מתיו 20

1 ”מלכות השמים דומה לאיכר שיצא השכם בבוקר לשכור פועלים לעבוד בכרמו“, המשיך ישוע.

Ngoba umbuso wamazulu ufanana lomuntu ongumninindlu, owaphuma ekuseni kakhulu ukuqhatsha izisebenzi ziye esivinini sakhe;

2 האיכר הבטיח לפועלים 100 שקלים תמורת יום עבודה, ושלח אותם אל הכרם.

esevumelene lezisebenzi ngodenariyo ngosuku, wazithuma esivinini sakhe.

3 ”כעבור שעתיים עבר האיכר ליד כיכר השוק וראה כמה אנשים ממתינים לעבודה.

Wasephuma sekungaba lihola lesithathu, wabona abanye bemi emdangeni bengenzi lutho;

4 הוא שלח גם אותם אל הכרם, והבטיח לשלם להם שכר צודק בסוף היום.

lakulabo wathi: Yanini lani esivinini; njalo loba yini efaneleyo ngizalinika yona. Bahamba-ke.

5 ”בצהריים, וכן גם בשעה שלוש אחר־הצהריים, שלח האיכר פועלים נוספים אל הכרם.

Wabuya waphuma sekungaba lihola lesithupha langelesificamunwemunye, wenza njalo.

6 ”בשעה חמש לפנות ערב שוב יצא העירה וראה גברים אחדים מסתובבים בחוסר מעש.’מדוע התבטלתם כל היום?‘שאל אותם.

Kwathi sekungaba lihola letshumi lanye waphuma, wathola abanye bemi bengenzi lutho, wathi kubo: Limeleni lapha usuku lonke lingenzi lutho?

7 ’משום שאיש לא שכר אותנו‘, השיבו.”’לכו גם אתם אל כרמי והצטרפו אל הפועלים האחרים‘, אמר להם האיכר.

Bathi kuye: Ngoba akulamuntu osiqhatshileyo. Wathi kubo: Yanini lani esivinini, njalo lizakwemukela loba kuyini okufaneleyo.

8 בערב ביקש האיכר ממנהל העבודה לשלם לפועלים את שכרם, החל באחרונים וכלה בראשונים.

Kwathi sekuntambama umninisivini wathi enduneni yakhe: Biza izisebenzi, uzibhadale iholo, uqale ngezokucina kuze kube ngezokuqala.

9 כל אחד מהפועלים שנשכרו בשעה חמש קיבל 100 שקלים.

Kuthe befika abaqhatshwa ngehola letshumi lanye ngulowo lalowo wemukela udenariyo.

10 בהגיע תורם של הפועלים שנשכרו מוקדם יותר הם ציפו לקבל הרבה יותר, אולם גם הם קיבלו 100 שקלים כל אחד.

Njalo sebezile abokuqala bacabanga ukuthi bazakwemukela okungaphezulu; kodwa labo bemukela udenariyo ngamunye.

11 ”הפועלים הראשונים כעסו:’האנשים האלה עבדו שעה אחת בלבד, ואתה שילמת להם אותו שכר ששילמת לנו, למרות שאנחנו עבדנו כל היום בשמש הלוהטת!‘

Kwathi beyemukela bamsola umninindlu,

12

besithi: Labo abokucina basebenze ihola elilodwa, kodwa ubalinganise lathi esithwele ubunzima bosuku lokutshisa.

13 ”’ידידי‘, ענה האיכר לאחד מהם,’לא גרמתי לך שום עוול! האם לא הסכמנו מראש שתעבוד כל היום תמורת 100 שקלים?

Kodwa ephendula wathi komunye wabo: Mngane, angikoni; kanti kawuvumelananga lami ngodenariyo?

14 קח את הכסף ולך לשלום. ברצוני לשלם שכר שווה לכולם;

Thatha okwakho uhambe; ngiyathanda ukumnika lowokucina njengawe.

15 האם לא מותר לי לעשות מה שאני רוצה עם הכסף שלי? האם אסור לי לתת את כספי למי שארצה? האם עליך להתרגז על טוב לבי?‘

Kumbe angivunyelwa yini ukwenza engikuthandayo ngezinto zami? Loba ilihlo lakho libi yini, ngoba mina ngilungile?

16 כך האחרונים יהיו ראשונים, והראשונים – אחרונים.“

Kunjalo-ke abokucina bazakuba ngabokuqala, labokuqala ngabokucina; ngoba banengi ababiziweyo, kodwa balutshwana abakhethiweyo.

17 כשהיה ישוע בדרכו לירושלים, הוא אסף סביבו את שנים־עשר תלמידיו

Kwathi uJesu esesenyukela eJerusalema wathatha abalitshumi lambili bebodwa endleleni, wathi kubo:

18 ודיבר איתם על הצפוי לו בירושלים:”מישהו יסגיר אותי לידי ראשי הכוהנים ולסופרים. הם ידונו אותי למוות

Khangelani, senyukela eJerusalema, njalo iNdodana yomuntu izanikelwa kubapristi abakhulu lakubabhali; besebeyilahlela ukufa,

19 וימסרו אותי לידי הרומאים, אשר ילעגו לי ויצלבו אותי. אולם ביום השלישי אקום לתחייה.“

bayinikele kwabezizwe ukuze bayiyangise bayitshaye ngesiswepu bayibethele; njalo ngosuku lwesithathu izabuya ivuke.

20 לאחר מכן הביאה אמם של יעקב ויוחנן בני זבדי את בניה לפני ישוע וביקשה טובה.

Kwasekusiza kuye unina wamadodana kaZebediya kanye lamadodana akhe, waguqa wacela ulutho kuye.

21 ”מה בקשתך?“שאל ישוע.”הבטח לי שבמלכותך ישבו שני בני אחד לימינך ואחד לשמאלך“, ביקשה האם.

Wasesithi kuye: Ufunani? Wathi kuye: Tshono ukuthi la amadodana ami amabili ahlale, enye ngakwesokunene sakho, lenye ngakwesokhohlo, embusweni wakho.

22 אולם ישוע אמר לה:”את לא יודעת מה את מבקשת!“הוא פנה אל יעקב ויוחנן ושאל אותם:”האם תוכלו לשתות מהכוס שאני חייב לשתות?“”כן, בהחלט“, השיבו.

Kodwa uJesu waphendula wathi: Kalikwazi elikucelayo. Linganatha yini inkezo engizayinatha mina, njalo libhabhathizwe ngobhabhathizo engibhabhathizwa ngalo mina? Bathi kuye: Singakwenza.

23 ”אתם באמת תשתו ממנה, “אמר להם ישוע,”ובכל זאת אין לי את הזכות לומר מי יישב לימיני ולשמאלי. מקומות אלה שמורים לאנשים שאבי בוחר בהם.“

Wasesithi kubo: Ngeqiniso lizayinatha inkezo yami, libhabhathizwe ngobhabhathizo mina engizabhabhathizwa ngalo; kodwa ukuhlala ngakwesokunene sami langakwesokhohlo sami, kayisikho okwami ukuphana ngakho, kodwa kungokwalabo abakulungiselweyo nguBaba.

24 כששמעו שאר התלמידים מה שביקשו יעקב ויוחנן, הם כעסו עליהם מאוד.

Kwathi sebezwile abalitshumi, bathukuthela ngezelamani ezimbili.

25 לכן ישוע קיבץ סביבו את התלמידים ואמר:”אתם הרי יודעים שמנהיגי הגויים רודים בנתיניהם, ומעניקים כוח וסמכות למי שהם רוצים.

Kodwa uJesu wababizela kuye wathi: Liyazi ukuthi ababusi bezizwe bayazibusa ngobulukhuni, lezikhulu zisebenzisa amandla phezu kwazo.

26 אבל אצלכם יהא המצב שונה; מי שרוצה להיות מנהיג ביניכם חייב להיות לכם למשרת,

Kodwa akuyikuba njalo phakathi kwenu; kodwa loba ngubani othanda ukuba ngomkhulu phakathi kwenu kabe yisisebenzi senu;

27 ומי שרוצה לעמוד בראש חייב לשרת אתכם כעבד.

njalo loba ngubani othanda ukuba ngowokuqala phakathi kwenu kabe yisisebenzi senu;

28 עליכם לנהוג כמוני, כי אני, בן־האדם, לא באתי לכאן כדי שישרתו אותי, אלא כדי לשרת אחרים ולתת את חיי כופר בעד רבים.“

njengalokhu iNdodana yomuntu kayizanga ukukhonzwa, kodwa ukukhonza, lokunika impilo yayo ibe lihlawulo labanengi.

29 כשיצאו ישוע ותלמידיו מיריחו הלך אחריהם קהל גדול.

Kwathi bephuma eJeriko, ixuku elikhulu lamlandela.

30 שני עיוורים שישבו בצד הדרך שמעו כי ישוע עומד לעבור בדרך ההיא, ולכן החלו לצעוק:”אדוננו, בן־דוד, אנא, רחם עלינו!“

Njalo khangela, iziphofu ezimbili zihlezi endleleni, sezizwile ukuthi uJesu uyadlula, zamemeza, zathi: Sihawukele, Nkosi, Ndodana kaDavida!

31 ההמון גער בהם, אך העיוורים הגבירו את צעקותיהם:”אדוננו, בן־דוד, אנא, רחם עלינו!“

Ixuku laselizikhuza ukuthi zithule, kodwa zamemeza kakhulu, zisithi: Sihawukele, Nkosi, Ndodana kaDavida!

32 כשהגיע ישוע למקום שבו ישבו העיוורים, עצר לרגע ושאל אותם:”מה אתם רוצים שאעשה למענכם?“

UJesu wasesima wazibiza, wathi: Lifuna ukuthi ngilenzeleni?

33 ”אדוננו, אנחנו רוצים לראות“, התחננו העיוורים.

Zathi kuye: Nkosi, ukuthi amehlo ethu avuleke.

34 ישוע נמלא רחמים ונגע בעיניהם. מיד יכלו השניים לראות, והלכו אחרי ישוע.

UJesu esesiba lesihelo wathinta amehlo azo; njalo amehlo azo ahle abuya abona, zasezimlandela.