< מארק 9 >
| ישוע המשיך לדבר אל תלמידיו:”אני אומר לכם, שאחדים מכם העומדים כאן היום יזכו לחיות ולראות את מלכות אלוהים באה בגבורה!“ | 1 |
Et il ajouta: «En vérité je vous le dis, quelques-uns de ceux qui sont ici présents, ne goûteront point la mort, qu'ils n'aient vu le royaume de Dieu inauguré avec puissance.»
| כעבור שישה ימים לקח ישוע את פטרוס, יעקב ויוחנן ועלה איתם על פסגת הר גבוה. רק ארבעתם היו שם. לפתע זרחו פניו של ישוע בזוהר נפלא; | 2 |
Six jours après, Jésus, ayant pris avec lui Pierre, Jacques et Jean, les mena sur une haute montagne, seuls, à l'écart, et il fut transfiguré devant eux:
| בגדיו הבריקו והלבינו עד מאוד. | 3 |
ses vêtements devinrent éblouissants d'une blancheur telle, qu'il n'est pas un foulon sur la terre qui puisse blanchir ainsi.
| והנה הופיעו אליהו הנביא ומשה רבנו והחלו לדבר עם ישוע. | 4 |
Puis Elie leur apparut avec Moïse; ils s'entretenaient avec Jésus.
| ”רבי, כמה טוב שאנחנו כאן!“קרא פטרוס.”אנחנו ניבנה כאן שלוש סוכות לכבוד – לך, למשה ולאליהו!“ | 5 |
Pierre, prenant la parole, dit à Jésus: «Rabbi, il est bon que nous soyons ici; dressons trois tentes, une pour toi, une pour Moïse, et une pour Élie.»
| פטרוס לא ידע מה לומר, כי התלמידים היו מבוהלים וחסרי מילים. | 6 |
Il ne savait ce qu'il disait: l'effroi les avait saisis tous trois.
| בעודו מדבר סכך עליהם ענן, ומתוכו קרא קול:”זהו בני האהוב, שמעו בקולו!“ | 7 |
Une nuée survint qui les enveloppa, et il sortit de la nuée une voix: «Celui-ci est mon fils bien-aimé; écoutez-le.»
| התלמידים הביטו סביבם וגילו שאליהו ומשה נעלמו, וישוע לבדו נותר עמם. | 8 |
Soudain, ayant jeté les regards autour d'eux, ils ne virent plus personne que Jésus, seul avec eux.
| כאשר ירדו מההר ישוע ציווה עליהם שלא יספרו לאיש את מה שראו, עד לאחר שיקום מן המתים. | 9 |
Comme ils descendaient de la montagne, Jésus leur recommanda de ne raconter à personne ce qu'ils avaient vu, avant que le Fils de l'homme fût ressuscité des morts.
| השלושה לא גילו את הדבר לאיש, אולם שוחחו על כך בינם לבין עצמם, ולעיתים קרובות תהו למה התכוון ישוע כשאמר שיקום מן המתים. | 10 |
Les disciples retinrent cette recommandation, tout en discutant entre eux pour savoir ce que signifiait ce mot «être ressuscité des morts; »
| התלמידים שאלו את ישוע מדוע הסופרים אומרים שאליהו הנביא צריך לבוא תחילה (לפני המשיח). | 11 |
et ils adressèrent à Jésus cette question: «Pourquoi les scribes disent-ils qu'Elie doit venir premièrement?»
| ישוע השיב שאליהו באמת צריך לבוא קודם וישליט סדר בכל, ושלמעשה אליהו כבר בא ואותם האנשים נהגו בו באופן מחפיר – בדיוק כפי שניבאו הנביאים.”למה אתם חושבים שהתכוונו הנביאים כשניבאו שהמשיח יסבול עינויים וחרפה?“שאל. | 12 |
Il leur répondit: «Elie doit venir premièrement, et rétablir toutes choses! et d'où vient qu'il est écrit, que c'est afin que le Fils de l'homme souffre beaucoup, et qu'il soit rejeté avec mépris.
Mais je vous dis qu'Elie est venu, et qu'ils lui ont fait tout ce qu'ils ont voulu, selon qu'il est écrit à son sujet.»
| למרגלות ההר הם פגשו את תשעת התלמידים האחרים, מוקפים בקהל רב ומתווכחים עם כמה סופרים. | 14 |
Quand il arriva vers ses disciples, il vit une grande foule autour d'eux, et des scribes qui disputaient avec eux.
| הקהל הביט בישוע בכבוד ובהערצה, וכולם רצו לקבל את פניו. | 15 |
Toute la foule fut surprise de le voir, et elle accourut pour le saluer.
| ”על מה אתם מתווכחים?“שאל ישוע. | 16 |
Il leur demanda: «De quoi disputez-vous avec eux?»
| איש מהקהל השיב:”רבי, הבאתי אליך את בני שתרפא אותו; נכנס בו שד המונע ממנו לדבר. | 17 |
Et un homme de la foule lui répondit: «Maître, je t'ai amené mon fils qui est possédé d'un esprit muet:
| בכל פעם שהשד תוקף את הילד הוא משליך אותו על הרצפה, והילד האומלל מזיל ריר מפיו, שיניו נוקשות וכוחותיו עוזבים אותו. ביקשתי מתלמידיך לגרש את השד, אך הם לא יכלו לעשות זאת.“ | 18 |
en quelque lieu que cet esprit s'empare de lui, il le jette par terre; l'enfant écume, grince des dents, et dépérit. J'ai prié tes disciples de chasser l'esprit, et ils ne l'ont pu.»
| ”הו, דור חסר־אמונה, “אמר ישוע,”עד מתי יהיה עלי לסבול אתכם? הביאו אלי את הילד.“ | 19 |
Jésus répondit, et leur dit: «Race incrédule, jusqu’à quand serai-je avec vous, jusqu’à quand vous supporterai-je?... Amenez-le moi.»
| הם הביאו אליו את הילד, אך ברגע שראה השד את ישוע הוא תקף את הילד, הפיל אותו על הרצפה וריר נזל מפיו. | 20 |
Et on le lui amena. Aussitôt que l'enfant vit Jésus, il fut jeté par l'esprit dans des convulsions, il tomba par terre et se roulait en écumant.
| ”מתי החלו ההתקפות האלה?“שאל ישוע.”בהיותו ילד קטן“, השיב האב. | 21 |
Jésus demanda au père: «Combien y a-t-il de temps que cela lui arrive?» — «Depuis son enfance, dit-il;
| ”לעיתים קרובות מנסה השד לדחוף את הילד לתוך אש או לתוך מים, כדי להרוג אותו. אנא, רחם עלינו ועזור לנו, אם אתה יכול.“ | 22 |
et souvent l'esprit l'a jeté soit dans le feu, soit dans l'eau, afin de le faire périr; mais si tu le peux, viens à notre secours par pitié pour nous.»
| ”אם אני יכול?“אמר ישוע.”אם אתה מאמין, הכול אפשרי ובר ביצוע!“ | 23 |
Jésus lui répliqua: «Si je le peux! Tout est possible envers celui qui croit.»
| ”אני מאמין! אנא עזור לי וחזק את אמונתי!“התחנן האב בבכי. | 24 |
Aussitôt le père de l'enfant s'écria: «Je crois; viens au secours de mon incrédulité!»
| כשראה ישוע שהקהל הולך ורב, נזף בשד ופקד:”שד חרש ואילם, אני מצווה עליך לעזוב את הילד הזה ולא לשוב אליו לעולם!“ | 25 |
Jésus, voyant la foule accourir, tança l'esprit impur, et lui dit: «Esprit muet et sourd, je te le commande, moi, sors de cet enfant, et n'y rentre plus.»
| השד פרץ בצעקה מפחידה ושוב השליך את הילד על הרצפה ויצא ממנו. הוא נראה כגופה לכן עבר לחש בקהל: הילד מת. | 26 |
Alors, ayant poussé un cri et causé de violentes convulsions, l'esprit sortit, et l'enfant devint comme un cadavre, au point que la plupart disaient: «Il est mort.»
| אולם ישוע אחז בידו ועזר לו לעמוד על רגליו, והילד הזדקף – בריא לגמרי. | 27 |
Mais Jésus, le saisissant par la main, le releva, et il se tint debout.
| כאשר נשאר ישוע בבית עם תלמידיו לבדם, הם שאלו אותו:”מדוע לא יכולנו אנחנו לגרש את השד?“ | 28 |
Jésus étant rentré chez lui, ses disciples lui demandèrent en particulier: «Pourquoi n'avons-nous pu chasser cet esprit?»
| ”זהו מקרה מיוחד שדורש תפילה וצום“, השיב ישוע. | 29 |
Il leur dit: «Rien, excepté la prière, ne peut faire sortir cette espèce de démons.»
| הם עזבו את האזור ההוא ועברו דרך הגליל. ישוע לא סיפר לאיש על בואם, כי רצה לבלות זמן מה עם תלמידיו ולהכינם לקראת מה שעומד לקרות לו.”בן־האדם עומד להימסר לידי אויביו“, פתח ישוע.”הם יהרגו אותו, אולם לאחר שלושה ימים יקום לתחייה.“ | 30 |
Etant partis de là, ils cheminèrent à travers la Galilée, et Jésus ne voulait pas qu'on le sût,
parce qu'il enseignait ses disciples. Il leur disait: «Le Fils de l'homme va être livré entre les mains des hommes, et ils le mettront à mort; mais, lorsqu'il aura été mis à mort, trois jours après, il ressuscitera.»
| התלמידים לא הבינו למה התכוון, אך חששו לשאול אותו. | 32 |
Mais eux ne comprenaient point cette parole, et ils craignaient de l'interroger.
| כשהגיעו לכפר־נחום ונכנסו לבית מארחיהם שאל ישוע את תלמידיו:”על מה התווכחתם בדרך?“ | 33 |
Jésus rentra à Capernaoum. Quand il fut chez lui, il leur demanda: «De quoi vous entreteniez-vous en chemin?»
| הם התביישו לספר לו, משום שהתווכחו מי החשוב ביניהם. | 34 |
Mais ils gardèrent le silence, parce qu'en chemin ils avaient débattu entre eux cette question: «Qui est le plus grand?»
| ישוע התיישב, קרא אליו את התלמידים ואמר:”מי שרוצה להיות הראשון צריך להיות האחרון – עליו לשרת את כולם!“ | 35 |
Jésus s'étant assis, appela les Douze, et leur dit: «Si quelqu'un veut être le premier, il sera le dernier de tous et le serviteur de tous.»
| ישוע קרא אליו ילד קטן והציג אותו לפניהם. הוא חיבק את הילד והכריז: | 36 |
Puis, il prit un petit enfant, le plaça au milieu d'eux, et, l'ayant embrassé, il leur dit:
| ”כל המקבל ילד קטן כזה בשמי – כאילו מקבל אותי; וכל המקבל אותי – מקבל את אבי אשר שלח אותי.“ | 37 |
«Celui qui reçoit un de ces enfants-là en mon nom, me reçoit; et celui qui me reçoit, reçoit non, pas moi, mais celui qui m'a envoyé.»
| יוחנן תלמידו פנה אליו ואמר:”רבי, ראינו איש שמגרש שדים בשמך ואמרנו לו לחדול מכך, כי אין הוא שייך לקבוצתנו.“ | 38 |
Jean, prenant la parole, lui dit: «Maître, nous avons vu un homme qui ne va pas avec nous, chasser les démons en ton nom, et nous l'en avons empêché, parce qu'il ne va pas avec nous.»
| ”אל תמנעו ממנו, “אמר להם ישוע,”כי מי שעושה דברים כאלה בשמי לא ידבר עלי רעות. | 39 |
Mais Jésus dit: «Ne l'en empêchez pas, car il n'est personne qui, après avoir fait un miracle en mon nom, puisse, aussitôt après, dire du mal de moi.
| כל מי שאינו נגדנו הוא לצידנו. | 40 |
Qui n'est pas contre nous est pour nous.
| מי שייתן לכם אפילו כוס מים בלבד, משום שאתם שלי, אני מבטיח לכם שיקבל את שכרו. | 41 |
Car celui qui vous donnera un verre d'eau pour le nom de Christ à qui vous êtes, je vous dis en vérité qu'il ne perdra point sa récompense.
| אבל אוי למי שיגרום לילד המאמין בי לאבד את אמונתו! לאדם כזה מוטב שיקשרו אבן כבדה לצווארו ויטביעו אותו בים. | 42 |
Si quelqu'un devait être une occasion de chute pour un seul des petits qui ont la foi, il vaudrait mieux pour lui, qu'on lui mît une pierre de moulin autour du cou, et qu'on le jetât dans la mer.
| ”אם ידך גורמת לך לחטוא – קצץ אותה! מוטב לחיות עם יד אחת בלבד ולחיות חיי נצח, מאשר ללכת לגיהינום, אל האש שלא תכבה, עם שתי ידיים. (Geenna ) | 43 |
Si ta main est pour toi une occasion de chute, coupe-la; il te vaut mieux entrer manchot dans la vie, que d'avoir deux mains, et d'aller dans la Géhenne, dans le feu qui ne s'éteint point. (Geenna )
| אם רגלך גורמת לך לחטוא – כרות אותה! מוטב להיות קיטע ולחיות חיי נצח, מאשר להיות בעל שתי רגליים שמוליכות אותך לגיהינום. (Geenna ) | 45 |
Si ton pied est pour toi une occasion de chute, coupe-le; il te vaut mieux entrer boiteux dans la vie, que d'avoir deux pieds, et d'être jeté dans la Géhenne. (Geenna )
| שם לא תמות התולעת (שתכרסם בהם), והאש לא תכבה לעולם. | 46 |
| ”אם עינך גורמת לך לחטוא – עקור אותה! מוטב להיכנס למלכות אלוהים עיוור למחצה, מאשר להישאר בעל שתי עיניים בגיהינום, (Geenna ) | 47 |
Si ton oeil est pour toi une occasion de chute, arrache-le; il te vaut mieux entrer borgne dans le royaume de Dieu, que d'avoir deux yeux, et d'être jeté dans la Géhenne, (Geenna )
| מקום שבו התולעת לא תמות לעולם, והאש לא תכבה לעולם. | 48 |
«où le ver ne meurt point, et on le feu ne s'éteint point.»
| כל אדם יומלח באש. המלח הוא טוב, אך אם הוא מאבד את מליחותו הוא חסר תועלת; כיצד תוכלו להשיב לו את הטעם? על כן שימרו על המלח הנמצא בקרבכם וחיו בשלום איש עם רעהו.“ | 49 |
Car tout homme sera salé par le feu, et tout sacrifice sera salé avec du sel.
C'est une bonne chose que le sel; mais s'il devient insipide, avec quoi lui donnerez-vous de la saveur? Gardez bien le sel en vous, et soyez en paix les uns avec les autres.»
