מארק 11
| כאשר התקרבו לירושלים והגיעו לבית־פגי ובית־עניה, שעל הר הזיתים, פנה ישוע אל שניים מתלמידיו ואמר: | 1 |
When they came near to Jerusalem, to Bethsphage and Bethany, at the Mount of Olives, he sent two of his disciples
| ”לכו אל הכפר ממול, ובכניסה תראו עַיִר קשור שאיש עדיין לא רכב עליו. התירו את העיר והביאו אותו אלי. | 2 |
and said to them, “Go your way into the village that is opposite you. Immediately as you enter into it, you will find a young donkey tied, on which no one has sat. Untie him and bring him.
| אם מישהו ישאל אתכם מה אתם עושים, אמרו לו,’האדון זקוק לעיר, אך הוא ישיב אותו בהקדם‘. “ | 3 |
If anyone asks you, ‘Why are you doing this?’ say, ‘The Lord needs him;’ and immediately he will send him back here.”
| שני התלמידים נכנסו אל הכפר ומצאו את העיר עומד על השביל, קשור לשער אחד הבתים. בהתירם את העיר שאלו מספר אנשים שעמדו שם:”מה אתם עושים? לאן אתם לוקחים את העיר?“ | 4 |
They went away, and found a young donkey tied at the door outside in the open street, and they untied him.
| 5 |
Some of those who stood there asked them, “What are you doing, untying the young donkey?”
| התלמידים השיבו שישוע ביקש מהם להביא לו את העיר, והאנשים לא התנגדו יותר. | 6 |
They said to them just as Jesus had said, and they let them go.
| הם הביאו את העיר לישוע, וכל התלמידים הניחו את מעיליהם על גבו, כדי שישוע יוכל לשבת בנוח. | 7 |
They brought the young donkey to Jesus and threw their garments on it, and Jesus sat on it.
| רבים מן הקהל פרשו את מעיליהם על הדרך לפני ישוע, ואחרים כרתו ענפים והניחו אותם על הדרך. | 8 |
Many spread their garments on the way, and others were cutting down branches from the trees and spreading them on the road.
| הקהל, שנמלא התלהבות, נדחף ונדחק אל ישוע מכל עבר וקרא:”הושע־נא! ברוך הבא בשם ה׳! | 9 |
Those who went in front and those who followed cried out, “Hosanna! Blessed is he who comes in the name of the Lord!
| תבורך מלכות דוד הבאה עלינו! הושע־נא במרומים!“ | 10 |
Blessed is the kingdom of our father David that is coming in the name of the Lord! Hosanna in the highest!”
| כל הקהל הזה ליווה את ישוע אל תוך העיר. מאוחר יותר נכנס ישוע לבית־המקדש והביט סביבו בתשומת לב מרובה, אולם מאחר שהשעה הייתה מאוחרת הוא עזב את המקום והלך עם תלמידיו לבית־עניה. | 11 |
Jesus entered into the temple in Jerusalem. When he had looked around at everything, it being now evening, he went out to Bethany with the twelve.
| למחרת בבוקר, בעזבם את בית־עניה, היה ישוע רעב. | 12 |
The next day, when they had come out from Bethany, he was hungry.
| הוא ראה מרחוק עץ תאנה עם עלים ירוקים ורעננים. ישוע התקרב אל העץ וחיפש תאנים, אולם לא מצא דבר מלבד עלים, כי טרם הגיעה העונה. | 13 |
Seeing a fig tree afar off having leaves, he came to see if perhaps he might find anything on it. When he came to it, he found nothing but leaves, for it was not the season for figs.
| ישוע קילל את התאנה ואמר:”מהיום והלאה איש לא יאכל תאנים ממך!“והתלמידים שמעו זאת. (aiōn g165) | 14 |
Jesus told it, “May no one ever eat fruit from you again!” and his disciples heard it. (aiōn g165)
| הם חזרו לירושלים וישוע הלך ישר לבית־המקדש. הוא החל לגרש משם את הסוחרים והקונים, הפך את השולחנות של מחליפי הכספים ואת הדוכנים של סוחרי היונים, | 15 |
They came to Jerusalem, and Jesus entered into the temple and began to throw out those who sold and those who bought in the temple, and overthrew the money changers’ tables and the seats of those who sold the doves.
| ולא הרשה לאיש לשאת כלים וסחורה דרך המקדש. | 16 |
He would not allow anyone to carry a container through the temple.
| ישוע פנה אל הקהל הנדהם:”כתוב בכתבי־הקודש:’ביתי בית־תפלה ייקרא לכל העמים‘. אולם אתם הפכתם אותו למאורת גנבים!“ | 17 |
He taught, saying to them, “Isn’t it written, ‘My house will be called a house of prayer for all the nations’? But you have made it a den of robbers!”
| ראשי הכוהנים והסופרים שמעו על מה שישוע עשה, והחלו לתכנן כיצד להיפטר ממנו. למעשה הם פחדו ממנו, מפני שכל העם העריץ אותו ואהב את מה שלימד. | 18 |
The chief priests and the scribes heard it, and sought how they might destroy him. For they feared him, because all the multitude was astonished at his teaching.
| באותו ערב יצאו ישוע ותלמידיו אל מחוץ לעיר. | 19 |
When evening came, he went out of the city.
| בבוקר שוב עברו ליד עץ התאנה, ונדהמו לראות שהעץ יבש לגמרי. | 20 |
As they passed by in the morning, they saw the fig tree withered away from the roots.
| פטרוס נזכר במה שישוע עשה יום קודם ואמר:”ראה, רבי – העץ שקיללת התייבש לגמרי!“ | 21 |
Peter, remembering, said to him, “Rabbi, look! The fig tree which you cursed has withered away.”
| ”פשוט האמינו באלוהים“, אמר ישוע. | 22 |
Jesus answered them, “Have faith in God.
| ”אילו באמת האמנתם בכוחו של אלוהים, יכולתם לצוות על ההר הזה לזוז ממקומו ולהיזרק לים. אם תאמינו ולא תטילו ספק יתקיים דברכם. | 23 |
For most certainly I tell you, whoever may tell this mountain, ‘Be taken up and cast into the sea,’ and doesn’t doubt in his heart, but believes that what he says is happening, he shall have whatever he says.
| דעו לכם, אתם יכולים להתפלל בעד כל דבר, ואם תאמינו שתקבלו את אשר ביקשתם, באמת תקבלו! | 24 |
Therefore I tell you, all things whatever you pray and ask for, believe that you have received them, and you shall have them.
| אבל בשעה שאתם מתפללים עליכם לסלוח תמיד לכל מי שאתם שומרים לו טינה, כדי שאביכם שבשמים יסלח גם לכם על חטאיכם. | 25 |
Whenever you stand praying, forgive, if you have anything against anyone; so that your Father, who is in heaven, may also forgive you your transgressions.
| אם לא תסלחו לאחרים – גם אביכם שבשמים לא יסלח לכם!“ | 26 |
But if you do not forgive, neither will your Father in heaven forgive your transgressions.”
| בינתיים ישוע ותלמידיו חזרו לירושלים, וישוע שב לבית־המקדש. אחדים מראשי הכוהנים הסופרים וזקנים באו אליו ושאלו בכעס:”באיזו רשות אתה עושה את כל הדברים האלה?“ | 27 |
They came again to Jerusalem, and as he was walking in the temple, the chief priests, the scribes, and the elders came to him,
| 28 |
and they began saying to him, “By what authority do you do these things? Or who gave you this authority to do these things?”
| ”אני אענה לשאלתכם בתנאי שאתם תענו לשאלתי“, השיב ישוע. | 29 |
Jesus said to them, “I will ask you one question. Answer me, and I will tell you by what authority I do these things.
| ”אמרו לי, האם נשלח יוחנן המטביל על־ידי אלוהים או על־ידי בני־אדם?“ | 30 |
The baptism of John—was it from heaven, or from men? Answer me.”
| הם התייעצו ביניהם:”אם נאמר שאלוהים שלח אותו, ישוע ישאל אותנו מדוע לא האמנו בו. | 31 |
They reasoned with themselves, saying, “If we should say, ‘From heaven;’ he will say, ‘Why then did you not believe him?’
| אולם אם נאמר שלא אלוהים שלח אותו, כל העם יתנפל עלינו, כי כולם חושבים שיוחנן היה נביא שנשלח על־ידי אלוהים.“ | 32 |
If we should say, ‘From men’”—they feared the people, for all held John to really be a prophet.
| לבסוף השיבו:”איננו יודעים.“על כן השיב להם ישוע:”אם כן, גם אני לא אענה לשאלתכם.“ | 33 |
They answered Jesus, “We don’t know.” Jesus said to them, “Neither will I tell you by what authority I do these things.”
