מארק 7
| יום אחד באו אחדים מהפרושים והסופרים אל ישוע כדי לחקור את מעשיו. | 1 |
Mafarisayo na bhandi abhandiki abho bhaliga bhasokele Yerusalemu nibhekofyanya okumusingila omwene.
| הם הבחינו בכך שכמה מתלמידיו של ישוע אינם נוטלים ידיים לפני הארוחה, כפי שנהוג במסורת היהודית. | 2 |
Na bhalolele ati abheigisibhwa bhae abhandi bhalie omukate kwa mabhoko majabhi; Ago gatesabhile
| (במסורת היהודית של אז, במיוחד אצל הפרושים, נהגו ליטול ידיים עד למרפק לפני כל ארוחה. | 3 |
(Ku Mafarisayo na Bhayaudi bhona bhatakulya kukinga bhoshe okwamba amabhoko gebhwe kisi; Bhagwatilie echimila cha bhakaluka. Omwanya
| גם בשובם מן השוק עליהם ליטול ידיים לפני שהם נוגעים באוכל. זוהי רק דוגמה אחת ממנהגים רבים שהם מקיימים מאות שנים. דוגמה נוספת היא הכשרת סירים, מחבתות וכלים.) | 4 |
Abhafarisayo bhakasubha okusoka kulubhala lwa ligulilo, bhatakulya bhachali kwonga okwamba. Na bhilio ebhilagilo ebhindi ebyo abhalubha chimali, ikabha ni amwi no kwosha ebhikombe, amafulila, ebhinu bhye chuma, nolwo bhitebhe ebyo abheyanjako omwanya gwo kulya.)
| הם שאלו את ישוע:”מדוע התלמידים שלך אינם שומרים את מסורת אבותינו הדורשת נטילת ידיים לפני הארוחה?“ | 5 |
Mafarisayo nabhandiki bhamubhusishe Yesu kubhaki abheigisibhwa bhao bhatakwikala okulubhana nechimila cha bhakaluka, kubhaki abhalya omukate bhatesabhile mabhoko?”
| ”צבועים שכמוכם!“ענה להם ישוע.”הנביא ישעיהו תיאר אתכם נכונה כשאמר:’ניגש העם הזה בפיו, ובשפתיו כבדוני, ולבו רחק ממני, ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה‘. | 6 |
Mbe nawe omwene abhabhwiliye ati, “Isaya alangile kisi okulubhana nemwe abho lulimi, andikile, 'Abhanu bhanu abhanana echibhalo kwe mimwa jebhwe, nawe emitima jebhwe jili kula nanye.
| 7 |
Abhakolela lisabhwa elyo litali lyekisi, abheigisha ebhilagilo bya bhana bhanu kutyo bhalamie abhene.'
| ”אתם מתעלמים ממצוותיו של אלוהים, ובמקומם אתם ממציאים מצוות ומנהגים למיניהם. | 8 |
Mwabhisigile ebhilagilo bha Nyamuanga no kugwatilila kwo bhwangu jimila ja bhana bhanu.”
| ביטלתם את מצוות אלוהים כדי שתוכלו לקיים את המסורת שהמצאתם בעצמכם! | 9 |
Na naika kubhene, “Nimuchilema echilagilo cha Nyamuanga kwo bhwangu koleleki ati mubhike jimila jemwe
| קחו למשל את המצווה’כבד את אביך ואת אמך‘. משה אמר שכל מקלל אביו ואמו מות יומת! | 10 |
Kwo kubha Musa aikile ati, “Numwende esomwana wao na nyokomwana wao,' no mwene oyo kaika amabhibhi ingulu ye esemwene wae amwi nyilamwene wae chimali kafwa.'
| ואילו אתם אומרים שמותר לאדם להתעלם מצרכי הוריו העניים, אם הוא מבטיח לתרום לעבודת אלוהים את אשר הוא חייב לתת להוריו. | 11 |
Mbe nawe omwaika ati, “Alabha omunu akaika kwi semwene wae amwi nyilamwene, “Obhusakisi bhwona bhwona obhwo mwakalamie okusoka kwanye ni chiyanwa cha mwiekalu,”'(Echo ni kwaika ati,'chasosibhwa ku Nyamuanga
| כך אתם מפרים את מצוות אלוהים כדי לקיים את המסורת שהמצאתם אתם. זוהי רק דוגמה אחת מתוך רבות.“ | 12 |
Kutyo utakulagilila kukola musango gwona ngwona ingulu ye semwene amwi nyilamwene wae.”
| 13 |
Omubhikola ebhilagilo bya Nyamuanga okubha kutye-la kwo kuleta echimila chemwe. Nemisango myafu jakutyo-ela ejo omukola.”
| ישוע אסף סביבו שנית את כל הקהל ואמר:”הקשיבו אלי כולכם והשתדלו להבין: | 14 |
Alibhilikiye elikofyanyo lindi no kubhabhwila ati, “Munyungwe anye, emwe bhona, no kunsombokelwa.
| לא מה שנכנס אל גופכם מטמא אתכם, אלא מה שיוצא מתוכו. כל מי שיש לו אוזניים שישמע!“ | 15 |
Chitalio chona chona okusoka anja yo munu chinu echitula okumujabhyasha omunu chinu echimwingila. Nawe ni chilya chinu echimusokamo omunu nicho echimujabhiasha.
| 16 |
(“komelesha: olugobho lunu, “Alabha omunu wona wona ali na matwi go kungwa, nongwe” Lutalimo mu maandiko ga kala).
| לאחר שעזבו את הקהל והגיעו הביתה, שאלו התלמידים את ישוע למה התכוון במשל שסיפר. | 17 |
Yesu ejile alisiga elikofyanyo no kwingila mu nyumba, abheigisibhwa bhwae nibhamubhusha okulubhana ne echijejekanyo echo.
| ”מה, גם אתם אינכם מבינים?“שאל ישוע בתימהון.”האם אינכם מבינים כי האוכל שאתם אוכלים אינו מטמא אתכם? | 18 |
Yesu naika, “Emwe one muchali kwelelwa? Mutakulola ati chona chona chinu echimwingila omunu chitakutula kumujabhiasha,
| הרי האוכל אינו בא במגע עם הלב; האוכל עובר דרך מערכת העיכול.“ | 19 |
Kunsonga chitakutula kuja ku mutima gwae, nawe echingila Munda yae okumala nichilabhamo nichija mu choloni “Ku melesho ganu Yesu abhikolele ebhilyo bhyona kubha bhyelu.
| ישוע הוסיף ואמר:”המחשבות הן המטמאות את האדם. | 20 |
Aikile, “Ni chilya chinu echimusokamo omunu nicho echimujabhiasha.
| כי מקרב לב האדם יוצאות מחשבות רעות של ניאוף, גניבה, רצח, | 21 |
Kulwo kubha echisoka Munda yo munu, anja yo mutima agasokamo ameganilisho mabhibhi, obhusengi, no bhwifi, no bhwiti,
| בגידה, רדיפת בצע, רשעות, רמאות, פריצות, קנאה, הוצאת־דיבה, גאווה, ניבול־פה וכדומה. | 22 |
no obhulomesi, inamba mbhibhi, no bhubhibhi, no bhujigijigi, no bhulangilangi, na lifuwa, no kufuma, ne chigundu, no bhumumu.
| כל הדברים הנתעבים האלה יוצאים מתוך לב האדם, והם המטמאים והמרחיקים אותנו מאלוהים.“ | 23 |
Ebhibhibhi bhinu bhyona ebhisoka Munda, nibhyo ebhimujabhiasha omunu.”
| ישוע עזב את הגליל והלך לאזור צור וצידון. הוא ניסה להסתיר את דבר בואו, אך לא עלה בידו. כמו תמיד נפוצו השמועות על בואו במהירות. | 24 |
Emukile okusoka alya no kwimuka okugenda mu muluguyo lwa Tiro na sidoni. Engie Munda na atendele munu wona wona amenye ati aliga aliao, nawe itatulikene okumuseleka.
| לאישה אחת הייתה בת אחוזת שד. כאשר שמעה האישה על בואו של ישוע באה אליו, נפלה לרגליו | 25 |
Mbe nawe ao nao omugasi, Oyo omwana wae aliga no mwoyo mujabhi, onguwe emisango jaye, naja nagwa mumagulu gae.
| והתחננה לפניו שיגרש את השד מבתה (היא הייתה אישה יוונית שנולדה בפניקיה הסורית). | 26 |
Omugasi Oyo aliga Muyunani, wo luganda lwe kifoeniki. Amwilembejishe omwene abhilimye lisambwa okusoka mu muyansha wae.
| ”תחילה עלי לעזור לבני עמי – היהודים“, ענה לה ישוע.”אין זה צודק לקחת את לחמם של הילדים ולהשליכו לכלבים.“ | 27 |
Yesu namubhwila omugasi, “bhasige abhana bhalisibhwe okwamba, kwo kubha jitali ja kisi okugugega omukate gwa bhana no kujilasila jimbwa.”
| ”נכון, אדוני“, ענתה האישה.”אולם גם גורי הכלבים מקבלים תחת השולחן את השאריות והפירורים מצלחות הילדים.“ | 28 |
Mbe nawe omugasi namusubhya no kwaika, “Nikwo kutyo Latabungenyi, nolwo jimbwa ejilya ebhilyo bhinu ebhisigala ebhya abhana emwalo ya lmeja.
| ישוע אמר לה:”בגלל תשובתך בתך נרפאה; לכי לביתך ותראי שהשד יצא ממנה.“ | 29 |
Namubhwila, “Kwokubha waika kutya, owikilisibhwa okugenda. Lisambwa lyamusokeleko omuyansha wao.”
| האישה הלכה לביתה ומצאה את בתה הקטנה שוכבת רגועה על מיטתה לאחר שיצא ממנה השד. | 30 |
Omugasi nasubha ika ewae no kumusanga omuyansha wae amamile kubhulili, na lisambwa nasanga lyamusokeleko.
| מצור הלך ישוע לצידון, ומשם חזר לים הכינרת דרך אזור עשר הערים. | 31 |
Yesu nasoka lindi anja ye chalo cha Tilo no kulabha Sidoni nalebhelela ku nyanja ya Galilaya kukinga mu Chalo cha Dikapolisi.
| ההמון הביא אליו איש חרש ואילם, וכולם התחננו לפניו שישים את ידיו על האיש וירפא אותו. | 32 |
Nibhamuletela omusibhi wa amatwi na aga atakutula okwaika kisi, nibhamulembeleja Yesu amuteleko amabhoko ingulu yae.
| ישוע הרחיק את החרש־אילם מההמון, הכניס את אצבעותיו לאוזני האיש, לאחר מכן ירק על אצבעותיו ונגע בלשונו של האילם. | 33 |
Amusosishe anja ye likofyanyisho kwo bhwitebhe natula ebhyala bhyae mu matwi gae, na ejile afubhula amachwanta, namukuniako ku lulimi lwae.
| ישוע נשא את עיניו לשמים, נאנח וקרא:”אפתח“(”היפתח!“). | 34 |
Nalola ingulu mu lwile, nasabhwa naika no kumubhwila ati, “Efata,” ejo ni kwaika ati “Iguka!”
| מיד נפתחו אוזני האיש והוא שמע. גם לשונו הותרה והוא היה מסוגל לדבר ולשמוע היטב. | 35 |
No mwanya gulya gulya amatwi nigeguka, necho chaliga chiganyishe olulimi chanyamuywe natula okwaika kisi.
| ישוע ביקש מהנוכחים שלא להפיץ את הדבר. אולם ככל שהרבה להזהירם, כך הם הרבו לספר לאחרים, כי מעשיו הדהימו אותם כל כך. שוב ושוב קראו האנשים בהתרגשות:”ראו איזה מעשים נפלאים ונהדרים; הוא אפילו מסוגל לרפא חרשים־אילמים!“ | 36 |
Nabhakomelesha bhasiga kumubhwila munu wona wona. Nawe lwa kutyo abhakomelesishe, Nikwo kutyo bhalasishe emisango ejo kwo bhwafu.
| 37 |
Ni chimali nibhatang'ang'asibhwa, (nibhalugusibhwa) no kwaika, “Akola bhyona kisi kegula abhegale bha amatwi na abhatita okwaika.”
