מארק 4
| פעם אחרת, כשלימד ישוע על החוף, התאסף סביבו קהל עצום; האנשים נדחפו ונדחקו עד כי לא היה לו מקום לעמוד. ישוע התיישב בסירה שהכינו לו תלמידיו, וכל האנשים נשארו על החוף. | 1 |
Adudagi Jisuna Galilee-gi pat mapanda amuk tambiba hourammi. Maduda Ibungogi akoibada tilliba miyamsingdu yamankhibana Ibungona hi amada kakhattuna phamlammi. Hi adu ipakthakta leirammi aduga miyam aduna pat mapanda leplammi.
| בדרך כלל הוא לימד את הקהל בסיפורים ובמשלים, והנה אחד מהם: | 2 |
Adudagi Ibungona pandamsing sijinnaduna hiram kaya ama makhoida tambirammi. Ibungona makhoida hairak-i,
| ”שימו לב! איכר אחד יצא לזרוע. כשפיזר את הזרעים בשדה | 3 |
“Tao! Lou-uba amana maru hunba chatlammi.
| נפלו חלקם על השביל בצד הדרך, והציפורים באו וניקרו אותם. | 4 |
Mahakna loubukta maru asum hullakpada, maru kharana lambi mapanda tare aduga ucheksing laktuna marusingdu chathokkhre.
| חלקם נפלו על אדמת סלעים ומיד הצמיחו נבטים יפים, אולם כעבור זמן קצר נבלו ומתו, מפני שלא יכלו להכות שורשים עמוקים. | 5 |
Aduga kharana leipak kaya leitaba nunglakta tare. Amasung leipak luthana leitabana marusing adu thuna mayol chonglakle.
| 6 |
Adubu numit thorakpada nungsagi meisana yeibadagi pambisingdu thuna kangsilhalle, maramdi pambisingdu mara luna taramde.
| חלקם נפלו בין קוצים, ואלה חנקו את הצמחים הרכים. | 7 |
Aduga kharana tingkhangsinggi marakta tare, amasung tingkhangsingduna chaokhatlaktuna pambisingdu namhatle aduga pambisingdu mahei yanba ngamdre.
| אולם חלק אחר מהזרעים נפל על אדמה טובה, ונשא פרי מבורך ורב פי שלושים, פי שישים ואפילו פי מאה. | 8 |
Adubu maru kharadi aphaba leihao chenba maphamda tare aduga mayol chonglaktuna chaokhatlaklaga mahei yamna yalle, madudi kharana kunthra, kharana humphu aduga khara amana chama yalle.”
| מי שמסוגל לשמוע, שיקשיב!“ | 9 |
Adudagi Jisuna makhoida hairak-i, “Tananaba nakong panba mahak aduna tasanu!”
| כשנשאר ישוע לבדו עם השנים־עשר ושאר התלמידים, הם שאלו אותו:”רבי, למה התכוונת במשל?“ | 10 |
Adudagi miyam adu chatkhiduna Ibungokhakta ngaihouraba matamda, tung-inba taranithoi amadi mahakki akoibada phamlibasing aduna pandamsing adu sandokna takpinaba Ibungoda haijarammi.
| ”לכם מותר לדעת את סוד מלכות האלוהים, “ענה להם ישוע,”אך אלה שמחוץ למלכות האלוהים שומעים רק משלים. למרות שהם רואים ושומעים, הם אינם מבינים ואינם מאמינים באלוהים, ועל כן אין להם סליחת חטאים. | 11 |
Jisuna makhoida hairak-i, “Tengban Mapugi Leibakki athuppa adu nakhoida khang-hanbire. Adubu mapanda leiba makhoidadi eina pumnamak pandam oina hai.
| 12 |
Maramdi Mapugi Puyagi wa asi thungnanabani, ‘Makhoina hanna hanna yenggani, adubu khangloi; makhoina hanna hanna tagani, adubu wakhal taba ngamloi. Maramdi makhoina khanglamlaba aduga wakhal taramlaba, makhoina Mapu Ibungoda hallaklamgadabani, aduga Mapu Ibungona makhoibu kokpiramgadabani.’”
| אבל אם אינכם מבינים את המשל הפשוט הזה, כיצד תבינו את שאר המשלים שאני עומד לספר? | 13 |
Adudagi Jisuna makhoida hanglak-i, “Pandam asi nakhoina khangba ngamdabra? Adu oirabadi kamdouna nakhoina atei pandamsing khangba ngamgadage?
| ”האיכר במשל הוא כל אדם שמספר לאחרים את בשורת אלוהים, שכן הוא מנסה לזרוע בלבם את דבר־אלוהים. | 14 |
Maru hunba mi aduna hullibadu Mapu Ibungogi waheini.
| השביל בצד מסמל את לב האנשים השומעים את דבר אלוהים, אך מיד בא השטן ומנסה להשכיח מלבם את אשר שמעו. | 15 |
Mi kharadi lambi mapanda taba marusing aduga mannei. Madudi makhoina Mapu Ibungogi waheidu hek tabaga, Satan-na laktuna makhoida hunkhraba Mapu Ibungogi waheidu makhoidagi louthokkhi.
| אדמת הסלעים מסמלת את לבם של אלה השומעים את הבשורה ומקבלים אותה בהתלהבות ובשמחה, | 16 |
Aduga mi kharana nunglakta taba marusingduga manei. Makhoina Mapu Ibungogi wahei adu hek tabaga haraona lousilli.
| אך אינם מעמיקים ואינם מתבססים באמונתם. לכן ברגע שצצים קשיים ראשונים הם אינם מחזיקים מעמד. | 17 |
Adum oinamak makhoina mara phajana tadaba maramna kuina khaangde. Maram aduna Mapu Ibungogi waheigi maramgidamak makhoida awa-ana amadi ot-neiba lakpa matamda makhoigi thajaba adu thuna thadokkhi.
| ”אדמת הקוצים מסמלת את לבם של אלה השומעים את דבר אלוהים ומאמינים בו, | 18 |
Aduga mi kharadi tingkhang marakta hunkhiba marusing aduga manei. Makhoina Mapu Ibungogi wahei tare,
| אולם תוך זמן קצר תענוגות העולם והרדיפה אחר עושר והצלחה תופסים את המקום החשוב בלבם, ודוחקים הצידה את דבר אלוהים. משום כך לא רואים שום פרי בחייהם. (aiōn g165) | 19 |
adubu taibangpan punsi asigi langtaknaba, lanthumgi oiba nungaibagi lounam amadi makhal kayagi apambasingna makhoida changkhiduna Mapu Ibungogi wahei adu namhatkhi aduga mahei yalhande. (aiōn g165)
| ”ואילו האדמה הטובה מסמלת את לבם של אלה המאמינים באמת בדבר־אלוהים, והפרי המבורך בחייהם רב, פי שלושים, פי שישים ואפילו פי מאה ממה שנזרע בלבם.“ | 20 |
Adubu mi kharadi aphaba leihao chenba maphamda hunba marusingga manei. Makhoina Mapu Ibungogi wahei adu tai amadi wahei adubu lousinjei, aduga mahei yalli madudi kharana kunthra, kharana humphu aduga khara amana chama mahei yalli.”
| ישוע המשיך ואמר:”כשאדם מדליק נר בחשכה, האם הוא מחביא את הנר הדולק מתחת למיטה, כדי שאיש לא יראה את האור? תפקיד הנר להאיר, ולכן שמים אותו במקום מרכזי – במקום שבו יביא תועלת רבה ביותר. | 21 |
Jisuna makhoida makha taraduna hairak-i, “Kanana thaomeibu thumok makhada nattraga kangkha makhada thamnabage? Thaomeidi thaomei makhong mathakta thamnaba nattra?
| ”כל הנסתר עתה ייגלה בבוא העת. | 22 |
Maramdi phongdokloidaba arotpa karisu leite aduga khangloidaba aronba karisu leite.
| מי שאוזניים לו, שיקשיב! | 23 |
Aduna manakong panba mahak aduna tasanu!”
| ”קיימו באופן מעשי את מה שאתם שומעים. כפי שאתם מתנהגים עם אחרים כך יתנהגו איתכם. | 24 |
Ibungona makhoida makha tana asisu hairak-i, “Nakhoina tariba aduda ningthijana wakhal tou! Nakhoina olliba chang adumak Mapu Ibungona nakhoidasu onbirakkani amasung hennadum onbirakkani.
| מי שיש לו – יינתן לו עוד; ומי שאין לו – גם המעט שבידו יילקח ממנו.“ | 25 |
Areiba mahak aduda henna pibigani, aduga leitaba mahak adudagi mahakki leijaba adu phaoba louthokkani.”
| ישוע סיפר להם משל נוסף על מלכות אלוהים:”איכר אחד זרע זרעים בשדה שלו, | 26 |
Jisuna asisu hairak-i, “Mapu Ibungogi leibak adu mi amana mahakki loubukta maru hunbagumbani.
| ולאחר שסיים את הזריעה הלך לדרכו. כעבור זמן מה צמחו הזרעים וגדלו ללא עזרת האיכר; | 27 |
Mahakna tumlabasu hougatlabasu, ahing nungthil animakta marusing adu mayol chongduna hourak-i. Mahaknadi madu kamdouna oiraklibano haibadudi khangde.
| האדמה הצמיחה בעצמה את הזרעים. תחילה צמח עלה ראשון, אחריו הגבעול וראש השיבולת, ולבסוף הבשילו הגרגרים. | 28 |
Leipak masana adumak pambisingdu chaokhat-handuna mahei yalhalli; ahanbada mayol, mathangda charong, aduga akonbada pambi aduda mapung phana mahei yalhalli.
| אז בא האיכר וקצר את התבואה.“ | 29 |
Mahei aduna mullabada mahakna thanggol thaduna lok-i, maramdi lourok tha adu lakle.”
| ”כיצד אוכל לתאר את מלכות אלוהים?“שאל ישוע.”למה אפשר לדמות את מלכות אלוהים? | 30 |
Jisuna amuksu hairak-i, “Tengban Mapugi leibak adu eikhoina kariga changdamnagadage? Masibu sandokna taknaba eikhoina kari pandam sijinnagani?
| מלכות אלוהים דומה לגרגר זעיר של צמח החרדל. אף כי גרגר זה זעיר ביותר, הוא גדל להיות אחד הצמחים הגדולים ביותר, בעל ענפים ארוכים וחסונים, וציפורים שונות יכולות לבנות בצילו קן ומחסה.“ | 31 |
Masi marusinggi marakta khwaidagi pikpa maru oiriba hanggam maru amabu, mi amana louraga leipakta thabagumbani.
| 32 |
Adubu thakhraba matung khara leiraga madu chaokhatlak-i, aduga ingkholgi mana-masing pumnakki manungda khwaidagi chaoba pambi oirak-i. Maduna achouba masa longthorak-i aduga ucheksingna madugi marumda mahum sai.”
| ישוע סיפר להם משלים רבים על דבר־אלוהים, לפי יכולת הבנתם. | 33 |
Asigumba atoppa pandam kaya amasu sijinnaduna Jisuna misingda makhoina khangba ngamba chang adu phaoba tambirammi.
| למעשה הוא לימד את הציבור רק במשלים, וכאשר נשאר עם התלמידים לבדם נהג לבאר להם אותם. | 34 |
Ibungona makhoida pandam sijinnadana keidounungda tambiramde, adum oinamak Ibungona mahakki tung-inbasing khaktaga tonganna leiba matamda, Ibungona makhoida pumnamak sandokna takpirammi.
| לפנות ערב אמר ישוע לתלמידיו:”הבה נעבור לגדה השנייה של הכינרת.“ | 35 |
Numit adumakki numidangwairamda Jisuna mahakki tung-inbasingda hairak-i, “Eikhoi pat asigi wangmada chatsi.”
| הם עזבו את הקהל מאחוריהם והתרחקו מהמקום בסירה שבה ישב ישוע, אך הסירות האחרות שטו בעקבותיהם. | 36 |
Adudagi Ibungogi tung-inbasing aduna miyam adubu thanamlaga, Jisuna phamliba hi aduda tongkhattuna makhoina Jisubu puduna chatle. Mapham aduda hi mayam amasu leirammi.
| לפתע פרצה סערה גדולה; גלים חזקים וגבוהים הכו בסירה ומילאו אותה מים עד שכמעט טבעה. | 37 |
Adudagi ikhang khang-houdana akanba nonglei nungsit ama lakle. Aduga ithak-ipomna hida yeibadagi hinungda ising hajillaktuna hidu isingna than-gadourammi.
| באותו זמן ישן ישוע בשלווה בתוך הסירה. התלמידים העירו אותו בבהלה ופחד:”רבי, קום! אנחנו עומדים לטבוע, ולך לא אכפת?“ | 38 |
Adubu Jisudi hirubakta mon khangduna tumduna leirammi. Maduda Ibungogi tung-inbasingna Ibungobu houdoktuna hairak-i, “Oja Ibungo, eikhoi sigadoure haibasi Ibungona kari amata khanbidrabra?”
| ישוע קם, נזף ברוח ופקד על הים להירגע. מיד שקטה הרוח והים נרגע. | 39 |
Adudagi Jisuna hougatlaktuna nungsit aduda yathang pirak-i, “Tuminna leiyu!” aduga mahakna ithaksing aduda hairak-i, “Tapthou!” Adudagi nungsit adu lepkhre aduga pumnamak pumtap tapthakhre.
| לאחר מכן הוא פנה אל תלמידיו ושאל בתמיהה:”מדוע נבהלתם כל־כך? עדיין אינכם מאמינים בי?“ | 40 |
Maduda Jisuna makhoida hairak-i, “Nakhoina aduk kiriba karigino? Nakhoida houjik phaoba thajaba leitribra?”
| התלמידים נמלאו פחד ושאלו זה את זה:”מיהו האיש הזה שאף הרוח והים נשמעים לו?“ | 41 |
Maduda makhoi yamna kirammi aduga makhoi masel amaga amaga hainarak-i, “Nungsit amadi ithaksing phaobana haiba illiba mahak asibu kanano?”
