מתיו 21
| כשהתקרבו ישוע ותלמידיו לירושלים ועברו ליד בית־פגי, שעל הר הזיתים, שלח ישוע שניים מתלמידיו אל הכפר ואמר: | 1 |
A KOKOKE aku la lakou i Ierusalema, ua hiki aku la i Betepage ma ka mauna Oliveta, alaila, hoouna aku la o Iesu i na haumana elua;
| ”כשתיכנסו אל הכפר תראו אתון קשורה ולידה עיר. התירו אותם והביאו אלי. | 2 |
I aku la ia laua, E hele aku olua i ke kauhale e kupono mai ana ia olua, a e loaa koke ia olua ka hoki ua nakikiia, a me ke keiki me ia: e wehe ae olua, a e kai mai io'u nei.
| אם מישהו ישאל אתכם מה אתם עושים, אמרו פשוט:’האדון זקוק להם‘. והוא יניח לכם מיד.“ | 3 |
Ina paha e olelo mai kekahi ia olua, e i aku, Na ka Haku ia mau mea e pono ai: alaila e kuu koke mai no ia i na hoki.
| דבר זה בא לקיים את הנבואה: | 4 |
Ua pau ia mau mea i ka hanaia, i ko ai ka mea i oleloia mai e ke kaula, i ka i ana,
| ”אמרו לבת ציון, הנה מלכך יבוא לך, עני ורוכב על חמור ועל עַיִר בן־אתנות.“ | 5 |
E hai aku oukou i ke kaikamahine a Ziona, Aia hoi, ke hele akahai mai nei kou Alii iou la, e noho ana maluna o ka hoki, o ke keiki hoi a ka hoki.
| שני התלמידים הלכו אל הכפר ועשו כדברי ישוע. | 6 |
Hele aku la ua mau hanmana la, a hana aku la e like me ka Iesu i kauoha mai ai ia laua.
| הם הביאו אליו את העיר ואת האתון, ריפדו את גבם במעיליהם והושיבו עליהם את ישוע. | 7 |
Kai mai la laua i ua hoki la, a me ke keiki, hohola ae la lakou i na kapa o lakou maluna o laua, a hoee aku la ia Iesu maluna iho.
| רבים מההמון השליכו את מעיליהם על הדרך לפני ישוע, ואחרים כרתו ענפים מהעצים ושטחו אותם לפניו. | 8 |
Hohola iho la ka nui o ka poe kanaka i ko lakou kapa ma ke alanui, a okioki ae la kekahi poe i na lalalaau, a haliilii iho la ma ke alanui.
| ההמונים החלו להידחק מלפניו ומאחוריו וקראו:”הושע־נא לבן־דוד!“”ברוך הבא בשם ה׳!“”הושע־נא במרומים!“ | 9 |
Hookani ae la ka poe hele mamua, a me ka poe hahai mahope, i aku la, Hosana i ka Mamo a Davida! E hoouaniia ka Mea e hele mai nei ma ka inoa o ka Haku; Hosana i ke lani kiekie loa!
| כשנכנס ישוע לתוך ירושלים, העיר כולה התרגשה מאוד.”מי האיש הזה?“שאלו האנשים. | 10 |
A hiki aku la ia i Ierusalema, pihoihoi ae la ko ke kulanakauhale a pau, ninau mai la lakou, Owai keia?
| וההמון השיב:”זהו ישוע – הנביא מנצרת שבגליל!“ | 11 |
I aku la ka poe kanaka, O Iesu keia, ke Kaula no Nazareta i Galilaia.
| ישוע הלך לבית־המקדש, גירש את כל הסוחרים והקונים, הפך את השולחנות של מחליפי הכספים ואת הדוכנים של סוחרי היונים. | 12 |
Komo aku la Iesu iloko o ka luakini o ke Akua, a hookuke aku la iwaho i ka poe kuai lilo aku, a me ka poe kuai lilo mai a pau iloko o ka luakini: hookahuli ae la ia i na papa o ka poe kuai moni, a me na noho o ka poe kuai manu nunu.
| ”בכתבי־הקודש כתוב:’ביתי בית־תפלה ייקרא‘, “קרא ישוע,”ואילו אתם הפכתם אותו למאורת גנבים!“ | 13 |
I aku la oia ia lakou, Ua palapalaia, E kapaia ko'u hale, he hale pule; a ua hoolilo iho nei oukou ia ia i ana no na powa.
| העיוורים ובעלי המום שהיו בבית־המקדש ניגשו אליו, והוא ריפא אותם שם. | 14 |
Hele mai la ka poe makapo a me ka poe oopa io na la ma ka luakini, a hoola aku la oia ia lakou.
| אולם כשראו ראשי הכוהנים והסופרים את הניסים והנפלאות שחולל ישוע, וכששמעו את הילדים הקטנים קוראים במקדש:”הושע־נא לבן־דוד!“הם התרגזו מאוד ושאלו אותו: | 15 |
Ike mai la ka poe kahuna nui a me ka poe kakauolelo i na mea kupanaha ana i hana'i, a me na kamalii e hookani ana iloko o ka luakini, Hosana i ka Mamo a Davida; ukiuki mai la lakou,
| ”האם אתה שומע את מה שהילדים האלה אומרים?“”כן“, ענה ישוע.”האם מעולם לא קראתם בכתבי־הקודש:’מפי עוללים ויונקים יסדת עֹז‘!“ | 16 |
I mai la ia ia, Ke lohe nei anei oe i ka lakou nei olelo? I aku la o Iesu ia lakou, Ae, aole anei oukou i heluhelu, Ua hoomakaukau oe i ka hoolea mailoko mai o na waha kamalii a me na keiki waiu?
| ישוע עזב אותם והלך לבית־עניה – שם נשאר ללון באותו לילה. | 17 |
Haalele aku la oia ia lakou, a hele aku la iwaho o ke kulanakauhele i Betania, malaila i noho ai a ao ka po.
| כשחזר בבוקר לירושלים היה רעב. | 18 |
A kakahiaka ae, i kona hoi ana i ke kulanakauhale, pololi iho la ia.
| הוא ראה עץ תאנה בצד הדרך, אבל כשניגש לחפש תאנים מצא עלים בלבד.”לעולם לא תישאי פרי!“אמר ישוע לתאנה, ומיד התייבש העץ. (aiōn g165) | 19 |
Ike ae la ia i kekahi laau fiku ma kapa alanui, hele aku la ia ilaila, a o na lau wale no i loaa ia ia maluna ona; i aku ia i ua laau la, Mai noho a ulu ka hua maluna ou ma ia hope a mau loa aku. Maloo koke iho la ua laau fiku la. (aiōn g165)
| התלמידים נדהמו ושאלו:”כיצד יבשה התאנה לפתע?“ | 20 |
A ike ae la ka poo haumana, kahaha iho la lakou, i ae la, Emo ole ka maloo ana o ka laau fiku!
| וישוע ענה:”אני אומר לכם: אם באמת תאמינו ולא תטילו ספק, תוכלו גם אתם לעשות דברים כאלה ואף גדולים מאלה. אפילו תוכלו לומר להר הזה:’זוז, הזרק לים!‘והוא ישמע בקולכם. | 21 |
Olelo mai la o Iesu, i mai la ia lakou, He oiaio ka'u e olelo aku nei ia oukou, Ina he manaoio ko oukou, aole oukou kanalua, e hana no oukou aole i keia wale no o ka laau fiku; aka, ina e olelo aku oukou i keia mauna, E kaikaiia'e oe, a e hooleiia'ku iloko o ka moana; e hanaia no ia.
| תוכלו לקבל כל דבר שתבקשו בתפילה – אם רק תאמינו.“ | 22 |
Oia hoi, o na mea a pau a oukou e nonoi ai ma ka pule me ka manaoio, e loaa no ia ia oukou.
| כשחזר ישוע לבית־המקדש ולימד את העם, באו אליו ראשי הכוהנים וזקני העם, ודרשו לדעת באיזו רשות הוא עושה את כל הדברים האלה. | 23 |
Ia ia i komo aku ai iloko o ka luakini, a ao mai la ilaila, hele mai la io na la ka poe kahuna nui, a me ka poe lunakahiko o na kanaka, i mai la, Nawai mai kau mana e hana aku ai i keia mau mea? Nawai hoi i haawi mai keia mana ia oe?
| ”אני אענה לשאלתכם אם אתם תענו לשאלתי“, השיב להם ישוע. | 24 |
Olelo aku la o Iesu ia lakou, i aku la, Owau kekahi e ninau aku ia oukou, a i hai mai oukou ia, e hai aku no hoi au ia oukou i ka mea nana i haawi mai ia'u e hana keia mau mea.
| ”האם יוחנן המטביל נשלח על־ידי אלוהים או לא?“הם התייעצו ביניהם:”אם נאמר שאלוהים שלח את יוחנן, הוא ישאל אותנו מדוע לא האמנו בו. | 25 |
O ka bapetizo ana a Ioane, no hea ia? No ka lani mai anei? no kanaka anei? Kuka iho la lakou ia lakou iho, i ae la, Ina e hai aku kakou, No ka lani mai; alaila, e ninau mai kela ia kakou, No ke aha la oukou i manaoio ole ai ia ia?
| ואם נאמר שאלוהים לא שלח את יוחנן, העם יתנפל עלינו, כי כולם חושבים שיוחנן היה נביא.“ | 26 |
A i hai aku kakou, No kanaka, ke makau aku nei kakou i na kanaka; no ka mea, ke manao nei lakou a pau, he kaula no o Ioane.
| לבסוף השיבו:”איננו יודעים.“אמר להם ישוע:”אם כך, גם אני לא אענה לשאלתכם. | 27 |
Olelo mai la lakou ia Iesu, i mai la, Aole makou i ike. I aku la hoi oia ia lakou, Aole hoi au e hai aku ia oukou i ka mea nana i haawi mai ia'u e hana i keia mau mea.
| אולם מה דעתכם: לאב אחד היו שני בנים.’בני, לך היום לעבוד בכרם‘, ביקש האב מבנו הבכור. | 28 |
Aka, heaha ka oukou manao? He wahi kanaka ia ia na keikikane elua; a hele aku la ia i ka mua, i aku la, E kuu keiki, e hele aku oe e hana i keia la ma kuu pawaina.
| ’אינני רוצה‘, השיב הבן, אבל אחר כך שינה את דעתו והלך לעבוד בכרם. | 29 |
Hoole mai la kela, i mai la, Aole au e hiki. A mahope mihi iho la ia, a hele aku la.
| הלך האב אל הבן הצעיר וחזר על בקשתו.’טוב, אבא אני אלך‘, השיב הבן הצעיר, אולם לא הלך לכרם. | 30 |
Hele aku la hoi oia i kana keiki muli, a olelo aku la pela ia ia. Ae mai la ia, i mai la, E hele no wau, e kuu haku; aole nae ia i hele.
| מי מהשניים שמע בקול אביו?“”הבן הבכור, כמובן“, השיבו.”אני אומר לכם שהמוכסים והזונות יכנסו למלכות השמים לפניכם“, הסביר להם ישוע את המשל. | 31 |
Owai ko laua mea nana i hana ka makemake o ka makua? I mai la lakou ia ia, O ka mua. I aku la Iesu ia lakou, He oiaio ka'u e olelo aku nei ia oukou, e komo e ka poe lunaauhau a me na wahine hookamakama mamua o oukou iloko o ke aupuni o ke Akua.
| ”כי יוחנן המטביל אמר לכם לחזור בתשובה ולהאמין באלוהים, ואתם לא שבתם; בעוד שפושעים וזונות כן שבו בתשובה. גם לאחר שראיתם כיצד הם שבו, לא נהגתם כמוהם ולא האמנתם לדברי יוחנן. | 32 |
No ka mea, i hele mai nei o Ioane io oukou nei ma ka aoao o ka pono, aole nae oukou i manaoio ia ia; aka, manaoio ka poe lunaauhau a me na wahine hookamakama ia ia; a ia oukou i ike ia ia, aole oukou i mihi mahope me ka manaoio ia ia.
| ”הקשיבו עתה למשל הבא: בעל־אדמה נטע כרם, בנה גדר סביבו, הקים מגדל שמירה, הפקיד את הכרם בידי כורמים שכירים ונסע לארץ רחוקה. | 33 |
E hoolohe mai oukou i kekahi olelonane hou: Kanu iho la kekahi mea hale i ka malawaina, hana iho la ia i pa a puni, eli iho la i wahi kaomi waina iloko olaila, kukulu iho la i hale kiai, haawi aku la ia wahi i na hoaaina, a hele aku la ia i ka aina e.
| ”בעת הבציר שלח בעל־הכרם אחדים מאנשיו אל הכורמים, כדי לאסוף את חלקו ביבול הענבים. | 34 |
A i ka wa i kokoke e oo ai ka hua, hoouna mai la ia i kana mau kauwa i ka poe hoaaina i loaa mai ai ka hua nona.
| ”אולם הכורמים הכו את האחד, סקלו באבנים את השני והרגו את השלישי. | 35 |
A hopu aku la na hoaaina i kana mau kauwa, hahau iho la lakou i kekahi, pepehi iho la i kekahi a make, a hailuku aku la i kekahi me ka pohaku.
| ”בעל־הכרם שלח קבוצה גדולה יותר של אנשים כדי לאסוף את היבול, אך גורלם היה כגורל קודמיהם. | 36 |
Hoouna hou mai la ia i na kauwa e ae, he nui aku i ka poe mamua, a hana hou pela na hoaaina ia lakou.
| לבסוף שלח האיש את בנו, כי חשב שיכבדו אותו ויפחדו מפניו. | 37 |
A mahope iho, hoouna mai la ia i kana Keiki io lakou la, i iho la, E hoomaikai mai paha lakou i ka'u keiki.
| ”אולם כשראו הכורמים את הבן מרחוק, אמרו זה לזה:’הנה בא יורש הכרם; הבה נהרוג אותו, וכך נזכה אנחנו בירושה!‘ | 38 |
Ike aku la ka poe hoaaina i ua keiki la, olelo ae la kekahi i kekahi, Eia ae ka hooilina, ina kakou, e pepehi ia ia, a lilo mai kona aina no kakou.
| הם גירשו את הבן מהכרם והרגו אותו. | 39 |
Hopu aku la lakou ia ia, hookuke aku la ia ia iwaho o ka pawaina, pepehi iho la ia ia a make.
| ”כשישוב בעל־הכרם, מה לדעתכם יעשה לאותם כורמים?“ | 40 |
Aia hiki mai ka haku nona ka pawaina, heaha kana e hana mai ai i ua poe hoaaina nei?
| השיבו המנהיגים:”הוא יוציא להורג את השכירים הרעים, וייתן את הכרם לפועלים נאמנים יותר, אשר יתנו לו בזמן את היבול המגיע לו.“ | 41 |
I mai la lakou ia ia, E pepehi hoomainoino ia i kela poe ino, a e haawi aku ia i ka pawaina, no kekahi poe hoaaina e ae, nana e hookupu mai nona na hua i ka wa e oo ai.
| ישוע המשיך ואמר:”האם מעולם לא קראתם בכתובים:’אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה, מאת ה׳ היתה זאת; היא נפלאת בעינינו‘? | 42 |
Olelo aku la o Iesu ia lakou, Aole anei oukou i heluhelu iloko o ka palapala hemolele, O ka pohaku a ka poe hana hale i haalele ai, ua lilo ia i pohaku kumu kihi? O ka ka Haku hana keia, a he mea mahalo hoi ia i ko kakou mau maka.
| ”אני מתכוון לומר שאלוהים ייקח מכם את המלכות, וייתן אותה לעם אשר ייתן לו את חלקו ביבול. | 43 |
Nolaila, ke olelo aku nei au ia oukou, E laweia'na ke aupuni o ke Akua mai o oukou mai, a e haawiia'ku ia i ka lahuikanaka nana e hua mai kona hua.
| מי שייפול על האבן הזאת יתנפץ לרסיסים, ומי שתיפול עליו האבן ישחק לאבק.“ | 44 |
A o ka mea e haule iho maluna o keia pohaku, e haihaiia oia; aka, o ka mea i hauleia iho e ua pohaku la maluna, e pepe loa ia.
| כשהבינו ראשי הכוהנים והפרושים שישוע התכוון אליהם – כלומר, שהם היו הכורמים במשל – | 45 |
Lohe ae la ka poe kahuna nui a me ka poe Parisaio i kana mau olelonane, ike iho la lakou, no lakou iho kana i olelo ai.
| הם רצו לתפוס אותו, אבל פחדו לעשות דבר מפני ההמון אשר האמין כי ישוע הוא נביא. | 46 |
Makemake iho la lakou e lalau mai ia ia, a makau aku la lakou i ka poe kanaka; no ka mea, manao iho la lakou he kaula ia.
