מארק 7
| יום אחד באו אחדים מהפרושים והסופרים אל ישוע כדי לחקור את מעשיו. | 1 |
Kangi Vafalisayu vangi na Vawula va Malagizu vevahumili ku Yelusalemu valundumini palongolo ya Yesu.
| הם הבחינו בכך שכמה מתלמידיו של ישוע אינם נוטלים ידיים לפני הארוחה, כפי שנהוג במסורת היהודית. | 2 |
Vavaweni vawuliwa vangi va Yesu vilya chakulya kwa mawoko changasamba ngati cheyiganikiwa na malagizu.
| (במסורת היהודית של אז, במיוחד אצל הפרושים, נהגו ליטול ידיים עד למרפק לפני כל ארוחה. | 3 |
Muni Vafalisayu na Vayawudi vangi vayovalili kulanda mivelu ya vagogo wavi, muni valyayi lepi changasamba mawoko bwina.
| גם בשובם מן השוק עליהם ליטול ידיים לפני שהם נוגעים באוכל. זוהי רק דוגמה אחת ממנהגים רבים שהם מקיימים מאות שנים. דוגמה נוספת היא הכשרת סירים, מחבתות וכלים.) | 4 |
Kavili vakagula chakulya kuhuma pandu pakugulisila vindu, vilya lepi mbaka vasanja hoti. Mewa vavi na mivelu yingi ya namuna ya kusanja vikombi na viviga na vyombo ya shaba.
| הם שאלו את ישוע:”מדוע התלמידים שלך אינם שומרים את מסורת אבותינו הדורשת נטילת ידיים לפני הארוחה?“ | 5 |
Hinu, Vafalisayu na Vawula va Malagizu vangi vakamkota Yesu, “Ndava kyani vawuliwa vaku vilanda lepi mambu ga kadeni kuhuma kwa vagogo vitu, ndava vilya changasamba mawoko?”
| ”צבועים שכמוכם!“ענה להם ישוע.”הנביא ישעיהו תיאר אתכם נכונה כשאמר:’ניגש העם הזה בפיו, ובשפתיו כבדוני, ולבו רחק ממני, ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה‘. | 6 |
Yesu akavayangula, “Vandu mwavahomela! Isaya mweavi Mlota wa Chapanga, alotili chakaka kuvavala nyenye peayandiki, ‘Chapanga ijova, vandu venava vakunitopesa kwa malovi ndu, nambu mitima yavi yivii kutali na nene.
| 7 |
Kunigundamila kwavi chindu lepi, muni mambu geviwula ndi malagizu ga vandu ndu. Ngati malagizu ga Chapanga.’”
| ”אתם מתעלמים ממצוותיו של אלוהים, ובמקומם אתם ממציאים מצוות ומנהגים למיניהם. | 8 |
“Nyenye mulekili mihilu ya Chapanga na kukamulila mawuliwu ga vandu.”
| ביטלתם את מצוות אלוהים כדי שתוכלו לקיים את המסורת שהמצאתם בעצמכם! | 9 |
Yesu akayendelela kujova, “Nyenye mumanyili kuyepa cha kuchenjela mihilu ya Chapanga na kulanda mivelu yinu!
| קחו למשל את המצווה’כבד את אביך ואת אמך‘. משה אמר שכל מקלל אביו ואמו מות יומת! | 10 |
Muni Musa alagizi, ‘Muvatopesa dadi waku na nyina waku,’ Na, ‘Mweakumliga dadi waki amala nyina waki, yikumugana akomiwa.’
| ואילו אתם אומרים שמותר לאדם להתעלם מצרכי הוריו העניים, אם הוא מבטיח לתרום לעבודת אלוהים את אשר הוא חייב לתת להוריו. | 11 |
Nambu nyenye muwula, ngati mundu avi na chindu chakumtangatila dadi waki amala nyina waki, nambu akajova, chindu chenicho ndi ‘Kolibani,’ Mana yaki njombi kwa Chapanga,
| כך אתם מפרים את מצוות אלוהים כדי לקיים את המסורת שהמצאתם אתם. זוהי רק דוגמה אחת מתוך רבות.“ | 12 |
hinu yikumugana lepi kumtangatila dadi waki amala nyina waki.
| 13 |
Chenichi ndi chemukulivevesa Lilovi la Chapanga ndava ya mawuliwu ga kuhalilana. Kangi mkita mambu gamahele ngati genago.”
| ישוע אסף סביבו שנית את כל הקהל ואמר:”הקשיבו אלי כולכם והשתדלו להבין: | 14 |
Yesu aukemili kangi msambi wa vandu, akavajovela, “Muniyuwanilayi mwavoha na kumanya malovi aga.
| לא מה שנכנס אל גופכם מטמא אתכם, אלא מה שיוצא מתוכו. כל מי שיש לו אוזניים שישמע!“ | 15 |
Kawaka chakulya cheilya mundu chechihotola kumuhakasa palongolo ya Chapanga. Nambu mambu gegihuma mugati ya mundu ndi gegihotola kumuhakasa.
| 16 |
Mweavi na makutu ga kuyuwana na amanyayi!”
| לאחר שעזבו את הקהל והגיעו הביתה, שאלו התלמידים את ישוע למה התכוון במשל שסיפר. | 17 |
Paaulekili msambi wa vandu na kuyingila mu nyumba, vawuliwa vaki vakamkota mana ya luhumu lula.
| ”מה, גם אתם אינכם מבינים?“שאל ישוע בתימהון.”האם אינכם מבינים כי האוכל שאתם אוכלים אינו מטמא אתכם? | 18 |
Mwene akavajovela, “Wu, hati nyenye mwimanya lepi? Kawaka chakulya chechikumyingila mundu chihotola lepi, kumuhakasa mundu palongolo ya Chapanga.
| הרי האוכל אינו בא במגע עם הלב; האוכל עובר דרך מערכת העיכול.“ | 19 |
Ndava muni chikumyingila lepi mumtima, nambu mulileme, kangi chihumiswa kundindima.” Ndava ya kujova chenicho Yesu ayidikili vyakulya vyoha viliwayi.
| ישוע הוסיף ואמר:”המחשבות הן המטמאות את האדם. | 20 |
Yesu akayendelela kujova, “Chechihuma mumtima wa mundu chihotola kumuhakasa palongolo ya Chapanga.
| כי מקרב לב האדם יוצאות מחשבות רעות של ניאוף, גניבה, רצח, | 21 |
Muni mugati ya mumtima wa mundu, gihuma maholo gahakau, ukemi na kuyiva na kukoma,
| בגידה, רדיפת בצע, רשעות, רמאות, פריצות, קנאה, הוצאת־דיבה, גאווה, ניבול־פה וכדומה. | 22 |
ugoni na unota na udese na uhakau na kuyiva na kunogela vindu vya vangi na luhonda na wihu na ng'omo na uyimu na maligu.
| כל הדברים הנתעבים האלה יוצאים מתוך לב האדם, והם המטמאים והמרחיקים אותנו מאלוהים.“ | 23 |
Gahakau goha ago gihuma mumtima wa mundu, genago ndi gakumhakasa mundu palongolo ya Chapanga.”
| ישוע עזב את הגליל והלך לאזור צור וצידון. הוא ניסה להסתיר את דבר בואו, אך לא עלה בידו. כמו תמיד נפוצו השמועות על בואו במהירות. | 24 |
Yesu awukili penapo akahamba kumuji wa Tilo. Kwenuko ayingili munyumba yimonga, mwene aganili lepi mundu amanyayi kuvya avili mugati, nambu ahotwili lepi kujifiya.
| לאישה אחת הייתה בת אחוזת שד. כאשר שמעה האישה על בואו של ישוע באה אליו, נפלה לרגליו | 25 |
Mdala mmonga, msikana waki avili na mzuka, peayuwini malovi ga Yesu, kanyata akabwela akafugama palongolo ya magendelu ga Yesu.
| והתחננה לפניו שיגרש את השד מבתה (היא הייתה אישה יוונית שנולדה בפניקיה הסורית). | 26 |
Mdala mwenuyo, avi Mgiliki, ndi mkolonjinji wa muji wa Foinike mulima wa ku Silia. Hinu akamuyupa Yesu amuwusa mzuka msikana waki.
| ”תחילה עלי לעזור לבני עמי – היהודים“, ענה לה ישוע.”אין זה צודק לקחת את לחמם של הילדים ולהשליכו לכלבים.“ | 27 |
Yesu akavajovela, vana vayukuta hoti, “Chabwina lepi kutola chakulya cha kuvayukutisa vana na kugatagila mabwa.”
| ”נכון, אדוני“, ענתה האישה.”אולם גם גורי הכלבים מקבלים תחת השולחן את השאריות והפירורים מצלחות הילדים.“ | 28 |
Nambu mdala yula akamyangula, “Chakaka, Bambu, hati mabwa gegavi pahi ya meza gilya masigalilu ga chakulya cha vana.”
| ישוע אמר לה:”בגלל תשובתך בתך נרפאה; לכי לביתך ותראי שהשד יצא ממנה.“ | 29 |
Yesu akamjovela, “Ndava ya lilovi lenilo, wuyayi kunyumba yaku. Mzuka umuwukili msikana waku!”
| האישה הלכה לביתה ומצאה את בתה הקטנה שוכבת רגועה על מיטתה לאחר שיצא ממנה השד. | 30 |
Hinu, akahamba kunyumba yaki, amkolili msikana waki agonili palusongwani, na mzuka wamali kumuwuka.
| מצור הלך ישוע לצידון, ומשם חזר לים הכינרת דרך אזור עשר הערים. | 31 |
Kangi Yesu akawuka kumuji wa Tilo, akapitila pagati ya ku Sidoni, akahamba mbaka kunyanja ya Galilaya kuvedukila pamulima wa Dekapoli mana yaki miji kumi.
| ההמון הביא אליו איש חרש ואילם, וכולם התחננו לפניו שישים את ידיו על האיש וירפא אותו. | 32 |
Ndi vakamletela ngayuwa nambu mewawa avi ngajova kwa Yesu, vakamuyupa amvikilayi mawoko muni amlamisa.
| ישוע הרחיק את החרש־אילם מההמון, הכניס את אצבעותיו לאוזני האיש, לאחר מכן ירק על אצבעותיו ונגע בלשונו של האילם. | 33 |
Yesu akamvika pamuhana na msambi wa vandu mundu uyo. Akamsopa ngonji mumakutu. Kangi akahunya mata mulungoji lwaki na kumpamisa mululimi lwa mundu yula.
| ישוע נשא את עיניו לשמים, נאנח וקרא:”אפתח“(”היפתח!“). | 34 |
Kangi Yesu akalola kunani kwa Chapanga, akakeka kwa likakala, akamjovela, “Efata,” Mana yaki “Dindukayi.”
| מיד נפתחו אוזני האיש והוא שמע. גם לשונו הותרה והוא היה מסוגל לדבר ולשמוע היטב. | 35 |
Lukumbi lulalula akatumbula kuyuwana bwina, mewawa lulimi lwaki lukajova bwina.
| ישוע ביקש מהנוכחים שלא להפיץ את הדבר. אולם ככל שהרבה להזהירם, כך הם הרבו לספר לאחרים, כי מעשיו הדהימו אותם כל כך. שוב ושוב קראו האנשים בהתרגשות:”ראו איזה מעשים נפלאים ונהדרים; הוא אפילו מסוגל לרפא חרשים־אילמים!“ | 36 |
Yesu akavalagiza vakotoka kumjovela mundu lijambu lila. Nambu cheayonjokisi kuvabesa, ndi chevadandisi malovi gala.
| 37 |
Vandu vakangisi neju, vakajova, “Avakitili goha gabwina hati vangayuwa kuyuwana, na vangajova kujova!”
