< לוּקָס 9 >

יום אחד קרא אליו ישוע את שנים־עשר תלמידיו, והעניק להם סמכות וכוח לגרש שדים ולרפא מחלות. 1
He called the twelve together, and gave them power and authority over all demons and to cure diseases.
לאחר מכן שלח אותם לספר לכולם על בוא מלכות האלוהים ולרפא את החולים. 2
He sent them forth to proclaim the Kingdom of God, and to heal the sick.
”אל תיקחו אתכם דבר“, הורה להם ישוע.”אל תיקחו אתכם מקל הליכה, תרמיל, מזון, כסף ואף לא בגדים להחלפה. 3
And he said to them, "Take nothing for your journey—neither staff, nor pack, nor bread, nor money; neither have two tunics.
בכל עיר או כפר התארחו בבית אחד בלבד. 4
Into whatever house you enter, stay there, and depart from there.
”אם התושבים לא יקשיבו לדבריכם, צאו מאותה עיר ונערו את העפר מעל רגליכם, כסימן לכך שעשיתם את המוטל עליכם והזהרתם אותם.“ 5
As many as do not receive you, when you depart from that city, shake off even the dust from your feet for a testimony against them."
התלמידים יצאו לדרך, ובעברם מעיר לעיר ומכפר לכפר בישרו את דבר אלוהים וריפאו את החולים. 6
They departed, and went throughout the villages, preaching the gospel, and healing everywhere.
כשהגיעו השמועות על כוחו ונפלאותיו של ישוע לאוזני המושל הורדוס, הוא נמלא מבוכה ודאגה, כי היו אנשים שאמרו:”זהו יוחנן המטביל שקם לתחייה!“ 7
Now Herod the tetrarch heard of all that was done; and he was very perplexed, because it was said by some that John had risen from the dead,
או:”האיש הזה הוא אליהו הנביא!“היו שאמרו:”זהו אחד הנביאים שקם לתחייה!“ 8
and by some that Elijah had appeared, and by others that one of the old prophets had risen again.
”יוחנן?“תמה הורדוס.”הרי כרתי את ראשו, אז מיהו האיש שעליו אני שומע ניסים ונפלאות?“והורדוס חיפש דרך לפגוש את ישוע. 9
Herod said, "John I beheaded, but who is this, about whom I hear such things?" He sought to see him.
לאחר שחזרו השליחים ודיווחו לישוע על כל מעשיהם, הוא עזב את הקהל איתם והם הלכו יחד לבית־צידה כדי להיות לבדם. 10
The apostles, when they had returned, told him what things they had done. He took them, and withdrew apart to a city called Bethsaida.
אבל ההמונים גילו לאן ישוע הלך והלכו בעקבותיו. ישוע קיבל אותם בחמימות ולימד אותם על מלכות האלוהים. הוא גם ריפא את החולים שביניהם. 11
But the crowds, perceiving it, followed him. He welcomed them, and spoke to them of the Kingdom of God, and he cured those who needed healing.
לפנות ערב ניגשו שנים־עשר התלמידים אל ישוע והאיצו בו לשלוח את הקהל אל הכפרים והמשקים שבסביבה כדי לקנות אוכל ולחפש מקום לינה, כי האזור שבו היו היה שומם לגמרי. 12
The day began to wear away; and the twelve came, and said to him, "Send the crowd away, that they may go into the surrounding villages and farms, and lodge, and get food, for we are here in a deserted place."
”אתם תאכילו אותם!“אמר ישוע לתלמידיו. אך התלמידים אמרו:”יש לנו רק חמש ככרות לחם ושני דגים. האם אתה רוצה שנלך לקנות אוכל לכל ההמון הזה?“ 13
But he said to them, "You give them something to eat." They said, "We have no more than five loaves and two fish, unless we should go and buy food for all these people."
כחמשת־אלפים גברים היו שם (לא כולל נשים וילדים).”אמרו להם לשבת בשורות של חמישים איש“, הורה ישוע לתלמידיו. 14
For they were about five thousand men. He said to his disciples, "Make them sit down in groups of about fifty each."
התלמידים עשו כדבריו והושיבו את הקהל. 15
They did so, and made them all sit down.
ישוע לקח את חמש ככרות הלחם ואת שני הדגים, הביט לשמים, וביקש מאלוהים שיברך את האוכל. לאחר מכן פרס את הלחם, חתך את הדגים והגיש לתלמידיו שיחלקו לעם. 16
He took the five loaves and the two fish, and looking up to the sky, he blessed them, and broke them, and gave them to the disciples to set before the crowd.
כולם אכלו עד ששבעו, וכאשר אספו את הפירורים שנשארו מילאו שנים־עשר סלים. 17
They ate, and were all filled. They gathered up twelve baskets of broken pieces that were left over.
יום אחד כשהתפלל ישוע לבדו ורק תלמידיו היו בחברתו, הוא שאל אותם:”למי חושבים אותי האנשים?“ 18
It happened, as he was praying alone, that the disciples were with him, and he asked them, "Who do the crowds say that I am?"
”ליוחנן המטביל“, השיבו התלמידים.”אבל יש החושבים שאתה אליהו הנביא, ואחרים חושבים שאתה אחד מאבותינו הנביאים שקם לתחייה.“ 19
They answered, "'John the Baptist,' but others say, 'Elijah,' and others, that one of the old prophets is risen again."
”למי אתם חושבים אותי?“המשיך ישוע לשאול.”אתה משיח אלוהים!“ענה פטרוס. 20
He said to them, "But who do you say that I am?" Peter answered, "The Messiah of God."
ישוע ציווה עליהם לא לספר זאת לאיש. 21
But he warned them, and commanded them to tell this to no one,
”על בן־האדם לסבול הרבה“, הוסיף ישוע.”זקני היהודים, ראשי הכוהנים והסופרים ידחו אותו ואף יהרגו אותו, אולם כעבור שלושה ימים יקום לתחייה!“ 22
saying, "The Son of Man must suffer many things, and be rejected by the elders, chief priests, and scribes, and be killed, and the third day be raised up."
לאחר מכן אמר ישוע לכולם:”מי שרוצה ללכת בעקבותיי חייב להתכחש לעצמו, לוותר על נוחיותו ושאיפותיו, לשאת עמו את צלבו יום־יום ולבוא אחרי. 23
He said to all, "If anyone desires to come after me, let him deny himself, take up his cross daily, and follow me.
כי מי שחפץ להציל את חייו – יאבד אותם, ואילו מי שיוותר על חייו למעני – יציל אותם. 24
For whoever desires to save his life will lose it, but whoever will lose his life for my sake, the same will save it.
מה הרוויח אדם שהשיג את העולם כולו אבל הפסיד חיי־נצח? 25
For what does it profit a person if he gains the whole world, and loses or forfeits his own self?
”דעו לכם, שכל מי שמתבייש בי ובדברי, הוא יהיה לבושה לבן־האדם כאשר יבוא בכבודו ובכבוד של אביו עם המלאכים הקדושים. 26
For whoever will be ashamed of me and of my words, of him will the Son of Man be ashamed, when he comes in his glory, and the glory of the Father, and of the holy angels.
אני אומר לכם את האמת: בין העומדים פה עתה יש כאלה שלא ימותו לפני שיראו את מלכות האלוהים!“ 27
But I tell you the truth: There are some of those who stand here, who will in no way taste of death, until they see the Kingdom of God."
כעבור שמונה ימים לקח איתו ישוע את פטרוס, יוחנן ויעקב ועלה על אחד ההרים כדי להתפלל. 28
It happened about eight days after these sayings, that he took with him Peter, John, and James, and went up onto the mountain to pray.
בזמן שישוע התפלל, פניו השתנו ובגדיו הלבינו והבריקו. 29
As he was praying, the appearance of his face was altered, and his clothing became white and dazzling.
לפתע הופיעו משה רבנו ואליהו הנביא ודיברו איתו. 30
And look, two men were talking with him, who were Moses and Elijah,
הופעתם הייתה מרשימה ומהודרת, והם דיברו עם ישוע על מותו הקרוב בירושלים, שהיה צפוי לפי דבר ה׳. 31
who appeared in glory, and spoke of his departure, which he was about to accomplish at Jerusalem.
בינתיים שקעו פטרוס והאחרים בשינה עמוקה, וכשהתעוררו ראו את כבודו והדרו של ישוע ואת השנים שעמדו לידו. 32
Now Peter and those who were with him were heavy with sleep, but when they were fully awake, they saw his glory, and the two men who stood with him.
כשעמדו אליהו ומשה ללכת קרא פטרוס, בלי לדעת מה הוא אומר:”רבי, כמה טוב שאנחנו כאן! מדוע לא נקים כאן שלוש סוכות לכבוד – לך, למשה ולאליהו?“ 33
It happened, as they were parting from him, that Peter said to Jesus, "Master, it is good for us to be here. Let us make three tents: one for you, and one for Moses, and one for Elijah," not knowing what he said.
בעודו מדבר כיסה אותם ענן והם נמלאו פחד. 34
While he said these things, a cloud came and overshadowed them, and they were afraid as they entered into the cloud.
ומן הענן קרא קול:”זהו בני בחירי, שמעו בקולו.“ 35
A voice came out of the cloud, saying, "This is my Son, my Chosen One. Listen to him."
לאחר הקול נראה ישוע עומד לבדו. התלמידים לא סיפרו לאיש את אשר ראו אלא חיכו. 36
When the voice came, Jesus was found alone. They were silent, and told no one in those days any of the things which they had seen.
כשירדו מן ההר למחרת, באו אנשים רבים לקראת ישוע, 37
It happened on the next day, when they had come down from the mountain, that a large crowd met him.
ואחד מהם קרא:”רבי, אני מתחנן לפניך שתביט בבני היחיד. 38
And look, a man from the crowd called out, saying, "Teacher, I beg you to look at my son, for he is my only child.
שד אוחז בו, הוא גורם לו לצרוח ללא סיבה, משליך אותו על הרצפה ומתיש את כוחו עד שריר נוזל מפיו. השד הזה מדכא את בני מאוד וכמעט שאינו מניח לו לנפשו. 39
And look, a spirit seizes him, and all at once he cries out, and it convulses him so that he foams, and it hardly departs from him, bruising him severely.
התחננתי לפני תלמידיך שיגרשו את השד, אבל הם לא יכלו לעשות זאת.“ 40
I begged your disciples to cast it out, and they could not."
”מה עיקש וחסר־אמונה הדור הזה!“קרא ישוע.”עד מתי יהיה עלי לסבול אתכם? הביאו אלי את הילד!“ 41
Jesus answered, "Faithless and perverse generation, how long must I be with you and put up with you? Bring your son here."
לפני שהספיק הילד להגיע אל ישוע, השד הפיל אותו ארצה כאשר הוא מפרכס. אולם ישוע גירש ממנו את השד בגערה, ריפא אותו והשיבו לאביו. 42
While he was still coming, the demon threw him down and convulsed him violently. But Jesus rebuked the unclean spirit, and healed the boy, and gave him back to his father.
כשראו הנוכחים את הגילוי הזה של כוח אלוהים, נפלה עליהם יראה גדולה. בעוד הקהל מתפעל ומחליף רשמים על מעשיו הנפלאים, אמר ישוע לתלמידיו: 43
They were all astonished at the majesty of God. But while all were marveling at all the things which Jesus did, he said to his disciples,
”הקשיבו לדברי בתשומת לב: בן־האדם עומד להימסר לידי אנשים.“ 44
"Let these words sink into your ears, for the Son of Man will be delivered up into the hands of men."
אולם התלמידים לא הבינו למה התכוון; דבר־מה מנע מבעדם מלהבין והם חששו לשאול אותו למה התכוון. 45
But they did not understand this saying. It was concealed from them, that they should not perceive it, and they were afraid to ask him about this saying.
בין התלמידים התעורר ויכוח: מיהו החשוב והגדול ביניהם. 46
There arose an argument among them about which of them was the greatest.
ישוע ידע את מחשבותיהם ולכן קרא לילד קטן, העמידו לידו 47
Jesus, knowing the reasoning of their hearts, took a little child, and set him by his side,
ואמר לתלמידיו:”מי שמקבל ילד קטן כזה, כאילו מקבל אותי; ומי שמקבל אותי, מקבל למעשה את אבי אשר שלח אותי. הקטן מביניכם – הצנוע והעניו ביותר – הוא הגדול ביניכם!“ 48
and said to them, "Whoever receives this little child in my name receives me. Whoever receives me receives him who sent me. For whoever is least among you all, this one is great."
יוחנן תלמידו פנה אליו ואמר:”רבי, ראינו איש שמגרש שדים בשמך ואמרנו לו לחדול מכך, כי אין הוא שייך לקבוצתנו.“ 49
John answered, "Master, we saw someone casting out demons in your name, and we forbade him, because he does not follow with us."
”לא הייתם צריכים לומר לו זאת, “השיב לו ישוע,”כי מי שאינו נגדכם הוא בעדכם.“ 50
Jesus said to him, "Do not forbid him, for he who is not against you is for you."
בהתקרב המועד שבו יילקח לשמים, התכונן ישוע ללכת לירושלים. 51
It came to pass, when the days were near that he should be taken up, he intently set his face to go to Jerusalem,
יום אחד הוא שלח לפניו שליחים, כדי שיכינו לו מקום לינה באחד מכפרי השומרונים. 52
and sent messengers before his face. They went, and entered into a village of the Samaritans, so as to prepare for him.
אולם השומרונים סרבו לתת להם מקום לינה, משום שפניהם של ישוע ותלמידיו היו מועדות לירושלים (לשומרונים היה ויכוח עם היהודים בנוגע לירושלים). 53
But they did not receive him, because he was traveling with his face set towards Jerusalem.
כשהגיע הדבר לאוזני ישוע ותלמידיו, שאלו יעקב ויוחנן:”אתה רוצה שנצווה כי תרד אש מהשמים ותשרוף אותם?“ 54
When his disciples, James and John, saw this, they said, "Lord, do you want us to command fire to come down from the sky, and consume them?"
אולם ישוע גער בהם, 55
And he turned and rebuked them, and said, "You do not realize what kind of Spirit you belong to.
והחבורה המשיכה בדרכה אל כפר אחר. 56
For the Son of Man did not come to destroy people's lives, but to save them." And they went to another village.
בדרך אמר מישהו לישוע:”אדוני, לאן שתלך, אני אלך אחריך!“ 57
As they went on the way, a certain man said to him, "I want to follow you wherever you go."
אולם ישוע השיב לו:”אל תשכח שאין לי מקום להניח את ראשי. השועלים מתגוררים במחילות האדמה ולציפורים יש קנים, אולם לבן־האדם אין מקום להניח בו את ראשו.“ 58
And Jesus said to him, "The foxes have holes, and the birds of the sky have nests, but the Son of Man has no place to lay his head."
בהזדמנות אחרת אמר ישוע לאיש מסוים:”בוא אחרי והיה תלמיד שלי.“האיש הסכים, אולם ביקש לקבור תחילה את אביו. 59
He said to another, "Follow me." But he said, "Lord, allow me first to go and bury my father."
”הנח למתים (מבחינה רוחנית) לקבור את המתים שלהם“, אמר לו ישוע.”ואילו אתה לך להכריז על מלכות האלוהים.“ 60
But Jesus said to him, "Leave the dead to bury their own dead, but you go and announce the Kingdom of God."
איש אחר אמר לישוע:”אני אלך אחריך, אדוני, אך הרשה לי תחילה ללכת הביתה ולהיפרד מבני משפחתי.“ 61
Another also said, "I want to follow you, Lord, but first allow me to bid farewell to those who are at my house."
אבל ישוע השיב לו:”השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יהיה כשיר למלכות האלוהים.“ 62
But Jesus said to him, "No one, having put his hand to the plow, and looking back, is fit for the Kingdom of God."

< לוּקָס 9 >