< לוּקָס 9 >
| יום אחד קרא אליו ישוע את שנים־עשר תלמידיו, והעניק להם סמכות וכוח לגרש שדים ולרפא מחלות. | 1 |
Lao esa, Yesus naꞌabꞌue ana dedꞌenun atahori sanahulu rua. Boe ma Ana fee se koasa fo reu oi nitur ra, ma tao rahaiꞌ atahori mamahedꞌiꞌ mataꞌ-mataꞌ.
| לאחר מכן שלח אותם לספר לכולם על בוא מלכות האלוהים ולרפא את החולים. | 2 |
Ana denu se, fo reu rafadꞌe atahori soꞌal Lamatualain toꞌu parendaꞌ. Ana o denu se fo reu tao rahaiꞌ atahori mamahedꞌiꞌ sia bee-bꞌee.
| ”אל תיקחו אתכם דבר“, הורה להם ישוע.”אל תיקחו אתכם מקל הליכה, תרמיל, מזון, כסף ואף לא בגדים להחלפה. | 3 |
Te Ana nafadꞌe se nae, “Misinedꞌa malolole! Afiꞌ mendi saa-saa boe sia dalaꞌ. Mendiꞌ a badꞌu siaꞌ ao mara. Afiꞌ mendi teteas, do tas, do lepa-ngges, ma dꞌoiꞌ. Afiꞌ mendi badꞌu seluaoꞌ boe!
| בכל עיר או כפר התארחו בבית אחד בלבד. | 4 |
Mete ma hei misiꞌ kamboꞌ sa, ma hambu atahori nau simbo nggi, na, mii leo sia ume nara. Afiꞌ heheli ume. Leo mikindoo sia naa, losa hei lao hela kamboꞌ naa.
| ”אם התושבים לא יקשיבו לדבריכם, צאו מאותה עיר ונערו את העפר מעל רגליכם, כסימן לכך שעשיתם את המוטל עליכם והזהרתם אותם.“ | 5 |
Mete ma misiꞌ kamboꞌ sa, ma atahori sia kamboꞌ naa, nda nau simbo ma nda rena nggi sa, na, soꞌu ei mara fo lao hela se leo. Mete ma hei lao hela mamanaꞌ naa, na, tao tungga hadꞌat fo hendaꞌ hendi afu mia ei mara. Mifadꞌe se mae, ‘Hei nda nau rena sa, na, hela neu fo hei lemba-misaa ao mara!’”
| התלמידים יצאו לדרך, ובעברם מעיר לעיר ומכפר לכפר בישרו את דבר אלוהים וריפאו את החולים. | 6 |
Basa ma, ana dedꞌenuꞌ ra lao mia kamboꞌ risi kamboꞌ. Ara reu rafadꞌe Lamatualain Hara-lii Malolen neu atahori ra. Ma ara tao rahaiꞌ atahori mamahedꞌiꞌ ra boe.
| כשהגיעו השמועות על כוחו ונפלאותיו של ישוע לאוזני המושל הורדוס, הוא נמלא מבוכה ודאגה, כי היו אנשים שאמרו:”זהו יוחנן המטביל שקם לתחייה!“ | 7 |
Leleꞌ naa, Mane Herodes Antipas rena dudꞌuit mataꞌ-mataꞌ soꞌal Yesus. Ana rena dudꞌuit naa ra, ma ana bingun, huu hambu atahori hira rafadꞌe rae, “Yesus naa, naeni Yohanis Mana Saraniꞌ a nasodꞌa baliꞌ ena.”
| או:”האיש הזה הוא אליהו הנביא!“היו שאמרו:”זהו אחד הנביאים שקם לתחייה!“ | 8 |
Hambu ruma fai rafadꞌe rae, “Eni ia, baꞌi Elia mana nasodꞌa baliꞌ ena.” Hambu ruma fai rae, “Eni ia, esa mia Lamatuaꞌ mana ola-olan laen ra eniꞌ a dalahulun.”
| ”יוחנן?“תמה הורדוס.”הרי כרתי את ראשו, אז מיהו האיש שעליו אני שומע ניסים ונפלאות?“והורדוס חיפש דרך לפגוש את ישוע. | 9 |
Te Herodes nasanedꞌa nae, “Faiꞌ naa, au mana denu tati etu Yohanis langgan. Ana nasodꞌa baliꞌ, do saa? Te ia, seka fai?” Boe ma ana sangga dalaꞌ fo nae nandaa mataꞌ no Yesus.
| לאחר שחזרו השליחים ודיווחו לישוע על כל מעשיהם, הוא עזב את הקהל איתם והם הלכו יחד לבית־צידה כדי להיות לבדם. | 10 |
Lao esa, Yesus ana dedꞌenun fo ana dꞌenuꞌ ra, baliꞌ fo raꞌabꞌue ro E fai. Ara rafadꞌe neu E basa saa fo sira taoꞌ ra ena. Basa ma Yesus se laoꞌ nee-nee risiꞌ mamanaꞌ sa deka no kambo Betsaida, fo reu hahae ao nara sia naa.
| אבל ההמונים גילו לאן ישוע הלך והלכו בעקבותיו. ישוע קיבל אותם בחמימות ולימד אותם על מלכות האלוהים. הוא גם ריפא את החולים שביניהם. | 11 |
Te atahori hetar rahine Yesus se rae reu sia bee, de ara tungga E. Dadꞌi Yesus simbo se no maloleꞌ, ma tao nahaiꞌ basa atahori mamahedꞌi ra, ma dui se soꞌal Lamatualain toꞌu parendaꞌ.
| לפנות ערב ניגשו שנים־עשר התלמידים אל ישוע והאיצו בו לשלוח את הקהל אל הכפרים והמשקים שבסביבה כדי לקנות אוכל ולחפש מקום לינה, כי האזור שבו היו היה שומם לגמרי. | 12 |
Bꞌobꞌon ma, Ana dedꞌenu kasanahulu ruaꞌ ra, roe mbali Yesus rae, “Malole lenaꞌ Amaꞌ denu atahori ia ra risiꞌ kamboꞌ mana deka-deka ia ra, fo sangga nanaat ao nara. Ma hela neu fo ara sangga mamana susungguꞌ. Huu mamana rouꞌ onaꞌ ia, taꞌo bee fo ara hambu raa?”
| ”אתם תאכילו אותם!“אמר ישוע לתלמידיו. אך התלמידים אמרו:”יש לנו רק חמש ככרות לחם ושני דגים. האם אתה רוצה שנלך לקנות אוכל לכל ההמון הזה?“ | 13 |
Te Yesus nataa nae, “Taꞌo ia! Hela fo hei mana mihao se!” Te ara rareresi rae, “Aweꞌ, Amaꞌ dei! Nda bisa taꞌo naa sa ma? Atahori ia ra, rifon lima lenaꞌ! Naa feꞌe akaꞌ touꞌ ra, nda feꞌe reken inaꞌ ra ro ana ka ra sa! Ma hai roti ma akaꞌ bꞌueꞌ limaꞌ a, ma uꞌu boaꞌ ruaꞌ a. Mete ma Amaꞌ nau hai mihao atahori ia ra, na, taꞌo bee fo hai bisa hasa nanaat naeꞌ fee se?!” Boe ma Yesus denu se nae, “Dꞌenu atahori ia ra endoꞌ raꞌabꞌue reu mamanaꞌ sa na lima nulu-lima nuluꞌ.”
| כחמשת־אלפים גברים היו שם (לא כולל נשים וילדים).”אמרו להם לשבת בשורות של חמישים איש“, הורה ישוע לתלמידיו. | 14 |
| התלמידים עשו כדבריו והושיבו את הקהל. | 15 |
Boe ma reu ator se endoꞌ taꞌo naa.
| ישוע לקח את חמש ככרות הלחם ואת שני הדגים, הביט לשמים, וביקש מאלוהים שיברך את האוכל. לאחר מכן פרס את הלחם, חתך את הדגים והגיש לתלמידיו שיחלקו לעם. | 16 |
Leleꞌ ara endoꞌ rala ma, Yesus haꞌi nala roti bꞌue ka limaꞌ ma uꞌu boaꞌ ka ruaꞌ naa ra. De Ana oroꞌa lalai ata neu, ma hule-oꞌe noꞌe makasi. Basa de Ana bibꞌibꞌi roti no uꞌu ra, de loo fee neu ana dedꞌenu nara fo reu babꞌanggi fee neu atahori naa ra.
| כולם אכלו עד ששבעו, וכאשר אספו את הפירורים שנשארו מילאו שנים־עשר סלים. | 17 |
Basa se raa losa raꞌabꞌeta. Basa de, ara radꞌuru rala nanaa lenaꞌ ra, sofe boa sanahulu rua.
| יום אחד כשהתפלל ישוע לבדו ורק תלמידיו היו בחברתו, הוא שאל אותם:”למי חושבים אותי האנשים?“ | 18 |
Lao esa, Yesus mesaꞌ ne hule-oꞌe sia mamanaꞌ sa. Basa ma, ana dedꞌenu nara raꞌabꞌue ro E. Hule-oꞌe basa ma, Ana natane se nae, “Hei rena-renaꞌ atahori ola-olaꞌ rae, Au ia, seka?
| ”ליוחנן המטביל“, השיבו התלמידים.”אבל יש החושבים שאתה אליהו הנביא, ואחרים חושבים שאתה אחד מאבותינו הנביאים שקם לתחייה.“ | 19 |
Ara rataa rae, “Ruma rae Amaꞌ ia, Yohanis Mana Saraniꞌ a. Laen ra rae, mbei ma Amaꞌ ia, baꞌi Elia. Hokoꞌ na, esa mia Lamatualain mana ola-olan maꞌahulun nasodꞌa baliꞌ ena.”
| ”למי אתם חושבים אותי?“המשיך ישוע לשאול.”אתה משיח אלוהים!“ענה פטרוס. | 20 |
Boe ma Yesus natane se fai nae, “Mete ma tungga hei, na, hei mae Au ia, se?” Basa ma Petrus nataa nae, “Amaꞌ ia, Kristus, naeni Atahori fo Lamatualain dudꞌu memaꞌ eniꞌ a dalahulun!”
| ישוע ציווה עליהם לא לספר זאת לאיש. | 21 |
Basa ma Yesus naꞌangge se nae afiꞌ mifadꞌe neu see-see boe mae, Au ia, Kristus.
| ”על בן־האדם לסבול הרבה“, הוסיף ישוע.”זקני היהודים, ראשי הכוהנים והסופרים ידחו אותו ואף יהרגו אותו, אולם כעבור שלושה ימים יקום לתחייה!“ | 22 |
Basa ma, Yesus olaꞌ selu nae, “Au ia, Atahori Matetuꞌ a. Au musi lemba doidꞌoso beran mataꞌ-mataꞌ. Dei fo atahori Yahudi ra lasi-lasi adꞌat, ma malangga agama nara, ro meser agama ra nda nau simbo rae, Au ia, Kristus. Basa fo ara risa Au. Memaꞌ Au mate, te finiesan ma, Au usodꞌa baliꞌ!”
| לאחר מכן אמר ישוע לכולם:”מי שרוצה ללכת בעקבותיי חייב להתכחש לעצמו, לוותר על נוחיותו ושאיפותיו, לשאת עמו את צלבו יום־יום ולבוא אחרי. | 23 |
Basa ma, Ana nafadꞌe atahori hetar nae, “Atahori mana nae tungga Au, na, musi naꞌatataaꞌ tungga nakandoo fais-fais. Ana musi mboꞌi hendi hihii-nanaun. Musi tungga nakandooꞌ a, onaꞌ mae atahori ra rae tao risa e, onaꞌ atahori rasaa hau ngganggen fo neu nisiꞌ eni mamana mamates na.
| כי מי שחפץ להציל את חייו – יאבד אותם, ואילו מי שיוותר על חייו למעני – יציל אותם. | 24 |
Te atahori mana nahehere mate huu tungga Au, dei fo ana hambu masodꞌaꞌ nakandoo no Lamatuaꞌ. Te atahori fo nau nasodꞌa soaꞌ neu akaꞌ aon, dei fo ana saranggaa no Lamatualain.
| מה הרוויח אדם שהשיג את העולם כולו אבל הפסיד חיי־נצח? | 25 |
Mete ma atahori sa hambu basa raefafoꞌ no isi oen, te Lamatualain nda simbo e sa, na, ana hambu onton saa?
| ”דעו לכם, שכל מי שמתבייש בי ובדברי, הוא יהיה לבושה לבן־האדם כאשר יבוא בכבודו ובכבוד של אביו עם המלאכים הקדושים. | 26 |
Au ia, Atahori Matetuꞌ a. Dadꞌi atahori mana mae tungga Au, ma mae toꞌu nenori ngga, dei fo Au o mae utaa e sia Lamatualain matan leleꞌ Au baliꞌ mia sorga uma. Huu dei fo Au onda uma o Ama ngga koasa manaselin, o basa ate nara mia sorga ra.
| אני אומר לכם את האמת: בין העומדים פה עתה יש כאלה שלא ימותו לפני שיראו את מלכות האלוהים!“ | 27 |
Au ufadꞌe tebꞌe-tebꞌeꞌ neu nggi. Hambu hira mia hei mana sia ia ra, dei fo rita rala Lamatuaꞌ toꞌu parendaꞌ, fo ara feꞌe mate na.”
| כעבור שמונה ימים לקח איתו ישוע את פטרוס, יוחנן ויעקב ועלה על אחד ההרים כדי להתפלל. | 28 |
Basa fai kafalun, ma Yesus noꞌe no Petrus, Yohanis ma Yakobis reu sia leteꞌ esa fo hule-oꞌe.
| בזמן שישוע התפלל, פניו השתנו ובגדיו הלבינו והבריקו. | 29 |
Leleꞌ Yesus hule-oꞌe, boe ma mata-aon dadꞌi laen, ma bua-baꞌu nara dadꞌi muti makahahadꞌoꞌ.
| לפתע הופיעו משה רבנו ואליהו הנביא ודיברו איתו. | 30 |
Aibꞌoiꞌ ma, atahori rua rema boe. Ruꞌa se, naeni baꞌi Musa no baꞌi Elia. Boe ma ara ola-olaꞌ ro Yesus.
| הופעתם הייתה מרשימה ומהודרת, והם דיברו עם ישוע על מותו הקרוב בירושלים, שהיה צפוי לפי דבר ה׳. | 31 |
Ara o randela-rasaꞌa. Teluꞌ se ola-olaꞌ soꞌal Yesus mamaten sia Yerusalem.
| בינתיים שקעו פטרוס והאחרים בשינה עמוקה, וכשהתעוררו ראו את כבודו והדרו של ישוע ואת השנים שעמדו לידו. | 32 |
Leleꞌ naa, Petrus no nonoon karuaꞌ ra nduar kau-kau de ara sungguꞌ. Leleꞌ ara fela, boe ma rita Yesus nambariiꞌ no atahori rua. Ara o rita Yesus naronda manggareloꞌ boe.
| כשעמדו אליהו ומשה ללכת קרא פטרוס, בלי לדעת מה הוא אומר:”רבי, כמה טוב שאנחנו כאן! מדוע לא נקים כאן שלוש סוכות לכבוד – לך, למשה ולאליהו?“ | 33 |
Leleꞌ baꞌi Musa no baꞌi Elia rae lao, ma Petrus bingun, nda nitaꞌ nae tao saa sa boe. Boe ma ana olaꞌ leli nae, “Papa! Sia ia maloleꞌ, o! Dadꞌi malole lenaꞌ hai miririi lalaaꞌ telu. Esa fee neu Papa, esa fee neu baꞌi Musa, ma esa fai fee neu baꞌi Elia.”
| בעודו מדבר כיסה אותם ענן והם נמלאו פחד. | 34 |
Te leleꞌ ana feꞌe ola-olaꞌ taꞌo naa, ma lelee bubꞌueꞌ sa nema tatana nala se. Boe ma Petrus se ramatau.
| ומן הענן קרא קול:”זהו בני בחירי, שמעו בקולו.“ | 35 |
Boe ma ara rena haraꞌ sa mia leleeꞌ naa nae, “Ia, Au Ana ngga fo Au pili memaꞌ a! Ana olaꞌ, na, rena malolole neu E!”
| לאחר הקול נראה ישוע עומד לבדו. התלמידים לא סיפרו לאיש את אשר ראו אלא חיכו. | 36 |
Olaꞌ basa ma, Petrus se rita akaꞌ Yesus mesaꞌ ne. Teluꞌ se nee-neeꞌ a ma nda dui neu esa sa boe, saa fo sira ritaꞌ naa. Doo-doo dei de ara feꞌe dui neu atahori laen.
| כשירדו מן ההר למחרת, באו אנשים רבים לקראת ישוע, | 37 |
Mbilaꞌ neu ma, Leleꞌ Yesus no Petrus se onda mia leteꞌ naa, atahori hetar rema randaa ro Yesus.
| ואחד מהם קרא:”רבי, אני מתחנן לפניך שתביט בבני היחיד. | 38 |
Boe ma atahori sa nameli mbali E nae, “Ama Meser, e! Tulun seꞌu ana mone ise ngga dei!
| שד אוחז בו, הוא גורם לו לצרוח ללא סיבה, משליך אותו על הרצפה ומתיש את כוחו עד שריר נוזל מפיו. השד הזה מדכא את בני מאוד וכמעט שאינו מניח לו לנפשו. | 39 |
Te nitu akaꞌ toꞌu nala e, fo tao e nggasi aiboiꞌ-aiboiꞌ, ma mbembesiꞌ e losa fufureꞌ lua mia bꞌafan. Nitu naa o, akaꞌ momoko e, ma neu kakaur e nakandooꞌ a.
| התחננתי לפני תלמידיך שיגרשו את השד, אבל הם לא יכלו לעשות זאת.“ | 40 |
Au oꞌe tulun Amaꞌ ana dedꞌenun nara fo oi hendi nitu naa, te ara nda bole e sa!”
| ”מה עיקש וחסר־אמונה הדור הזה!“קרא ישוע.”עד מתי יהיה עלי לסבול אתכם? הביאו אלי את הילד!“ | 41 |
Rena taꞌo naa, ma Yesus bꞌua basa se nae, “Woi! Hei nda mimihere mae Lamatuaꞌ bisa tao nahaiꞌ nala atahori, sa do? Hei ia ra, memaꞌ atahori nda mana mihine misodꞌa tungga dꞌala ndoos sa! Au musi uꞌubꞌue o hei losa fai hiraꞌ fai, dei fo hei nau mimihere neu Au? Au musi uꞌutataaꞌ o hei losa faiꞌ bee fai!?” Basa ma Ana olaꞌ no amaꞌ naa nae, “Mo anam ia nema leo!”
| לפני שהספיק הילד להגיע אל ישוע, השד הפיל אותו ארצה כאשר הוא מפרכס. אולם ישוע גירש ממנו את השד בגערה, ריפא אותו והשיבו לאביו. | 42 |
Leleꞌ ara roo anaꞌ naa nisiꞌ Yesus, boe ma nitu a rupa anaꞌ naa neu rae a, ma mbembesiꞌ naꞌamiminaꞌ e. Te Yesus parenda nitu a fo lao hela anaꞌ naa, boe ma anaꞌ naa hai neuꞌ ena. Basa de Yesus fee anaꞌ naa neu aman.
| כשראו הנוכחים את הגילוי הזה של כוח אלוהים, נפלה עליהם יראה גדולה. בעוד הקהל מתפעל ומחליף רשמים על מעשיו הנפלאים, אמר ישוע לתלמידיו: | 43 |
Atahori mana rita Lamatuaꞌ koasa manaselin naa, basa se titindindii. Leleꞌ basa atahori ra feꞌe ola-olaꞌ soꞌal manadꞌadꞌiꞌ fo Yesus taoꞌ ra, Ana nafadꞌe ana dedꞌenun nara nae,
| ”הקשיבו לדברי בתשומת לב: בן־האדם עומד להימסר לידי אנשים.“ | 44 |
“Misinedꞌa malolole oꞌola ngga ia! Nda dooꞌ sa te, atahori rae seo hendi Au, Atahori Matetuꞌ ia. Ara fee Au isiꞌ atahori dꞌeaꞌ ra.”
| אולם התלמידים לא הבינו למה התכוון; דבר־מה מנע מבעדם מלהבין והם חששו לשאול אותו למה התכוון. | 45 |
Te ana dedꞌenun nara titindindiiꞌ a. Ara nda rahine dudꞌuꞌan sa. Ara o ramatau ratane naa sosoan saa.
| בין התלמידים התעורר ויכוח: מיהו החשוב והגדול ביניהם. | 46 |
Lao esa, Yesus ana dedꞌenun nara rareresi seka mia sira e dei fo mana dadꞌi malangga.
| ישוע ידע את מחשבותיהם ולכן קרא לילד קטן, העמידו לידו | 47 |
Te Yesus bubꞌuluꞌ saa fo rareresiꞌ a. Boe ma Ana noꞌe anadikiꞌ sa, de fee ne nambariiꞌ neu bobꞌoan.
| ואמר לתלמידיו:”מי שמקבל ילד קטן כזה, כאילו מקבל אותי; ומי שמקבל אותי, מקבל למעשה את אבי אשר שלח אותי. הקטן מביניכם – הצנוע והעניו ביותר – הוא הגדול ביניכם!“ | 48 |
Basa ma nafadꞌe se nae, “Rena malolole! Atahori mana tungga Au fo mete-seꞌu atahori anadikiꞌ onaꞌ anaꞌ ia, naa sosoan, eni mete-seꞌu Au. Ma eni o mete-seꞌu Ama Ngga sia sorga mana denu Au raefafoꞌ uma. Hambu atahori naeꞌ hiiꞌ a raloe-radꞌae se. Onaꞌ atahori mana tudꞌa-loloeꞌ, atahori manasusaꞌ, atahori nda papakeꞌ ra sa, atahori mana soeꞌ, ma atahori anak ra. Naa! Atahori mana hiiꞌ a mete-seꞌu atahori mataꞌ naa ra, Lamatualain duꞌa nae sira manaseliꞌ ra.”
| יוחנן תלמידו פנה אליו ואמר:”רבי, ראינו איש שמגרש שדים בשמך ואמרנו לו לחדול מכך, כי אין הוא שייך לקבוצתנו.“ | 49 |
Basa ma Yohanis nafadꞌe Yesus nae, “Papa! Lao esa, hai mita atahori sa oi nitur nendiꞌ Papa naran. Dadꞌi hai ꞌai fo afiꞌ ingga-inggaꞌ Papa naran, huu eni nda hita atahorin sa.”
| ”לא הייתם צריכים לומר לו זאת, “השיב לו ישוע,”כי מי שאינו נגדכם הוא בעדכם.“ | 50 |
Te Yesus nataa nae, “Afiꞌ! Huu atahori nda mana labꞌan hita sa, eni hita nonoon.”
| בהתקרב המועד שבו יילקח לשמים, התכונן ישוע ללכת לירושלים. | 51 |
Yesus bubꞌuluꞌ nae, Eni fai hehene sorga neu deka-deka ena. Boe ma Ana naꞌetuꞌ fo lao kota Yerusalem neu.
| יום אחד הוא שלח לפניו שליחים, כדי שיכינו לו מקום לינה באחד מכפרי השומרונים. | 52 |
Ana denu atahori lao raꞌahuluꞌ se, naa fo ara ralalau hela nanaa-nininuꞌ. Boe ma ara risiꞌ kamboꞌ sa sia propensi Samaria de rae ralalau mamana leleoꞌ.
| אולם השומרונים סרבו לתת להם מקום לינה, משום שפניהם של ישוע ותלמידיו היו מועדות לירושלים (לשומרונים היה ויכוח עם היהודים בנוגע לירושלים). | 53 |
Te atahori Samaria naa ra nda nau simbo Yesus se sa, huu Ana nae lao neu hule-oꞌe neu Lamatualain sia kota Yerusalem.
| כשהגיע הדבר לאוזני ישוע ותלמידיו, שאלו יעקב ויוחנן:”אתה רוצה שנצווה כי תרד אש מהשמים ותשרוף אותם?“ | 54 |
Leleꞌ Yakobis no Yohanis rena atahori Samaria ra tatao nara, ma ara kokoe Yesus rae, “Papa! Taꞌo bee, ata toꞌe Lamatualain naꞌondaꞌ ai mia lalai nema naa hendi basa se?”
Te Yesus mete mbali ruꞌa se, ma ai nae, “Sudꞌi boe duꞌa taꞌo naa fai.”
| והחבורה המשיכה בדרכה אל כפר אחר. | 56 |
Basa ma ara lao rakandoo risiꞌ kamboꞌ laen.
| בדרך אמר מישהו לישוע:”אדוני, לאן שתלך, אני אלך אחריך!“ | 57 |
Leleꞌ ara feꞌe lao-laoꞌ, hambu atahori sa olaꞌ no Yesus nae, “Amaꞌ! Amaꞌ neu sia bee o, au nau tungga ukundoo o Amaꞌ!”
| אולם ישוע השיב לו:”אל תשכח שאין לי מקום להניח את ראשי. השועלים מתגוררים במחילות האדמה ולציפורים יש קנים, אולם לבן־האדם אין מקום להניח בו את ראשו.“ | 58 |
Te Yesus nataa nae, “Malole, boe! Te musunedꞌa taꞌo ia. Basa atahori ro banda ra esaꞌ no mamana luꞌu-leleon. Busa fui baliꞌ nisiꞌ ndolan. Mbuiꞌ bꞌaliꞌ nisiꞌ ndunan. Te Au, Atahori Matetuꞌ ia, nda maumeꞌ fo baliꞌ uu sa. Mamanaꞌ fo ndae langgaꞌ o, nese boe.”
| בהזדמנות אחרת אמר ישוע לאיש מסוים:”בוא אחרי והיה תלמיד שלי.“האיש הסכים, אולם ביקש לקבור תחילה את אביו. | 59 |
Lao esa, Yesus noꞌe atahori laen sa nae, “Uma tungga Au, fo dadꞌi atahori ngga.” Atahori naa nataa nae, “Neu! Te taꞌo ia, Lamatuaꞌ. Hela fo au baliꞌ mete-seꞌu ala ina-ama nggara dei. Mete ma ama ngga mate ena, dei fo au feꞌe tungga na.”
| ”הנח למתים (מבחינה רוחנית) לקבור את המתים שלהם“, אמר לו ישוע.”ואילו אתה לך להכריז על מלכות האלוהים.“ | 60 |
Te Yesus nafadꞌe neu e nae, “Taꞌo ia! Hela fo atahori nda mana ramahere neu Lamatuaꞌ sa, ralalau sira atahori mates nara. Te hei mana mimihere neu Lamatuaꞌ, hei ue-tataos mara mii mifadꞌe soꞌal Lamatualain toꞌu parendaꞌ.”
| איש אחר אמר לישוע:”אני אלך אחריך, אדוני, אך הרשה לי תחילה ללכת הביתה ולהיפרד מבני משפחתי.“ | 61 |
Hambu atahori sa fai nae, “Malole boe, Lamatuaꞌ! Au ae tungga Lamatuaꞌ ukundoo. Te fee kakaꞌeꞌ fo uu idꞌu ala bobꞌonggi nggara, dei fo au baliꞌ uma tungga Lamatuaꞌ.”
| אבל ישוע השיב לו:”השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יהיה כשיר למלכות האלוהים.“ | 62 |
Te Yesus nafadꞌe neu e nae, “Taꞌo ia! Mete ma atahori tatati rala osi nara, basa ma ara mbute-mue roꞌ a ue-tatao laen ra losa ara liliiꞌ sela, na, osi naa nda dadꞌi sa. Onaꞌ naa boe atahori mana naꞌetuꞌ nae tungga Au, te akaꞌ nasanedꞌa masodꞌa maꞌahulun. Atahori mataꞌ naa nda naꞌena ngguna dadꞌi atahori mana ue-tao sia Lamatualain parendan sa.
