< מתיו 15 >

יום אחד הגיעו מירושלים מספר פרושים וסופרים כדי לחקור את ישוע. 1
ଦିନେକ୍‌ କେତେ ଜାଣ୍‌ ପାରୁସିର୍‌ ଆରି ଦରମ୍‌ ଗୁରୁର୍‌ ଜିରୁସାଲମ୍‌ତାଂ ୱାଜ଼ି ଜିସୁଙ୍ଗ୍‌ ୱେନ୍‍ବାତାର୍,
”מדוע תלמידיך אינם מקיימים את המסורת היהודית העתיקה?“דרשו לדעת.”מדוע תלמידיך אינם נוטלים את ידיהם לפני האוכל?“ 2
“ମା ଆଗେ ପ୍ରାଚିନାର୍‌ ରିତି ନିତି ହିଜ଼ି ହାଚାର୍ଣ୍ଣା, ମି ଚେଲାର୍‌ ଇନେକିଦେଂ ହେ ୱିଜ଼ୁ ଉଡ଼ା ଆନାରା? ତିନି ଆଗେ ହେୱାର୍‌ ରିତିତ ଇନେକିଦେଂ ହାର୍‌ କିଜ଼ି କେଇ ନୁଜ଼ୁରା ।”
השיב להם ישוע:”ומדוע עוברת המסורת שלכם על מצוותיו של אלוהים? 3
ଜିସୁ ହେୱାରିଂ ଉତର୍‌ ହିତାନ୍‌, “ଏପେଙ୍ଗ୍‌ ପା ମି ରିତି ନିତି କାଜିଂ ଇନେକିଦେଂ ଇସ୍ୱର୍‌ତି ବଲ୍‌ ଉଡ଼ା ଆନାଦେରା?
למשל, כתוב בתורה:’כבד את אביך ואת אמך… ומקלל אביו ואמו מות יומת!‘ 4
ଇସ୍ୱର୍ତି ବଲ୍‌ କିତାନ୍‌ନ୍ନା, ଆବାଂ ଆୟାଙ୍ଗ୍‌ ୱାରି କିୟାଟ୍‌ । ଆରେ ଇନେର୍‌ ତା ଆବା କି ଆୟାଂ ସାଇପ୍‌ ହିନାନ୍‌, ହେୱାନ୍‌ ହାକି ଡାଣ୍ଡ୍‌ ପାୟା ଆନାନ୍‌ ।”
אולם אתם אומרים שמותר לאדם להתעלם מצרכי הוריו העניים, אם ייתן’לעבודת האלוהים‘את מה שיכול היה לתת להם. וכך אתם מפרים את מצוותו של אלוהים, כדי לקיים מסורת וחוקים שהומצאו על־ידי בני־אדם. 5
“ମାତର୍‌ ଏପେଙ୍ଗ୍‌ ଇନାଦେରା ହିକ୍ୟା ହିନାଦେରା ଜେ ରୱାନ୍‌ ମାନାୟ୍‌ ଇମ୍‌ଣି ଅରତ୍‌ ଲାହାଙ୍ଗ୍‌ ଜାର୍‌ ଆବାଂ କି ଆୟାଙ୍ଗ୍‌ ସାଇଜ କିଦେଙ୍ଗ୍‌ ଆଡ଼୍‌ତାନ୍‌ମା ହେଦାଂ ଇସ୍ୱର୍‌ତିଂ ଦାନ୍‌ କିତାନ୍‌ନ୍ନା ଇଞ୍ଜି ୱେଚ୍‌ଚାର୍‌,
6
ହେୱାନ୍‌ ଆରେ ତା ଆବା ଆୟାଂ ହାତେନେ ଜତନ୍‌ କିଉନ୍‌ । ଇ ଲାକେ ଏପେଙ୍ଗ୍‌ ମିଦାଂ ବଲ୍‌ମନ୍ଦ୍‌ ରିତିନିତି କାଜିଂ ଇସ୍ୱର୍‌ତି ବଚନ୍‌ ବେକାର୍‌ କିନାଦେରା ।
צבועים שכמוכם! הנביא ישעיהו תיאר אתכם נכונה כשאמר: 7
ଆଡ଼େ କାପ୍‌ଟିୟାର୍‌, ଜିସାୟ୍‌ ମି ବିସ୍ରେ ସମାନ୍‌ ବାବ୍ରେ ବେରଣ୍‌ ୱେଚ୍‌ଚାତାନ୍‌ନା!”
’ניגש העם הזה בפיו, ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני; 8
“ଇସ୍ୱର୍‌ ଇଞ୍ଜ୍‌ନାନା, ଇ ଜାତି ମୁମ୍‌ଦ ମାଙ୍ଗେଙ୍ଗ୍‌ ୱାରି କିଦ୍‌ନାର୍‌, ମାତର୍‌ ହେୱାର୍‌ ମାନ୍‌ ମା ତାଙ୍ଗ୍‌ ଦେହା ମାନାତ୍‌ ।
ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה‘. “ 9
ନାଙ୍ଗ୍‌ ହେୱାର୍‌ ପାର୍ତାନା କିଦେଙ୍ଗ୍‌ ପଲ୍ୟା, ଇନାକିଦେଂକି ହେୱାର୍‌ ମାନାୟାର୍‌ତି ବିଦିଙ୍ଗ୍‌ ଦରମ୍‌ ବେରଣ୍‌ ଇଞ୍ଜି ହିକ୍ୟା ହିନାନ୍‌ ପଲ୍ୟା ମା ପାର୍ତାନା କିନାର୍‌ ।”
ישוע אסף סביבו את הקהל ואמר:”הקשיבו לדבריי והשתדלו להבינם: 10
ତା ପାଚେ ଜିସୁ ମାନାୟ୍‌ତିଂ କଚଣ୍‌ତ କୁକ୍‌ଚି ଇଚାନ୍‌, “ମାନ୍‌ ହିଜ଼ି ୱେନାଟ୍‌ ଆରି ବୁଜାଆଦେଂ ସେସ୍ଟା କିୟାଟ୍‌;
מה שמטמא את האדם זה לא מה שנכנס לפה אלא מה שיוצא מהפה – זה מטמא את האדם!“ 11
ମାନାୟ୍‌ ତାଙ୍ଗ୍‌ ୱେୟ୍‍ ବିତ୍ରେ ହାନାତ୍‌, ହେଦାଂ ତାଙ୍ଗ୍‌ ବିଟାଡ଼୍‌ କିଉତ୍‌; ମାତର୍‌ ଇନାକା ବିତ୍ରେତାଂ ଇନାକା ବାର୍ତ ୱାନାତ୍, ହେଦାଂ ତାଙ୍ଗେଙ୍ଗ୍‌ ବିଟାଡ଼୍‌ କିନାତ୍‌ ।”
תלמידיו באו אליו ואמרו:”בדבריך אלה העלבת את הפרושים!“ 12
ଚେଲାର୍‌ ଜିସୁ ଲାଗେ ୱାଜ଼ି ଇଚାର୍‌, “ନି କାତା ୱେନ୍‌ଞ୍ଜି ପାରୁସିର୍‌ ରିସା ଆତାର୍ଣ୍ଣା, ଇଦାଂ ଇନାକା ଏନ୍‌ ପୁନୁୟା?”
ישוע השיב להם:”כל צמח שלא נשתל על־ידי אבי – ייעקר. 13
ଜିସୁ ଉତର୍‌ ହିତାନ୍‌, “ଇମ୍‌ଣି ମାର୍‌କୁ ନା ସାର୍ଗେନି ଆବା ରୁଜ଼୍‌ୱାତାନ୍ନା, ହେ ୱିଜ଼ୁ ଉଟ୍‌କା ଆଜ଼ି ହାନାତ୍‌ ।
התעלמו מהם; הפרושים אינם אלא מורי־דרך עיוורים המדריכים עיוורים אחרים, ובסופו של דבר יפלו כולם יחד לתוך בור!“ 14
ହେୱାର୍‌ ବିସ୍ରେ ତାନ୍ଦ୍ରା ଆମାଟ୍‌ । ହେୱାର୍‌ କାଣା ବିନ୍‌ କାଣାରିଂ ହାଜ଼ି ଚଚ୍‍ନାକାର୍ । ର କାଣା ଆରେ ର କାଣାଂ ହାଜ଼ି ଚଚ୍‍ଚିସ୍ ରିୟାର୍‌ ପା କ୍ଡଇଦ ଆର୍ଣ୍ଣାର୍ ।”
שמעון פטרוס ביקש מישוע שיסביר למה התכוון באמרו שאנשים מטמאים את עצמם ממה שיוצא מן הפה. 15
ହେବେଣ୍ଡାଂ ପିତର୍‌ ତାଙ୍ଗ୍‌ ଉତର୍‌ ହିତାନ୍‌, “ଉତର୍‌ମୁଡ଼୍‌ ମାଙ୍ଗେଙ୍ଗ୍‌ ବୁଜାୟ୍‌କିଦା ।”
”האם אינך מבין?“שאל אותו ישוע. 16
ଜିସୁ ଇଚାନ୍‌, ଏପେଙ୍ଗ୍‌ ପା ଇନାକା “ଇ ପାତେକ୍‌ ବୁଜାଆଉଦେରା?
”האם אינך רואה שכל מה שאתה אוכל עובר דרך מערכת העיכול ויוצא שוב החוצה? 17
ଇନାକା ୱେଇଦ ହଣାତ୍, ହେଦାଂ ପଟତ ହାଲ୍‌ଜି ବାର୍ତବାହାତ ହାନାତ୍‌, ଇଦାଂ ଇନାକା ବୁଜା ଆଉଦେରା?
אולם מילים רעות יוצאות מתוך לב רע ומטמאות את האומר אותן. 18
ମାତର୍‌ ୱେଇଦାଂ ଇନାକା ସବୁ ହନାତ୍‌, ହେଦାଂ ୱାସ୍କିତାଂ ହନାତ୍‌ ଆରି ହେଦାଂ ନେ ମାନାୟ୍‌ତିଂ ବିଟାଡ଼୍‌ କିନାତ୍‌ ।
כי מתוך הלב יוצאות מחשבות רעות, מעשי רצח, ניאוף, זנות, גניבה, שקר ורכילות. 19
ଇନାକିଦେଂକି ମାନ୍‌ତାଂ କାରାପ୍‌ ବିସ୍ରେ, ବେକାର୍‌ ଚିନ୍ତା ମାନାୟ୍‌ ଟୁଣାକା, ଦାରି, ମ୍ଡାନାକା, ମିଚ୍‌ ସାକି, ଆରି ନିନ୍ଦା କିନାକା ହନାତ୍‌ ।
דברים אלה הם המטמאים את האדם. אכילה ללא נטילת ידיים אינה מטמאת את האדם.“ 20
ଇଦାଂ ୱିଜ଼ୁ କାମାୟ୍‌ ମାନାୟ୍‌ତିଂ ବିଟାଡ଼୍‌ କିନାତ୍‌, ମାତର୍‌ ହେୱାର୍‌ କିନି କାଜିଂ ମାତର୍‌ ରିତିନିତି ଲାକେ କେଇ ନୁସ୍‌ୱାଦାଂ ଚିଚିସ୍‌ ମାନାୟାରିଂ ବିଟାଡ଼୍‌ କିଉତ୍‌ ।”
ישוע עזב את האזור ההוא והלך אל אזור צור וצידון. 21
ଜିସୁ ହେ ବାହା ପିସ୍ତି ସର ଆରି ସିଦନ୍‌ ନିପ ଲାଗେ ଗାଡ଼୍‌ଦ ହାଚାନ୍‌ ।
אישה כנענית שגרה שם באה אל ישוע והתחננה:”אדוני, בן־דוד, רחם עלי! שד אחז בבתי והוא מענה אותה ללא הרף.“ 22
ଆରେ ହୁଡ଼ା, ହେ ହାନ୍ଦିତାଂ ରଞ୍ଜେଲ୍‌ କିଣାନିୟ କଗ୍‌ଲେ ଗାଜା କାଟ୍‌ତାଂ ଇଞ୍ଜେଙ୍ଗ୍‌ ଲାଗାତାତ୍‌, “ଏ ମାପ୍ରୁ ଦାଉଦ୍‌ତି ହିମ୍‍ଣା ନାଙ୍ଗ୍‌ ଦୟା କିଦା । ମାଞ୍ଜି ଗାଡ଼୍‌ଚେଂ ପୁଦା ଆସ୍ତାତାନ୍ନା ଆରି ହେଦେଲ୍‌ ବେସି କସ୍ଟ ଆନାତା ।”
אולם ישוע לא ענה לה – אף לא מילה אחת. תלמידיו ביקשו ממנו לגרש אותה:”אמור לה ללכת מכאן, כי היא מציקה לנו כל היום בתחינותיה.“ 23
ମାତର୍‌ ଜିସୁ ତାଙ୍ଗେଙ୍ଗ୍‌ ପାଦେକ୍‌ ପା ଉତର୍‌ ହିୱାତାନ୍ । ଆରି ତା ଚେଲାହିର୍‌ ୱାଜ଼ି ତାଙ୍ଗ୍‌ ଗୱାରି କିଜ଼ି ଇଞ୍ଜେଙ୍ଗ୍‌ ଲାଗାତାର୍‌, “ଇଦେଲିଂ ହାଜ଼ି ଲୱାଡ଼୍‌ ହିୟା, ଇନାକିଦେଂକି ଇଦେଲ୍‌ ମା ପାଚେ ପାଚେ ଆଲା ଆନାତା ।”
”נשלחתי אל צאן האובדות של בית ישראל בלבד“, אמר ישוע לאישה. 24
ଜିସୁ ଉତର୍‌ ହିତାନ୍‌, “ଜାଙ୍ଗ୍‌ତି ମେଣ୍ଡା ଲାକେ ହାଜ଼ିବାଣାତି ଇସ୍ରାଏଲ୍‌ନି ଲକ୍‌ ତାକେ ଆନ୍‌ ୱାତାଙ୍ଗ୍‍ନା ।”
אולם האישה נפלה לרגליו ושוב ביקשה:”אדוני, עזור לי!“ 25
ମାତର୍‌ କଗ୍‌ଲେ ୱାଜ଼ି ଜିସୁଙ୍ଗ୍‌ ଜୱାର୍‌ କିଜ଼ି ଇଞ୍ଜେଙ୍ଗ୍‌ ଲାଗାତାତ୍‌, “ମାପ୍ରୁ, ନାଙ୍ଗେଙ୍ଗ୍‌ ଦୟା କିଦା ।”
”אין זה צודק לקחת את לחמם של הילדים ולהשליכו לכלבים“, ענה לה ישוע. 26
ଜିସୁ ଇଚାନ୍‌, “ହିମ୍‍ଣାଙ୍ଗ୍‍ତି ଆରାଣ୍‌ ଅଜ଼ି ନିକୁଡ଼ିଙ୍ଗ୍‌ କଚଣ୍‌ତ ତୁହିନାକା ହାର୍‌ ଆକାୟ୍‌ ।”
”נכון, אדוני, “השיבה האישה,”אבל גם לגורי הכלבים מותר לאכול את הפירורים שנופלים מעל שולחן אדוניהם.“ 27
ମାତର୍‌ ହେଦେଲ୍‌ ଇଚାତ୍‌, “ଆଁ, ମାପ୍ରୁ, ମାତର୍‌ ନିକୁଡ଼ିଙ୍ଗ୍‌ ତ ଜାର୍‌ ଜାର୍‌ ମାପ୍ରୁତି ପାଟା ତାରେନ୍‌ ଆର୍‌ତି ସୁକ୍‍ଡ଼ି ତିନିକ୍‌ ।”
”אישה, “אמר לה ישוע,”יש בך אמונה רבה, ולכן תתמלא בקשתך.“באותו רגע בתה נרפאה. 28
ଜିସୁ ତା କାତାନି ଉତର୍‌ ହିଜ଼ି ଇଚାନ୍‌, “ଏ କଇ, ନିନ୍ଦାଂ ଗାଜା ପାର୍ତି, ନି ଇଚା ହୁକେ ନିଂ ଗିଟାଏତ୍ ।” ହେ ସମୁତ ହେଦେଲ୍‌ତି ଗାଡ଼୍‌ଚେ ଉଜ୍‌ ଆତାତ୍‌ ।
ישוע חזר לכינרת, עלה על גבעה והתיישב שם. 29
ଜିସୁ ହେବେତାଂ ହସି ଗାଲିଲି ଗୁଟି ଗୁଟି ହାଲ୍‌ଜି ର ମାଡ଼ି, ଜପି କୁଚାନ୍ ।
ההמונים הביאו אליו פיסחים, עיוורים, בעלי־מום, אילמים וחולים אחרים, הניחו אותם לפניו, והוא ריפא את כולם. 30
ଆରେ, ବେସିହେନି ମାନାୟ୍‌ ଟୁଟା, କାଣା, ଚଟା, ଗୁଲା, ଆରି ବେସି ବେମାର୍‌ ମାନାୟାରିଂ ତାସି ଜିସୁ ପାନା ତାରେନ୍‌ ଇଡ୍‌ତାର୍‌ ଆରେ ଜିସୁ ୱିଜ଼ାରିଂ ଉଜ୍‌ କିତାନ୍‌ ।
כאשר העם ראה את האילמים מפטפטים בהתרגשות, קטועי האיברים מקבלים איברים חדשים, נכים קופצים ורוקדים והעיוורים מביטים סביבם, נדהמו ושבחו את אלוהי ישראל. 31
ଇ ଲାକେ କନ୍ଦା ବେଣ୍‌ କିତାନ୍‌, ଚଟାର୍‌ ଉଜ୍‌ ଆତାର୍‌, ଚଟାର୍‌ ତାଙ୍ଗ୍‍ତାର୍, କାଣାର୍‌ ହୁଡ଼୍‍ନାରା, ଇଦାଂ ହୁଡ଼୍‌ତାର୍‌, ଆରି ଇସ୍ରାଏଲ୍‌ନି ଇସ୍ୱର୍ତି ପାର୍ତାନା କିତାର୍‌ ।
לאחר מכן קרא ישוע לתלמידיו ואמר:”אני מרחם על אנשים אלה; הם נמצאים אתי כאן שלושה ימים, ולא נשאר להם מה לאכול. אינני רוצה לשלוח אותם רעבים, כי הם עלולים להתעלף בדרך.“ 32
ଜିସୁ ଚେଲାହିର୍‌ ହିର୍‌ବିସ୍‌ ଇଚାନ୍‌, “ଇ ମାନାୟାର୍‌ କାଜିଂ ନାଙ୍ଗ୍‌ ଦୁକ୍‌ ହତ୍‌ନାତା, ଇନାକିଦେଂକି ଇୱାର୍‌ ନା ଲାହାଙ୍ଗ୍‌ ତିନ୍‌ ଦିନ୍‌ ଆତାତେ ଆରି ନଙ୍ଗ୍‌ ହେୱାର୍‌ କଚଣ୍‌ତ ଇନାକା ତିନାକା ହିଲୁତ୍‌ । ହେୱାର୍‌ ତିନ୍‌ୱାଦାଂ ଇବେତାଂ ପକ୍‌ତେଂ, ଇ କାତା ଆନ୍‌ ମାନ୍‍କିଉଙ୍ଗ୍; ଇନାକିଦେଂକି ହାନିହିଂ ହାସ୍‌ଦ ହେୱାର୍‌ ନାସ୍କି ବାଉଡ଼ା ଆସି ଗୁର୍‌ନାର୍‌ ।”
”מאין נשיג במדבר הזה מספיק אוכל לכל ההמון?“שאלו התלמידים. 33
ଚେଲାହିର୍‌ ତାଙ୍ଗ୍‌ ୱେନ୍‍ବାତାର୍, “ଏଚେକ୍‌ ମାନାୟାରିଂ ଚିଚ୍‌ପେଦେଂ ଆସେଙ୍ଗ୍‌ ଚିମ୍‌ରା ବାହାତ ଇମେଣ୍ଡାଂ ଏଚେକ୍‌ ରୁଟିଂ ଗାଟାନାସ୍ ।”
”כמה ככרות לחם יש לכם?“שאל אותם ישוע.”שבע, “ענו,”וכמה דגים קטנים.“ 34
ଜିସୁ ହେୱାରିଂ ୱେନ୍‌ବାତାନ୍‌, ମି ତାକେ ଏଚଙ୍ଗ୍ ରୁଟିଂ ମାନିକ୍‌? ହେୱାର୍‌ ଇଚାର୍‌, “ସାତ୍‌ଗଟା, ଆରେ, ଅଲପ୍‍ କେତ୍‌ଗଟା ହିରୁ ମିନ୍‌କୁ ।”
ישוע ציווה על העם לשבת על הארץ, 35
ଜିସୁ ମାନାୟାରିଂ ମେଦ୍‌ନିତ ଜପି କୁଚ୍‌ଚେଂ ୱେଚ୍‌ଚାନ୍‌ ।
לקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים, הודה לאלוהים עליהם, חילק אותם למנות ונתן לתלמידים, כדי שיגישו ליושבים. 36
ଆରେ ଜିସୁ ହେ ସାତ୍‌ଗଟା ରୁଟିଂ ଆରି ମିନ୍‌କୁ ଅଜ଼ି ଦନ୍ୟବାଦ୍‌ ହିଜ଼ି ହେ ସବୁ ଚେଲାହିରିଂ ହିତାନ୍‌, ହେୱାର୍‌ ମାନାୟାରିଂ ହିତାର୍‌ ।
אכלו לשובע (כארבעת־אלפים איש לא כולל נשים וילדים), כאשר אספו את השאריות הם מילאו שבעה סלים! 37
ଆରେ, ୱିଜ଼ାର୍‌ ତିନ୍‌ଞ୍ଜି ପଟ ପାନ୍‌ଚାର୍ ଆରି ଡ୍ରିକ୍‌ତି ରୁଟିଂ ଏଚେକ୍‌ ହାର୍‌ତାତ୍‌, ହେଦାଂ ହେୱାର୍‌ ପେସ୍‌ଦି ସାତ୍‌ ଟପା ବାର୍ତି କିତାର୍‌ ।
38
କଗ୍‌ଲେ ଆରି ହିମ୍‌ଣାକାଂ ପିସ୍ତି ଚାରି ହାଜାର୍‌ ଆଣ୍ଡ୍ରାହିମ୍‌ଣାଂ ମାଚାର୍‌ ।
לאחר מכן שלח ישוע את האנשים לביתם, והוא עצמו עלה לסירה ושט למגדל. 39
ଇଦାଂ ପାଚେ ଜିସୁ ମାନାୟାରିଂ ହେଲ ହିଜ଼ି ଡଙ୍ଗାତ ଦୁମ୍‌ଜି ମୁଗ୍‌ଦାନ୍‌ ନିପ ହାଚାନ୍‌ ।

< מתיו 15 >