< מארק 3 >
ישוע חזר לבית־הכנסת בכפר־נחום וראה שם איש שידו משותקת. | 1 |
And he entered again into a synagogue, and there-was there, a man having, his hand, withered;
מאחר שהיום היה שבת, רצו מתנגדיו של ישוע לראות אם ירפא את האיש. הם החליטו שאם ישוע ירפא את האיש, יאסרו אותו. | 2 |
and they were narrowly watching him, whether, on the Sabbath, he would cure him, that they might accuse him.
ישוע אמר לבעל היד המשותקת:”בוא ועמוד לפני כולם.“ | 3 |
And he saith unto the man who hath his hand withered, Arise into the midst!
לאחר מכן הוא פנה אל הזוממים נגדו ושאל:”על־פי התורה האם עלינו לעשות בשבת מעשים טובים, או מעשים רעים? האם עלינו להציל נפשות בשבת, או לאבד אותן?“לא הייתה תשובה בפיהם. | 4 |
and saith unto them—Is it allowed, on the Sabbath, to do good, or to do evil? To, save, life, or, to slay? but they remained silent.
ישוע הביט בהם בכעס וצער, בגלל לב האבן שלהם, ואז פקד על האיש החולה:”הושט את ידך.“האיש הושיט את ידו והיא נרפאה כליל. | 5 |
And, looking round upon them with anger, being at the same time grieved on account of the hardening of their heart, he saith unto the man—Stretch forth thy hand! and he stretched it forth, and his hand, was restored.
הפרושים מיהרו להתייעץ עם אנשי הורדוס כיצד להיפטר מישוע. | 6 |
And, the Pharisees, going out straightway with the Herodians, were giving counsel against him, that they should, destroy, him.
ישוע ותלמידיו עזבו את בית־הכנסת והלכו לשפת הים. הקהל הרב שהלך אחריהם בא כמעט מכל קצות הארץ: מהגליל, מיהודה, מירושלים, מאדום, מעבר הירדן ואפילו מאזור צור וצידון. כל האנשים האלה הלכו אחרי ישוע מפני ששמעו על הנסים והנפלאות שחולל, וכמובן שרצו לראות אותו במו עיניהם. | 7 |
And, Jesus, with his disciples, retired unto the sea; and, a great throng from Galilee, followed, also from Judaea,
and from Jerusalem, and from Idumaea, and beyond the Jordan, and around Tyre and Zidon, a great throng, hearing whatsoever things he was doing, came unto him.
ישוע ביקש מתלמידיו להכין לו סירה, כדי שאם ינסה הקהל להידחק אליו ויאלץ אותו להיכנס למים, יוכל לעלות על הסירה. | 9 |
And he spake unto his disciples that a little boat might attend him, because of the multitude, —that they might not be pressing upon him.
באותו יום הוא ריפא חולים רבים מאוד, וכתוצאה מכך הלכו והתרבו החולים שנהרו אליו מכל עבר, וכל אחד ניסה לגעת בו כדי להירפא. | 10 |
For he cured many, so that they were besieging him, that they might touch him—as many as had plagues;
כאשר נגעו אנשים אחוזי־שדים בישוע, הם נפלו לפניו וצעקו:”אתה הוא בן־האלוהים!“ | 11 |
and the impure spirits, as soon as they beheld him, were falling down to him, and crying aloud, while he was speaking, Thou, art the Son of God!
אולם ישוע ציווה עליהם לשתוק ולא לגלות את זהותו. | 12 |
and sternly was he rebuking them, lest they should make him manifest.
ישוע עלה על אחד ההרים והזמין אליו אנשים מסוימים מבין הקהל. | 13 |
And he goeth up into the mountain and calleth near whom, he, pleased, —and they went away unto him;
הוא בחר שנים־עשר איש שיהיו מלוויו הקבועים ושילכו ללמד את העם, ונתן להם סמכות לרפא חולים ולגרש שדים. | 14 |
and he appointed a twelve, whom also he named, Apostles, —that they might be with him, and that he might be sending them forth to make proclamation,
and to have authority to cast out the demons;
אלה שמות השנים־עשר שישוע בחר: שמעון כֵּיפָא (שישוע כינה אותו”פטרוס“), יעקב ויוחנן בני־זבדי (שישוע כינה”בני־רעם“), אַנְדְּרֵי, פיליפוס, בר־תלמי, מתי, תומא, יעקב בן־חלפי, תדי, שמעון (מחבורת הקנאים) ויהודה איש קריות (אשר מאוחר יותר הסגיר את ישוע). | 16 |
and he appointed the twelve (and imposed a name on Simon—) Peter,
and James the son of Zebedee, and John the brother of James (and imposed on them a name—Boanerges, that is, sons of thunder);
and Andrew, and Philip, and Bartholomew, and Matthew, and Thomas, and James the son of Alphaeus, and Thaddaeus, and Simon the zealot;
and Judas Iscariot, who also delivered him up. And he cometh into a house;
כאשר חזר ישוע לבית מארחיו, שוב המתין לו קהל שמילא את כל הבית, כך שישוע ותלמידיו לא יכלו להפסיק ולאכול. | 20 |
and the multitude come together again, so that they could not so much as eat bread.
כשנודע לבני משפחתו על כך, הם באו לקחתו לביתם.”הוא יצא מדעתו!“קראו. | 21 |
And they who were near to him, hearing of it, went out to secure him, —for they were saying—He is beside himself!
מורי הלכה מירושלים באו לשם ואמרו:”אתם יודעים מדוע הוא יכול לגרש שדים? מפני שבעל־זבול, שר השדים, שוכן בתוכו!“ | 22 |
And, the Scribes who from Jerusalem had come down, were saying—He hath, Beelzebul; and—In the ruler of the demons, casteth he out the demons.
ישוע קיבץ אותם סביבו ודיבר אליהם במשלים.”כיצד יכול השטן לגרש את השטן?“שאל. | 23 |
And, calling them near, in parables, began he to say unto them—How can, Satan, cast, Satan out?
ממלכה מפולגת לא תחזיק מעמד ותתמוטט. | 24 |
And, if a kingdom against itself be divided, that kingdom cannot be made to stand;
משפחה שיש בה חילוקי דעות ופילוגים – תיהרס. | 25 |
And, if a house against itself be divided, the house shall be unable to stand;
אם השטן נלחם נגד עצמו, מה יוכל להשיג? | 26 |
And, if, Satan, hath risen up against himself, and become divided, he cannot stand, but hath an end.
איש אינו יכול לשדוד את מלכות השטן לפני שיכבול אותו תחילה. לאחר שיכבול את השטן, יוכל לשדוד את רכושו. | 27 |
But, no one is able into the house of the mighty one to enter, and, his spoils, to carry off, unless, first the mighty one, he bind, and, then his house, will he plunder!
”אני מזהיר אתכם, “המשיך ישוע,”כל החטאים וגידופים ייסלחו לבני האדם. | 28 |
Verily, I say unto you—All things shall be forgiven unto the sons of men, —the sins and the profanities wherewithal they shall profane;
רק חטא אחד לעולם לא ייסלח – גידוף רוח הקודש.“ (aiōn , aiōnios ) | 29 |
But, whosoever shall revile against the Holy Spirit, hath no forgiveness, unto times age-abiding, —but is guilty of an age-abiding sin: (aiōn , aiōnios )
ישוע מצא לנכון להזהיר אותם, שכן טענו שהוא חולל נסים בכוחו של השטן (במקום שיודו שהוא חולל נסים בכוחו של רוח הקודש). | 30 |
because they were saying—An impure spirit, he hath!
בינתיים באו אמו ואחיו של ישוע אל הבית שבו לימד. הם שלחו מישהו לקרוא לישוע החוצה, כי רצו לדבר איתו.”אמך ואחיך מחכים לך בחוץ; הם רוצים לדבר אתך“, אמר לו מישהו. | 31 |
And there come his mother and his brethren, and, standing, outside, they sent unto him, calling him.
And there was sitting around him a multitude, and they say unto him—Lo! thy mother and thy brethren, outside, are seeking thee!
”מי היא אמי?“”מי הם אחי?“קרא ישוע. | 33 |
And, answering them, he saith—Who are my mother and my brethren?
הוא הביט באנשים סביבו והכריז:”הנה אמי ואחי! | 34 |
And, looking around on them who, about him, in a circle, were sitting, he saith, See! my mother and my brethren!
כל השומע בקול אלוהים הוא אחי, אחותי ואמי.“ | 35 |
Whosoever shall do the will of God, the same, is my brother and sister and mother.