מארק 12
| ישוע סיפר לעם את המשל הבא:”איש אחד נטע כרם ענבים ובנה גדר, יקב ומגדל שמירה. הוא השכיר את הכרם לכורמים ונסע לחוץ לארץ. | 1 |
He began to speak to them in parables. "A man planted a vineyard, put a hedge around it, dug a pit for the winepress, built a tower, rented it out to a farmer, and went on a journey.
| בזמן הבציר שלח בעל־הכרם את אחד מאנשיו לאסוף את הרווח מיבול הענבים, | 2 |
When it was time, he sent a servant to the farmer to get from the farmer his share of the fruit of the vineyard.
| אולם הכורמים התנפלו על השליח, הכו אותו ושלחו אותו חזרה אל בעל־הכרם בידיים ריקות. | 3 |
They took him, beat him, and sent him away empty.
| ”בעל־הכרם שלח מישהו אחר אל הכורמים, אך גם אותו הכו ואף פצעו את ראשו. | 4 |
Again, he sent another servant to them; and they wounded him in the head, and treated him shamefully.
| השליח הבא נרצח וכל השליחים שבאו לאחר מכן לכרם הוכו או נרצחו. לבסוף נשאר לבעל־הכרם עוד שליח אחד – בנו היחיד. בלית ברירה הוא שלח את בנו, בתקווה שלפחות אליו יתייחסו הכורמים בכבוד. | 5 |
And he sent another; and they killed him; and many others, beating some, and killing some.
| 6 |
He had one left, a beloved son, he sent him last to them, saying, 'They will respect my son.'
| אבל כשראו הכורמים את הבן מרחוק, אמרו:’הנה בא יורש הכרם; הבה נהרוג אותו, ואז יהיה הכרם שלנו!‘ | 7 |
But those farmers said among themselves, 'This is the heir. Come, let us kill him, and the inheritance will be ours.'
| הם תפסו את הבן, רצחו אותו והשליכו את גופתו מעבר לגדר. | 8 |
They took him, killed him, and cast him out of the vineyard.
| ”מה לדעתכם יעשה בעל־הכרם כאשר ישמע את מה שקרה? מובן שיבוא בעצמו, יהרוג את כל הכורמים וישכיר את הכרם לאחרים. | 9 |
What therefore will the lord of the vineyard do? He will come and destroy the farmers, and will give the vineyard to others.
| האם אינכם זוכרים שככה כתוב בתהלים?’אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה, | 10 |
Haven't you even read this Scripture: 'The stone which the builders rejected, the same was made the head of the corner.
| מאת ה׳ היתה זאת; היא נפלאת בעינינו‘.“ | 11 |
This was from the Lord. It is marvelous in our eyes'?"
| ראשי הכוהנים, הזקנים והסופרים רצו לאסור אותו בו במקום, כי הבינו שבמשל זה הוא מתכוון אליהם – שהם הכורמים הרשעים. אולם הם פחדו לגעת בו בגלל ההמון הרב שהיה שם. על כן ויתרו לו והלכו לדרכם. | 12 |
They tried to seize him, but they feared the crowd; for they perceived that he spoke the parable against them. They left him, and went away.
| אולם הם שלחו אליו כמה מאנשי הורדוס ופרושים, כדי שייכנסו איתו לשיחה וינסו לגרום לכך שיאמר משהו נגד החוק, על־מנת שתהיה להם עילה לאסור אותו. | 13 |
They sent some of the Pharisees and of the Herodians to him, that they might trap him with words.
| ”רבי, “פתחו המסתננים,”אנחנו יודעים שאתה איש ישר ושאיש אינו יכול להשפיע עליך לשקר. אנחנו גם יודעים שאתה באמת מלמד את דבר אלוהים. אמור לנו, רבי, האם עלינו לשלם מס לקיסר הרומאי או לא?“ | 14 |
When they had come, they asked him, "Teacher, we know that you are honest, and do not defer to anyone; for you are not partial to anyone, but truly teach the way of God. Is it lawful to pay taxes to Caesar, or not?
| ישוע הבין את מזימתם ולכן ענה:”תנו לי מטבע ואומר לכם.“ | 15 |
Should we pay, or should we not pay?" But he, knowing their hypocrisy, said to them, "Why do you test me? Bring me a denarius, that I may see it."
| הם נתנו לו מטבע, והוא שאל:”של מי הדמות החקוקה על המטבע? של מי השם החקוק כאן?“”של הקיסר!“ענו כולם. | 16 |
They brought it. He said to them, "Whose is this image and inscription?" They said to him, "Caesar's."
| ”של הקיסר? אם כן תנו לו את מה ששייך לו, אך תנו לאלוהים את מה ששייך לאלוהים.“הם נותרו פעורי פה וללא מילים. | 17 |
And Jesus said to them, "Render to Caesar the things that are Caesar's, and to God the things that are God's." And they were utterly amazed at him.
| אחר כך באו צדוקים (שאינם מאמינים בתחיית המתים) ושאלו אותו: | 18 |
There came to him Sadducees, who say that there is no resurrection. They asked him, saying,
| ”רבי, משה רבנו לימד אותנו שאם אדם נשוי מת ואינו משאיר אחריו בן, חייב אחיו להתחתן עם האלמנה, כדי שתוכל ללדת בן שישא את שם המת. | 19 |
"Teacher, Moses wrote to us, 'If a man's brother dies, and leaves a wife behind him, and leaves no children, that his brother should take the wife, and raise up offspring for his brother.'
| במשפחה אחת היו שבעה אחים; האח הבכור התחתן, וכעבור זמן קצר מת ולא השאיר אחריו בן. | 20 |
There were seven brothers. The first took a wife, and dying left no offspring.
| האח השני התחתן עם האלמנה, וגם הוא מת ולא השאיר בן. כך קרה גם עם האח השלישי. | 21 |
The second took her, and died, leaving no children behind him. The third likewise;
| בקיצור, כל שבעת האחים התחתנו עם האישה האחת, כולם מתו ולא השאירו אחריהם בן. לבסוף מתה גם האישה.“ | 22 |
and the seven left no children. Last of all the woman also died.
| ”רבי, למי תהיה שייכת האישה בתחיית המתים? הלא כל השבעה התחתנו אתה!“ | 23 |
In the resurrection, when they rise, whose wife will she be of them? For the seven had her as a wife."
| השיב להם ישוע:”טעותכם נובעת מבורותכם בכל הנוגע לכתבי־הקודש ולגבורתו של אלוהים. | 24 |
Jesus said to them, "Is not this because you are mistaken, not knowing the Scriptures, nor the power of God?
| כי בתחיית המתים לא יהיו עוד נשואים; כולם יהיו כמלאכים בשמים. | 25 |
For when they will rise from the dead, they neither marry, nor are given in marriage, but are like angels in heaven.
| ”ובנוגע לתחיית המתים – טועים אתם מאוד. האם מעולם לא קראתם בספר שמות על משה והסנה הבוער? אלוהים אמר למשה:’אנוכי אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב‘. | 26 |
But about the dead, that they are raised; have you not read in the book of Moses, about the bush, how God spoke to him, saying, 'I am the God of Abraham, and the God of Isaac, and the God of Jacob'?
| ”אלוהים אמר למשה כי למרות שאנשים אלה מתו לפני מאות שנים, הם עדיין חיים. הרי אלוהים לא היה אומר:’אנוכי האלוהים‘של אנשים מתים!“ | 27 |
He is not the God of the dead, but of the living. You are therefore badly mistaken."
| אחד המנהיגים היהודיים שעמד שם נוכח כי ישוע השיב כהלכה, ולכן שאל אותו:”מהי המצווה החשובה ביותר?“ | 28 |
And one of the scribes came, and heard them questioning together. Seeing that he had answered them well, asked him, "Which commandment is the greatest of all?"
| ישוע השיב:”’שמע ישראל, ה׳ אלוהינו, ה׳ אחד! | 29 |
Jesus answered, "The first is, 'Hear, Israel, the Lord our God, the Lord is one.
| ואהבת את ה׳ אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך‘. | 30 |
And you are to love the Lord your God with all your heart, and with all your soul, and with all your mind, and with all your strength.'
| המצווה השנייה היא:’ואהבת לרעך כמוך!‘מצוות אלה הן החשובות ביותר!“ | 31 |
The second is this, 'You are to love your neighbor as yourself.' There is no other commandment greater than these."
| השואל המשיך:”רבי, אתה צודק. באמת יש רק אלוהים אחד ואין אחר מלבדו. | 32 |
The scribe said to him, "Truly, Teacher, you have said well that he is one, and there is none other but he,
| אני יודע שחשוב יותר לאהוב את אלוהים בכל לבי, הבנתי וכוחי, ולאהוב אנשים אחרים כמו את עצמי, מאשר להקריב כל מיני קרבנות בבית־המקדש.“ | 33 |
and to love him with all the heart, and with all the understanding, and with all the soul, and with all the strength, and to love his neighbor as himself, is more important than all whole burnt offerings and sacrifices."
| ישוע ראה שהאיש דיבר בחוכמה, ולכן אמר לו:”אתה קרוב מאוד למלכות אלוהים!“לאחר מכן לא העז איש לשאול אותו יותר שאלות. | 34 |
When Jesus saw that he answered wisely, he said to him, "You are not far from the Kingdom of God." No one dared ask him any question after that.
| מאוחר יותר, כשלימד ישוע את האנשים בבית־המקדש, שאל אותם:”מדוע טוענים הסופרים כי המשיח הוא בן־דוד? | 35 |
Jesus responded, as he taught in the temple, "How can the scribes say that the Messiah is the son of David?
| הרי דוד אמר בעצמו בהשראת רוח הקודש:’נאום ה׳ לאדני, שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך‘. | 36 |
David himself said in the Holy Spirit, 'The Lord said to my Lord, "Sit at my right hand, until I make your enemies the footstool of your feet."'
| הלא דוד עצמו קרא לו’אדון‘, אם כן כיצד הוא יכול להיות בנו?“הקהל נהנה מאוד להקשיב לנימוקיו של ישוע ולמסקנותיו. | 37 |
David himself calls him Lord, so how can he be his son?" The common people heard him gladly.
| ישוע המשיך ללמד את העם:”היזהרו מהסופרים שאוהבים ללבוש גלימות ולהיראות לפני האנשים בשווקים, כדי שכולם ייתנו להם כבוד. | 38 |
In his teaching he said to them, "Beware of the scribes, who like to walk in long robes, and to get greetings in the marketplaces,
| הם אוהבים לשבת במושבי הנכבדים בבית־הכנסת ובסעודות וחגיגות. | 39 |
and the best seats in the synagogues, and the best places at feasts:
| ללא בושה הם מגרשים אלמנות מבתיהן, וכדי לכסות על מעשיהם מעמידים פני קדושים תמימים ומתפללים בציבור תפילות ארוכות. משום כך יהיה עונשם חמור יותר.“ | 40 |
those who devour widows' houses, and for a pretense make long prayers. These will receive greater condemnation."
| ישוע התיישב מול תיבת האוצר והתבונן באנשים שהביאו תרומות. עשירים רבים תרמו סכומי כסף גדולים. | 41 |
And he sat down opposite the treasury, and saw how the crowd cast money into the treasury. Many who were rich cast in much.
| אחריהם הופיעה אלמנה ענייה שתרמה שתי פרוטות בשווי של שתי אגורות. | 42 |
A poor widow came, and she cast in two lepta, which equal a kodrantes.
| ישוע קרא לתלמידיו ואמר:”אתם רואים את האלמנה הזאת? היא תרמה יותר מכל העשירים האלה גם יחד! | 43 |
He called his disciples to himself, and said to them, "Truly I tell you, this poor widow gave more than all those who are giving into the treasury,
| כי העשירים תרמו סכומים קטנים ביחס לרכוש הרב שיש להם, ואילו האלמנה הזאת נתנה את כל מה שהיה לה.“ | 44 |
for they all gave out of their abundance, but she, out of her poverty, gave all that she had to live on."
