< מארק 14 >

יומיים לפני חג הפסח עדיין חיפשו ראשי הכוהנים וכמה ממנהיגי היהודים הזדמנות מתאימה לאסור את ישוע ולהוציאו להורג. 1
Yabi siku ya nyaibele bai baada ya lisiku ya Pasaka ni mikate yangayeyelwa nzaso. Makuhani akolo ni baandishi bai kabapala namna ya kum'boywa Yesu kwa hila ni kum'bulaga.
”איננו יכולים לעצור אותו בפסח, “אמרו לעצמם,”מפני שהעם יעורר מהומות.“ 2
Kwa kuwa bakoiye, “wakati gono kwa wa sikukuu, bandu kana baise kutenda gasia”.
באותו זמן היה ישוע בבית־עניה, בביתו של שמעון המצורע. בשעת ארוחת הערב הופיעה אישה אחת עם פחית קטנה מלאה בשמן זך יקר מאוד. האישה הסירה את המכסה ויצקה את השמן על ראשו של ישוע. 3
Palyo Yesu abi Bethaia kaasake Simoni mkoma, kayenda pameza, nnwawa yumo kaisa ni chupa ya marashi ya nardo ya pwela ngolo muno, katula ni kuyitiya kumutwe wake.
אחדים מן המסובים התמרמרו בינם לבין עצמם על”הבזבוז“, כלשונם.”מדוע את מבזבזת את השמן היקר הזה?“התלוננו.”יכולת למכור אותו ברווח, ואת הכסף לתת לעניים.“ 4
Pai benge bakasilike, bate kokeyana bene kwa bene kabakoya”sa upotevu gono?
5
Manukato gano gabi kusulusa zaidi ya dinari mia tatu kabapaywa akeba.”Nibembe kabankoya.
”הניחו לה!“נחלץ ישוע להגנתה.”מדוע אתם מציקים לה? הלא היא עשתה מעשה טוב. 6
Yesu kakoya 'Nnekaye yika yake. Munkundiya kele masaka? Alei kilebe kinoke kwangu.
העניים הנזקקים לעזרה נמצאים אתכם תמיד, ואתם יכולים לעזור להם בכל זמן שתרצו בכך, ואילו אני לא אשאר אתכם עוד זמן רב. 7
Kila lisiku akeba m'binabo, muda wowote wa mana mupenda kuatendya ganoike atendyaye. Lakini muba kwa minee muda wote.
היא עשתה מה שיכלה; היא משחה את גופי בשמן לפני קבורתי. 8
Atei sa akiwesike aipakiye yega yango mauta kwaajili ya masiko.
”אני אומר לכם: בכל מקום שבו תוכרז הבשורה, תיזכר גם האישה הזאת, בזכות המעשה שעשתה.“ 9
Kweli niabakiya, kila pandu injili apo ihubiriwa Dunia nzima, sa akitei nnwawa yono salongelwa kwa ukombokeyo wake.
לאחר מכן הלך יהודה איש־קריות, תלמידו של ישוע, אל ראשי הכוהנים כדי לתכנן את הסגרתו של ישוע. 10
Yuda Iskariote, yomo kati ya balyo komi ni ibele ayei kwa makuhani akolo ili apa kuapaya.
ראשי הכוהנים התלהבו ושמחו על כך שיהודה החליט להסגיר את ישוע, והבטיחו לתת לו כסף. 11
Akuhani akolo palyo bayowine iyeyo, bate pulai ni kuahidi kumpaya pwela. Katumbua kupala nafasi ya kumkabidhi kwabe.
ביום הראשון של חג הפסח, שבו הקריבו את זבח הפסח, שאלו התלמידים את ישוע היכן ברצונו לערוך את הסדר. 12
lisiku ya kwanza ya mkate wanga yeyelwa nzaso palyo bapiiye mwana ngondolo wa pasaka, benepunzi bake kabankokeya, “Upala tuyende kwako tukaandae ili upate kulya kilalyo sa Pasaka?”
ישוע שלח שניים מתלמידיו לירושלים, כדי לערוך את ההכנות הדרושות, ואמר:”כשתלכו העירה יבוא לקראתכם אדם ובידו כד מים. לכו אחריו, 13
Kabatuma benepunzi bake abele kikualokiya, “Yendaye mjini mwabonagana ni nnalome apotwi kibenga. Munkengame.
היכנסו אל הבית שאליו ייכנס ואמרו לבעל הבית:’רבנו שלח אותנו לראות את החדר שהכנת בשביל הסדר‘. 14
Nyumba ayingya, nkotaye na nlokiyaye mwenye nsengo ogo “Mwalimu alokiye,” Kibii kwaa chumba cha ageni pandu nalya pasaka ni benepunzi bango?”
הוא יוביל אתכם לחדר גדול שהכין למעננו בקומה השנייה, ושם תכינו את הסדר.“ 15
Aobonenya kyumba sa kunani kikolo kibii ni samani kibii yayari. Tendaye maandalizi kwa ajili yitu palyo.”
כשהגיעו השניים העירה הכול התרחש בדיוק כפי שאמר להם ישוע, והם הכינו את הסדר. 16
Benepunzi baboi kabayenda mjini babweni kila kilebe kati ya babakiywe, kabatengeneya kilalyo sa Pasaka.
ישוע ושאר התלמידים הגיעו לשם בערב. 17
Wakati yai kitamwinyo, aisi ni balyo komi ni ibele.
כשישבו לאכול בשולחן פתח ישוע ואמר:”אמת אני אומר לכם, אחד מכם היושב עכשיו בינינו ואוכל איתנו יבגוד בי ויסגיר אותי.“ 18
Kabaikaribia meza ni kulya, Yesu kakoya, “kweli nando kuabakiya, yumo kati yinu alya pamwepe ni nee angana.”
התלמידים נמלאו צער רב, ושאלו:”האם זה יהיה אני?“ 19
Bote kaba sikitika, yumo yumo kabankokeya “Balatu nenga kwaa?”
”אחד מבין השנים־עשר שיטבול איתי את הלחם“, השיב ישוע. 20
Yesu kayangwa ni kuakokiya, yumo kati ya komi ni ibele nkati yinu, yumo mbeyambe ayeya ndonge mubakuli pamwepe ni nee.
”בן־האדם הולך למות כפי שכתוב שצריך לקרות, אולם אני אומר לכם: אוי לו לאיש שיסגיר אותו; מוטב שלא היה נולד בכלל!“ 21
Kwa kuwa mwana wa Adamu ayenda kati aya maandiko gakoya kunani yake. Lakiniole wake mundu ywa kupitya ywembe mwana wa Adamu aakanwa! Yai bwiso muno kana aibelikwe kwaa.
בעת הסעודה הוא לקח לחם (מצה), ברך עליו ופרס אותו לפרוסות. הוא הגיש את הפרוסות לתלמידיו ואמר:”קחו, זהו גופי.“ 22
Kabalyaa, Yesu katola mkate, kaubariki ni kuutekwa. Kapaya kakoya, “Tolaye, yeno yega yango.”
לאחר מכן לקח ישוע כוס יין, ברך, הגיש לתלמידיו וכולם שתו ממנה. 23
Katola kikombe, akashukuru, ni kwapaya ni bote kabanywaa.
”זהו דמי הנשפך למען רבים, דם הברית“, המשיך ישוע. 24
Kabaakokeya, “yeno damu yango ya agano, damu iyitikayo mwalo wa bingi.
”ואני אומר לכם שלא אשתה עוד יין עד היום שבו אשתה יין חדש במלכות האלוהים.“ 25
Kweli niakokeya, ninywa kwaa lelo mukibelei seno sa lizabibuy mpaka lisiku ya ninywaa ya ayambe kwa upwalume wa Nnongo.”
כל הנוכחים שרו מזמורי תהלים, ולאחר מכן הלכו להר הזיתים. 26
Palyo bayomwile kuyemba wimbo, bayei kuya katika kunnema wa Mizeituni.
”כולכם תעזבו אותי, “אמר ישוע לתלמידיו,”והרי כתוב:’אכה את הרעה ותפוצין הצאן‘. 27
Yesu kabakokeya, “Mwenga mwabote mwatama kutalu mwalo wa nee, mwalo iteandikwa,'nankombwa mchungaji ni ngondolo batawanyika.'
אולם לאחר שאקום לתחייה אלך לגליל ואפגוש אתכם שם.“ 28
Lakini baada ya kuyoka kwango, naalongoylya kulonge yinu Galilaya.”
”יקרה מה שיקרה, “קרא פטרוס,”אני לעולם לא אעזוב אותך!“ 29
Petro kam'bakiya, “Hata mana bote bakulei nee nikuleka kwaa.”
”דע לך, פטרוס, “אמר ישוע,”עד מחר בבוקר, לפני שיקרא התרנגול, אתה תתכחש לי שלוש פעמים.“ 30
Yesu kam'bakiya “kweli nikubakiya, kilo yeno kabla nzigolo anabeka malaibele, wangana mara tatu”
”אני לעולם לא אתכחש לך, אפילו אם יהיה עלי למות יחד אתך!“נשבע פטרוס, וכל האחרים גם אמרו כך. 31
Lakini Petro akoiye “Nibi tayari kuwaa pamwepe ni wee, nikukana kwaa.”bote bapiiye ahadi yeyelo.
הם הגיעו לחורשת עצי־זית הנקראת”גת־שמני“, וישוע אמר לתלמידיו:”חכו לי כאן עד שאחזור. אני הולך להתפלל.“ 32
Baisi kulieneo likemwage Gethsemane, ni Yesu kabaakokeya benepunzi bake “tameni pano wakati nasali.”
הוא לקח איתו את פטרוס, יעקב ויוחנן, ולפתע נמלא חרדה ומועקה מפני העומד לבוא עליו. 33
Kabatola Petro, Yakobo ni yohana pamwepe ni ywembe katumbua kuhuzunika ni kukunda masaka muno.
”אני מתייסר עד מוות!“אמר להם ישוע.”חכו כאן… הישארו ערים….“ 34
Kabaakokeya, “Nafsi yango ibii ni huzuni muno, hata kuwaa mtame pano kana mugonze.”
הוא התרחק מהם מעט, כרע ברך על האדמה והתפלל שאלוהים יוותר לו על העומד לקרות לו, אם אכן אפשרי. 35
Yesu ayei kulonge kidogo katomboka pae, kayopa, mana iwezekana saa yeno ingemuepuka.”
”אבא, “קרא ישוע,”אתה כל יכול. אנא, הרחק ממני את כוס הייסורים. אולם לא כרצוני כי אם רצונך ייעשה!“ 36
Akoiye “Aba Tate kila kilebe kwako sando wezekana niboyee seno kikombe. Lakini kwa mapenzi gango kwaa bali kwa mapenzi gako.”
לאחר מכן הוא חזר אל שלושת התלמידים ומצא אותם ישנים.”שמעון, “קרא ישוע לפטרוס,”אתה ישן? האם לא יכולת להישאר ער שעה אחת בלבד? 37
Aabui ni kuabona baginzike, ni kankokeya Petro, Simoni, ugonzike? uwesike kwaa kutama minyo hata saa yimo?
עמדו על המשמר והתפללו שלא תבואו לידי ניסיון. אני יודע שהרוח אכן רוצה, אבל גופכם חלש כל־כך!“ 38
Kana mugonze ni muyope kana muise kuyingya kwenye majaribu. Hakika Roho abi radhi lakini yega dhaifu.”
ישוע הלך להתפלל שוב, וחזר על תחינתו לפני אלוהים. 39
Ayei tena kuyopa, na atumile yayegeyo gagalyo.
הוא חזר אל תלמידיו, וגם הפעם מצא אותם ישנים, כי עיניהם היו כבדות. הם לא ידעו כיצד לתרץ את הדבר. 40
Aisi tena kababon bagonzike, minyo gabe gai gatopike, batangike kwaa kele sa kumualya.
כשחזר אליהם ישוע בפעם השלישית הוא קרא:”קומו! ישנתם מספיק? הגיעה השעה שבן־האדם יימסר לידי אנשים חוטאים. 41
Aisi mara ya nyaitatu ni kuabakiya “mke mkagonza ni kupomolya? Ilengani muda uike. Lola mwana wa Adamu bankana mmaboko mwa bene sambi.
קומו, הבה נלך מכאן. הביטו, הנה מתקרב האיש שיסגיר אותי.“ 42
Yumukaye, tuboke lola ywa angana abi karibu.”
לפני שהספיק ישוע לסיים את דבריו הגיע למקום יהודה, אחד משנים־עשר התלמידים, ואיתו המון שנשלח מטעם ראשי הכוהנים והסופרים והזקנים. כולם היו מצוידים בחרבות ובמקלות. 43
Palyo kalongela bai, Yuda, yumo wa balyo komi ni ibele, aike, ni kipenga sa bandu kuoma kwa makuhani akolo, aandishi ni agoi bai ni mapanga ni ipeke peke mmoko.
יהודה תיאם איתם מראש ואמר:”אני אגש לישוע ואנשק אותו, כדי שתדעו מיהו ותוכלו לתפוס אותו ולהוביל אותו בלוית משמר.“ 44
Msaliti apayi ishara ywa nambusu ngaywembe mboywaye mumpeleke pae ya ulinzi.”
יהודה ניגש אליו.”רבי!“קרא יהודה כשהוא מחבק ומנשק אותו. 45
Yuda kuika bai kayenda kwa Yesu ni kukoya “mwalimu” kam'busu.
ואז תפסו את ישוע ואסרו אותו. 46
Kaban'yeya pae ya ulinzi ni kum'boywa.
פטרוס שלף מיד את חרבו והכה באחד מהם שהתברר להיות משרתו של הכהן הגדול, וקיצץ את אוזנו. 47
Yumo kati yabe ayemi karibu yake kapiya upanga wake ni kumpumunda ni kumkata likutu mtumishi wa kahani nkolo.
”מדוע אתם מתנפלים עלי בחרבות ובמקלות?“שאל ישוע.”האם אני פושע מסוכן? 48
Yesu kabaakokeya “muisi kuniboywa ni mapanga, mapekepeke kati kingongolo?
מדוע לא אסרתם אותי בבית־המקדש? הרי לימדתי שם בכל יום ויכולתם לתפוס אותי ללא התנגדות. אבל מה שכתוב צריך להתקיים.“ 49
Wakati kila lisiku nibii na mwenga kanipundisha hekaluni, muniboywi kwaa. leno mulitei ili maandiko yatimie.
בינתיים ברחו כל התלמידים. 50
Balyo bote bai ni Yesu banlei ni kubutuka.
נער אחד שהתלווה לישוע לבש סדין בלבד. כשניסו לתפוס אותו, הנער השאיר את הסדין בידם וברח מפניהם ערום. 51
mwisembe yumo kankota, abii aweti shuka bai aigubike kunteteleka, kabankamwaa.
52
Kapolonyoka kaleka suka ni kubutuka utopo.
ישוע נלקח אל בית הכוהן הגדול, ועד מהרה התאספו שם כל ראשי הכוהנים, הזקנים והסופרים. 53
Kabanlongoya Yesu kwa kuhani nkolo. Palyo bakusanyike makuhani akolo bote, agoi, ni aandishi.
פטרוס הלך אחריהם במרחק מה ונכנס לחצר הכוהן הגדול. הוא התיישב בין המשרתים והתחמם ליד המדורה. 54
Petro ni ywembe kankota Yesu kwa kutalu, kuyenda kulua ya kuhani nkolo. Atami pamwepe ni alinzi, bai karibu ni moto kabayota kupala lyoto.
ראשי הכוהנים וחברי הסנהדרין ניסו למצוא סיבה מספקת כדי להוציא את ישוע להורג, אך מאמציהם היו לשווא. 55
Muda ogo makuhani akolo ni ni baraza lote baika bapala ushaidi kuhusu Yesu ili bapate kum'bulaga. lakini baaupatike kwaa.
עדי שקר רבים התנדבו להעיד נגדו, אולם עדויותיהם סתרו זו את זו. 56
Kuba bandu bingi baletike ushuhuda wa uboso dhidi yake, lakini ushahidi wabe upwanine kwaa.
לבסוף קמו עדי שקר נוספים שהעידו: 57
Benge kabayema ni kupiya ushaidi wa ubosho dhidi yake, kabakoya,
”שמענו אותו אומר:’אני אהרוס את המקדש הזה שנבנה בידי אדם, ותוך שלושה ימים אקים מקדש אחר שאינו מעשה ידי אדם!‘“ 58
“Twan'yowine kukoya, nilipimwanane leno liekalu lisengikwe nimaboko.”
אולם עדות זאת גם לא הייתה מספקת. 59
lakini ushaidi wabe upwanine kwaa.
הכהן הגדול עמד באמצע החדר ושאל את ישוע:”מה יש לך לומר להגנתך? מה יש לך לומר על כל ההאשמות נגדך?“ 60
Kuhani akolo ayemi katikati yabe ni kunlokiya Yesu “Je wantopo saugwaa? bandu aba bakoya kele kwako?”
ישוע לא פצה את פיו, והכהן הגדול המשיך לשאול אותו:”האם אתה המשיח בן־האלוהים?“ 61
Aatami poloi ayangwi kwea kilebe. Kuhani nkolo kanlokiya tena “wenga wa kristo, mwana wa m'barikiwa?”
”אני הוא, “השיב ישוע,”אתם עוד תראו את בן־האדם יושב לימין האלוהים, ובא בענני השמים.“ 62
Yesu kakoya “Nenga oyo. Na ummona mwana wa Adam atami lumoko wa mmulyo wa ngupu kaisaa ni maunde ya mbinguni.”
הכהן הגדול התרגז מאוד וקרע את בגדיו מעליו.”למה אנו זקוקים עוד?“שאל בכעס.”איננו זקוקים להוכחות נוספות! 63
Kuhani nkolo apapwile ngobo yake ni kukoya “Je bado tukapala mashaidi?
שמעתם את הגידופים שלו. מהו פסק־דינכם?“הם הצביעו פה אחד בעד הוצאתו להורג. 64
Muyowine kupulu. Muamua kele? bote bate muhukumu kati mundu wakuwaa.
לאחר השמעת פסק־הדין החל קהל הנוכחים לירוק על ישוע ולהתעלל בו. הם קשרו את עיניו והכו אותו בכל גופו.”נחש מי הכה אותך, נביא שכמותך?“לעגו לו. גם השומרים שלקחו אותו משם הכו אותו באגרופים. 65
Benge kabatumbwa kumuunia mata ni kumgubika kuminyo ni kumkombwa ni kunkokeya, “Tabiri!” Maafisa kaba mpotya ni kumpumunda.
כל אותו זמן היה פטרוס בחצר. אחת המשרתות בבית הכהן הגדול זיהתה את פטרוס שהתחמם ליד המדורה. היא הביטה בו בתשומת לב רבה והכריזה:”אתה היית עם ישוע מנצרת!“ 66
Petro bado abi pae kuyeto, mtumishi yumo muenza wa kuhani nkolo kaisa kwake.
67
Kammona Petro palyo ayemi kayota moti, kanlokiya kwa kumsogelea kisha kakoya, ni wenga wabi ni mnazareti Yesu.”
פטרוס הכחיש מיד את ההאשמה.”אינני יודע כלל על מה את מדברת!“אמר ועבר לקצה האחר של החצר. לפתע נשמעה קריאת התרנגול. 68
Lakini kakana, kakoya, nenga kwaa wala ndangike kwaa eso ukoya” Kapita kayenda kunza kuyeto
המשרתת ראתה אותו עומד שם ולא הרפתה ממנו.”הנה אחד התלמידים של ישוע!“קראה בקול. 69
Lakini ntumishi nnwawa amweni palyo ayemi katumbwa kuwakokeya balyo bai bayemi palyo “Mundu oyo babalyo!”
פטרוס שוב הכחיש את דבריה. כעבור זמן מה קראו גם אלה שעמדו איתו ליד האש:”הלא גם אתה אחד מהם? הרי יש לך מבטא גלילי!“ 70
Lakini kakana tena. baada balyo bai bayemi palyo bai kabankokeya Petro “Balatu wenga babalyo maana wenga wa Galilaya”.
פטרוס החל לקלל ונשבע:”אני בכלל לא מכיר את האיש שעליו אתם מדברים!“ 71
Katumbwa kuibeka mwene pae ya laana ni kulapa, “Nitangike kwa mundu oyo munkoya”.
באותו רגע קרא התרנגול בפעם השנייה. לפתע נזכר פטרוס בדברי ישוע:”לפני שיקרא התרנגול פעמיים, תתכחש לי שלוש פעמים.“והוא פרץ בבכי. 72
Nzogolo kabeka tena mara ya nyaibele. Petro kakombokeya mayegeyo ya Yesu aam'bakiye “Wangana mara tatu, kabla nzogolo ana beka mara ibele. Katomboka pae ni kulela.

< מארק 14 >