מארק 12
| ישוע סיפר לעם את המשל הבא:”איש אחד נטע כרם ענבים ובנה גדר, יקב ומגדל שמירה. הוא השכיר את הכרם לכורמים ונסע לחוץ לארץ. | 1 |
Manats dabt Iyesus jewron hank'o ett keewo dek' b́ tuwi «Ash ikoniye weyinyi mito b́toki, b́ gúúrono b́ kas'i, woniyo fíís'osh wotit gop'ono ishdekt dóóz b́k'́ri, woyniwo kotoosh wotit ayidekt eents gmbyi kako agb́k'ri, maniyere hakon mítwots datsman goshtswotssh shiro imk'rat wok datso k'azbíami.
| בזמן הבציר שלח בעל־הכרם את אחד מאנשיו לאסוף את הרווח מיבול הענבים, | 2 |
Shuwo b́bodtsok'on, woyni shuwotse bísh bodowetwok'o b́ guutso goshtswotsok b́ woshi.
| אולם הכורמים התנפלו על השליח, הכו אותו ושלחו אותו חזרה אל בעל־הכרם בידיים ריקות. | 3 |
Goshtswotsmó b́ guutso detsdek't tog bo ishihak kishi baashon damiy bok'ri.
| ”בעל־הכרם שלח מישהו אחר אל הכורמים, אך גם אותו הכו ואף פצעו את ראשו. | 4 |
Doonzo aani k'osh guutso b́woshi, goshtsmanots manowere fas'dek't́ ketidek't bo damyi.
| השליח הבא נרצח וכל השליחים שבאו לאחר מכן לכרם הוכו או נרצחו. לבסוף נשאר לבעל־הכרם עוד שליח אחד – בנו היחיד. בלית ברירה הוא שלח את בנו, בתקווה שלפחות אליו יתייחסו הכורמים בכבוד. | 5 |
Aaninu k'osho b́woshere úd'bok'ri, mank'o ayuwotsi b́woshere, ik ikotsi bo togi, k'oshwotsno bo úd'i.
| 6 |
And k'alosh bísh ortso b́ shunts na'o wosho s'uzi b́ tesh, mansh ‹Tnayi mangiyo k'ayatsne› ett gawdek't s'uwi aawatse b́ naay b́ woshi.
| אבל כשראו הכורמים את הבן מרחוק, אמרו:’הנה בא יורש הכרם; הבה נהרוג אותו, ואז יהיה הכרם שלנו!‘ | 7 |
Ernmó goshtswots bo atsatsewo ‹Han eshe naatetwoniye! woore bín úd'k'rone! b́ naato noosh wotitwe› bo eti.
| הם תפסו את הבן, רצחו אותו והשליכו את גופתו מעבר לגדר. | 8 |
Mann detsdek't bo úd'i, woyiny mit beyok manoke kish dek't ur juubok'ri.
| ”מה לדעתכם יעשה בעל־הכרם כאשר ישמע את מה שקרה? מובן שיבוא בעצמו, יהרוג את כל הכורמים וישכיר את הכרם לאחרים. | 9 |
«Eshe weyni doonzo eege b́ k'aliti k'una? doonzo b́tookon weetwe, gooshtswotsno úd'itwe, weyni mitmano k'oshwotsish imk'ritwe.
| האם אינכם זוכרים שככה כתוב בתהלים?’אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה, | 10 |
Eshe, ‹Gmby agfwots bo gac'ts shútso Bíwere shúts kup'o shúts jamwotsi tungúshatse kaatsde detset shúts wot b́wtsi,
| מאת ה׳ היתה זאת; היא נפלאת בעינינו‘.“ | 11 |
Manúwere doonzo fínk fínee, no ááwoshowere adike› etirwo S'ayin mas'aafotse nababeratsteya?»
| ראשי הכוהנים, הזקנים והסופרים רצו לאסור אותו בו במקום, כי הבינו שבמשל זה הוא מתכוון אליהם – שהם הכורמים הרשעים. אולם הם פחדו לגעת בו בגלל ההמון הרב שהיה שם. על כן ויתרו לו והלכו לדרכם. | 12 |
Ayhudi naashwots Iyesus jewrdek't b́ keewtsman boon s'iilitk b́woto t'iwints dek't danbok'rtsosh bín deshdek'o bo geyi, ernmó ashjamo shatt k'azk'rat bo ami.
| אולם הם שלחו אליו כמה מאנשי הורדוס ופרושים, כדי שייכנסו איתו לשיחה וינסו לגרום לכך שיאמר משהו נגד החוק, על־מנת שתהיה להם עילה לאסור אותו. | 13 |
Ferisawiwotsi eteefwtsnat Herodis jirwotsitse wotts ik ik ashuwots Iyesusi b́ noon keew keewon detsosh b́ maants bo wosheyi.
| ”רבי, “פתחו המסתננים,”אנחנו יודעים שאתה איש ישר ושאיש אינו יכול להשפיע עליך לשקר. אנחנו גם יודעים שאתה באמת מלמד את דבר אלוהים. אמור לנו, רבי, האם עלינו לשלם מס לקיסר הרומאי או לא?“ | 14 |
Bíyok t'iintnwere bísh hank'o boeti, «Danifono, neehe ar keewtso nwotonee danfone, ash shatonat eege taash eteti eton nfints keewo aaliye, Ik'i weerindono aronee n daniyiri, eshe, Rom nugúsosh ereer dasho niwe moo? Niwaalne? Ereerwonomo ereerk'ayono?» bo eti.
| ישוע הבין את מזימתם ולכן ענה:”תנו לי מטבע ואומר לכם.“ | 15 |
Iyesuswere git alberetswotsi bowottsok'o dan k'rat «Eegoshe taan detso itgeyiri? Aab ambarman dewar taash kitswere, » bí eti.
| הם נתנו לו מטבע, והוא שאל:”של מי הדמות החקוקה על המטבע? של מי השם החקוק כאן?“”של הקיסר!“ענו כולם. | 16 |
Bowere ambaro bísh dek't boweyi, bíwere «Ambarmanatse fa'a arunat bíyats guut'ets shúútsu konkne?» ett bíaati. Bowere «Rom nugúsoke, » bo eti.
| ”של הקיסר? אם כן תנו לו את מה ששייך לו, אך תנו לאלוהים את מה ששייך לאלוהים.“הם נותרו פעורי פה וללא מילים. | 17 |
Iyesuswere «Béré nugúsoko nugúsosh, Ik'oko Ik'osh ímeree, » ett boosh bíaaniy. Bowere bíaany anyatse tuutson bo'adi.
| אחר כך באו צדוקים (שאינם מאמינים בתחיית המתים) ושאלו אותו: | 18 |
«K'írtswots tuwo aaliye, » etef Seduk'awino eteefwots Iyesus maants waat́ hank'o ett bo aati,
| ”רבי, משה רבנו לימד אותנו שאם אדם נשוי מת ואינו משאיר אחריו בן, חייב אחיו להתחתן עם האלמנה, כדי שתוכל ללדת בן שישא את שם המת. | 19 |
«Danyfono, ‹Ash iko na'o b́shuurawon k'iron b́máátsuatse b́k'aleyetka wotiyal bí eshu máátsmani de'er k'írtso shaato shegrshwee, › ett Muse noosh guut're.
| במשפחה אחת היו שבעה אחים; האח הבכור התחתן, וכעבור זמן קצר מת ולא השאיר אחריו בן. | 20 |
Eshe, shawat eshwwots fa'ano bo teshi, jam manotssh k'aabo máátso dek't na'o b́ shuurawon k'írb́wtsi,
| האח השני התחתן עם האלמנה, וגם הוא מת ולא השאיר בן. כך קרה גם עם האח השלישי. | 21 |
Bo eshu gitlonu máátsmani dek't́ na'o b́shuurawon k'irb́wutsi, keezlonwere mank'ó wotb́wtsi,
| בקיצור, כל שבעת האחים התחתנו עם האישה האחת, כולם מתו ולא השאירו אחריהם בן. לבסוף מתה גם האישה.“ | 22 |
Mank'oon shawat eshwots bin dek't shááto boshegrishrawon k'irbos'uwi, jamoniyere il ando máátsman k'irbwtsi.
| ”רבי, למי תהיה שייכת האישה בתחיית המתים? הלא כל השבעה התחתנו אתה!“ | 23 |
Shawat eshwots tar taron bín dek'rneree, eshe k'irtswots bo twoor aawshe mááts bwotiti?»
| השיב להם ישוע:”טעותכם נובעת מבורותכם בכל הנוגע לכתבי־הקודש ולגבורתו של אלוהים. | 24 |
Iyesuswere hank'o ett boosh bíaany, «It it shelir S'ayn mas'afwotsnat Ik'i angon it dartsoshe?
| כי בתחיית המתים לא יהיו עוד נשואים; כולם יהיו כמלאכים בשמים. | 25 |
K'irtswotsiyere botwor darotse beyiru melakiwotskok'owa bowotiti bako de'aatsnó de'eratsne.
| ”ובנוגע לתחיית המתים – טועים אתם מאוד. האם מעולם לא קראתם בספר שמות על משה והסנה הבוער? אלוהים אמר למשה:’אנוכי אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב‘. | 26 |
K'irotse tuwi janga wotiyal Ik'o Musesh buushitsi tawotse eeg bísh b́keewtsok'o Muse mas'aafotse nababeratsteya? Manwere ‹Taa Abraham Ik'o, Yisak' Ik'o, Yak'ob Ik'o taane, › bí ettsoniye.
| ”אלוהים אמר למשה כי למרות שאנשים אלה מתו לפני מאות שנים, הם עדיין חיים. הרי אלוהים לא היה אומר:’אנוכי האלוהים‘של אנשים מתים!“ | 27 |
Mansha Ik'o kashetswots Ik'a bako k'irtswots Ik'aliye, it imó ayidek'atniye it sheliri.»
| אחד המנהיגים היהודיים שעמד שם נוכח כי ישוע השיב כהלכה, ולכן שאל אותו:”מהי המצווה החשובה ביותר?“ | 28 |
Muse nemo daniyirwotsitse iko bomooshirman b́k'ebfera b́teshi, Iyesus sheengshdek't boosh bíaanitsok'ó nem danifman t'iwintsb́dek'i, Iyesus maants t'iindek't «Jamoniye bog tzaziyo aawne?» ett b́aati.
| ישוע השיב:”’שמע ישראל, ה׳ אלוהינו, ה׳ אחד! | 29 |
Ieyesuswere hank'ó ett bísh bíaanyi, «Jamoniye bogts tzaziyo ‹Isra'elo! shiye, Izar Izewer no Ik'oniye ik Ik'e, ›
| ואהבת את ה׳ אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך‘. | 30 |
Neewere Doonzo Izar Izeweri n maac' s'eenon, n be jamon, nnib s'eenon, ni angi s'eenon shune, etirwonye.
| המצווה השנייה היא:’ואהבת לרעך כמוך!‘מצוות אלה הן החשובות ביותר!“ | 31 |
Han arts gitl tzaziyoniye, ‹k'osh asho n tokok'o woshde'er shune, › etirwoniye. Gitetsanotsiyere k'osho bogts tzaziyo aaliye.»
| השואל המשיך:”רבי, אתה צודק. באמת יש רק אלוהים אחד ואין אחר מלבדו. | 32 |
Muse Nemo danifonwere Iyesussh hank'o bíet «Sheenge, danifono! ‹Ik'oniye ike, bíye oko Izar Izewer k'osho aaliye› etaat nkeewtsoniye aree.
| אני יודע שחשוב יותר לאהוב את אלוהים בכל לבי, הבנתי וכוחי, ולאהוב אנשים אחרים כמו את עצמי, מאשר להקריב כל מיני קרבנות בבית־המקדש.“ | 33 |
Mansh asho Ik'o maac' s'eenonn, b́ be jamon, nib s'eenon, ang s'eenon shunonat k'osh asho b́ tokok'ó woshde'er shuno bísh geyife, tawats mitsr s'uwiyet wosho t'itsonat k'osh wosho Ik'osh t'intsoniyere git tzaziyanotsi koto boǵfee.»
| ישוע ראה שהאיש דיבר בחוכמה, ולכן אמר לו:”אתה קרוב מאוד למלכות אלוהים!“לאחר מכן לא העז איש לשאול אותו יותר שאלות. | 34 |
Iyesuswere Muse Nemo danifman danitelefonat t'iwitson bíaanitsok'ó bek't «Neehe Ik'i mengstuuke wokk neenaliye» bí eti. Maniye hakon Iyesusi aatosh ááwu shuuk'tso konwor aali.
| מאוחר יותר, כשלימד ישוע את האנשים בבית־המקדש, שאל אותם:”מדוע טוענים הסופרים כי המשיח הוא בן־דוד? | 35 |
Iyesus Ik' mootse danifetst hank'o ett bíaat, «Muse nemo danyirwots ‹Mesiyo Dawit naayiye, › bo etír eegoshe?
| הרי דוד אמר בעצמו בהשראת רוח הקודש:’נאום ה׳ לאדני, שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך‘. | 36 |
Dawit b́tookish S'ayn shayiron jisheyat ‹Ik'o t doonzsh N balangarwotsi n tufi shirots neesh t gerfetsosh T k'ani aaromand beewe, › etre.
| הלא דוד עצמו קרא לו’אדון‘, אם כן כיצד הוא יכול להיות בנו?“הקהל נהנה מאוד להקשיב לנימוקיו של ישוע ולמסקנותיו. | 37 |
Dawit b́ tookon ‹Doonza› et b́s'eegiyakon eshe, Krstos Dawitsh aak'oneya b́ naay b́ wotiti?» Ay ashuwotsu gene'úona bín bok'ebiri botesh.
| ישוע המשיך ללמד את העם:”היזהרו מהסופרים שאוהבים ללבוש גלימות ולהיראות לפני האנשים בשווקים, כדי שכולם ייתנו להם כבוד. | 38 |
Iyesus b́ daniyor hank'o etre, «Tahi geenz geenzo karde hake bako gúúro, gawyotsno mangts jamo dek'osh shunírwots Muse nemo danyfwotsatse it atso kode'ere,
| הם אוהבים לשבת במושבי הנכבדים בבית־הכנסת ובסעודות וחגיגות. | 39 |
Bo ayhudiwots Ik' k'oni mootse mangts jooro, móónat úshi beyokno mang beyoko daatsoshe bogeefoní.
| ללא בושה הם מגרשים אלמנות מבתיהן, וכדי לכסות על מעשיהם מעמידים פני קדושים תמימים ומתפללים בציבור תפילות ארוכות. משום כך יהיה עונשם חמור יותר.“ | 40 |
Be'ewosh bo t'intsiru geenzide Ik' k'ononwere webdek't kenih k'irts máátswots detstso bo bik'foni, mansh boon bog angshe kotiri.»
| ישוע התיישב מול תיבת האוצר והתבונן באנשים שהביאו תרומות. עשירים רבים תרמו סכומי כסף גדולים. | 41 |
Iyesus giz ko'iyeyiru sat'ni shinatse b́ beewor ashasho sat'nots gizo bo fet'fere s'iilfetst b́teshi, gaalets ayuwots ay gizo bo gedfere bo teshi,
| אחריהם הופיעה אלמנה ענייה שתרמה שתי פרוטות בשווי של שתי אגורות. | 42 |
T'oow mááts iku waat git santim wotit k'azwotsi manits dabbk'ri.
| ישוע קרא לתלמידיו ואמר:”אתם רואים את האלמנה הזאת? היא תרמה יותר מכל העשירים האלה גם יחד! | 43 |
Iyesus b́ danifwotsi s'eegdek't hank'o bíet, «Aroniye itsh tietiri, sat'nots giz gedts ash jamwotsitse bogsh dek' gedtsuniye t'owu máátsaniye.
| כי העשירים תרמו סכומים קטנים ביחס לרכוש הרב שיש להם, ואילו האלמנה הזאת נתנה את כל מה שהיה לה.“ | 44 |
K'oshwots bo jamets bo ímiye bo detstsotse s'eent oortsoniye, bimó tugrets wotefetsat eegonor b orirawo b detsts jamo imraniye.»
