מארק 14
| יומיים לפני חג הפסח עדיין חיפשו ראשי הכוהנים וכמה ממנהיגי היהודים הזדמנות מתאימה לאסור את ישוע ולהוציאו להורג. | 1 |
Now after two days was [the feast of] the passover and the unleavened bread: and the chief priests and the scribes sought how they might take him with subtilty, and kill him:
| ”איננו יכולים לעצור אותו בפסח, “אמרו לעצמם,”מפני שהעם יעורר מהומות.“ | 2 |
for they said, Not during the feast, lest haply there shall be a tumult of the people.
| באותו זמן היה ישוע בבית־עניה, בביתו של שמעון המצורע. בשעת ארוחת הערב הופיעה אישה אחת עם פחית קטנה מלאה בשמן זך יקר מאוד. האישה הסירה את המכסה ויצקה את השמן על ראשו של ישוע. | 3 |
And while he was in Bethany in the house of Simon the leper, as he sat at meat, there came a woman having an alabaster cruse of ointment of spikenard very costly; [and] she brake the cruse, and poured it over his head.
| אחדים מן המסובים התמרמרו בינם לבין עצמם על”הבזבוז“, כלשונם.”מדוע את מבזבזת את השמן היקר הזה?“התלוננו.”יכולת למכור אותו ברווח, ואת הכסף לתת לעניים.“ | 4 |
But there were some that had indignation among themselves, [saying], To what purpose hath this waste of the ointment been made?
| 5 |
For this ointment might have been sold for above three hundred pence, and given to the poor. And they murmured against her.
| ”הניחו לה!“נחלץ ישוע להגנתה.”מדוע אתם מציקים לה? הלא היא עשתה מעשה טוב. | 6 |
But Jesus said, Let her alone; why trouble ye her? she hath wrought a good work on me.
| העניים הנזקקים לעזרה נמצאים אתכם תמיד, ואתם יכולים לעזור להם בכל זמן שתרצו בכך, ואילו אני לא אשאר אתכם עוד זמן רב. | 7 |
For ye have the poor always with you, and whensoever ye will ye can do them good: but me ye have not always.
| היא עשתה מה שיכלה; היא משחה את גופי בשמן לפני קבורתי. | 8 |
She hath done what she could: she hath anointed my body aforehand for the burying.
| ”אני אומר לכם: בכל מקום שבו תוכרז הבשורה, תיזכר גם האישה הזאת, בזכות המעשה שעשתה.“ | 9 |
And verily I say unto you, Wheresoever the gospel shall be preached throughout the whole world, that also which this woman hath done shall be spoken of for a memorial of her.
| לאחר מכן הלך יהודה איש־קריות, תלמידו של ישוע, אל ראשי הכוהנים כדי לתכנן את הסגרתו של ישוע. | 10 |
And Judas Iscariot, he that was one of the twelve, went away unto the chief priests, that he might deliver him unto them.
| ראשי הכוהנים התלהבו ושמחו על כך שיהודה החליט להסגיר את ישוע, והבטיחו לתת לו כסף. | 11 |
And they, when they heard it, were glad, and promised to give him money. And he sought how he might conveniently deliver him [unto them].
| ביום הראשון של חג הפסח, שבו הקריבו את זבח הפסח, שאלו התלמידים את ישוע היכן ברצונו לערוך את הסדר. | 12 |
And on the first day of unleavened bread, when they sacrificed the passover, his disciples say unto him, Where wilt thou that we go and make ready that thou mayest eat the passover?
| ישוע שלח שניים מתלמידיו לירושלים, כדי לערוך את ההכנות הדרושות, ואמר:”כשתלכו העירה יבוא לקראתכם אדם ובידו כד מים. לכו אחריו, | 13 |
And he sendeth two of his disciples, and saith unto them, Go into the city, and there shall meet you a man bearing a pitcher of water: follow him;
| היכנסו אל הבית שאליו ייכנס ואמרו לבעל הבית:’רבנו שלח אותנו לראות את החדר שהכנת בשביל הסדר‘. | 14 |
and wheresoever he shall enter in, say to the goodman of the house, The Master saith, Where is my guest-chamber, where I shall eat the passover with my disciples?
| הוא יוביל אתכם לחדר גדול שהכין למעננו בקומה השנייה, ושם תכינו את הסדר.“ | 15 |
And he will himself shew you a large upper room furnished [and] ready: and there make ready for us.
| כשהגיעו השניים העירה הכול התרחש בדיוק כפי שאמר להם ישוע, והם הכינו את הסדר. | 16 |
And the disciples went forth, and came into the city, and found as he had said unto them: and they made ready the passover.
| ישוע ושאר התלמידים הגיעו לשם בערב. | 17 |
And when it was evening he cometh with the twelve.
| כשישבו לאכול בשולחן פתח ישוע ואמר:”אמת אני אומר לכם, אחד מכם היושב עכשיו בינינו ואוכל איתנו יבגוד בי ויסגיר אותי.“ | 18 |
And as they sat and were eating, Jesus said, Verily I say unto you, One of you shall betray me, [even] he that eateth with me.
| התלמידים נמלאו צער רב, ושאלו:”האם זה יהיה אני?“ | 19 |
They began to be sorrowful, and to say unto him one by one, Is it I?
| ”אחד מבין השנים־עשר שיטבול איתי את הלחם“, השיב ישוע. | 20 |
And he said unto them, [It is] one of the twelve, he that dippeth with me in the dish.
| ”בן־האדם הולך למות כפי שכתוב שצריך לקרות, אולם אני אומר לכם: אוי לו לאיש שיסגיר אותו; מוטב שלא היה נולד בכלל!“ | 21 |
For the Son of man goeth, even as it is written of him: but woe unto that man through whom the Son of man is betrayed! good were it for that man if he had not been born.
| בעת הסעודה הוא לקח לחם (מצה), ברך עליו ופרס אותו לפרוסות. הוא הגיש את הפרוסות לתלמידיו ואמר:”קחו, זהו גופי.“ | 22 |
And as they were eating, he took bread, and when he had blessed, he brake it, and gave to them, and said, Take ye: this is my body.
| לאחר מכן לקח ישוע כוס יין, ברך, הגיש לתלמידיו וכולם שתו ממנה. | 23 |
And he took a cup, and when he had given thanks, he gave to them: and they all drank of it.
| ”זהו דמי הנשפך למען רבים, דם הברית“, המשיך ישוע. | 24 |
And he said unto them, This is my blood of the covenant, which is shed for many.
| ”ואני אומר לכם שלא אשתה עוד יין עד היום שבו אשתה יין חדש במלכות האלוהים.“ | 25 |
Verily I say unto you, I will no more drink of the fruit of the vine, until that day when I drink it new in the kingdom of God.
| כל הנוכחים שרו מזמורי תהלים, ולאחר מכן הלכו להר הזיתים. | 26 |
And when they had sung a hymn, they went out unto the mount of Olives.
| ”כולכם תעזבו אותי, “אמר ישוע לתלמידיו,”והרי כתוב:’אכה את הרעה ותפוצין הצאן‘. | 27 |
And Jesus saith unto them, All ye shall be offended: for it is written, I will smite the shepherd, and the sheep shall be scattered abroad.
| אולם לאחר שאקום לתחייה אלך לגליל ואפגוש אתכם שם.“ | 28 |
Howbeit, after I am raised up, I will go before you into Galilee.
| ”יקרה מה שיקרה, “קרא פטרוס,”אני לעולם לא אעזוב אותך!“ | 29 |
But Peter said unto him, Although all shall be offended, yet will not I.
| ”דע לך, פטרוס, “אמר ישוע,”עד מחר בבוקר, לפני שיקרא התרנגול, אתה תתכחש לי שלוש פעמים.“ | 30 |
And Jesus saith unto him, Verily I say unto thee, that thou today, [even] this night, before the cock crow twice, shalt deny me thrice.
| ”אני לעולם לא אתכחש לך, אפילו אם יהיה עלי למות יחד אתך!“נשבע פטרוס, וכל האחרים גם אמרו כך. | 31 |
But he spake exceeding vehemently, If I must die with thee, I will not deny thee. And in like manner also said they all.
| הם הגיעו לחורשת עצי־זית הנקראת”גת־שמני“, וישוע אמר לתלמידיו:”חכו לי כאן עד שאחזור. אני הולך להתפלל.“ | 32 |
And they come unto a place which was named Gethsemane: and he saith unto his disciples, Sit ye here, while I pray.
| הוא לקח איתו את פטרוס, יעקב ויוחנן, ולפתע נמלא חרדה ומועקה מפני העומד לבוא עליו. | 33 |
And he taketh with him Peter and James and John, and began to be greatly amazed, and sore troubled.
| ”אני מתייסר עד מוות!“אמר להם ישוע.”חכו כאן… הישארו ערים….“ | 34 |
And he saith unto them, My soul is exceeding sorrowful even unto death: abide ye here, and watch.
| הוא התרחק מהם מעט, כרע ברך על האדמה והתפלל שאלוהים יוותר לו על העומד לקרות לו, אם אכן אפשרי. | 35 |
And he went forward a little, and fell on the ground, and prayed that, if it were possible, the hour might pass away from him.
| ”אבא, “קרא ישוע,”אתה כל יכול. אנא, הרחק ממני את כוס הייסורים. אולם לא כרצוני כי אם רצונך ייעשה!“ | 36 |
And he said, Abba, Father, all things are possible unto thee; remove this cup from me: howbeit not what I will, but what thou wilt.
| לאחר מכן הוא חזר אל שלושת התלמידים ומצא אותם ישנים.”שמעון, “קרא ישוע לפטרוס,”אתה ישן? האם לא יכולת להישאר ער שעה אחת בלבד? | 37 |
And he cometh, and findeth them sleeping, and saith unto Peter, Simon, sleepest thou? couldest thou not watch one hour?
| עמדו על המשמר והתפללו שלא תבואו לידי ניסיון. אני יודע שהרוח אכן רוצה, אבל גופכם חלש כל־כך!“ | 38 |
Watch and pray, that ye enter not into temptation: the spirit indeed is willing, but the flesh is weak.
| ישוע הלך להתפלל שוב, וחזר על תחינתו לפני אלוהים. | 39 |
And again he went away, and prayed, saying the same words.
| הוא חזר אל תלמידיו, וגם הפעם מצא אותם ישנים, כי עיניהם היו כבדות. הם לא ידעו כיצד לתרץ את הדבר. | 40 |
And again he came, and found them sleeping, for their eyes were very heavy; and they wist not what to answer him.
| כשחזר אליהם ישוע בפעם השלישית הוא קרא:”קומו! ישנתם מספיק? הגיעה השעה שבן־האדם יימסר לידי אנשים חוטאים. | 41 |
And he cometh the third time, and saith unto them, Sleep on now, and take your rest: it is enough; the hour is come; behold, the Son of man is betrayed into the hands of sinners.
| קומו, הבה נלך מכאן. הביטו, הנה מתקרב האיש שיסגיר אותי.“ | 42 |
Arise, let us be going: behold, he that betrayeth me is at hand.
| לפני שהספיק ישוע לסיים את דבריו הגיע למקום יהודה, אחד משנים־עשר התלמידים, ואיתו המון שנשלח מטעם ראשי הכוהנים והסופרים והזקנים. כולם היו מצוידים בחרבות ובמקלות. | 43 |
And straightway, while he yet spake, cometh Judas, one of the twelve, and with him a multitude with swords and staves, from the chief priests and the scribes and the elders.
| יהודה תיאם איתם מראש ואמר:”אני אגש לישוע ואנשק אותו, כדי שתדעו מיהו ותוכלו לתפוס אותו ולהוביל אותו בלוית משמר.“ | 44 |
Now he that betrayed him had given them a token, saying, Whomsoever I shall kiss, that is he; take him, and lead him away safely.
| יהודה ניגש אליו.”רבי!“קרא יהודה כשהוא מחבק ומנשק אותו. | 45 |
And when he was come, straightway he came to him, and saith, Rabbi; and kissed him.
| ואז תפסו את ישוע ואסרו אותו. | 46 |
And they laid hands on him, and took him.
| פטרוס שלף מיד את חרבו והכה באחד מהם שהתברר להיות משרתו של הכהן הגדול, וקיצץ את אוזנו. | 47 |
But a certain one of them that stood by drew his sword, and smote the servant of the high priest, and struck off his ear.
| ”מדוע אתם מתנפלים עלי בחרבות ובמקלות?“שאל ישוע.”האם אני פושע מסוכן? | 48 |
And Jesus answered and said unto them, Are ye come out, as against a robber, with swords and staves to seize me?
| מדוע לא אסרתם אותי בבית־המקדש? הרי לימדתי שם בכל יום ויכולתם לתפוס אותי ללא התנגדות. אבל מה שכתוב צריך להתקיים.“ | 49 |
I was daily with you in the temple teaching, and ye took me not: but [this is done] that the scriptures might be fulfilled.
| בינתיים ברחו כל התלמידים. | 50 |
And they all left him, and fled.
| נער אחד שהתלווה לישוע לבש סדין בלבד. כשניסו לתפוס אותו, הנער השאיר את הסדין בידם וברח מפניהם ערום. | 51 |
And a certain young man followed with him, having a linen cloth cast about him, over [his] naked [body]: and they lay hold on him;
| 52 |
but he left the linen cloth, and fled naked.
| ישוע נלקח אל בית הכוהן הגדול, ועד מהרה התאספו שם כל ראשי הכוהנים, הזקנים והסופרים. | 53 |
And they led Jesus away to the high priest: and there come together with him all the chief priests and the elders and the scribes.
| פטרוס הלך אחריהם במרחק מה ונכנס לחצר הכוהן הגדול. הוא התיישב בין המשרתים והתחמם ליד המדורה. | 54 |
And Peter had followed him afar off, even within, into the court of the high priest; and he was sitting with the officers, and warming himself in the light [of the fire].
| ראשי הכוהנים וחברי הסנהדרין ניסו למצוא סיבה מספקת כדי להוציא את ישוע להורג, אך מאמציהם היו לשווא. | 55 |
Now the chief priests and the whole council sought witness against Jesus to put him to death; and found it not.
| עדי שקר רבים התנדבו להעיד נגדו, אולם עדויותיהם סתרו זו את זו. | 56 |
For many bare false witness against him, and their witness agreed not together.
| לבסוף קמו עדי שקר נוספים שהעידו: | 57 |
And there stood up certain, and bare false witness against him, saying,
| ”שמענו אותו אומר:’אני אהרוס את המקדש הזה שנבנה בידי אדם, ותוך שלושה ימים אקים מקדש אחר שאינו מעשה ידי אדם!‘“ | 58 |
We heard him say, I will destroy this temple that is made with hands, and in three days I will build another made without hands.
| אולם עדות זאת גם לא הייתה מספקת. | 59 |
And not even so did their witness agree together.
| הכהן הגדול עמד באמצע החדר ושאל את ישוע:”מה יש לך לומר להגנתך? מה יש לך לומר על כל ההאשמות נגדך?“ | 60 |
And the high priest stood up in the midst, and asked Jesus, saying, Answerest thou nothing? what is it which these witness against thee?
| ישוע לא פצה את פיו, והכהן הגדול המשיך לשאול אותו:”האם אתה המשיח בן־האלוהים?“ | 61 |
But he held his peace, and answered nothing. Again the high priest asked him, and saith unto him, Art thou the Christ, the Son of the Blessed?
| ”אני הוא, “השיב ישוע,”אתם עוד תראו את בן־האדם יושב לימין האלוהים, ובא בענני השמים.“ | 62 |
And Jesus said, I am: and ye shall see the Son of man sitting at the right hand of power, and coming with the clouds of heaven.
| הכהן הגדול התרגז מאוד וקרע את בגדיו מעליו.”למה אנו זקוקים עוד?“שאל בכעס.”איננו זקוקים להוכחות נוספות! | 63 |
And the high priest rent his clothes, and saith, What further need have we of witnesses?
| שמעתם את הגידופים שלו. מהו פסק־דינכם?“הם הצביעו פה אחד בעד הוצאתו להורג. | 64 |
Ye have heard the blasphemy: what think ye? And they all condemned him to be worthy of death.
| לאחר השמעת פסק־הדין החל קהל הנוכחים לירוק על ישוע ולהתעלל בו. הם קשרו את עיניו והכו אותו בכל גופו.”נחש מי הכה אותך, נביא שכמותך?“לעגו לו. גם השומרים שלקחו אותו משם הכו אותו באגרופים. | 65 |
And some began to spit on him, and to cover his face, and to buffet him, and to say unto him, Prophesy: and the officers received him with blows of their hands.
| כל אותו זמן היה פטרוס בחצר. אחת המשרתות בבית הכהן הגדול זיהתה את פטרוס שהתחמם ליד המדורה. היא הביטה בו בתשומת לב רבה והכריזה:”אתה היית עם ישוע מנצרת!“ | 66 |
And as Peter was beneath in the court, there cometh one of the maids of the high priest;
| 67 |
and seeing Peter warming himself, she looked upon him, and saith, Thou also wast with the Nazarene, [even] Jesus.
| פטרוס הכחיש מיד את ההאשמה.”אינני יודע כלל על מה את מדברת!“אמר ועבר לקצה האחר של החצר. לפתע נשמעה קריאת התרנגול. | 68 |
But he denied, saying, I neither know, nor understand what thou sayest: and he went out into the porch; and the cock crew.
| המשרתת ראתה אותו עומד שם ולא הרפתה ממנו.”הנה אחד התלמידים של ישוע!“קראה בקול. | 69 |
And the maid saw him, and began again to say to them that stood by, This is [one] of them.
| פטרוס שוב הכחיש את דבריה. כעבור זמן מה קראו גם אלה שעמדו איתו ליד האש:”הלא גם אתה אחד מהם? הרי יש לך מבטא גלילי!“ | 70 |
But he again denied it. And after a little while again they that stood by said to Peter, Of a truth thou art [one] of them; for thou art a Galilaean.
| פטרוס החל לקלל ונשבע:”אני בכלל לא מכיר את האיש שעליו אתם מדברים!“ | 71 |
But he began to curse, and to swear, I know not this man of whom ye speak.
| באותו רגע קרא התרנגול בפעם השנייה. לפתע נזכר פטרוס בדברי ישוע:”לפני שיקרא התרנגול פעמיים, תתכחש לי שלוש פעמים.“והוא פרץ בבכי. | 72 |
And straightway the second time the cock crew. And Peter called to mind the word, how that Jesus said unto him, Before the cock crow twice, thou shalt deny me thrice. And when he thought thereon, he wept.
