לוּקָס 8
| זמן קצר לאחר מכן עבר ישוע מעיר לעיר ומכפר לכפר, וסיפר לאנשים את בשורת מלכות האלוהים. אל ישוע נילוו שנים־עשר תלמידיו | 1 |
EIA kekahi, ma ia hope iho kaa hele ae la oia i na kulanakauhale a me na kauhale a pau, e hai ana a e hoike ana i ka olelo maikai no ke aupuni o ke Akua; me ia pu no hoi ka poe umikumamalua;
| וקבוצת נשים, שאותן הוא ריפא ממחלות שונות או גירש מהן רוחות רעות. בין נשים אלה היו מרים המגדלית (שממנה גירש ישוע שבעה שדים), | 2 |
A me kekahi mau wahine i hoolaia i na uhane ino a me na nawaliwali, o Maria i kapaia o Magedalena, noloko mai ona i puka mai ai na daimonio ehiku;
| יוחנה, אשת כוזא (מי שניהל את עסקי המלך הורדוס), שושנה ורבות אחרות שתרמו מכספן לכלכלת ישוע ותלמידיו. | 3 |
A me Ioana ka wahine a Kuza a ka puuku o Herode, a me Susana, a me na mea e ae he nui, o ka poe i malama ia ia me kauwahi o ko lakou waiwai.
| יום אחד, כשנהרו אליו אנשים מערים רבות, סיפר להם ישוע את המשל הבא: | 4 |
A akoakoa mai la na kanaka he nui wale, o na mea hoi i hele mai io na la, mai loko mai o na kulanakauhale, olelo mai oia ma ka olelonane;
| ”איכר אחד יצא לזרוע בשדה. בפזרו את הזרעים נפלו אחדים מהם בצד הדרך, והם נרמסו ונאכלו על־ידי הציפורים. | 5 |
Hele aku la ka mea lulu hua e lulu iho i kana hua; a i kona lulu ana, helelei kekahi ma kapa alanui; a hehiia iho la, a ua aiia iho la e na manu o ka lewa.
| חלקם נפלו על אדמת סלעים, ואלה צמחו יפה, אך כעבור זמן קצר התייבשו ומתו מחוסר לחות. | 6 |
A helelei iho la kekahi maluna o ka pohaku; a kupu ae la, mae koke iho la ia, no ka mea, aohe ona mau.
| חלקם נפלו בין הקוצים. זרעים אלה אמנם צמחו, אולם יחד איתם צמחו גם קוצים וחנקו אותם. | 7 |
A helelei iho la kekahi iwaena o ke kakalaioa; a kupu pu ke kakalaioa, a hihia iho la ia.
| חלק אחר מהזרעים נפלו על אדמה פורייה, ואלה צמחו ונשאו פרי רב, פי מאה ממה שנזרע.“בסיימו את המשל אמר ישוע:”מי שמסוגל לשמוע, שיקשיב!“ | 8 |
A helelei iho la kekahi ma ka lepo maikai, a kupu ae la ia, a hua mai la ia pahaueri ka hua. A pau kana hai ana ia mau mea, kahea mai la ia, O ka mea pepeiao lohe, e hoolohe ia.
| תלמידיו שאלו אותו למה התכוון, | 9 |
Ninau aku la kana mau haumana ia ia, Heaha la ke ano o keia olelonane?
| וישוע השיב:”רק לכם מותר לדעת את סודות מלכות השמים, אולם האנשים הללו שומעים רק משלים אך אינם מבינים – בדיוק כפי שניבאו אבותינו הנביאים. | 10 |
I mai la oia, Ua haawiia no ia oukou e ike i na mea pohihihi o ke aupuni o ke Akua; a i kekahi poe hoi ma na olelonane, i nana lakou, aole nae e ike, a i lohe hoi, aole nae e hoomaopopo.
| ”זהו פירוש המשל: הזרע הוא דבר־אלוהים. | 11 |
Eia hoi ua olelonane nei. O ka hua, oia ka olelo a ke Akua.
| שולי הדרך מסמלים את לב האנשים השומעים את דבר האלוהים, אולם מיד בא השטן ומנסה להשכיח מלבם את דבר ה׳. כך הוא מונע בעדם מלהאמין באלוהים ולהיוושע. | 12 |
A o na mea ma kapa alanui, oia no ka poe i lohe; alaila hele mai ka diabolo, kaili ae ia i ka olelo mai loko ae o ko lakou mau naau, o manaoio lakou a e hoolaia.
| אדמת הסלעים מסמלת את לב האנשים הנהנים להקשיב לדבר־אלוהים, אולם אין הוא חודר לעומק לבם. הם יודעים שדבר ה׳ הוא אמת, ואפילו מאמינים לזמן קצר, אולם ברגע של קושי ומבחן הם מאבדים את אמונתם. | 13 |
A o ka poe maluna o ka pohaku, a lohe lakou, apo lakou i ka olelo me ka olioli; aole hoi o lakou mole, manaoio no lakou i kekahi manawa, a i ka wa e hoaoia'i, haalele no lakou.
| אדמת הקוצים מסמלת את לב האנשים המקשיבים לדבר אלוהים ומאמינים בו, אולם כעבור זמן קצר נחנקת אמונתם על־ידי דאגות, תאוות־העולם ורדיפה אחר כסף ורכוש. משום כך לעולם אינם מגיעים לבגרות רוחנית. | 14 |
A o ka mea i helelei mawaena o ke kakalaioa, oia ka poe i lohe, a hele lakou, a hihia i na manao, a me ka waiwai, a me na lealea o neia ola ana, aole hoi lakou i hoohua mai i ka hua a oo.
| ”לעומתם מסמלת האדמה הפורייה אנשים בעלי לב טוב וישר. אנשים אלה מקשיבים לדבר ה׳, דבקים בו ואף מביאים פרי רב. | 15 |
Aka, o ka mea ma ka lepo maikai, oia ka poe i hoolohe, a malama hoi i ka olelo maloko a ka naau maikai a me ka hoopono, a hoohua mai i ka hua me ke ahonui.
| ”כאשר אדם מדליק נר בחשכה, האם הוא מכסה את הנר או מחביא אותו מתחת למיטה? הוא ישים אותו במקום מרכזי, המקום שבו יאיר לבאי הבית בצורה הטובה ביותר. | 16 |
Aole mea i hoa i ke kukui a huna iho malalo iho o ke poi, aole hoi e hahao malalo ae o kahi moe; aka, kauia no ia ma ka mea kaukukui, i ikeia'i ka malamalama e ka poe i komo iloko.
| כל מה שמוסתר עתה יתגלה ויצא לאור בבוא הזמן. | 17 |
No ka mea, aole mea nalo e koe i ka hoikeia, aole mea huna e pau ole i ka ikeia, a i ka puka iwaho.
| לכן שימו לב כיצד אתם מקשיבים. מי שיש לו – יינתן לו עוד. ומי שאין לו – גם מה שהוא חושב שיש לו יילקח ממנו.“ | 18 |
Nolaila hoi e noonoo i ko oukou hoolohe ana; no ka mea, o ka mea ua loaa, e haawi hou ia'ku no ia ia; aka, o ka mea loaa ole, e kailiia'ku hoi ka mea me he mea nona la, mai ona aku.
| אז באו אמו ואחיו של ישוע לבקרו, אולם בגלל הקהל הרב לא יכלו להיכנס אל הבית שבו לימד. | 19 |
Alaila hele aku la ia ia kona makuwahine a me kona mau hoahanau, aole nae i hiki io na la, no ka ahakanaka.
| מישהו הודיע לישוע כי אמו ואחיו מחכים לו בחוץ ורוצים לראותו, | 20 |
Hai aku la kekahi poe ia ia, i aku la, O kou makuwahine a me kou mau hoahanau, ke ku mai la mawaho, e ake lakou e ike ia oe.
| אולם ישוע אמר:”אמי וְאֶחָי הם כל אלה המקשיבים לדברי אלוהים ומקיימים אותם!“ | 21 |
Olelo mai la oia, i mai la ia lakou, O ka poe i lohe a i malama hoi i ka olelo a ke Akua, o lakou ko'u makuwahine, a me ko'u mau hoahanau.
| יום אחד עלה ישוע עם תלמידיו לסירה והציע:”הבה נשוט אל החוף ממול.“ | 22 |
Eia kekahi, i kekahi la, ee ae la ia me kana mau haumana, ma ka moku; a i mai la oia ia lakou, E holo kakou ma kela kapa o ka moanawai. A holo aku la lakou.
| הם החלו לשוט וישוע נרדם. לפתע התחוללה סערה חזקה. הרוח טלטלה את הסירה מצד אל צד, הגלים הגבוהים הציפו את הסירה במים, והתלמידים היו בסכנה גדולה. | 23 |
A i ko lakou holo ana'ku, hiamoe iho la ia; a nou mai ka makani me ka ino maluna o ka moanawai, a piha ae la lakou i ka wai, aneane e make.
| ”רבי, קום!“העירו אותו התלמידים בבהלה.”אנחנו טובעים!“ישוע גער ברוח ובים, ומיד פסקה הסערה והים נרגע. | 24 |
Kii iho la lakou e hoala ia ia, i aku la, E ke Kumu, E ke Kumu, ua make makou. Alaila ala ae la ia, a papa aku la i ka makani a me ke kupikipikio o ka wai; a oki ae la ia mau mea, a malie iho la.
| ”היכן אמונתכם?“שאל אותם ישוע. התלמידים הנדהמים והמפוחדים אמרו איש לרעהו:”מיהו האיש הזה, שאפילו הרוח והים נשמעים לו?“ | 25 |
I mai la oia ia lakou, Auhea la hoi ko oukou manaoio? Weliweli iho la lakou a mahalo iho la; olelo lakou ia lakou iho, Owai la hoi keia! ua olelo aku no ia i ka makani a me ka wai, a hoolohe mai no ia mau mea ia ia.
| הם הגיעו אל הגדה השנייה של הכינרת, אל ארץ הגדריים. | 26 |
A hiki aku la lakou i ka aina o ko Gadara e ku pono ana i Galilaia.
| כשעלה ישוע לחוף, בא לקראתו אדם מקומי אשר זמן רב היה אחוז־שדים. האיש היה עירום לגמרי, חסר בית וישן בבית־הקברות. | 27 |
Hele aku la ia mauka, halawai mai la me ia kekahi kanaka o ke kulanakauhale, ua loihi loa kona uluhia ana e na daimonio, aole ia i komo kapa, aole hoi ia i noho ma ka hale maoli, aka, ma na halekupapau.
| בראותו את ישוע נפל האיש לרגליו וצרח:”מה אתה רוצה ממני, ישוע בן־אל־עליון? אני מתחנן לפניך, אל תייסר אותי!“ | 28 |
A i kona ike ana ia Iesu, walaau ae la ia, moe iho la imua ona, kahea ae la me ka leo nui, Heaha kau ia'u, e Iesu ke Keiki a ke Akua kiekie loa? ke noi aku nei au ia oe, mai hana eha mai ia'u.
| הוא אמר זאת משום שישוע כבר ציווה על השד לצאת ממנו. לעיתים קרובות השתלט השד על האיש האומלל, עד כי גם כשאסרו אותו בכבלים ובשרשרות היה מנתק אותם בקלות ובורח למדבר, בכוחו ובהשפעתו של השד. | 29 |
No ka mea, ua hookina no ia i ka uhane ino e puka mai iwaho o ua kanaka la: no ka mea, ua loohia pinepine ia e ia; a i kona paa ana i ke kaulahao a me ke kupeeia, ua moku ia ia ua mau mea paa la, a ua hookukeia'ku ia e ka daimonio i ka waonahele.
| ”מה שמך?“שאל ישוע את השד.”לגיון“, השיבו קולות רבים, כי היו בו למעשה שדים רבים. | 30 |
Alaila ninau aku la o Iesu ia ia, i aku la, Owai kou inoa? Hai mai la oia, O Legeona; no ka mea, he nui no na daimonio i komo iloko ona.
| השדים התחננו לפני ישוע שלא ישלח אותם לתהום. (Abyssos g12) | 31 |
Nonoi mai la lakou ia ia i hookina ole oia ia lakou e hele i ka hohonu. (Abyssos g12)
| במדרון ההר שבקרבת מקום רעה עדר חזירים, והשדים התחננו לפני ישוע שירשה להם להיכנס בחזירים. ישוע הסכים, | 32 |
A he nui no ka poe puaa ilaila, e ai ana ma ka mauna; a nonoi mai la lakou ia ia e ae aku ia lakou e komo ae iloko o ua poe puaa la. Ae aku la oia ia lakou.
| והשדים יצאו מהאיש ונכנסו בחזירים. מיד החל העדר להשתולל, גלש במדרון התלול וטבע בים. | 33 |
A hele aku la na daimonio iwaho o ua kanaka la, a komo aku la iloko o ka poe puaa; a holo kiki iho la ka poe puaa ma kahi pali, ilalo i ka moanawai, a umiia ka hanu.
| משראו הרועים את המתרחש נמלטו בבהלה וסיפרו את הדבר בעיר ובכפרים. | 34 |
A ike aku la ka poe kahu ia mea, naholo aku la lakou, a hoikeike aku la maloko o ke kulanakauhale a me na kauhale.
| עד מהרה נהרו לשם אנשים רבים כדי לראות את המתרחש במו עיניהם. הם ראו את האיש שהיה אחוז־שדים יושב לרגלי ישוע, לבוש היטב ושפוי בדעתו. עדי ראייה סיפרו לבאים כיצד ריפא ישוע את האיש, וכולם נמלאו פחד. | 35 |
A haele ae la na kanaka iwaho e ike ia mea; a hiki aku la io Iesu la, ike iho la i ua kanaka la noloko mai ona i puka mai ai na daimonio, e noho ana ma na wawae o Iesu, ua aahuia, a ua pono kona manao; weliweli iho la lakou.
| 36 |
A o ka poe i ike maka, hai mai la ia lakou i ka mea i ola'i ua kanaka daimonio la.
| כה רב היה פחדם, עד כי האנשים הרבים מארץ הגדריים התחננו לפני ישוע שיעזוב אותם לנפשם וילך משם. ישוע חזר לסירה ושב למקום ממנו בא. | 37 |
A pau hoi ko Gadara a puni i ke noi aku ia ia e hele aku mai o lakou aku; no ka mea, ua loohia lakou e ka weliweli. Ee hou iho la ia i ka moku a hoi mai la.
| האיש שהיה אחוז־שדים התחנן לפניו שירשה לו להצטרף אליו, אולם ישוע סרב. | 38 |
A o ke kanaka mailoko mai ona i puka mai ai na daimonio, ua noi aku ia ia e noho pu ia me ia. Aka, hoihoi mai la Iesu ia ia, i mai la,
| ”חזור לביתך, “אמר לו ישוע,”וספר לבני משפחתך את הפלא שאלוהים עשה למענך.“האיש הלך וסיפר בכל העיר את הפלא שחולל ישוע למענו. | 39 |
E hoi aku oe i kou hale, a e hoike aku i na mea nui a ke Akua i hana mai ai nou. Alaila hele ia a hoike ma ia kulanakauhale a pau, i na mea nui a Iesu i hana mai ai nona.
| בגדה השנייה של הכינרת קיבל אותו הקהל, שכבר המתין לישוע. | 40 |
Eia kekahi, i ka hoi ana mai o Iesu, halawai aloha ka ahakanaka me ia; no ka mea, e kali ana lakou a pau ia ia.
| אדם בשם יאיר, שהיה ראש בית־הכנסת המקומי, בא ונפל לרגלי ישוע. יאיר התחנן לפניו שיבוא איתו אל ביתו, | 41 |
Aia hoi, hele mai la kekahi kanaka, o Iairo kona inoa, he luna hoi ia no ka halehalawai; moe iho la ia ma na wawae o Iesu, nonoi aku la ia ia e hele mai iloko o kona hale:
| כי בתו היחידה בת שתים־עשרה חלתה ועמדה למות. ישוע הלך עם יאיר כשהוא מפלס לו דרך בין הקהל הרב. | 42 |
No ka mea, he kaikamahine kamakahi kana, he umikumamalua paha kona mau makahiki, a e make ana ia. A i ko Iesu hele ana, hooke ae la ka ahakanaka ia ia.
| בקרב הקהל הייתה אישה שסבלה משטף דם כרוני במשך שתים־עשרה שנה. היא הוציאה את כל כספה על רופאים שונים, אולם איש לא יכול היה לרפא אותה. | 43 |
A he wahine hoi, he umikumamalua makahiki o kona heekoko ana, ua pau kona waiwai i na kahuna lapaau, aohe o lakou mea e ola'i ia;
| האישה קרבה אל ישוע מאחור, וכשנגעה בכנף בגדו פסק מיד שטף הדם! | 44 |
Hele mai la ia mahope ona, hoopa iho la i ke kihi o kona aahu; paa koke iho la kona heekoko.
| ”מי נגע בי?“שאל ישוע. כל הסובבים אותו הכחישו שנגעו בו, ופטרוס אמר:”רבי, כיצד אתה יכול לשאול מי נגע בך? ראה כמה רבים האנשים שנדחפים ונדחקים אליך מכל צד!“ | 45 |
Ninau mai la o Iesu, Nawai la wau i hoopa mai nei? A pau lakou i ka hoole, i aku la o Petero a me ka poe me ia, E ke kumu, ua hooke aku ka ahakanaka ia oe, a ua pilikia oe, a ke ninau nei oe, Nawai la wau i hoopa mai nei?
| אולם ישוע השיב:”אני יודע שמישהו נגע בי בכוונת תחילה, כי הרגשתי שיצא ממני כוח מרפא.“ | 46 |
A olelo mai la o Iesu, Ua hoopa mai no kekahi ia'u; no ka mea, ua ike au i ka puka ana'ku o ka mana mailoko aku o'u.
| כאשר נוכחה האישה שישוע ידע, החלה לרעוד מפחד. היא נפלה לרגליו וסיפרה באוזני כולם מדוע נגעה בישוע. היא סיפרה שנרפאה כליל. | 47 |
A ike iho la ua wahine la, aole ia i nalo, hele haalulu ae la ia, moe iho la imua ona, hoike ae la ia ia imua o na kanaka a pau i kana mea i hoopa ai ia ia, a me kona ola koke ana iho.
| ”בתי, “אמר לה ישוע,”אמונתך ריפאה אותך, לכי לשלום.“ | 48 |
I mai la Iesu ia ia, E olioli oe, e ke kaikamahine; ua ola oe i kou manaoio; e hele hoi oe roe ka pomaikai.
| בזמן שישוע דיבר אל האישה, הגיע למקום שליח מביתו של יאיר והודיע לאב:”בתך מתה; אין צורך להטריח את המורה.“ | 49 |
Ia ia e olelo ana, hiki mai la kekahi mai ka hale mai o ua luna halehalawai la, i mai la ia ia, Ua make kau kaikamahine; mai hooluhi oe i ke Kumu.
| כאשר שמע ישוע את דברי השליח אמר אל האב:”אל תפחד! בטח בי, ובתך תרפא.“ | 50 |
A lohe ae la o Iesu, olelo mai la oia ia ia, i mai la, Mai makau oe; e manaoio wale no, a e hoolaia no ia.
| בהגיעם אל הבית הרשה ישוע רק להורים, לפטרוס, ליעקב וליוחנן להיכנס לחדר הילדה. | 51 |
A hiki aku la oia i ka hale, aole mea e ae ana i ae mai ai e komo iloko, o Petero, a me Iakobo, a me Ioane, a me ka makuakane a me ka makuwahine wale no o ua kaikamahine la.
| הבית היה מלא אנשים שבאו להתאבל ולבכות על מותה, אולם ישוע אמר להם:”אל תבכו; הילדה לא מתה, היא רק ישנה.“ | 52 |
Auwe iho la lakou a pau me ke kanikau ia ia. I mai la Iesu, Mai uwe oukou; aole ia i make, aka, e hiamoe ana no ia.
| אך האבלים לעגו לישוע, כי ידעו שהיא מתה. | 53 |
A hoomauakala aku la lakou ia ia, no ka mea, ua ike io lakou ua make ia.
| ישוע אחז ביד הילדה וקרא:”קומי, ילדתי!“ | 54 |
A hoihoi oia ia lakou a pau iwaho, lalau iho la ia i kona lima, kahea iho la, i iho la, E ke kaikamahine, e ala!
| באותו רגע רוחה שבה אליה והיא קמה על רגליה.”תנו לה משהו לאכול!“פקד ישוע. | 55 |
A hoi mai la kona uhane, a ala koke mai la oia iluna; olelo iho la oia e haawi i ai nana.
| הוריה התפלאו מאוד, אולם ישוע ציווה עליהם לא לספר לאיש את אשר קרה. | 56 |
A pihoihoi iho la na makua ona. Papa mai la oia ia laua, aole e hai aku i keia hana ia hai.
