במוצאי שבת הלכו מרים המגדלית, שלומית ומרים (אמו של יעקב) לקנות בשמים ומרקחות כדי למשוח את גופתו של ישוע. | 1 |
ביום ראשון השכם בבוקר הן הלכו לקבר, | 2 |
ובדרך שאלו את עצמן:”מי יזיז לנו את האבן מפתח הקבר?“ | 3 |
אולם כשהגיעו אל הקבר גילו להפתעתן הרבה שמישהו הזיז את האבן הכבדה והקבר פתוח. | 4 |
הנשים נכנסו פנימה וראו בחור צעיר לבוש כולו לבן יושב בצד ימין. הנשים נחרדו. | 5 |
”אל תתפלאו כל כך“, אמר המלאך.”האם אינכן מחפשות את ישוע מנצרת שנצלב? הוא איננו כאן, הוא קם לתחייה! הנה, כאן הייתה גופתו. | 6 |
לכו למסור את ההודעה הזאת לתלמידים, במיוחד לפטרוס:”’ישוע הולך לפניכם לגליל. אתם תראו אותו שם ממש כפי שאמר לכם לפני מותו‘.“ | 7 |
הנשים ברחו משם כל עוד רוחן בהן, מבוהלות ומפוחדות מכדי למסור את ההודעה. | 8 |
(note: The most reliable and earliest manuscripts do not include Mark 16:9-20.) כאשר קם ישוע לתחייה ביום ראשון השכם בבוקר, פגש תחילה את מרים המגדלית שממנה גירש שבעה שדים. | 9 |
מרים הלכה אל התלמידים ומצאה אותם מתאבלים ובוכים.”ישוע חי!“קראה בהתרגשות.”ראיתי אותו“אך איש לא האמין לה. | 10 |
11 |
לאחר מכן נגלה ישוע לשני תלמידים שהלכו בדרך מירושלים לכיוון השדות. השניים לא הכירו אותו בהתחלה, משום שהמראה שלו השתנה במידת מה. | 12 |
לבסוף, כאשר הבינו מי הוא, מיהרו לירושלים וסיפרו לאחרים, אך איש לא האמין להם. | 13 |
מאוחר יותר נגלה ישוע לאחד־עשר התלמידים בשעת הארוחה. הוא הוכיח אותם על חוסר אמונתם, ועל העקשנות שלהם לא להאמין לעדים שסיפרו כי ראו את ישוע קם לתחייה. | 14 |
לאחר מכן הוא ציווה עליהם:”לכו אל כל העולם להכריז על הבשורה לכל אדם. | 15 |
מי שיאמין וייטבל ייוושע; מי שיסרב להאמין יואשם בעיני אלוהים. | 16 |
”למאמינים בשמי אתן סמכות לגרש שדים; הם ידברו בלשונות חדשות; | 17 |
הם אף יוכלו להחזיק נחשים בידיהם ולא יקרה להם דבר; הם יוכלו לסמוך את ידיהם על אנשים חולים ולרפא אותם.“ | 18 |
וכאשר סיים האדון ישוע לדבר אליהם, הוא נלקח לשמים לשבת לימין האלוהים. | 19 |
התלמידים הלכו לכל מקום והכריזו את הבשורה. האדון חיזק ועודד אותם, וחולל באמצעותם ניסים ונפלאות אשר אישרו וחיזקו את עדותם. | 20 |