< לוּקָס 7 >
לאחר שסיים לדבר באוזני העם בא ישוע לכפר־נחום. | 1 |
Hanchu, Jisua'n mingei kôma chong a ril zoiin chu Capernaum'a khuoa a sea.
היה אז קצין רומאי, שמשרת אחד שאהב נטה למות. | 2 |
Rom râlmi ruoipu tîrlâm midit tak dam maka, a thi vavânga.
כאשר שמע הקצין על אודות ישוע, שלח אליו כמה מזקני היהודים כדי שיבקשו ממנו לבוא ולהציל את חיי המשרת. | 3 |
Hanchu, Jisua'n thurchi a rieta anin chu a juonga a tîrlâm mindam ranga ngên rangin Juda Upangei a tîra.
הזקנים באו אל ישוע והתחננו לפניו שייענה לבקשת הקצין.”אנא, מלא את בקשתו“, התחננו הזקנים, | 4 |
Jisua kôma an honga, “Hi mi hih na san thei ruo ani.
”כי הוא אוהב את עמנו ואף בנה לנו בית־כנסת מכספו!“ | 5 |
Kin mingei lung a min khama, kin synagog khom mi sin pe ani” tiin an ngên rîta.
ישוע הלך איתם אל בית הקצין, אולם לפני הגיעם אל הבית שלח הקצין אחדים מחבריו אל ישוע כדי לומר לו:”אדוני, אל תטריח את עצמך! איני ראוי שתבוא אל ביתי, | 6 |
Hanchu Jisua'n, anni ngei hah a jûi zoia. In a tung rangtôn chu, râlmi ruoipu'n a malngei a tîra, “O pu, intak takin hong no roh, ki ina mini pan rangin inhoi mu-ung.
ומסיבה זאת גם לא העזתי לבוא אליך בעצמי. בבקשה ממך, רק צווה שמשרתי יבריא והוא יבריא. | 7 |
Mapêna keima ngêt no kôma hong rang khomin inhoi mu-ung. Hê vai minchôi inla ki tîrlâm chu dam a tih.
מנין לי הביטחון הזה? הרי אני רגיל לקבל פקודות מהממונים עלי, ואף לתת פקודות לחיילים תחת פקודי. אם אני אומר לחייל אחד:’לך‘, הוא הולך. אם אני אומר לחייל אחר:’בוא‘, הוא בא. אם אני אומר למשרתי:’עשה עבודה זאת או אחרת‘, הוא עושה אותה. כך גם אם תצווה על המשרת שיבריא – הוא יבריא.“ | 8 |
Keikhom kenêka ulien chong nuoia om ki ni. Ko chong nuoia râlmingei an oma, inkhat kôm, ‘Se roh’ ki tiin a sea, ‘Hong roh,’ ki tiin a honga, Ki tîrlâm kôm, ‘Hih sin roh’ ki tiin a sin ngâi” a tia.
דברי הקצין הפליאו את ישוע. הוא פנה אל הקהל שליווה אותו ואמר:”בקרב כל עם ישראל לא ראיתי אדם בעל אמונה כזאת!“ | 9 |
Hanchu, Jisua'n a rieta anin chu kamâm aom a tia, mipui ama jûi ngei a en titira, an kôma, “Nangni ki ril, hi angtaka taksônna hi chu Isrealngei lâia luo la mu ngâi mu-ung” a tia.
כשחזרו חברי הקצין אל הבית ראו שהמשרת הבריא לחלוטין. | 10 |
Thangthei ngeiin ruoipu in an hong kîrnôk inchu tîrlâm hah a damin an hong mu zoi.
זמן קצר לאחר מכן הלך ישוע עם תלמידיו אל העיירה נעים, וכרגיל הלך אחריו קהל גדול. | 11 |
Chomolte suole chu Jisua, Nain khopuia a se zoia, a ruoisingei le mipuingeiin an jûia.
כשהתקרב ישוע אל שער העיירה ראה תהלוכת־לוויה יוצאת מעיר. הייתה זאת הלוויה של בן יחיד לאם אלמנה, ובין האבלים היו רבים מתושבי המקום. | 12 |
Hanchu, khopui mokot an tungin chu, mithi an hong rojôna. Ma athipa hah meithâinu nâikhât ania, male A khopuia mi tamtak ngei khom a kôma an oma.
מראה האלמנה עורר את רחמי האדון והוא אמר לה:”אל תבכי.“ | 13 |
Hanchu, Pumapa'n ama amûn chu inrieng amu oka, a kôm, “Chap no roh” a tipea.
הוא ניגש ונגע באלונקה, ונושאיה עצרו.”נער, קום לחיים!“קרא ישוע. | 14 |
Hanchu ava nâia, a tolâi a tôna, a rojôn ngei an inngama, Jisua'n, “Ruotharte, inthoi roh nang ki ti,” a tia.
הנער קם והחל לדבר אל הסובבים אותו וישוע השיבו לאמו. | 15 |
Hanchu, mithi hah ânsung lita, a chonga. Hanchu, Jisua'n a nû kôm a pêk nôk zoi.
הקהל, שנמלא פחד ורעדה, שיבח את האלוהים וקרא:”נביא גדול קם בינינו! היום ראינו את יד אלוהים!“ | 16 |
An rêngin an chia, Pathien an minpâka, “Ei lâia dêipu roiinpui tak a juong inlanga, a mingei mi minjôk rangin Pathien a juong zoi,” an tia.
השמועה על המעשה של ישוע התפשטה בכל יהודה והאזור סביב. | 17 |
Hi Jisua thurchi hih Judea ram pumpuia le a kôlrevêla ânthang zit zoi.
גם תלמידי יוחנן המטביל שמעו על מעשי ישוע וסיפרו ליוחנן את כל אשר שמעו. | 18 |
John ruoisingeiin Jisua thurchi John an rila, hanchu a ruoisingei mi inik a koia,
יוחנן קרא אליו שניים מתלמידיו ושלח אותם אל ישוע כדי לשאול:”האם אתה המשיח, או שעלינו לחכות למישהו אחר?“ | 19 |
Pumapa kôm a tîr ngeia, “a juong rang Messiah hah mo ni ni, mo midang kin la tûng rang mo?” itia rekel rangin.
שני התלמידים באו אל ישוע ואמרו:”יוחנן המטביל שלח אותנו אליך כדי לשאול: האם לך אנחנו מצפים, או למישהו אחר?“ | 20 |
Hanchu, Jisua kôma an honga, “Baptispu John'n, a juong rangpu hah nini mo, midang kin la tûng rang mo? a ti” tiin an rekela.
באותה עת ריפא ישוע אנשים רבים ממחלות, נגעים, רוחות רעות והשיב את הראייה לעיוורים רבים. | 21 |
Ma lâitaka han, Jisua'n, mi tamtak damloingei, an natnangei, ramkhori sûrngei a mindam ngeia, mitchongei mit a minvâr pea.
”לכו וספרו ליוחנן את כל אשר ראיתם ושמעתם כאן היום“, ענה ישוע לשאלתם.”ספרו לו שהעיוורים רואים, הפיסחים הולכים, המצורעים מטוהרים, החרשים שומעים, המתים קמים לתחייה והעניים שומעים את בשורת אלוהים. | 22 |
Hanchu, John ruoisingei kôma, “Se nôk ungla, John kôma, nin mu ngei le nin riet ngei hah va ril roi, mitchongeiin an mu theia, kholrangei an lôn thei zoi, aphârngei an inthienga, kuorsetngei kuor avâra, mithingei aringin an inthoi nôka, inriengngei kôma Thurchi Sa misîr ani zoi.
ועוד אמרו ליוחנן כי ברוך האיש שלא אהיה לו מכשול, אלא יאמין בי.“ | 23 |
Iem zoiloina nei loi ngei chu satvur anni,” a tipe ngeia.
לאחר שהלכו שני התלמידים דיבר ישוע אל הקהל על אודות יוחנן:”מה הלכתם לראות במדבר? האם הלכתם להתבונן בעשב הנע ברוח? | 24 |
John ruoisingei an se zoiin chu, Jisua'n John chungroi mipuingei kôma a misîra. “A kôma ramchâra nin se lâia han imo mu rangin nin sabei? phâivuon ai sêm sûl innîk ngei mo?
אמרו לי, מה ציפיתם לראות? אדם לבוש בגדים יפים? הרי מי שלובש בגדים מפוארים גר בארמונות פאר ולא במדבר. | 25 |
Imo a en ranga nin se? Puon innêm insil mi mo? Ha anga insil ngâi ngei le ningnuoma lêng ngei chu rêng inah kêng an om ngâi.
מה באמת הלכתם לראות, נביא? כן! נביא הלכתם לראות, ואני אומר לכם שהוא גדול אף מנביא. | 26 |
Ni ril ta u, imo a en ranga nin se? Dêipu na? O, ani, Dêipu nêka lien uol nin mu zoi.
על האיש הזה כתוב בתנ״ך:’הנני שולח מלאכי לפניך ופנה־דרכך לפניךָ‘. | 27 |
John hih Pathien lekhabua, ‘Ki tîrton no motona na lampui sin rangin tîr ki tih,’ ai ti chu ani.
ובכן, לא נולד אדם גדול מיוחנן, ויחד עם זאת – הקטן במלכות האלוהים גדול ממנו!“ | 28 |
Nangni ki ril John hih mi murdi lâia alientak chu ani. Ania, Pathien Rêngrama achîntak khom John nêkin chu a lien uol.”
כל האנשים אשר שמעו את דברי יוחנן – אפילו גובי מכס – הצדיקו את דרישות אלוהים ונטבלו על־ידי יוחנן. | 29 |
John chongril mipuingeiin an rangâia, aliekin sumrusuong ngâi ngeiin Pathien chong an jôma, a kôma baptisma an changa.
אולם הפרושים וחכמי התורה דחו את תוכניתו של ה׳ למענם וסרבו להיטבל על־ידי יוחנן. | 30 |
Ania Balam minchupungei le phariseengeiin chu anta ranga Pathien mintuo an henga, John baptisma khom chang mak ngei.
”מה יכול אני להגיד על אנשים כאלה?“שאל ישוע.”למה הם דומים? | 31 |
Jisua'n, “Atûnlâi ruolthoitharngei hih imo an ang? Ilemo ki mintêk rang ani zoi?
הם דומים לילדים במגרש משחקים שמתלוננים באוזני חבריהם:’ניגנו לכם בחליל אך לא רקדתם, קיננו לכם קינה, אך לא בכיתם‘.“ | 32 |
Nâipangngei bazar muna insunga, senkhatin inneina berlem nangni kin tum pea, lâm mak cheia, chûlna la kin tho khomin chap mak cheia, itia in hêt inlôm angha anni.
ישוע המשיך:”יוחנן המטביל נהג לצום ולא שתה יין כל ימי חייו, ואתם קראתם לו’משוגע‘. | 33 |
Baptispu John a juonga, bungêiin uain khom nêk maka, ramkhori kêng nin tia.
עכשיו בא בן־האדם שאוכל וגם שותה יין, ומה אתם אומרים?’האיש הזה זללן, הוא שותה יין ומתחבר עם חוטאים וטיפוסים מפוקפקים! | 34 |
Miriem Nâipasal a juonga, a sâkin a nêka, rolruokpa, sumrusuongpungei le mi nunsiengei malpa nin tia.
אנשים יכירו בצדקת ה׳ וחוכמתו כאשר יראו איך צדיקיו חיים‘.“ | 35 |
A modôm ngei rangin chu, Pathien vârna, chongdik minlangna ani” a tia.
פרוש אחד הזמין את ישוע לארוחה בביתו. ישוע נענה להזמנה, בא לבית הפרוש וישב ליד השולחן. | 36 |
Pharisee inkhatin Jisua bu nêk rangin a siela, Jisua a sea, bu nêk rangin ânsunga.
באותה עיר הייתה אישה חוטאת. משנודע לה כי ישוע מתארח בבית הפרוש, לקחה פח מלא מרקחת בשמים יקרים ובאה אל הבית. | 37 |
Ma khopuia han nupang inkhat nunsie a oma. Jisua Pharisee ina bu a nêk iti a rietin chu, sariek mirimhoi alabastar bilôr a hongchôia.
כשנכנסה אל הבית כרעה ברך לפני ישוע והרטיבה את רגליו בדמעותיה. בשערה הארוך היא ניגבה את רגליו, נישקה אותן ומרחה עליהן את הבשמים שהביאה. | 38 |
Jisua nûktieng a ke bula ândinga, a chapa, a mitrithîn a kengei a mindûi pea. A samin a kengei a hûia, a ke a tuma, sariek mirimhoi a buoka.
מארחו של ישוע ראה את המתרחש, ומכיוון שהכיר את האישה אמר בלבו:”אילו ישוע היה באמת נביא אלוהים, הוא היה יודע עם איזו אישה יש לו עניין!“ | 39 |
Pharisee han a mulungrîlin, “Hi mi hih dêipu dik anîn chu, a tônnu, nupang saloi ani tie hih riet a tih” a tia.
ישוע ידע את מחשבות הפרוש ולכן אמר לו:”שמעון, ברצוני לומר לך משהו.“”דבר, רבי“, השיב שמעון. | 40 |
Jisua'n a kôma, “Simon, nang ril rang ke nei” a tia. Simon'n, “O, Minchupu ni ril roh” a tia.
ישוע סיפר לו את הסיפור הבא:”אדם הילווה כסף לשני אנשים: חמש מאות שקלים לאחד, ו־חמשת־אלפים שקלים לשני. | 41 |
Jisua'n a kôma, “Mi inikin lâkâi pêk ngâipu kôm sumdâr an intânga, inkhatin razaranga, inkhatin sômranga.
הואיל והשניים לא יכלו להחזיר את החוב, ריחם עליהם המלווה וויתר להם על החובות. מי לדעתך יאהב יותר את המלווה בעקבות מעשה נעלה זה?“ | 42 |
An thuon theiloi sikin an ruonin a ngâidam ngeia, a tu han mo lungkham uol nih?” a tia.
”אני מניח שבעל החוב הגדול יותר“, ענה שמעון.”נכון מאוד“, הסכים ישוע. | 43 |
Simon'n a thuona, “Ki iem lamin chu a ngâidam tam uolpu hah” a tia, Jisua'n, “Ni ti mindik” a tipea.
ואז הביט באישה ואמר לשמעון:”הבט באישה זאת; כשנכנסתי לביתך לא הצעת לי קערת מים כדי לרחוץ את רגלי מהאבק, ואילו אישה זו רחצה את רגלי בדמעותיה וניגבה אותן בשערה. | 44 |
Male chu, nupangnu tieng mâi athaka, Simon kôma, “Hi nupangnu hih nu mu mo? Ni ina ko honga, ka ke rusûkna rang tui ni pêk mak chea, ama'n chu a mit rithîn ke kengei a rusûka, a samin a hûi minhula,
”גם לא נשקת לי כמקובל, ואילו היא לא חדלה לנשק את רגלי מהרגע שבאתי לכאן. | 45 |
ni tumin ni lei don mak che, ama chu ko hong renga ka kengei a tum bâng mak.
אתה לא טרחת למשוח שמן על ראשי, ואילו היא משחה את רגלי בבשמים ובשמנים יקרים. | 46 |
Olive sariek ku lua buok mak chea, ama'n chu ka kengei sariek a pol minzo zita.
אהבתה הרבה מוכיחה שנסלחו לה חטאים רבים. אדם שנסלח לו מעט אוהב מעט.“ | 47 |
Masikin nang ki ril, lungkhamna lien a minlang han a nunsiena tamtak ngei hah ngâidam ani zoi, iti a minthâr. Masikin, tukhom ngâidamna chînin chu lungkhamna chîn a minlang” a tia.
ישוע פנה אל האישה ואמר:”נסלחו לך חטאיך.“ | 48 |
Male, Jisua'n nupangnu kôma, “Ni sietnangei ngâidam ani zoi” a tipea.
האורחים האחרים שישבו איתו ליד השולחן אמרו בלבם:”למי הוא חושב את עצמו שהוא סולח על חטאים?“ | 49 |
A kôma insung ngeiin, Hi anga nunsie ngei tena ngâidam thei hih tumo ai ni? anin tia.
אולם ישוע המשיך ואמר לאישה:”אמונתך הושיעה אותך. לכי לשלום.“ | 50 |
Ania, Jisua'n nupangnu kôma, “Na taksônnân nang a sanminjôk zoi, rathanngam takin se ta roh” a tipea.