מארק 2
| כעבור ימים אחדים חזר ישוע לכפר־נחום, ומיד נפוצו שמועות על בואו בכל העיר. | 1 |
Mago'a kna evutegeno Jisasi'a rukrahe huno Kapaneamu nemania kumate emani'nege'za, Jisasi'ma e'ne kema veamo'za antahi'naze.
| הבית שבו התארח התמלא במהרה עד אפס מקום. אפילו החצר הייתה מלאה אנשים, עד שלא היה מקום לאף אדם נוסף, וישוע לימד אותם את כתבי־הקודש. | 2 |
Hagi rama'a vahe krerfamo'za atru hu'za nompine kasante'ene mani titipa nehazageno, mono kea zamasmi'ne.
| בין הקהל בחצר היו ארבעה אנשים שנשאו אדם משותק על אלונקה. | 3 |
Hagi mago'a vahe'mo'za aga sti'nea ne' avare'za e'naze. Hagi 4'a vahe'mo'za sesenku hu'za erizafa hu'za e'naze.
| בגלל הקהל הרב הם לא יכלו להיכנס לתוך הבית ולדבר עם ישוע. לכן הם טיפסו על הגג, הזיזו רעפים אחדים ממקומם והורידו את האלונקה אל אמצע החדר, אל המקום שבו עמד ישוע. | 4 |
Zamagra zafahu'za ufrega osu'naze, na'ankure rama'a vahe krefamo'za manihiza hazageno, Jisasi'ma mani'nea avamenteti nomuza eri anasege'za, ana nera sesenkufi mase'nege'za nofite azerineza atrageno akoheno urami'ne.
| כשראה ישוע את אמונתם, פנה אל האיש המשותק ואמר:”בני, נסלחו לך חטאיך!“ | 5 |
Anama hazageno'a Jisasi'a avare'za e'namokizmi zamentinti negeno, agama sti'nea nera amanage huno asami'ne, Ne'nimoka kumika'a apasegantoe.
| היו כמה מורי הלכה שנכחו במקום, ואלה אמרו בלבם: | 6 |
Hianagi anampina mago'a kasegere ugagota hu'naza vahe'mo'za mani'ne'za, anage hu'za zamagu'afina antahi'naze.
| ”מה הוא מגדף? למי הוא חושב את עצמו, לאלוהים? הרי רק אלוהים יכול לסלוח על חטאים!“ | 7 |
Na'a higeno ama ne'mo'a kumira atregantoe nehie? Anumzamofo huhaviza hunente! Iza Agra kumira atregantoe nehie, Anumzamoke kumira atrentegahie hu'za antahinaze?
| ישוע ידע את מחשבותיהם ולכן שאל:”מדוע דברי מטרידים אתכם? | 8 |
E'i anage hu'za zamagesa nentahizageno, Jisasi'a zamagu'afi negeno, ame huno zamasami'ne, Na'a higetma tamaguafina e'inahu antahintahia nehaze?
| לי, המשיח, יש סמכות לסלוח חטאים עלי־אדמות. אני אוכיח לכם שאני לא רק מדבר, אלא גם עושה – מיד תראו כיצד אני מרפא את האיש הזה.“ | 9 |
Agama sti'nea nera ina'i kema hanua kemo fru huntegahie. Kumi ka'a atregantoe hanua kemopi, ontinka sesenku ka'a erinka vuo hanua kemo fru huntegahio?
| 10 |
Hianagi tamagra antahitama ketma hugahaze. Vahe'mofo Mofavremo'a, ama mopafi vahe'ma kumi'ma atrente hihamua erineankino, kumira atrentegahie.
| הוא פנה אל האיש המשותק ופקד עליו:”קום! קפל את האלונקה שלך ולך לביתך, כי נרפאת!“ | 11 |
Nagra hugantoanki otinka sesenkuka'a erinka nonka'arega vuo.
| האיש קפץ על רגליו, קיפל את האלונקה ופילס לו דרך בתוך הקהל הנדהם. כולם היללו את אלוהים מעומק לבם וקראו בפליאה:”אף פעם לא ראינו דבר כזה!“ | 12 |
Higeno ame huno otino sesenku'a eri kofino mika vahe zamure atiramino vu'ne. Nevige'za mika vahe'mo'za zamagogo fege'za, Anumzamofo agi erisaga nehu'za, e'inahu ruzahu ruzahu avu'ava zana nonkonaza erifore nehie, hu'naze.
| ישוע יצא שוב לחוף הים. אנשים רבים התאספו סביבו והוא לימד אותם. | 13 |
Henka ete Jisasi'a Galili tiru ankenarega nevige'za, veamo'za eri hantage'za mani'nerega azageno rempi huzami'ne.
| כאשר התהלך על החוף פגש את לוי, בנו של חלפי, יושב בבית־המכס.”בוא אתי, “הזמינו ישוע,”בוא והיה תלמיד שלי.“לוי עזב את בית־המכס והלך עם ישוע. | 14 |
Agra nevuno Alfiasi nemofo agi'a Livae takisi e'neriza osi nompi mani'negeno ome negeno amanage hu'ne, Eme namage anto higeno otino amage vu'ne.
| באותו ערב הזמין לוי לארוחה בביתו את גובי־המכס מהעבודה ואנשים רגילים מהרחוב, כדי שתהיה להם הזדמנות לפגוש את ישוע ותלמידיו (אנשים רבים רצו לפגוש את ישוע פנים אל פנים ולדבר איתו). | 15 |
Hagi Jisasi'ma Livae nompi ne'za ome ne'negeno'a, rama'a takesi zagoma eneriza vahe'mo'zane, kumi vahe'mo'za Jisasi'ene amage'ma nentaza disaipolo naga'ane magopi ne'za ne'naze. Na'ankure rama'a vahe'mo'za Jisasina amagera ante'naze.
| אחדים מהסופרים והפרושים ראו את ישוע אוכל בחברת אנשים בעלי שם רע.”כיצד הוא יכול לאכול עם האנשים האלה?“שאלו את תלמידיו. | 16 |
Hagi kasegere ugagota hu'naza vahe'ene, Farisi vahe'mo'zama, kazageno kumi vahe'ene takisi zagoma e'neri'za vahe'ene, magopima manineno tine ne'zama nenazageno, na'a higeno takesi e'neri'za vahe'ene kumi vahe'enena magopina ne'zana nene? Hu'za amage'ma nentaza disaipol nagara zmantahige'naze.
| ישוע שמע את שאלתם והשיב:”החולים זקוקים לרופא ולא הבריאים. לא באתי לקרוא לצדיקים לחזור בתשובה, כי אם לחוטאים.“ | 17 |
Jisasi'a ana naneke nentahino amanage huno zamasmi'ne, Krima e'orinaza vahe'mo'zage tusa vahetera novaze. Hanki krima eri'naza vahe'mo'za tusa vahetera nevaze. Nagra fatgo vahe kehunakura omenoanki, kumi vahe kehuku e'noe.
| תלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים נהגו לצום, כנהוג במסורת היהודית. יום אחד באו מספר אנשים אל ישוע ושאלו אותו מדוע תלמידיו אינם צמים כמו כולם. | 18 |
Hagi Joni amage'ma nentaza disaipol naga'mo'zane, Farisi mono vahe'mo'za, ne'zana a'o nehaze. Anama hu'naza zanku mago'a vahe'mo'za Jisasinte e'za anage hu'naze. Na'a higeno Joni amage'ma nentaza disaipol vahe'ene Farisi vahe'mo'za ne'za a'o nehazanagi, Kagri kamagema nentaza disaipol vahe'mo'za ne'zana a'o nosaze?
| השיב להם ישוע:”האם ייתכן שידידי החתן יסרבו לאכול במסיבת חתונתו? האם ייתכן שיתאבלו בזמן שהחתן נמצא אתם? | 19 |
Hazageno Jisasi'a anage huno zamasami'ne, Aravema hunakuma hirema etruma hu'naza naga'mo'za aravema hunaku hu'nesia ne'ma zamagri enema mani'nenige'za ne'zana a'o hugahazafi? Aravema hu'naku hu'nesia ne'ma mani'nenigeno'a, ne'zana a'o osugahaze.
| אולם יבוא יום שהחתן יילקח מהם, ואז הם יצומו. | 20 |
Hianagi mago'a kna ne-eankino, aravema hunaku hania ne'ma avare'za vutesageno, ana knafi ne'zana a'o hugahaze.
| למה הדבר הזה דומה? לאדם התופר טלאי מבד חדש על בגד ישן ובלה; מה יקרה? הטלאי מהבד החדש יינתק ויגדיל את החור בבגד. | 21 |
Hagi mago vahe'mo'e huno atafa kenama tagato hu'nerera kasefa tavravea erinteno ohatigahie. Sese nehanigeno ampimpi nehuno mago'ene ruragato hura hu'zanku anaranosie.
| הדבר דומה גם לאדם הממלא יין חדש בתוך חביות רקובות. הרי היין יבקע את החביות ויישפך החוצה. יין חדש יש לשמור בחביות חדשות.“ | 22 |
Magore huno vahe'mo'a kahefa wainia, atafa tintafema meme akrute tro huntepina taginonte. Na'ankure wainimo'a ana tafena rutagato hanigeno, wainimo'ene ana tintafemo'enena haviza hugaha'e. Hagino kahefa waini'a kahefa tintafempi tagintegahie.
| באחת השבתות הלכו ישוע ותלמידיו דרך שדה תבואה, והתלמידים קטפו שיבולים ואכלו את הגרעינים. | 23 |
Mago mani fruhu knazupa Jisasi'a witi hozafi rukitagino nevigeno, Agri'ma amage'ma nentaza disaipol naga'mo'za mago'a witi eritaniza nene'za vu'naze.
| ”ראה מה הם עושים!“התנפלו הפרושים על ישוע.”מדוע הם קוטפים שיבולים בשבת? הלא הם עוברים על חוקי התורה ומחללים את השבת!“ | 24 |
Ana hazageno Farisi vahe'mo'za anage Jisasinkura hu'naze. Ko, na'a hige'za kasegemo mani fruhu knazupa osiho hu'neazana nehaze?
| ”האם מעולם לא קראתם מה עשה דוד המלך?“השיב להם ישוע.”כאשר דוד המלך ואנשיו היו רעבים הם נכנסו לאוהל מועד – בימי אביתר הכוהן – ואכלו את לחם הפנים שהיה מיועד לכוהנים בלבד. הלא גם זה היה בניגוד לחוקי התורה. | 25 |
Hazageno agra anage huno zamasami'ne, Devitima mago zupama hu'nea zana tamagra hamprita ontahinazo? Agra'ene magokama vu'naza vahe'mo'za, zamaga'ma atege'za hu'naza zana zanku nehue.
| 26 |
Abiatama, ugagota Prisima maninerera, Deviti'ma Anumzamofo nompi ufreno, pristi vahe'moke nenea bretia erino neneno zami'neana, kasegemo'a pristi vahe'mo'zage negahaze hu'nea bretia ne'neazamofo kea ontahineta nehazo?
| דעו לכם כי השבת ניתנה למען בני־האדם, ולא בני־האדם למען השבת. | 27 |
Huteno Jisasi'a anage huno zamasami'ne, Anumza'mo'ma mani fruhu knama anteneana, vahe'mofo aza hinogu antene. Hagi vahe'mo'za mani fruhu kna aza hanazagura ontene.
| ובן האדם הוא אדון השבת.“ | 28 |
Hagi Vahe'mofo Mofavremo'a mani fruhu knamofo ra mani'ne.
