מתיו 15
| יום אחד הגיעו מירושלים מספר פרושים וסופרים כדי לחקור את ישוע. | 1 |
Bu qaƣda, Tǝwrat ustazliridin wǝ Pǝrisiylǝrdin bǝziliri Yerusalemdin kelip Əysaning aldiƣa berip:
| ”מדוע תלמידיך אינם מקיימים את המסורת היהודית העתיקה?“דרשו לדעת.”מדוע תלמידיך אינם נוטלים את ידיהם לפני האוכל?“ | 2 |
— Muhlisliring nemixⱪa ata-bowilirimizning ǝn’ǝnilirigǝ hilapliⱪ ⱪilidu? Qünki ular ⱪollirini yumay tamaⱪ yǝydikǝnƣu, — dedi.
| השיב להם ישוע:”ומדוע עוברת המסורת שלכם על מצוותיו של אלוהים? | 3 |
Lekin u ularƣa mundaⱪ jawab bǝrdi: — Silǝrqu, silǝr nemixⱪa ǝn’ǝnimizni saⱪlaymiz dǝp Hudaning ǝmrigǝ hilapliⱪ ⱪilisilǝr?
| למשל, כתוב בתורה:’כבד את אביך ואת אמך… ומקלל אביו ואמו מות יומת!‘ | 4 |
Qünki Huda: «Ata-anangni ⱨɵrmǝt ⱪil» wǝ «Atisi yaki anisini ⱨaⱪarǝtligǝnlǝr ɵlümgǝ mǝⱨkum ⱪilinsun» dǝp ǝmr ⱪilƣan.
| אולם אתם אומרים שמותר לאדם להתעלם מצרכי הוריו העניים, אם ייתן’לעבודת האלוהים‘את מה שיכול היה לתת להם. וכך אתם מפרים את מצוותו של אלוהים, כדי לקיים מסורת וחוקים שהומצאו על־ידי בני־אדם. | 5 |
Lekin silǝr: — Ⱨǝrⱪandaⱪ kixi «Atisi yaki anisiƣa: — Mǝn silǝrgǝ yardǝm bǝrgüdǝk nǝrsilǝrni alliⱪaqan [Hudaƣa] atiwǝttim — desila,
| 6 |
uning ata-anisiƣa ⱨɵrmǝt-wapadarliⱪ ⱪilix mǝjburiyiti ⱪalmaydu, — dǝysilǝr. Buning bilǝn ǝn’ǝnǝnglarni dǝp, Hudaning ǝmrini yoⱪⱪa qiⱪiriwǝttinglar.
| צבועים שכמוכם! הנביא ישעיהו תיאר אתכם נכונה כשאמר: | 7 |
Əy sahtipǝzlǝr! Yǝxaya pǝyƣǝmbǝr bǝrgǝn muxu bexarǝt toptoƣra silǝr toƣruluⱪ ikǝn: —
| ’ניגש העם הזה בפיו, ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני; | 8 |
«Muxu hǝlⱪ aƣzida meni ⱨɵrmǝtligini bilǝn, Biraⱪ ⱪǝlbi mǝndin yiraⱪ.
| ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה‘. “ | 9 |
Ular manga biⱨudǝ ibadǝt ⱪilidu. Ularning ɵgǝtkǝn tǝlimliri pǝⱪǝt insanlardin qiⱪⱪan pǝtiwalarla, halas».
| ישוע אסף סביבו את הקהל ואמר:”הקשיבו לדבריי והשתדלו להבינם: | 10 |
Andin u halayiⱪni yeniƣa qaⱪirip, ularƣa: — Ⱪulaⱪ selinglar ⱨǝm xuni qüxininglarki,
| מה שמטמא את האדם זה לא מה שנכנס לפה אלא מה שיוצא מהפה – זה מטמא את האדם!“ | 11 |
Insanni napak ⱪilidiƣini aƣzidin kiridiƣini ǝmǝs, bǝlki aƣzidin qiⱪidiƣinidur, — dedi.
| תלמידיו באו אליו ואמרו:”בדבריך אלה העלבת את הפרושים!“ | 12 |
Keyin muhlisliri uning aldiƣa kelip: — Sening bu sɵzüngni Pǝrisiylǝr anglap, uningdin bizar bolup rǝnjigǝnlikini bildingmu? — dedi.
| ישוע השיב להם:”כל צמח שלא נשתל על־ידי אבי – ייעקר. | 13 |
Lekin u mundaⱪ jawab ⱪayturdi: — Ərxtiki Atam tikmigǝn ⱨǝrⱪandaⱪ ɵsümlük yiltizidin yulunup taxlinidu.
| התעלמו מהם; הפרושים אינם אלא מורי־דרך עיוורים המדריכים עיוורים אחרים, ובסופו של דבר יפלו כולם יחד לתוך בור!“ | 14 |
Silǝr ularƣa pisǝnt ⱪilmanglar; ular korlarƣa yol baxlaydiƣan korlardur. Əgǝr kor korƣa yol baxlisa, ⱨǝr ikkisi oriƣa qüxüp ketidu.
| שמעון פטרוס ביקש מישוע שיסביר למה התכוון באמרו שאנשים מטמאים את עצמם ממה שיוצא מן הפה. | 15 |
Lekin Petrus uningƣa: — Baya eytⱪan tǝmsilni bizgǝ qüxǝndürüp bǝrgǝysǝn, — dedi.
| ”האם אינך מבין?“שאל אותו ישוע. | 16 |
Lekin u: — Silǝrmu tehiqǝ qüxǝnqigǝ eriximidinglar?! — dedi.
| ”האם אינך רואה שכל מה שאתה אוכל עובר דרך מערכת העיכול ויוצא שוב החוצה? | 17 |
Eƣizƣa kirgǝn barliⱪ nǝrsilǝrning axⱪazan arⱪiliⱪ tǝrǝt bolup qiⱪip ketidiƣanliⱪini tehi qüxǝnmǝmsilǝr?
| אולם מילים רעות יוצאות מתוך לב רע ומטמאות את האומר אותן. | 18 |
Lekin eƣizdin qiⱪidiƣini ⱪǝlbtin qiⱪidu, insanni napak ⱪilidiƣinimu xudur.
| כי מתוך הלב יוצאות מחשבות רעות, מעשי רצח, ניאוף, זנות, גניבה, שקר ורכילות. | 19 |
Qünki yaman oylar, ⱪatilliⱪ, zinahorluⱪ, buzuⱪqiliⱪ, oƣriliⱪ, yalƣan guwaⱨliⱪ wǝ tɵⱨmǝt ⱪatarliⱪlar ⱪǝlbtin qiⱪidu.
| דברים אלה הם המטמאים את האדם. אכילה ללא נטילת ידיים אינה מטמאת את האדם.“ | 20 |
Insanni napak ⱪilidiƣanlar mana xulardur; yuyulmiƣan ⱪollar bilǝn tamaⱪ yeyix insanni napak ⱪilmaydu.
| ישוע עזב את האזור ההוא והלך אל אזור צור וצידון. | 21 |
Əysa u yǝrdin qiⱪip, Tur wǝ Zidon xǝⱨǝrlirining ǝtrapidiki yurtlarƣa bardi.
| אישה כנענית שגרה שם באה אל ישוע והתחננה:”אדוני, בן־דוד, רחם עלי! שד אחז בבתי והוא מענה אותה ללא הרף.“ | 22 |
Mana, u qǝt yǝrlǝrdin kǝlgǝn ⱪananiy bir ayal uning aldiƣa kelip: — I Rǝb! Dawutning oƣli, ⱨalimƣa rǝⱨim ⱪilƣaysiz! Ⱪizimƣa jin qaplixiwalƣanikǝn, ⱪiynilip ketiwatidu! — dǝp uningƣa nida ⱪilip zarlidi.
| אולם ישוע לא ענה לה – אף לא מילה אחת. תלמידיו ביקשו ממנו לגרש אותה:”אמור לה ללכת מכאן, כי היא מציקה לנו כל היום בתחינותיה.“ | 23 |
Lekin u u ayalƣa bir eƣizmu jawab bǝrmidi. Muhlisliri uning yeniƣa kelip: — Bu ayalni yolƣa salsang! Qünki u kǝynimizdin ǝgixip yalwurup nida ⱪiliwatidu, — dedi.
| ”נשלחתי אל צאן האובדות של בית ישראל בלבד“, אמר ישוע לאישה. | 24 |
Əmdi u jawab berip: — Mǝn pǝⱪǝt yoldin tenigǝn ⱪoy padiliri bolƣan Israil jǝmǝtidikilǝrgǝ ǝwǝtilgǝnmǝn, — dedi.
| אולם האישה נפלה לרגליו ושוב ביקשה:”אדוני, עזור לי!“ | 25 |
Əmma ⱨeliⱪi ayal uning aldiƣa kelip sǝjdǝ ⱪilip: — Rǝb, manga yardǝm ⱪilƣaysǝn! — dǝp yalwurdi.
| ”אין זה צודק לקחת את לחמם של הילדים ולהשליכו לכלבים“, ענה לה ישוע. | 26 |
U uningƣa: — Balilarning nenini kiqik itlarƣa taxlap berix yahxi ǝmǝs, — dedi.
| ”נכון, אדוני, “השיבה האישה,”אבל גם לגורי הכלבים מותר לאכול את הפירורים שנופלים מעל שולחן אדוניהם.“ | 27 |
Lekin ⱨeliⱪi ayal: — Durus, i Rǝb, biraⱪ ⱨǝtta itlarmu hojayinining dastihinidin qüxkǝn uwaⱪlarni yǝydiƣu, — dedi.
| ”אישה, “אמר לה ישוע,”יש בך אמונה רבה, ולכן תתמלא בקשתך.“באותו רגע בתה נרפאה. | 28 |
Xuning bilǝn Əysa uningƣa: — Əy hanim, ixǝnqing küqlük ikǝn! Tiliginingdǝk bolsun! — dedi. U ayalning ⱪizi xuan saⱪiyip kǝtti.
| ישוע חזר לכינרת, עלה על גבעה והתיישב שם. | 29 |
Əysa u yǝrdin qiⱪip, Galiliyǝ dengizining boyidin ɵtüp, taƣⱪa qiⱪip olturdi.
| ההמונים הביאו אליו פיסחים, עיוורים, בעלי־מום, אילמים וחולים אחרים, הניחו אותם לפניו, והוא ריפא את כולם. | 30 |
Uning aldiƣa top-top halayiⱪ yiƣildi. Ular tokur, ⱪariƣu, gaqa, qolaⱪ wǝ nurƣun baxⱪa hil kesǝllǝrnimu elip kelip, uning ayiƣi aldiƣa ⱪoyuxti; u ularni saⱪaytti.
| כאשר העם ראה את האילמים מפטפטים בהתרגשות, קטועי האיברים מקבלים איברים חדשים, נכים קופצים ורוקדים והעיוורים מביטים סביבם, נדהמו ושבחו את אלוהי ישראל. | 31 |
Xuning bilǝn halayiⱪ gaqilarning sɵzliyǝlǝydiƣan bolƣanliⱪini, qolaⱪlarning saⱪayƣinini, tokurlarning mangƣanliⱪini wǝ ⱪariƣularning kɵridiƣan bolƣanliⱪini kɵrüp, ⱨǝyran boldi wǝ Israilning Hudasini uluƣlidi.
| לאחר מכן קרא ישוע לתלמידיו ואמר:”אני מרחם על אנשים אלה; הם נמצאים אתי כאן שלושה ימים, ולא נשאר להם מה לאכול. אינני רוצה לשלוח אותם רעבים, כי הם עלולים להתעלף בדרך.“ | 32 |
Andin Əysa muhlislirini yeniƣa qaⱪirip: — Bu halayiⱪⱪa iqim aƣriydu; qünki ular üq kündin beri yenimda boldi, yegüdǝk bir nǝrsisimu ⱪalmidi. Ularni ɵylirigǝ aq ⱪayturuxni halimaymǝn, yolda ⱨalidin ketixi mumkin, — dedi.
| ”מאין נשיג במדבר הזה מספיק אוכל לכל ההמון?“שאלו התלמידים. | 33 |
Muhlislar uningƣa: — Bu qɵldǝ bunqiwala adǝmni toyƣuzƣudǝk kɵp nanni nǝdin tapimiz? — deyixti.
| ”כמה ככרות לחם יש לכם?“שאל אותם ישוע.”שבע, “ענו,”וכמה דגים קטנים.“ | 34 |
Əysa ulardin: Ⱪanqǝ neninglar bar? — dǝp soridi. — Yǝttǝ nan bilǝn birnǝqqǝ tal kiqik beliⱪ bar, — deyixti ular.
| ישוע ציווה על העם לשבת על הארץ, | 35 |
Buning bilǝn u halayiⱪni yǝrdǝ olturuxⱪa buyrudi.
| לקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים, הודה לאלוהים עליהם, חילק אותם למנות ונתן לתלמידים, כדי שיגישו ליושבים. | 36 |
Andin, yǝttǝ nan bilǝn beliⱪlarni ⱪoliƣa elip [Hudaƣa] tǝxǝkkür eytip, ularni oxtup muhlisliriƣa bǝrdi, muhlislar halayiⱪⱪa ülǝxtürdi.
| אכלו לשובע (כארבעת־אלפים איש לא כולל נשים וילדים), כאשר אספו את השאריות הם מילאו שבעה סלים! | 37 |
Ⱨǝmmǝylǝn toyƣuqǝ yedi; andin [muhlislar] exip ⱪalƣan parqilarni yiƣip yǝttǝ qong sewǝtni toxⱪuzdi.
| 38 |
Tamaⱪ yegǝnlǝrning sani balilar wǝ ayallardin baxⱪa tɵt ming kixi idi.
| לאחר מכן שלח ישוע את האנשים לביתם, והוא עצמו עלה לסירה ושט למגדל. | 39 |
U halayiⱪni yolƣa salƣandin keyin, kemigǝ qüxüp, Magadan yurtining qǝt yǝrlirigǝ bardi.
