନ୍‌ଞେନ୍‌ଆଡଙ୍‌ ଆନିଞ୍ଜି ମାନ୍ନେତଜି,’ ଆରି ଆନିନ୍‌ ଆ ଡାଙ୍ଗଡ଼ାଅନନ୍‌ଆଡଙ୍‌ ବାଗାଅର୍‌ମରଞ୍ଜି ଆମଙ୍‌ ଆପ୍ପାୟ୍‌ଲାଜି ।
”אולם כשראו הכורמים את הבן מרחוק, אמרו זה לזה:’הנה בא יורש הכרם; הבה נהרוג אותו, וכך נזכה אנחנו בירושה!‘ 38
ବନ୍‌ଡ ବାଗାଅର୍‌ମରଞ୍ଜି କୋତ୍ତାମରନ୍‌ ଆ ଡାଙ୍ଗଡ଼ାଅନନ୍‌ଆଡଙ୍‌ ଗିୟ୍‌ଲେ ତର୍ଡମ୍‌ କଡାଡ଼ିଲଞ୍ଜି, ‘କେନ୍‌ ତ ଆ ଡାଙ୍ଗଡ଼ାଅନନ୍‌, ୟବା, ଆନିନ୍‌ଆଡଙ୍‌ ଏରବ୍ବୁବା, ଏତ୍ତେଲ୍‌ଡେନ୍‌ କୋତ୍ତାନ୍‌ ଇନ୍‌ଲେଞ୍ଜିଆତେ ଡେତେ ।’
הם גירשו את הבן מהכרם והרגו אותו. 39
ଆରି ବାଗାଅର୍‌ମରଞ୍ଜି ଆନିନ୍‌ଆଡଙ୍‌ ଞମ୍‌ଲେ ଦ୍ରାକ୍ୟାକୋତ୍ତାନ୍‌ ସିଲଡ୍‌ ଅମ୍‌ଡୁଙେଞ୍ଜି କି ସମ୍ୱବେଞ୍ଜି ।”
”כשישוב בעל־הכרם, מה לדעתכם יעשה לאותם כורמים?“ 40
ଜିସୁନ୍‌ ଆନିଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ବରେଞ୍ଜି, “ଦ୍ରାକ୍ୟାକୋତ୍ତାମରନ୍‌ ଜିର୍ରାୟ୍‌ ଆଡିଡ୍‌, ଆନିନ୍‌ ତି ବାଗାଅର୍‌ମରଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ଇନି ଇୟ୍‌ତାୟ୍‌ ଏଙ୍ଗାଏଜି?”
השיבו המנהיגים:”הוא יוציא להורג את השכירים הרעים, וייתן את הכרם לפועלים נאמנים יותר, אשר יתנו לו בזמן את היבול המגיע לו.“ 41
ଆନିଞ୍ଜି ଜିସୁନ୍‌ଆଡଙ୍‌ ଜାଲଙେଞ୍ଜି, “ଆନିନ୍‌ ତି ପେଲ୍ଲାମରଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ଇୟ୍‌ତାୟ୍‌ ରବ୍ବୁଆଜେଜି, ଆରି ଅଙ୍ଗା ବାଗାଅର୍‌ମର୍‌ଜି ଦ୍ରାକ୍ୟାଜନ୍‌ ଆ ରନୋଡ୍‌ରୋଡ୍‌ ବେଡ଼ାନ୍‌ ଦ୍ରାକ୍ୟାଜନ୍‌ ବାନ୍ତେଲେ କୋତ୍ତାମରନ୍‌ଆଡଙ୍‌ ତିୟ୍‌ତଜି, ତି ଆ ମନ୍‌ରାଜି ଆସିଲୋଙ୍‌ ଆନିନ୍‌ ଦ୍ରାକ୍ୟାକୋତ୍ତାନ୍‌ ବାଗାନ୍‌ ଇୟ୍‌ତାୟ୍‌ ତିୟେଜି ।”
ישוע המשיך ואמר:”האם מעולם לא קראתם בכתובים:’אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה, מאת ה׳ היתה זאת; היא נפלאת בעינינו‘? 42
ଜିସୁନ୍‌ ଆନିଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ବରେଞ୍ଜି, “ଆମ୍ୱେଞ୍ଜି ସାସ୍ତ୍ରଲୋଙନ୍‌ କେନ୍‌ ଆ ବର୍ନେ ଆଙ୍ଗିୟ୍‌ ଅଣ୍ଡ୍ରଙ୍‌ ଏପଡ଼େନେ ପଙ୍‌?” “ଗୁସିଂମରଞ୍ଜି ଅଙ୍ଗା ଆରେଙ୍‌ ବାସ୍ସେଏଞ୍ଜି, ତିଆତେ କୁନେନ୍‌ ଆ ମୁଡ଼ ଅରେଙ୍‌ ଡେଏନ୍‌ । କେନ୍‌ ଆ କାବ୍ବାଡ଼ା ପ୍ରବୁନ୍‌ ଲୁମେନ୍‌, ଆରି ତିଆତେ ଗନିୟ୍‌ଗିୟ୍‌ଲୋଙ୍‌ଲେନ୍‌ ସରାନ୍ନିଡାନ୍‌ ।”
”אני מתכוון לומר שאלוהים ייקח מכם את המלכות, וייתן אותה לעם אשר ייתן לו את חלקו ביבול. 43
“ତିଆସନ୍‌ ଞେନ୍‌ ଆମ୍ବେଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ବର୍ତବେନ୍‌, ଇସ୍ୱରନ୍‌ ଆ ରାଜ୍ୟ ଅମଙ୍‌ବେନ୍‌ ସିଲଡ୍‌ ତବ୍‌ଲେ ପନାଙନ୍‌ ଡେତେ, ଆରି ଅଙ୍ଗା ମନ୍‌ରାଜି ଇସ୍ୱରନ୍‌ ଆ ରାଜ୍ୟ ଆ ଜଅ ଅଜତଜି, ଆନିଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ତିଆତେ ତନିୟନ୍‌ ଡେତେ ।
מי שייפול על האבן הזאת יתנפץ לרסיסים, ומי שתיפול עליו האבן ישחק לאבק.“ 44
ଆରି ଆନା କେନ୍‌ ଅରେଙ୍‌ଲୋଙନ୍‌ ଅକୁଡ୍‌ତେ, ଆନିନ୍‌ ଡେୟ୍‌ଡେୟ୍‌ତନେ, ଆରି ଆନା ଆ ଡଅଙ୍‌ଲୋଙ୍‌ କେନ୍‌ ଅରେଙନ୍‌ ଗଲୋତେ, ଆନିନ୍‌ ରଡ଼ିରଡ଼ି ଡେତେ ।”
כשהבינו ראשי הכוהנים והפרושים שישוע התכוון אליהם – כלומר, שהם היו הכורמים במשל – 45
ଜିସୁନ୍‌ ଆବର୍ରନ୍‌ ଆନବ୍‌ଜଙ୍‌ବର୍‌ଜି ଅମ୍‌ଡଙ୍‌ଡାଲେ, ସୋଡ଼ା ରାଓଡ଼ାଞ୍ଜି ଡ ପାରୁସିଞ୍ଜି କେନ୍‌ଆତେ ଆନିଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ସେଙ୍‌ଲେ ବର୍ତନେ ଗାମ୍‌ଲେ ଜନାଏଞ୍ଜି ।
הם רצו לתפוס אותו, אבל פחדו לעשות דבר מפני ההמון אשר האמין כי ישוע הוא נביא. 46
ଆରି ଆନିଞ୍ଜି ଜିସୁନ୍‌ଆଡଙ୍‌ ଞମ୍‌ଞମନ୍‌ ଆସନ୍‌ ଏରେଞ୍ଜି ଗୋଜେଞ୍ଜି । ବନ୍‌ଡ ଆନିଞ୍ଜି ମନ୍‌ରାଞ୍ଜିଆଡଙ୍‌ ବତଙେଞ୍ଜି, ଇନିଆସନ୍‌ଗାମେଣ୍ଡେନ୍‌ ମନ୍‌ରାଞ୍ଜି ଜିସୁନ୍‌ଆଡଙ୍‌ ଅବୟ୍‌ ପୁର୍ବାଃତେ ବର୍ନେମର୍‌ ଗାମ୍‌ଲେ ମାନ୍ନେଏଞ୍ଜି ।

< מתיו 21 >