מתיו 15
| יום אחד הגיעו מירושלים מספר פרושים וסופרים כדי לחקור את ישוע. | 1 |
Anante mago'a Farisi vahe'ene kasegere ugagota hu'naza vahe'mo'za Jerusaleti, Jisasinte e'za anage hu'za asmi'naze.
| ”מדוע תלמידיך אינם מקיימים את המסורת היהודית העתיקה?“דרשו לדעת.”מדוע תלמידיך אינם נוטלים את ידיהם לפני האוכל?“ | 2 |
Na'a hige'za kamage nentaza disaipol naga'mo'za tagehe'i avu'ava zana ruhanentagize? Na'ankure zamazana sese osu ne'zana ne'naze.
| השיב להם ישוע:”ומדוע עוברת המסורת שלכם על מצוותיו של אלוהים? | 3 |
Jisasi'a ana ke nona'a, amanage huno zamasmi'ne, Nahigeta tamagra tamagehe'i avu'ava avriri zankuke nehutma, Anumzamofo kasegea rufunetagize?
| למשל, כתוב בתורה:’כבד את אביך ואת אמך… ומקלל אביו ואמו מות יומת!‘ | 4 |
Na'ankure, Anumzamo'a anage hu'ne, Negafane, negrera ke amage antenka zanagi erisaga huo, iza'o nererano, nefano huhaviza huntesimofona ahe friho hu'ne.
| אולם אתם אומרים שמותר לאדם להתעלם מצרכי הוריו העניים, אם ייתן’לעבודת האלוהים‘את מה שיכול היה לתת להם. וכך אתם מפרים את מצוותו של אלוהים, כדי לקיים מסורת וחוקים שהומצאו על־ידי בני־אדם. | 5 |
Hianagi tamagra anage nehaze, iza'o nererano nefanku huno, kazahu'za ante'noa zana Anumzamofo ami'none haniana,
| 6 |
agra nererano nefana antahi omino amagera nonte. Hagi anama nehutma Anumzamofo kea, nermageho avu'avakuke nehutma retufe netraze.
| צבועים שכמוכם! הנביא ישעיהו תיאר אתכם נכונה כשאמר: | 7 |
Tamagra tavre vahere, Aisaia'ma kasnampa kema hunte'neana tamagriku tamage hu'ne,
| ’ניגש העם הזה בפיו, ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני; | 8 |
Ama vahe'mo'za amega zamagiteti Nagia erisaga nehaze. Hianagi nagritetira zamagu'amo'a afete'are me'ne
| ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה‘. “ | 9 |
Hianagi nena'a omne mono hunenante'za, rempima hazana vahe'mofo keage nehaze. (Ais 29:13.)
| ישוע אסף סביבו את הקהל ואמר:”הקשיבו לדבריי והשתדלו להבינם: | 10 |
Jisasi'a vahe kevu kehutru huteno anage hu'ne, Antahi ankeretma antahi ama hiho.
| מה שמטמא את האדם זה לא מה שנכנס לפה אלא מה שיוצא מהפה – זה מטמא את האדם!“ | 11 |
Vahe'mo'za zamagipima nazazamo'a zamazeri haviza nosie. Hianagi zamagipinti'ma atiramia zamo zamagu'a zamazeri haviza nehie.
| תלמידיו באו אליו ואמרו:”בדבריך אלה העלבת את הפרושים!“ | 12 |
Anante amage nentaza disaipol naga'mo'za e'za, anage hu'za asmi'naze, Farisi vahe'mo'za kema hana antahite'za zmarimpama ahegante'nazana Kagra antahi'nano?
| ישוע השיב להם:”כל צמח שלא נשתל על־ידי אבי – ייעקר. | 13 |
Hianagi Jisasi'a kenona'a amanage huno zamasmi'ne, maka'zama Nagri Nenfama onkri'neana, mika zanefi tregahie.
| התעלמו מהם; הפרושים אינם אלא מורי־דרך עיוורים המדריכים עיוורים אחרים, ובסופו של דבר יפלו כולם יחד לתוך בור!“ | 14 |
Zamatrenke'za zamu suhu kva vahe'mo'za, zamusuhu vahera kana zameri'za viho. Na'ankure zamavu suhu vahe'mo'za, zamavu suhu vahera kana zameri'za vanazana, taregamoke kerifi uramigaha'e.
| שמעון פטרוס ביקש מישוע שיסביר למה התכוון באמרו שאנשים מטמאים את עצמם ממה שיוצא מן הפה. | 15 |
Hianagi Pita'a amanage huno hu'ne, ana fronka kemofo agafa'a eriama hugeta antahi maneno higeno,
| ”האם אינך מבין?“שאל אותו ישוע. | 16 |
Jisasi'a amanage huno hu'ne, Tamagranena antahi so'e osu'neta nehazafi?
| ”האם אינך רואה שכל מה שאתה אוכל עובר דרך מערכת העיכול ויוצא שוב החוצה? | 17 |
Tamagipima nageno tamarimpafi uneramigeta arifama neraza'zana ontahi'nazo?
| אולם מילים רעות יוצאות מתוך לב רע ומטמאות את האומר אותן. | 18 |
Hianagi agipinti atiramia zamo'a agu'afinti neankino, azeri haviza nehie.
| כי מתוך הלב יוצאות מחשבות רעות, מעשי רצח, ניאוף, זנות, גניבה, שקר ורכילות. | 19 |
Na'ankure agu'afinti havi antahintahizane, vahe ahe fri'zane, monko'zane, arave osu'neno monko'za hu'zane, kumzafa sezane, havigegu eri tamage hu'zama, knare vahe'mofo huhaviza hunte'zana ne-e.
| דברים אלה הם המטמאים את האדם. אכילה ללא נטילת ידיים אינה מטמאת את האדם.“ | 20 |
Ama'na zantamimo vahera zamazeri haviza nehie. Hianagi azama sese osu'neno ne'za nezamo'a, vahera azeri havizana nosie.
| ישוע עזב את האזור ההוא והלך אל אזור צור וצידון. | 21 |
Anantetira Jisasi'a ana kumara atreno, Tairine Saitoni kumate vigeno,
| אישה כנענית שגרה שם באה אל ישוע והתחננה:”אדוני, בן־דוד, רחם עלי! שד אחז בבתי והוא מענה אותה ללא הרף.“ | 22 |
mago Kenani a' ana kaziga nemania a'mo eno ranke huno kezatino, kasunku hunanto Ramoka, Deviti nemofoga, mofanimofona havi hankro'mo agu'afi fre'negeno tusi haviza hu'ne.
| אולם ישוע לא ענה לה – אף לא מילה אחת. תלמידיו ביקשו ממנו לגרש אותה:”אמור לה ללכת מכאן, כי היא מציקה לנו כל היום בתחינותיה.“ | 23 |
Hianagi Jisasi'a ana a'mofo kenona osu'ne. Agri amage nentaza disaipol naga'mo'za e'za anage hu'za asami'naze. Muse hugantonanki huntegeno vino, na'ankure agra tusi kereso nehianki huntegeno vino.
| ”נשלחתי אל צאן האובדות של בית ישראל בלבד“, אמר ישוע לאישה. | 24 |
Hianagi Agra amanage huno kea hu'ne, Nagri'ma hunante'neana Israel vahe'ma fanane hu'naza sipisipiguke huno hunante'ne.
| אולם האישה נפלה לרגליו ושוב ביקשה:”אדוני, עזור לי!“ | 25 |
Hianagi ana a'mo'a eno Jisasi avuga kepri huno amanage hu'ne, Ramoka Kagra naza huo!
| ”אין זה צודק לקחת את לחמם של הילדים ולהשליכו לכלבים“, ענה לה ישוע. | 26 |
Higeno Agra ana kenona anage hu'ne, Mofavre bretima eri'na matevu'na kraramimofo ami'zamo'a knarera osu'ne.
| ”נכון, אדוני, “השיבה האישה,”אבל גם לגורי הכלבים מותר לאכול את הפירורים שנופלים מעל שולחן אדוניהם.“ | 27 |
Hu'neanagi ana a'mo'a anage hu'ne, izo Ramoka, hianagi ana kramoza razmimofo itareti ankra heramiama'a nenaze.
| ”אישה, “אמר לה ישוע,”יש בך אמונה רבה, ולכן תתמלא בקשתך.“באותו רגע בתה נרפאה. | 28 |
Anante Jisasi ana a'kura anage huno asmi'ne, A'moka, Kagri kamentintimo'a ra krefahie, kagrima kavesinia kante anazana fore hugahie. Higeno, ame huno ana mofa'amofo krimo'a atrente'ne.
| ישוע חזר לכינרת, עלה על גבעה והתיישב שם. | 29 |
Hagi ana kuma atreno Jisasi'a Galili tinkenarega vuno, agonarega umrerino anantega umani'ne.
| ההמונים הביאו אליו פיסחים, עיוורים, בעלי־מום, אילמים וחולים אחרים, הניחו אותם לפניו, והוא ריפא את כולם. | 30 |
Rama'a vahe'mo'za anantega Agrite ne-eza, zamagia zamaza sti'nea vahe'ene, zamagia haviza hu'nea vahe'ene, zamu suhu'nea vahe'ene, zamazama haviza hu'nea vahe'ene, zamagefuna atupa hu'nea vahe'ene, mago'a ruga'a vahe'ene zamare'za Jisasi agafi eme zmantageno zamazeri so'e hu'ne.
| כאשר העם ראה את האילמים מפטפטים בהתרגשות, קטועי האיברים מקבלים איברים חדשים, נכים קופצים ורוקדים והעיוורים מביטים סביבם, נדהמו ושבחו את אלוהי ישראל. | 31 |
Tusi'a zmanogu nehu'za antri hu'naze. Kageno agefuna atupahu vahe'mo ke nehigeno, zamaza haviza hu'nea vahe'mo'za knare nehazageno, agia havizahu vahe'mo otino nevigeno, zamavu asuhu vahe'mo'za zamavua negage'za, Israeli vahe'mokizmi Anumzamofo agi zamagra ahentesga hu'naze.
| לאחר מכן קרא ישוע לתלמידיו ואמר:”אני מרחם על אנשים אלה; הם נמצאים אתי כאן שלושה ימים, ולא נשאר להם מה לאכול. אינני רוצה לשלוח אותם רעבים, כי הם עלולים להתעלף בדרך.“ | 32 |
Jisasi'a amage nentaza disaipol naga'a ke huno anage huno zamasmi'ne, Nagra ama vahetaminkura nasunku huzmantoe, na'ankure zamagra tagufa kna Nagranena mani'nageno nezama nesazazana omne'ne. Nagrama huzmantesuge'za zamaga ene vuzankura navenosie. Na'ankure kantega nevu'za zamavu evu evu hanige'za traka ome hugahaze.
| ”מאין נשיג במדבר הזה מספיק אוכל לכל ההמון?“שאלו התלמידים. | 33 |
Amage'ma nentaza disaipol naga'mo'za anage hu'za Agriku hu'naze, Inantegati rama'a bretia erita ama tusi vahe krerfa zmisunke'za, ama vahe omani kokampina erignare hugahaze?
| ”כמה ככרות לחם יש לכם?“שאל אותם ישוע.”שבע, “ענו,”וכמה דגים קטנים.“ | 34 |
Jisasi'a anage huno zamasmi'ne, Nama'a breti tamagra eri'naze? Hige'za zamagra anage hu'naze, 7ni'a bretigi, mago'a osi nozamerame.
| ישוע ציווה על העם לשבת על הארץ, | 35 |
Ana huteno vea kevua huzmantege'za mopafi mani'naze.
| לקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים, הודה לאלוהים עליהם, חילק אותם למנות ונתן לתלמידים, כדי שיגישו ליושבים. | 36 |
Manitageno ana 7ni'a bretine noza'ene erino Anumza'mofo susu hunteteno, tmanasino amage nentaza disaipol naga'a zamige'za eri'za ana vea kevu zami'naze.
| אכלו לשובע (כארבעת־אלפים איש לא כולל נשים וילדים), כאשר אספו את השאריות הם מילאו שבעה סלים! | 37 |
Ana hige'za maka vahe'mo'za ana neza nazageno zamu hutege'za, atrazama'a eri atru hu'za 7ni'a ekaeka kupi eri avite'naze.
| 38 |
Hagi ana nezama ne'nazana 4tauseni'a vene'ne nazamo'za ne'naze. Anampina a'nene, mofavre'ramina ohampri'naze.
| לאחר מכן שלח ישוע את האנשים לביתם, והוא עצמו עלה לסירה ושט למגדל. | 39 |
Hagi ananteti Jisasi'a, ana tusi'a vea kevu huzmantege'za nozimirega vu'za e'za nehazageno, votifi marerino Magadani kaziga vu'ne.
