מארק 1
| כך מתחיל הסיפור על ישוע המשיח בן־האלוהים. | 1 |
Hań Ik'onaayi Iyesus Krstosko doo shishiyo b́ tuwokoni.
| בספרי הנביאים הודיע לנו אלוהים שהוא עומד לשלוח אלינו את בנו, אולם לפני כן ישלח שליח מיוחד אשר יכין את העולם לקראת בואו של בן־האלוהים. | 2 |
Nebiyiyo Isayasn, «Hambe, nwerind foketwo T woshtso nshinatse beshide woshitwee.
| ישעיהו הנביא ניבא:”קול קורא במדבר פנו דרך ה׳, ישרו מסילותיו.“ | 3 |
Hanwere ‹Doonzosh weerindo k'aniwere B́fudonowere manutsiwere› etfere, Worwotse b́k'aaro eenshde'k't keewiru asho k'aaroniyee» ett guut'etsok'one.
| שליח זה היה יוחנן המטביל. יוחנן גר במדבר והכריז שכל אחד צריך להיטבל במים, לאות חרטה על מעשיו וכדי שאלוהים יסלח לו עליהם. | 4 |
Mansh gupfo Yohans «It morrosh orowe eto itdatsish naandrone err gupewere» ett worwotse kuhdek'et keewfere b́weyi.
| אנשים רבים מירושלים ומכל אזור יהודה באו להקשיב לדברי יוחנן, ולאחר שהתוודו על מעשיהם הרעים הוא הטביל אותם בנהר הירדן. | 5 |
Yhud datsonat Iyerusalem kitutse ay asho b́maantsa bowaafo, bo morro kish keewr Yordanosi eteets fokotse b́ kishatsna bogupefo.
| בגדיו היו עשויים שער גמלים והייתה לו חגורת עור; הוא נהג לאכול ארבה ודבש־בר. | 6 |
Yohans tahonwere kambuli s'iron wozeka b́tesh. B́gebatso shaak'a bí edefo, b́maafonwere p'elonat dok'shi mas'ona.
| המסר של יוחנן היה זה:”בקרוב יבוא אדם גדול ונעלה ממני; הוא כה נעלה עד כי איני ראוי אפילו להסיר את נעליו! | 7 |
Bí hank'owa bí'etfo «Túmr b́c'aami tipi joko bitsosh tborawo taayere ayidek' bogtso tshutsatse weeyirwe.
| אני הטבלתי אתכם במים, אולם הוא יטביל אתכם ברוח הקודש של אלוהים!“ | 8 |
Taa iti aatson gupetwe, bímó itn S'ayn shayiron gupetwe.»
| יום אחד בא ישוע מנצרת שבגליל, ויוחנן הטביל אותו בנהר הירדן. | 9 |
Manoor Iyesus Galili eteets datsatse beyiru Naazreti eteef kituts waat́ Yordanos fokotse Yohans kishon b́gupeyi.
| כאשר יצא ישוע מהמים נפתחו השמים, ורוח אלוהים בדמות יונה ירדה ונחתה עליו, | 10 |
Yohans manoor, Iyesus aatsotse b́keshtsok'on daro gaad'at́ b́k'eshefere, S'ayin shayiro kurkund areyat bíyats b́ oot'́fere b́bek'i.
| וקול מן השמים קרא:”אתה בני אהובי, ובך אני חפץ.“ | 11 |
Manoor «Taan gene'úshtso t shunts na'o neene» etiru k'ááro darotse b́weyi.
| רוח אלוהים נשא מיד את ישוע אל המדבר, שם הוא נשאר לבדו עם חיות המדבר ארבעים יום, והשטן ניגש לנסותו. לאחר מכן באו המלאכים לשרת אותו. | 12 |
Manóór Ik'i Shayiro Iyesusi worwots dek't bí'ami.
| 13 |
Manoknowere worwotse Shed'ano Iyesusi hab aawosh b́ fadfera b́teshi, dín s'ootswotsntoni b́ tesh, melkiwotsu bísh finernó botesh.
| זמן מה לאחר שאסר המלך הורדוס את יוחנן, בא ישוע אל הגליל כדי להכריז על בשורת אלוהים. | 14 |
Yohans detseyat tipimo b́ kindiyakon Iyesus, Ik'i mengsti jangosh doo shishiyo nabfere Galil maants b́weyi.
| ”העת הגיעה!“קרא ישוע.”מלכות אלוהים קרבה, שובו מדרככם הרעה והאמינו לבשורה!“ | 15 |
B́daniyoro, «Dúro s'uuwtsere, Ik'imengstu karnfere b́watsotse it naandrone erere, dooshishi nabetsono amanore!» bí etfo.
| יום אחד כשהתהלך ישוע על חוף הכינרת, ראה את האחים שמעון ואַנְדְּרֵי דגים בעזרת רשתות. הם היו דייגים במקצועם. | 16 |
Maniye il Iyesus Gelil aatsk'ari ganoke beshefetst Simon nat bí eshu Indriyasn mus' detsfwotsi boteshtsotse bo mus' kambo aats k'aro maants boshap'fere boon b́ bek'i.
| ”בואו אחרי!“קרא אליהם ישוע.”אני אעשה אתכם לדייגי אדם!“ | 17 |
Iyesuswere «T jafrats woore itsh tdanisha, err mus' it detsirwok'o ashuwotsi it detsetwok'ó woshitwe» bí eti.
| שני האחים עזבו מיד את הרשתות שלהם והלכו אחריו. | 18 |
Bowere manoor bo mus' detsi kambo k'azk'rat́ b́shuutso bo tuwi.
| לא הרחק משם ראה ישוע את יעקב ויוחנן בני־זבדי יושבים בסירת דיג ומתקנים את הרשתות. | 19 |
Maniyere múk'i beshat k'osh eshu gitwotsi b́bek'i. Bowere Zebdiyos nana'úwots Ya'ak'obnat Yohansna botesh. Bowere bo jelbotse bedek't bo mus' detsi kambo bok'anifera botesh.
| ישוע קרא להם, והשניים הצטרפו מיד אל החבורה, לאחר שהשאירו את זבדי אביהם בסירה עם מספר דייגים שכירים. | 20 |
Iyesus manoor boon b́s'eegi. Bowere bonih Zebdiyosnat bísh fin finirwotsn jelbatse k'azk'rat Iyesus jafrats boami.
| ישוע ומלוויו הגיעו לכפר־נחום. בשבת בבוקר הלכו לבית־הכנסת, וישוע לימד את הקהל. | 21 |
Beshatnu K'frnahom kitots bobodi. Manoori waats sanbatots Iyesus Ayhdiwots Ik' k'oni mootse daniyo dek't b́twi.
| היהודים בבית־הכנסת נדהמו מהדרשה שלו, מפני שדיבר אליהם בסמכות רבה ולא כמו הסופרים. | 22 |
Iyesus, Muse nemo danifwots kok'o b́woterawo naashikook'o b́danifotse shishts jamwots b́daniyor ada bo adfo.
| בבית־הכנסת היה איש אחוז שד טמא, והלה צעק לפתע: | 23 |
Ayhudiwots Ik' k'oni mootse beyiru ash iko gond shayiron s'eentso hank'o ett b́kúhi,
| ”מדוע אתה מטריד אותנו, ישוע מנצרת, האם באת להשמיד את השדים? אני מכיר אותך; אתה בנו הקדוש של אלוהים!“ | 24 |
«Nazrettso Iyesuso, nee nooke eeg kis'e ndetsi? Noon t'afiyosh waafi? Nee koni n wottsok'o taa daank'reree. Ik'oko S'ayino neene.»
| ישוע נזף בשד וציווה עליו:”שתוק וצא החוצה!“ | 25 |
Iyesuswere gond shayirmansh «S'ik err, bí atsotse kee» ett b́fayi.
| השד טלטל את האיש המסכן מצד אל צד ויצא ממנו בקול צעקה. | 26 |
Gond shayronwere ashman dikdek't b́s'ik'iyakon b́k'aaro eensh dek't kuhefetst bí atsotse b́ keshi.
| כל הנוכחים השתוממו והחלו לשוחח זה עם זה על המקרה.”האם זוהי תורה חדשה?“שאלו בהתרגשות.”ראו, גם השדים שומעים בקולו!“ | 27 |
«Eebi han naaroni? Hanwo handr daniyeya?» Gond shayirwotsi bí aloro bo bíshere bo aleyiri, ett adt bo atsatseyo aateyo dek' bo tuwi.
| עד מהרה התפשטו השמועות על מעשי ישוע והתפרסמו בכל אזור הגליל. | 28 |
Muk'i b́teyawo, Iyesus shúútso Galil gúúratsi dats jamatse dane b́wtsi.
| ישוע ותלמידיו יצאו מבית־הכנסת והלכו לביתם של שמעון ואַנְדְּרֵי. | 29 |
Muk'ib́teyawo Iyesus ayhudi Ik' k'oni mootse kesht Yak'obnat Yohansnton, Simoonnat Indryasn moots b́kindi.
| כאשר נכנסו אל הבית מצאו את חמותו של שמעון שוכבת שם חולה עם חום גבוה. התלמידים פנו מיד אל ישוע וביקשו את עזרתו. | 30 |
Maa manitsno Simon awu ats k'ees'its shodo shodat bk'efera btesh. Bshodmanowere manoor Iyesussh keewbok'ri.
| ישוע ניגש אל מיטת החולה, אחז בידה ועזר לה לשבת. החום נעלם מיד, היא קמה ממיטתה והכינה להם אוכל. | 31 |
Iyesuswere bmaand t'int́ bkisho detsdek't b́tuuzi. Bi atsi k'ees'onwere manoor binfakshb́k'ri. Tuwatnwere boon b ibiy.
| עם שקיעת השמש התמלאה חצר הבית בחולים ואנשים אחוזי שדים, אשר הובאו אל ישוע כדי שירפא אותם. ליד הבית התאספו כל אנשי העיירה מתוך סקרנות. | 32 |
Aawu bkindre datso bí iliyakon ashuwots shodtswotsnat fo'erawon detsets jamwotsi Iyesusok dek't boweyi.
| 33 |
Kititsi ash jamo maa úratse kakwe b́wtsi.
| ישוע ריפא אנשים רבים שהיו חולים במחלות שונות, וגירש שדים רבים (אולם הוא לא הרשה לשדים לדבר, משום שידעו מי הוא). | 34 |
Iyesus ay naari shoodon kic'iru ay ashuwotsi kashi b́k'ri. Fo'eraw aywotsno b́kishi. Fo'erawwotswere bí koni b́woto danfno botesh. Ernmó bokeewrawok'o boon b́baziyi.
| למחרת בבוקר, עוד לפני זריחת השמש, קם ישוע והלך למקום שקט ומבודד כדי להתפלל. | 35 |
Datso gatsosh bí etfere, Iyesus guuron tuut mootse kesht Ik' k'onosh ash aalok k'az bíami.
| שמעון והאחרים יצאו בעקבותיו, וכשמצאו אותו קראו:”לאן אתה הולך? כולם מחפשים אותך!“ | 36 |
Simoonnat bínton teshtswots bín geyo kesht boami.
| 37 |
Bín bodatstsok'ono «Ash jamonwo neenere b́geyiri» bo eti.
| ”איננו יכולים להישאר כל הזמן במקום אחד“, השיב ישוע.”עלינו ללכת גם למקומות אחרים, כדי לספר לאנשים על מלכות אלוהים; הרי לשם כך באתי!“ | 38 |
Iyesuswere, «Taa twaa danyosh b́wottsotse doo shishiyo danyosh karnoke fa'a gal galóts amone!» bí et.
| ישוע עבר בכל רחבי הגליל, לימד בבתי־הכנסת וגירש שדים מהרבה אנשים. | 39 |
Mann ayhudiwots Ik' k'oni maa mootse danifetsit fo'erawwotsnowere kishfere Galil dats jamatse b́gúúrefo b́tesh.
| פעם בא אליו אדם חולה צרעת והתחנן לפניו שירפא אותו.”אם רק תרצה, תוכל לרפא אותי“, אמר האיש. | 40 |
Een shod detsts ash iko Iyesus maants waat b́ tufi shirots tuk'maldek't, «Ni eekiyal taan s'ayintso falfne» eton bín b́k'oni.
| ישוע חש חמלה רבה, ועל כן נגע במצורע ואמר:”ודאי שאני רוצה. הירפא!“ | 41 |
Iyesuswere bísh maac'o k'ewat, b́kisho jargdek't shu'efetst, «Eekere s'ayine!» bí et.
| הצרעת נעלמה מיד, והאדם נרפא כליל! | 42 |
Ashmanwere manoor bí een shodotse s'ayinb́wtsi.
| ”לך מהר להיבדק אצל הכוהן“, אמר ישוע לאיש בתוקף. | 43 |
Iyesus ashmansh kup'shdek't, ntooko korde'e ett faksh b́k'r.
| ”אל תשכח לקחת איתך קורבן טהרה, כפי שציווה משה על בני־ישראל, כדי שכולם יראו שנרפאת. אל תעצור בדרך לדבר עם איש!“ | 44 |
«Wotts keewan ik doonzshor nkeewrawok'o ni tooko korde'e, ernmó amr ntooko kahniyosh kitswe. Ashjamosh gaw b́wotish nkashtsotse Muse k'aluwere bí etts wosho t'intswe» ett bíazazi.
| אבל האיש לא שמע בקול ישוע, והלך והכריז לכולם שהוא בריא. הוא סיפר לכולם שישוע ריפא אותו ממחלת הצרעת, וכתוצאה מכך שוב לא יכול היה ישוע להיכנס לעיר בגלוי, כי אנשים רבים הלכו אחריו לכל מקום ולא נתנו לו מנוחה. על כן הוא החליט לשבת מחוץ לעיר, אך גם זה לא הועיל, כי תוך זמן קצר מצא אותו ההמון והקיף אותו מכל עבר. | 45 |
Ernmó ashman manoke kesht keewman ashosh keewo dek't b́tuwi. Manatse tuutson Iyesus kit ikutsnor be'efetst kindo b́maawi. Ernmó kitoniye úratse ash aaloka b́befo. B́ wotefere ashuwots bo be beewoke b́ maants waa bowaafo.
