מתיו 10
| ישוע קרא אליו את שנים־עשר תלמידיו ונתן להם כוח לגרש רוחות רעות ולרפא כל מיני מחלות. | 1 |
Yesuusi tammanne nam77u tamaareta baakko xeegidi, tuna ayyaanata kessana melanne hargge ubbaa pathana mela enttaw maata immis.
| אלה שמותיהם של שנים־עשר התלמידים: שמעון (הנקרא גם פטרוס), אַנְדְּרֵי (אחיו של שמעון), יעקב (בנו של זבדי), יוחנן (אחיו של יעקב), | 2 |
Yesuusi kiittida tammanne nam77u hawaareta sunthay: koyroy Phexiroosa giya Simoonanne iya ishaa Inddiriyasa, Zabdiyoosa na7a Yayqoobanne iya ishaa Yohaannisa,
| פיליפוס, בר־תלמי, תומא, מתתיהו (גובה המכס), יעקב (בן־חלפי), תדי, | 3 |
Filiphphoosanne Bartolomiyoosa, Toomasanne qaraxa qanxisiya Maatoosa, Ilfiyoosa na7aa Yayqooba, Taadiyosa,
| שמעון (מחבורת”הקנאים“), ויהודה איש קריות (זה שהסגיר את ישוע). | 4 |
ba biittaas mishettiya Simoonanne Yesuusa aathi immida Asqoroota Yihuda.
| ישוע נתן להם את ההוראות הבאות:”אל תלכו אל הגויים או אל השומרונים, | 5 |
He tammanne nam77ata Yesuusi kiittidi yeddishe, “Ayhude gidonna deriyakko booppite, qassi Samaareta katamakka geloppite.
| כי אם אל הצאן התועה של עם ישראל בלבד. | 6 |
Shin Isra7eele keethaafe gidida hini dhayida dorssatakko biite.
| לכו וספרו להם שמלכות השמים קרובה. | 7 |
Yaa bidi, ‘Salo kawotethay matattis’ gidi odite.
| רפאו את החולים, הקימו את המתים לתחייה, רפאו את המצורעים וגרשו את השדים. אתם קיבלתם הכול חינם אין כסף, לכן אל תדרשו תמורה בעד שירותכם! | 8 |
Hargganchchota pathite, hayqqidayssata hayqoppe denthite, baro hargganchchota geeshshi pathite, tuna ayyaanata kessite. Hintte coo ekkidayssa coo immite.
| ”אל תיקחו איתכם זהב, כסף או נחושת. | 9 |
Hintte kiisen worqqa, woykko bira santime oykkofite.
| אל תיקחו תרמיל עם בגדים להחלפה, לא נעלים ואף לא מקל הליכה. האנשים שתעזרו להם ידאגו לכם ויטפלו בכם. | 10 |
Hintte ogiyas karxiito, nam77u afila, woykko caamma woykko xam77a oykkofite; oosanchchuwas gallasa kathi koshshees.
| בבואכם לעיר או לכפר, חפשו שם בן אדם טוב והישארו בביתו עד שיגיע הזמן ללכת לעיר אחרת. | 11 |
“Hintte issi katamaa woykko gutaa geliya wode hinttena mokkidi ekkanaw ufayttiya uraa koyidi iya son shemppite; hintte baana gakkanaw yan gam77ite.
| כשתכנסו אל הבית, קודם כל ברכו אותו בשלום. | 12 |
Qassi oode sookka gelishe sarothite.
| אם זהו ביתם של אנשים טובים, הברכה תתקיים; ואם אין אלה אנשים טובים, הברכה תשוב אליכם. | 13 |
He keethay hinttena mokkiko hintte sarothida saroy enttana gakko, shin entti mokkonna ixxiko hintte sarothida saroy hinttew guye simmo.
| בכל עיר או בית שבהם לא יקבלו אתכם, נערו את אבק המקום מעל רגליכם ולכו לדרככם. | 14 |
Oonikka hinttena mokkonnanne hintte odiyabaa si7onna ixxiko he keethaafe woykko he katamaappe keyishe hintte tohuwan de7iya baana pittidi keyite.
| אני אומר לכם: אף לסדום ועמורה יהיה קל יותר ביום־הדין מאשר לערים אלה. | 15 |
Ta hinttew tuma odays; Xoossaa pirdda gallasan he katamaappe Soodomesinne Gamoora katamatas pirdday kawuyana.
| ”אני שולח אתכם כמו כבשים בין זאבים. לכן היו ערמומיים כנחשים ותמימים כיונים. | 16 |
“Ta hinttena dorssatada suudhumeta giddo yeddana. Hessa gisho, shooshada cinccata, holleda ashkketa gidite.
| אולם היזהרו! כי עלולים לאסור ולשפוט אתכם ולהלקות אתכם בשוטים בבתי־הכנסת. | 17 |
Asay hinttena pirdda daynnatas aathi immana, qassi Ayhude Woosa Keethan hinttena garaafana. Hessa gisho, enttafe naagettite.
| כן, יהיה עליכם להישפט לפני מלכים ומושלים בגללי, אולם זאת תהיה לכם הזדמנות לספר להם ולעולם כולו על אודותיי. | 18 |
Ta gisho gidi hinttena deriya haareyssata sinthenne kawota sinthe efana. Entta sinthaninne Ayhude gidonna deriya sinthan eqqidi hintte tabaa markkattana.
| ”כשיאסרו אתכם, אל תדאגו למה שתגידו במשפט, כי אני אשים בפיכם את המילים הנכונות בזמן הנכון, | 19 |
Shin hinttena pirddas aathi immiya wode, woygidi zaarino gidi un77ettofite; he saatiyan hintte gaanabaa Xoossay hinttew immana.
| וכך לא אתם תדברו, כי אם רוח אביכם שבשמים ידבר בפיכם. | 20 |
Ays giikko, hinttenan haasayey hintte Aawa Geeshsha Ayyaanaappe attin hinttena gidekketa.
| ”אח יבגוד באחיו ויסגירו למוות; אבות ימסרו את בניהם למוות; ילדים יקומו נגד הוריהם וייגרמו למותם. | 21 |
“Ishay ba ishaa, aaway ba na7aa, hayqos aathi immana, nayti banttana yelidayssata bolla denddidi enttana wodhisana.
| כולם ישנאו אתכם משום שאתם שייכים לי, אולם כל מי שיחזיק מעמד עד הסוף – ייוושע! | 22 |
Ta gisho gidi asay ubbay hinttena ixxana, shin wurssethi gakkanaw minniday attana.
| ”אם רודפים אתכם ומציקים לכם בעיר אחת – ברחו לעיר אחרת. לא תספיקו לעבור בין כל הערים עד שבן־האדם יחזור. | 23 |
Issi heerappe hinttena entti gooddiko hara katama baqatite. Taani hinttew tuma odays; Asa Na7ay yaana gakkanaw, hintte Isra7eele katama ubbaa kantheketa.
| תלמיד איננו גדול ממורו, ועבד אינו מכובד מאדוניו. | 24 |
“Tamaarey ba asttamaariyappe, aylley ba godaappe aadhdhenna.
| התלמיד משתתף בגורל מורו, ומה שיקרה לאדון יקרה גם לעבד. ואם לי, האדון, קראו’בעל־זבוב‘(אדון השדים), אין ספק שכך יקראו גם לכם. | 25 |
Tamaarey ba asttamaariya, aylley ba godaa daanikko iyaw gidana. Keethaawa Bi7elzebuula giikko iya soo asaa waanidi iissidi xeegenne?
| אולם אל תפחדו מאלה שמאיימים עליכם, כי יבוא הזמן שהאמת תצא לאור, וכולם יוכלו לראות את מזימות הסתר שלהם. | 26 |
“Hiza, asas yayyofite. Kamettidabay qoncconna, qosettidabay geeshshi keyonna attenna.
| ”מה שאני אומר לכם בחושך, לכו והכריזו אותו באור היום. ומה שאני לוחש באוזניכם, השמיעו בקול מעל גגות הבתים. | 27 |
Taani hinttew dhuman odiyabaa hintte poo7on odite; ta hinttew haythan kalkkashidabaa dabaaban awaajjite.
| ”אל תפחדו מאלה היכולים להרוג את גופכם בלבד, אולם אינם מסוגלים לפגוע בנפשכם! עליכם לפחוד רק מאלוהים היכול להשמיד גם את הגוף וגם את הנפש בגיהינום. (Geenna g1067) | 28 |
Ashoppe attin shemppo wodhanaw dandda7onnayssatas yayyofite. Shin shemppuwanne ashuwa gaannamen dhayssanaw dandda7iya Xoossaas yayyite. (Geenna g1067)
| אף ציפור דרור (הנמכרת בזול) לא תיפול על הארץ בלי שאביכם שבשמים ידע זאת. | 29 |
Nam77u buubbeti issi santimen bayzettokonaayye? Hanoppe attin, enttafe issinnaka hintte Xoossay goonna de7ishin sa7an wodhdhuku.
| אלוהים יודע אף את מספר השערות שעל ראשכם! | 30 |
Hari attoshin, hintte huu7e binaanaykka paydettidi de7ees.
| לכן אל תפחדו! אתם יקרים לאלוהים יותר מציפורים רבות. | 31 |
Hiza, daro buubbetappe hintte aadhdhiya gisho yayyofite.
| ”כל המכיר בי לפני בני־אדם, גם אני אכיר בו לפני אבי שבשמים. | 32 |
“Asa sinthan taw markkattiya ubbaas taanikka saluwan de7iya ta aawa sinthan markkattana.
| אולם אם מישהו טוען שאינו מכיר אותי, גם אני לא אכיר בו לפני אבי שבשמים. | 33 |
Shin asa sinthan tana kaddeyssa taanikka salon de7iya ta aawa sinthan kaddana.
| ”אל תחשבו שבאתי להשכין שלום בארץ! לא שלום, כי אם חרב. | 34 |
“Taani sa7an saro ehanaw yida hinttew daanoppo. Taani toorappe attin sarotethi ehanaw yabiikke.
| באתי להמריד בן באביו ובת באמה, ולגרום לכלה למרוד בחמותה. | 35 |
Taani yiday, ‘Na7aa aawappe macca na7iw aayeppe na7aa machchiw azina aayeppe shaakkanaassa.
| אויביו הגדולים של האדם יהיו דווקא בני־ביתו. | 36 |
Asas morkketi iya soo asata gidana.’
| אם אתה אוהב את אביך ואת אמך יותר ממני, אינך ראוי להיות תלמידי. ואם אתה אוהב את בנך או את בתך יותר ממני, אינך ראוי לי. | 37 |
“Taappe aathidi ba aawa woykko ba aayiw dosey, tabaa gidanaw bessenna. Ba adde na7a woykko ba macca na7iw taappe aathidi dosey, tabaa gidanaw bessenna.
| אם אינך מוכן לשאת את צלבך וללכת אחרי, אינך ראוי לי. | 38 |
Ba masqaliya tookkidi tana kaallonna oonikka tabaa gidanaw bessenna.
| ”מי שרוצה לשמור על חייו – יאבד אותם, ואם יהיה מוכן לוותר על חייו למעני – ימצא אותם. | 39 |
Ba shemppuwa ashshanaw koyey dhayssana, shin ba shemppuwa ta gisho aathi immey ashshana.
| ”מי שמקבל אתכם בשמחה – מקבל אותי. ומי שמקבל אותי – מקבל גם את האלוהים ששלח אותי. | 40 |
“Hinttena mokkey tana mokkees, tana mokkey qassi tana kiittidayssa mokkees.
| אם תקבלו בשמחה נביא, משום שהוא איש אלוהים – תקבלו אותו שכר בשמים שמקבל הנביא. ואם תקבלו אנשים טובים וצדיקים, משום שהם אוהבים את ה׳ – תקבלו אותו השכר שהם מקבלים. | 41 |
Nabiya nabe sunthan mokkey, nabiyatho woytettana; qassi xilluwa xillo sunthan mokkey, xilluwatho woytettana.
| ואם בתור תלמידי תתנו לילד קטן כוס מים קרים, אני מבטיח לכם שתקבלו שכר משמעותי על כך.“ | 42 |
Ta hinttew tuma odays; ha ta tamaaretappe guuxiya issuwas tana kaalliya gisho hari attoshin guutha irxxa haathi immiko iya woytoy dhayenna” yaagis.
