< מתיו 20 >

”מלכות השמים דומה לאיכר שיצא השכם בבוקר לשכור פועלים לעבוד בכרמו“, המשיך ישוע. 1
“For the Kingdom of Heaven is like a man who was the master of a household, who went out early in the morning to hire laborers for his vineyard.
האיכר הבטיח לפועלים 100 שקלים תמורת יום עבודה, ושלח אותם אל הכרם. 2
When he had agreed with the laborers for a denarius a day, he sent them into his vineyard.
”כעבור שעתיים עבר האיכר ליד כיכר השוק וראה כמה אנשים ממתינים לעבודה. 3
He went out about the third hour, and saw others standing idle in the marketplace.
הוא שלח גם אותם אל הכרם, והבטיח לשלם להם שכר צודק בסוף היום. 4
He said to them, ‘You also go into the vineyard, and whatever is right I will give you.’ So they went their way.
”בצהריים, וכן גם בשעה שלוש אחר־הצהריים, שלח האיכר פועלים נוספים אל הכרם. 5
Again he went out about the sixth and the ninth hour, and did likewise.
”בשעה חמש לפנות ערב שוב יצא העירה וראה גברים אחדים מסתובבים בחוסר מעש.’מדוע התבטלתם כל היום?‘שאל אותם. 6
About the eleventh hour he went out and found others standing idle. He said to them, ‘Why do you stand here all day idle?’
’משום שאיש לא שכר אותנו‘, השיבו.”’לכו גם אתם אל כרמי והצטרפו אל הפועלים האחרים‘, אמר להם האיכר. 7
“They said to him, ‘Because no one has hired us.’ “He said to them, ‘You also go into the vineyard, and you will receive whatever is right.’
בערב ביקש האיכר ממנהל העבודה לשלם לפועלים את שכרם, החל באחרונים וכלה בראשונים. 8
“When evening had come, the lord of the vineyard said to his manager, ‘Call the laborers and pay them their wages, beginning from the last to the first.’
כל אחד מהפועלים שנשכרו בשעה חמש קיבל 100 שקלים. 9
“When those who were hired at about the eleventh hour came, they each received a denarius.
בהגיע תורם של הפועלים שנשכרו מוקדם יותר הם ציפו לקבל הרבה יותר, אולם גם הם קיבלו 100 שקלים כל אחד. 10
When the first came, they supposed that they would receive more; and they likewise each received a denarius.
”הפועלים הראשונים כעסו:’האנשים האלה עבדו שעה אחת בלבד, ואתה שילמת להם אותו שכר ששילמת לנו, למרות שאנחנו עבדנו כל היום בשמש הלוהטת!‘ 11
When they received it, they murmured against the master of the household,
12
saying, ‘These last have spent one hour, and you have made them equal to us who have borne the burden of the day and the scorching heat!’
”’ידידי‘, ענה האיכר לאחד מהם,’לא גרמתי לך שום עוול! האם לא הסכמנו מראש שתעבוד כל היום תמורת 100 שקלים? 13
“But he answered one of them, ‘Friend, I am doing you no wrong. Didn’t you agree with me for a denarius?
קח את הכסף ולך לשלום. ברצוני לשלם שכר שווה לכולם; 14
Take that which is yours, and go your way. It is my desire to give to this last just as much as to you.
האם לא מותר לי לעשות מה שאני רוצה עם הכסף שלי? האם אסור לי לתת את כספי למי שארצה? האם עליך להתרגז על טוב לבי?‘ 15
Isn’t it lawful for me to do what I want to with what I own? Or is your eye evil, because I am good?’
כך האחרונים יהיו ראשונים, והראשונים – אחרונים.“ 16
So the last will be first, and the first last. For many are called, but few are chosen.”
כשהיה ישוע בדרכו לירושלים, הוא אסף סביבו את שנים־עשר תלמידיו 17
As Yeshua was going up to Jerusalem, he took the twelve disciples aside, and on the way he said to them,
ודיבר איתם על הצפוי לו בירושלים:”מישהו יסגיר אותי לידי ראשי הכוהנים ולסופרים. הם ידונו אותי למוות 18
“Behold, we are going up to Jerusalem, and the Son of Man will be delivered to the chief priests and scribes, and they will condemn him to death,
וימסרו אותי לידי הרומאים, אשר ילעגו לי ויצלבו אותי. אולם ביום השלישי אקום לתחייה.“ 19
and will hand him over to the Gentiles to mock, to scourge, and to crucify; and the third day he will be raised up.”
לאחר מכן הביאה אמם של יעקב ויוחנן בני זבדי את בניה לפני ישוע וביקשה טובה. 20
Then the mother of the sons of Zebedee came to him with her sons, kneeling and asking a certain thing of him.
”מה בקשתך?“שאל ישוע.”הבטח לי שבמלכותך ישבו שני בני אחד לימינך ואחד לשמאלך“, ביקשה האם. 21
He said to her, “What do you want?” She said to him, “Command that these, my two sons, may sit, one on your right hand and one on your left hand, in your Kingdom.”
אולם ישוע אמר לה:”את לא יודעת מה את מבקשת!“הוא פנה אל יעקב ויוחנן ושאל אותם:”האם תוכלו לשתות מהכוס שאני חייב לשתות?“”כן, בהחלט“, השיבו. 22
But Yeshua answered, “You don’t know what you are asking. Are you able to drink the cup that I am about to drink, and be immersed with the immersion that I am immersed with?” They said to him, “We are able.”
”אתם באמת תשתו ממנה, “אמר להם ישוע,”ובכל זאת אין לי את הזכות לומר מי יישב לימיני ולשמאלי. מקומות אלה שמורים לאנשים שאבי בוחר בהם.“ 23
He said to them, “You will indeed drink my cup, and be immersed with the immersion that I am immersed with; but to sit on my right hand and on my left hand is not mine to give, but it is for whom it has been prepared by my Father.”
כששמעו שאר התלמידים מה שביקשו יעקב ויוחנן, הם כעסו עליהם מאוד. 24
When the ten heard it, they were indignant with the two brothers.
לכן ישוע קיבץ סביבו את התלמידים ואמר:”אתם הרי יודעים שמנהיגי הגויים רודים בנתיניהם, ומעניקים כוח וסמכות למי שהם רוצים. 25
But Yeshua summoned them, and said, “You know that the rulers of the nations lord it over them, and their great ones exercise authority over them.
אבל אצלכם יהא המצב שונה; מי שרוצה להיות מנהיג ביניכם חייב להיות לכם למשרת, 26
It shall not be so among you; but whoever desires to become great among you shall be your servant.
ומי שרוצה לעמוד בראש חייב לשרת אתכם כעבד. 27
Whoever desires to be first among you shall be your bondservant,
עליכם לנהוג כמוני, כי אני, בן־האדם, לא באתי לכאן כדי שישרתו אותי, אלא כדי לשרת אחרים ולתת את חיי כופר בעד רבים.“ 28
even as the Son of Man came not to be served, but to serve, and to give his life as a ransom for many.”
כשיצאו ישוע ותלמידיו מיריחו הלך אחריהם קהל גדול. 29
As they went out from Jericho, a great multitude followed him.
שני עיוורים שישבו בצד הדרך שמעו כי ישוע עומד לעבור בדרך ההיא, ולכן החלו לצעוק:”אדוננו, בן־דוד, אנא, רחם עלינו!“ 30
Behold, two blind men sitting by the road, when they heard that Yeshua was passing by, cried out, “Lord, have mercy on us, you son of David!”
ההמון גער בהם, אך העיוורים הגבירו את צעקותיהם:”אדוננו, בן־דוד, אנא, רחם עלינו!“ 31
The multitude rebuked them, telling them that they should be quiet, but they cried out even more, “Lord, have mercy on us, you son of David!”
כשהגיע ישוע למקום שבו ישבו העיוורים, עצר לרגע ושאל אותם:”מה אתם רוצים שאעשה למענכם?“ 32
Yeshua stood still and called them, and asked, “What do you want me to do for you?”
”אדוננו, אנחנו רוצים לראות“, התחננו העיוורים. 33
They told him, “Lord, that our eyes may be opened.”
ישוע נמלא רחמים ונגע בעיניהם. מיד יכלו השניים לראות, והלכו אחרי ישוע. 34
Yeshua, being moved with compassion, touched their eyes; and immediately their eyes received their sight, and they followed him.

< מתיו 20 >