< לוּקָס 9 >

יום אחד קרא אליו ישוע את שנים־עשר תלמידיו, והעניק להם סמכות וכוח לגרש שדים ולרפא מחלות. 1
Then calling the Twelve together He conferred on them power and authority over all the demons and to cure diseases;
לאחר מכן שלח אותם לספר לכולם על בוא מלכות האלוהים ולרפא את החולים. 2
and sent them out to proclaim the Kingdom of God and to cure the sick.
”אל תיקחו אתכם דבר“, הורה להם ישוע.”אל תיקחו אתכם מקל הליכה, תרמיל, מזון, כסף ואף לא בגדים להחלפה. 3
And He commanded them, "Take nothing for your journey; neither stick nor bag nor bread nor money; and do not have an extra under garment.
בכל עיר או כפר התארחו בבית אחד בלבד. 4
Whatever house you enter, make that your home, and from it start afresh.
”אם התושבים לא יקשיבו לדבריכם, צאו מאותה עיר ונערו את העפר מעל רגליכם, כסימן לכך שעשיתם את המוטל עליכם והזהרתם אותם.“ 5
Wherever they refuse to receive you, as you leave that town shake off the very dust from your feet as a protest against them."
התלמידים יצאו לדרך, ובעברם מעיר לעיר ומכפר לכפר בישרו את דבר אלוהים וריפאו את החולים. 6
So they departed and visited village after village, spreading the Good News and performing cures everywhere.
כשהגיעו השמועות על כוחו ונפלאותיו של ישוע לאוזני המושל הורדוס, הוא נמלא מבוכה ודאגה, כי היו אנשים שאמרו:”זהו יוחנן המטביל שקם לתחייה!“ 7
Now Herod the Tetrarch heard of all that was going on; and he was bewildered because of its being said by some that John had come back to life,
או:”האיש הזה הוא אליהו הנביא!“היו שאמרו:”זהו אחד הנביאים שקם לתחייה!“ 8
by others that Elijah had appeared, and by others that some one of the ancient Prophets had come back to life.
”יוחנן?“תמה הורדוס.”הרי כרתי את ראשו, אז מיהו האיש שעליו אני שומע ניסים ונפלאות?“והורדוס חיפש דרך לפגוש את ישוע. 9
And Herod said, "John I have beheaded; but who is this, of whom I hear such reports?" And he sought for an opportunity of seeing Jesus.
לאחר שחזרו השליחים ודיווחו לישוע על כל מעשיהם, הוא עזב את הקהל איתם והם הלכו יחד לבית־צידה כדי להיות לבדם. 10
The Apostles, on their return, related to Jesus all they had done. Then He took them and withdrew to a quiet retreat, to a town called Bethsaida.
אבל ההמונים גילו לאן ישוע הלך והלכו בעקבותיו. ישוע קיבל אותם בחמימות ולימד אותם על מלכות האלוהים. הוא גם ריפא את החולים שביניהם. 11
But the immense crowd, aware of this, followed Him; and receiving them kindly He proceeded to speak to them of the Kingdom of God, and those who needed to be restored to health, He cured.
לפנות ערב ניגשו שנים־עשר התלמידים אל ישוע והאיצו בו לשלוח את הקהל אל הכפרים והמשקים שבסביבה כדי לקנות אוכל ולחפש מקום לינה, כי האזור שבו היו היה שומם לגמרי. 12
Now when the day began to decline, the Twelve came to Him and said, "Send the people away, that they may go to the villages and farms round about and find lodging and a supply of food; because here we are in an uninhabited district."
”אתם תאכילו אותם!“אמר ישוע לתלמידיו. אך התלמידים אמרו:”יש לנו רק חמש ככרות לחם ושני דגים. האם אתה רוצה שנלך לקנות אוכל לכל ההמון הזה?“ 13
"You yourselves," He said, "must give them food." "We have nothing," they replied, "but five loaves and a couple of fish, unless indeed we were to go and buy provisions for all this host of people."
כחמשת־אלפים גברים היו שם (לא כולל נשים וילדים).”אמרו להם לשבת בשורות של חמישים איש“, הורה ישוע לתלמידיו. 14
(For there were about 5,000 adult men.) But He said to His disciples, "Make them sit down in parties of about fifty each."
התלמידים עשו כדבריו והושיבו את הקהל. 15
They did so, making them all, without exception, sit down.
ישוע לקח את חמש ככרות הלחם ואת שני הדגים, הביט לשמים, וביקש מאלוהים שיברך את האוכל. לאחר מכן פרס את הלחם, חתך את הדגים והגיש לתלמידיו שיחלקו לעם. 16
Then He took the five loaves and the two fish, and looking up to Heaven He blessed them and broke them into portions which He gave to the disciples to distribute to the people.
כולם אכלו עד ששבעו, וכאשר אספו את הפירורים שנשארו מילאו שנים־עשר סלים. 17
So they ate and were fully satisfied, all of them; and what they had remaining over was gathered up, twelve baskets of fragments.
יום אחד כשהתפלל ישוע לבדו ורק תלמידיו היו בחברתו, הוא שאל אותם:”למי חושבים אותי האנשים?“ 18
One day when He was praying by Himself the disciples were present; and He asked them, "Who do the people say that I am?"
”ליוחנן המטביל“, השיבו התלמידים.”אבל יש החושבים שאתה אליהו הנביא, ואחרים חושבים שאתה אחד מאבותינו הנביאים שקם לתחייה.“ 19
"John the Baptist," they replied; "but others say Elijah; and others that some one of the ancient Prophets has come back to life."
”למי אתם חושבים אותי?“המשיך ישוע לשאול.”אתה משיח אלוהים!“ענה פטרוס. 20
"But you," He asked, "who do you say that I am?" "God's Anointed One," replied Peter.
ישוע ציווה עליהם לא לספר זאת לאיש. 21
And Jesus strictly forbad them to tell this to any one;
”על בן־האדם לסבול הרבה“, הוסיף ישוע.”זקני היהודים, ראשי הכוהנים והסופרים ידחו אותו ואף יהרגו אותו, אולם כעבור שלושה ימים יקום לתחייה!“ 22
and He said, "The Son of Man must suffer much cruelty, be rejected by the Elders and High Priests and Scribes, and be put to death, and on the third day be raised to life again."
לאחר מכן אמר ישוע לכולם:”מי שרוצה ללכת בעקבותיי חייב להתכחש לעצמו, לוותר על נוחיותו ושאיפותיו, לשאת עמו את צלבו יום־יום ולבוא אחרי. 23
And He said to all, "If any one is desirous of following me, let him ignore self and take up his cross day by day, and so be my follower.
כי מי שחפץ להציל את חייו – יאבד אותם, ואילו מי שיוותר על חייו למעני – יציל אותם. 24
For whoever desires to save his life shall lose it, and whoever loses his life for my sake shall save it.
מה הרוויח אדם שהשיג את העולם כולו אבל הפסיד חיי־נצח? 25
Why, what benefit is it to a man to have gained the whole world, but to have lost or forfeited his own self.
”דעו לכם, שכל מי שמתבייש בי ובדברי, הוא יהיה לבושה לבן־האדם כאשר יבוא בכבודו ובכבוד של אביו עם המלאכים הקדושים. 26
For whoever shall have been ashamed of me and my teachings, of him the Son of Man will be ashamed when He comes in His own and the Father's glory and in that of the holy angels.
אני אומר לכם את האמת: בין העומדים פה עתה יש כאלה שלא ימותו לפני שיראו את מלכות האלוהים!“ 27
I tell you truly that there are some of those who stand here who will certainly not taste death till they have seen the Kingdom of God."
כעבור שמונה ימים לקח איתו ישוע את פטרוס, יוחנן ויעקב ועלה על אחד ההרים כדי להתפלל. 28
It was about eight days after this that Jesus, taking with Him Peter, John, and James, went up the mountain to pray.
בזמן שישוע התפלל, פניו השתנו ובגדיו הלבינו והבריקו. 29
And while He was praying the appearance of His face underwent a change, and His clothing became white and radiant.
לפתע הופיעו משה רבנו ואליהו הנביא ודיברו איתו. 30
And suddenly there were two men conversing with Him, who were Moses and Elijah.
הופעתם הייתה מרשימה ומהודרת, והם דיברו עם ישוע על מותו הקרוב בירושלים, שהיה צפוי לפי דבר ה׳. 31
They came in glory, and kept speaking about His death, which He was so soon to undergo in Jerusalem.
בינתיים שקעו פטרוס והאחרים בשינה עמוקה, וכשהתעוררו ראו את כבודו והדרו של ישוע ואת השנים שעמדו לידו. 32
Now Peter and the others were weighed down with sleep; but, keeping themselves awake all through, they saw His glory, and the two men standing with Him.
כשעמדו אליהו ומשה ללכת קרא פטרוס, בלי לדעת מה הוא אומר:”רבי, כמה טוב שאנחנו כאן! מדוע לא נקים כאן שלוש סוכות לכבוד – לך, למשה ולאליהו?“ 33
And when they were preparing to depart from Him, Peter said to Jesus, "Rabbi, we are thankful to you that we are here. Let us put up three tents--one for you, one for Moses, and one for Elijah." He did not know what he was saying.
בעודו מדבר כיסה אותם ענן והם נמלאו פחד. 34
But while he was thus speaking, there came a cloud which spread over them; and they were awe-struck when they had entered into the cloud.
ומן הענן קרא קול:”זהו בני בחירי, שמעו בקולו.“ 35
Then there came a voice from within the cloud: "This is My Son, My Chosen One: listen to Him."
לאחר הקול נראה ישוע עומד לבדו. התלמידים לא סיפרו לאיש את אשר ראו אלא חיכו. 36
After this voice had spoken, Jesus was found alone. They kept it to themselves, and said not a word to any one at that time about what they had seen.
כשירדו מן ההר למחרת, באו אנשים רבים לקראת ישוע, 37
On the following day, when they were come down from the mountain, a great crowd came to meet Him;
ואחד מהם קרא:”רבי, אני מתחנן לפניך שתביט בבני היחיד. 38
and a man from the crowd called out, "Rabbi, I beg you to pity my son, for he is my only child.
שד אוחז בו, הוא גורם לו לצרוח ללא סיבה, משליך אותו על הרצפה ומתיש את כוחו עד שריר נוזל מפיו. השד הזה מדכא את בני מאוד וכמעט שאינו מניח לו לנפשו. 39
At times a spirit seizes him and he suddenly cries out. It convulses him, and makes him foam at the mouth, and does not leave him till it has well-nigh covered him with bruises.
התחננתי לפני תלמידיך שיגרשו את השד, אבל הם לא יכלו לעשות זאת.“ 40
I entreated your disciples to expel the spirit, but they could not."
”מה עיקש וחסר־אמונה הדור הזה!“קרא ישוע.”עד מתי יהיה עלי לסבול אתכם? הביאו אלי את הילד!“ 41
"O unbelieving and perverse generation!" replied Jesus; "how long shall I be with you and bear with you? Bring your son here to me."
לפני שהספיק הילד להגיע אל ישוע, השד הפיל אותו ארצה כאשר הוא מפרכס. אולם ישוע גירש ממנו את השד בגערה, ריפא אותו והשיבו לאביו. 42
Now while the youth was coming, the spirit dashed him to the ground and cruelly convulsed him. But Jesus rebuked the foul spirit, and cured the youth and gave him back to his father.
כשראו הנוכחים את הגילוי הזה של כוח אלוהים, נפלה עליהם יראה גדולה. בעוד הקהל מתפעל ומחליף רשמים על מעשיו הנפלאים, אמר ישוע לתלמידיו: 43
And all were awe-struck at the mighty power of God. And while every one was expressing wonder at all that He was doing, He said to his disciples,
”הקשיבו לדברי בתשומת לב: בן־האדם עומד להימסר לידי אנשים.“ 44
"As for you, store these my sayings in your memory; for, before long, the Son of Man will be betrayed into the hands of men."
אולם התלמידים לא הבינו למה התכוון; דבר־מה מנע מבעדם מלהבין והם חששו לשאול אותו למה התכוון. 45
But they did not understand His meaning: it was veiled from them that they might not perceive it, and they were afraid to ask Him about it.
בין התלמידים התעורר ויכוח: מיהו החשוב והגדול ביניהם. 46
Now there arose a dispute among them, which of them was to be the greatest.
ישוע ידע את מחשבותיהם ולכן קרא לילד קטן, העמידו לידו 47
And Jesus, knowing the reasoning that was in their hearts, took a young child and made him stand by His side
ואמר לתלמידיו:”מי שמקבל ילד קטן כזה, כאילו מקבל אותי; ומי שמקבל אותי, מקבל למעשה את אבי אשר שלח אותי. הקטן מביניכם – הצנוע והעניו ביותר – הוא הגדול ביניכם!“ 48
and said to them, "Whoever for my sake receives this little child, receives me; and whoever receives me, receives Him who sent me. For the lowliest among you all--he is the greatest."
יוחנן תלמידו פנה אליו ואמר:”רבי, ראינו איש שמגרש שדים בשמך ואמרנו לו לחדול מכך, כי אין הוא שייך לקבוצתנו.“ 49
"Rabbi," replied John, "we have seen a man making use of your name to expel demons; and we forbad him, because he does not come with us."
”לא הייתם צריכים לומר לו זאת, “השיב לו ישוע,”כי מי שאינו נגדכם הוא בעדכם.“ 50
"Do not forbid him," said Jesus, "for he who is not against you is on your side."
בהתקרב המועד שבו יילקח לשמים, התכונן ישוע ללכת לירושלים. 51
Now when the time drew near for Him to be received up again into Heaven, He proceeded with fixed purpose towards Jerusalem, and sent messengers before Him.
יום אחד הוא שלח לפניו שליחים, כדי שיכינו לו מקום לינה באחד מכפרי השומרונים. 52
They went and entered a village of the Samaritans to make ready for Him.
אולם השומרונים סרבו לתת להם מקום לינה, משום שפניהם של ישוע ותלמידיו היו מועדות לירושלים (לשומרונים היה ויכוח עם היהודים בנוגע לירושלים). 53
But the people there would not receive Him, because He was evidently going to Jerusalem.
כשהגיע הדבר לאוזני ישוע ותלמידיו, שאלו יעקב ויוחנן:”אתה רוצה שנצווה כי תרד אש מהשמים ותשרוף אותם?“ 54
When the disciples James and John saw this, they said, "Master, do you wish us to order fire to come down from Heaven and consume them?"
אולם ישוע גער בהם, 55
But He turned and rebuked them.
והחבורה המשיכה בדרכה אל כפר אחר. 56
And they went to another village.
בדרך אמר מישהו לישוע:”אדוני, לאן שתלך, אני אלך אחריך!“ 57
And, as they proceeded on their way, a man came to Him and said, "I will follow you wherever you go."
אולם ישוע השיב לו:”אל תשכח שאין לי מקום להניח את ראשי. השועלים מתגוררים במחילות האדמה ולציפורים יש קנים, אולם לבן־האדם אין מקום להניח בו את ראשו.“ 58
"The foxes have holes," said Jesus, "and the birds of the air have nests; but the Son of Man has nowhere to lay His head."
בהזדמנות אחרת אמר ישוע לאיש מסוים:”בוא אחרי והיה תלמיד שלי.“האיש הסכים, אולם ביקש לקבור תחילה את אביו. 59
"Follow me," He said to another. "Master," the man replied, "allow me first to go and bury my father."
”הנח למתים (מבחינה רוחנית) לקבור את המתים שלהם“, אמר לו ישוע.”ואילו אתה לך להכריז על מלכות האלוהים.“ 60
"Leave the dead," Jesus rejoined, "to bury their own dead; but you must go and announce far and wide the coming of the Kingdom of God."
איש אחר אמר לישוע:”אני אלך אחריך, אדוני, אך הרשה לי תחילה ללכת הביתה ולהיפרד מבני משפחתי.“ 61
"Master," said yet another, "I will follow you; but allow me first to go and say good-bye to my friends at home."
אבל ישוע השיב לו:”השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יהיה כשיר למלכות האלוהים.“ 62
Jesus answered him, "No one who has put his hand to the plough, and then looks behind him, is fit for the Kingdom of God.

< לוּקָס 9 >