לוּקָס 6
| באחת השבתות, כשעברו ישוע ותלמידיו בשדה, קטפו התלמידים שיבולים, הפרידו את המוץ ואכלו את הגרעינים. | 1 |
Lyabha isiku elyatozye limo ali ashila katika mmagonda, asambelezyewabhakwe bhali bhadenya amasale na galye bhabhabhapalula mmakhono gabho.
| הדבר לא מצא־חן בעיני כמה פרושים אשר באו לישוע, ואלה קראו:”מדוע תלמידיך קוטפים שיבולים בשבת? הלא הם מחללים את השבת!“ | 2 |
Basi bhamo afarisayo bhabhabholo, “Mbona mbhomba lya selinza isiku elyatozye”?
| השיב להם ישוע:”האם מעולם לא קראתם מה עשה דוד המלך כשהוא ואנשיו היו רעבים? | 3 |
OYesu, wabhagalula, wabhabhola, “Semwabhazizye hata lwelyo lyabhomile oDaudi nali nenzala, omwahale na bhala bhali nabho?
| דוד נכנס לאוהל מועד, לקח את לחם הפנים – שעל־פי התורה היה מיועד לכוהנים בלבד – ואכל אותו עם אנשיו.“ | 4 |
Jinsi shahinjiye katika enyumba eye NGOLOBHE, wega amabumunda gala agalanjizye wagalya, wabhapela nebho amwabho wakati seshinza agalye ila hwa Kuhani bene basi.”
| ישוע עוד הוסיף:”בן האדם הוא אדון השבת.“ | 5 |
Wabhabhola, “Amwana uwa Adamu yayoyo OGOSI owa tofye.”
| בשבת אחרת, כשלימד ישוע בבית־הכנסת, היה בקהל אדם שידו הימנית משותקת. | 6 |
Yabha isiku elyatozye elyamwabho ahinjiye mwisingogi wamanyizya na mwali omntu ambaye okho. Ogwakwe ogwendelo upozile.
| הסופרים והפרושים רצו לראות אם ישוע ירפא את האיש בשבת, מפני שחיפשו סיבה להאשים אותו במשהו. | 7 |
Na simbi na bhafarisayo bhali bhauzijila ili balole aje abhaponie isiku elyatozye, li bhazyaje enongwa zyautake.
| ישוע ידע היטב את מחשבותיהם, ולכן אמר לבעל היד המשותקת:”בוא ועמוד לפני כולם.“האיש עשה כדבריו. | 8 |
Lelo omwahale wagamanya gabhasebha wabhola ola yapoozile okhono, “Sogola, emelela pahati wasogola.”wemelela.
| ישוע פנה אל הסופרים והפרושים:”יש לי שאלה אליכם: על־פי התורה, האם עלינו לעשות בשבת מעשים טובים, או מעשים רעים? האם עלינו להציל חיים בשבת, או להרסם?“ | 9 |
Eshi OYesu wabhabhola, “Embabozya amwe eshi, shinza isiku elyatozya abhombe aminza au abhombe amabhibhi, aponie omwoyo au atezye,
| ישוע הביט בעיני הנוכחים ואחר כך אמר לאיש שידו משותקת:”הושט את ידך.“האיש הושיט את ידו והיא נרפאה כליל. | 10 |
“Walangulila amaso wonti.”Epande zyonti wabhola ola omntu, golozya okhono gwaho wagolozya akhono gwakwe gwabha gwinza natele.
| מעשה זה של ישוע עורר את זעם אויביו, והם החלו להתייעץ ביניהם מה לעשות לו. | 11 |
Lelo bhamemile nenkuni bhaynyana bhebho hwa bhebho bhabhombe we le Oyesu.
| זמן קצר לאחר מכן יצא ישוע אל ההרים להתפלל, ובילה את כל הלילה בתפילה לאלוהים. | 12 |
Yali ensiku zila asogoye abhalile mwigamba ili alabha. Ahendeleye osiku wonti hulabhe ONGOLOBHE.
| עם עלות השחר הוא קרא אליו את תלמידיו, ובחר מתוכם שנים־עשר איש שיהיו מלוויו הקבועים. יותר מאוחר ישוע מינה את אלה להיות שליחים. | 13 |
Nayali sampwiti, abhakwizizye asambelezewe bhakwe, hwumwahale na abhasaluye kumi na bhabhele kati yabho bhebho nantele abhakwizizye “Bhamwa.”
| אלה שמותיהם: שמעון (ישוע קרא לו גם פטרוס), אַנְדְּרֵי (אחיו של שמעון), יעקב, יוחנן, פיליפוס, בר־תלמי, | 14 |
Amatawa gabhala atumwa gali oSimioni (ambaye antele akwizizye yo Petro) no Andrea no holo wakwe, oYakobo, oYohana, oFilipo, oBartolomayo,
| מתתיהו, תומא, יעקב (בן־חלפי), שמעון (מכת הקנאים), | 15 |
OMathayo, oTomaso, no Yakobo omwa wa Alfayo, oSimioni, ola okwiziwaga yo Zelote,
| יהודה (בן־יעקב), יהודה איש־קריות (אשר מאוחר יותר הסגיר את ישוע). | 16 |
OYuda omwana wa Yakobo na oYuda oIskariote, ola yali goji.
| ישוע ירד איתם מההר, וכשהגיעו למקום נרחב הוא עמד מלכת. קהל גדול כבר ציפה לו שם; ביניהם תלמידיו הרבים ואנשים רבים שבאו ממרחקים להקשיב לדבריו ולהירפא ממחלותיהם. הם באו בהמוניהם מירושלים, מיהודה ומאזור צור וצידון. | 17 |
Nantele oYesu ahishile pandwemo nabho afume hwigamba na hwemelele papali ntebha. Idadi engosi eyasambelezewa bhakwe (walikuwa huko, pamoja naidadi kubwa ya watu kutoka Uyahudi na Yerusalemu, na kutoka pwani ya Tiro na Sidoni.)
| גם אנשים שהיו אחוזים רוחות רעות נרפאו. | 18 |
Na bhala bhabhalebhile ni mpepo embibhi. Bhaponizye.
| כל אחד ואחד מהם השתוקק לגעת בישוע, כי יצא ממנו כוח מרפא שריפא את כולם. | 19 |
Shila omo bhabhali pibhongano arenjele hu palamasye afwatanaje nguvu ezyaponye zyali zifuma mhati yakwe na aponizye bhonti.
| ישוע פנה אל תלמידיו ואמר:”אשריכם העניים, כי מלכות האלוהים שייכת לכם. | 20 |
Esho wabhenya amnyiziwa bhakwe, na yanje, “Msayilwe amwe mwemli bhapene, afwatanaje umwene owa NGOLOBHE wenyu.
| אשריכם הרעבים עתה, כי תשבעו. אשריכם הבוכים עתה, כי עוד תשמחו. | 21 |
Msayilwe amwe mwemli nenzala eshi, afwanaje mwakuta msayilwe mwemlila eshi. Afwanaje mwayiseha.
| אשריכם אם שונאים ומנדים אתכם, ואם מקללים אתכם בגלל אמונתכם בבן־האדם. | 22 |
Msayilwe amwe ambao abhantu na yibhavitwa na bhahagule na bhalongonye amwe aje mlibhabhibhi kwajili ya omwana wa Adamu.
| ”שמחו ורקדו, כי מצפה לכם שכר רב בשמים! ואל תשכחו שכך רדפו גם את הנביאים! | 23 |
Shanji katika isiku elyo na rushe rushe nashe afwatanaje lyoli mwayibha ne thawabu egosi amwanya, afwanaje aise bhabho bhabhabhombeye shesho akuwa.
| אך אוי לעשירים, מפני שכבר קיבלתם את כל מה שמגיע לכם בעולם הזה. | 24 |
Lelo hele amwe mwemli bhatakili! Afwatanaje mmalishe ahweje ensombo zyenyu.
| אוי לאלה שיש לכם את כל משאלות לבבכם, כי יבוא יום שבו לא יהיה לכם דבר! אוי לכם הצוחקים עתה, כי לא רחוק היום שבו תתאבלו ותבכו! | 25 |
Aheli amwe mwemkute eshi! afwanaje mwayilola enzala hwitagalila. Aheli amwe mwemseha eshi! Afwanaje mwayizonda naline hwitagalila.
| אוי לכם המקבלים מחמאות ושבחים מכל בני־האדם, כי כך החניפו אבותיהם לנביאי השקר. | 26 |
Aheli amwe, na mwasombwa nabhantu wonti! Afwanaje aYise bhabho bhabhabhombeye akuwa abhilenka shesha.
| ”הקשיבו כולכם: אהבו את אויביכם, השיבו טובה לשונאיכם, | 27 |
Lelo eyanga hwilimwe amwe mwemn tejelezya, bhagani abhibhi bhenyu na bhabhombele aminza bhabhavitwa.
| ברכו את המקללים אתכם, והתפללו בעד אלה שלועגים לכם ומביישים אתכם. | 28 |
Bhasayilaji bhala bhabhaswita amwena bhalabhilaji bhala bhabhabonela.
| ”אם מישהו יסטור לך על לחי אחת, הושט לו גם את הלחי השנייה. אם מישהו ייקח מעילך אל תמנע ממנו את חולצתך. | 29 |
Hwamwahale ola yahukhoma imbuguzi limo, ugalusizyaje elyabhele. Neshe omntu ahufyola igolole lyaho opanje nelyabhele.
| תן מה שיש לך לכל המבקש, וכאשר לוקחים ממך דבר, אל תצטער ואל תדרוש אותו חזרה. | 30 |
Opanje shila ya hulabha. Neshe omntu nkahufyola ahantu ambaho hahuliwe uganje alabha aje awezyezye.
| עשו לאחרים את מה שהייתם רוצים שיעשו לכם. | 31 |
Nenshe samsongwa abhantu aje sabhabhabhombele, namwe mubhombaje shesho.
| ”אם אתם אוהבים רק את אלה שאוהבים אתכם, מה המיוחד בכך? גם הפושעים אוהבים את אלה שאוהבים אותם! | 32 |
Nkashe mubhaganaabhantu bhabhaibhaga na amwe tu, esho ihawobu shi hwilimwe? Afwanaje hata bhabhibhi bhabha gana bhala bhabhagana.
| ואם אתם עושים טובה רק לאלה שעושים לכם טובה – החושבים אתם שמגיע לכם פרס? גם הפושעים מחזירים טובה תחת טובה! | 33 |
Nkashile mubhabhombela bhala bhabhabhombela amwe aminza esho abhabhe thawabu nshi hwilimwe? Afwanaje hata bhabhibhi bhabhombashesho.
| אם אתם מלווים רק לאלה שיכולים להחזיר לכם, האם אתם עושים מעשה נעלה? גם הקמצנים והרשעים מלווים לאנשים כמותם תמורת שכר מלא. | 34 |
Nkashile mkhopezya evintu hwabhantu ambabho mpambamala aje bhanza abhawezyezye, eyo thawabu ushi hwilimwe? Hata bhabhibhi bhabhakhopela abhibhi, na bhapambamala ahwejelele kiasi shesho nantele.
| ”עליכם לאהוב את אויביכם, לעשות מעשים טובים ולהלוות כספים בלי לצפות שיחזירו לכם. ואז שכרכם מאת אלוהים יהיה רב, וכך גם תוכיחו שאכן בניו אתם, שהרי אלוהים טוב גם לרשעים ולכפויי־טובה. | 35 |
Lelo bhagani abhibhi bhenyu na bhabhombele aminza. Bhakhopelaji mgaje ahogepe ahusu awezyewe, na ethawabu yenyu yayibha ngosi. Mwaibha bhana abha yalimwanya afwanaje, umwahale yoyo mwinza hwabhantu bhasebhali nesombe.
| ”היו רחמנים כמו שאביכם שבשמים. | 36 |
Bhanji no lusajilo, neshe oYise hwenyu shali no lusajilo.
| אל תמתחו ביקורת על אחרים ואל תשפטו אותם, ואז לא ימתחו ביקורת עליכם ולא ישפטו אתכם. אל תאשימו איש, ואז לא יאשימו אתכם. סלחו לאחרים, ואז ייסלח גם לכם. | 37 |
Mganje alonje, namwe semwayilongwa. Mgajerani, namwe semwayilaniwa. Sajilaji, namwe mwajisajilwa.
| ”אם תתנו לאחרים תקבלו חזרה מידה יפה, גדושה ושופעת, כי במידה שאתם נותנים לאחרים יינתן לכם חזרה.“ | 38 |
Bhapanji abhanje, namwe mwaipewa. Ekias eshe pyana - shashidinyiliwe, na tabhetabha na hwitishe hwitishe - mmafugamo genyu. Afwanaje eshi pimo sheshonti shamtumila, apimile shesho shayitumiha abhapimile amwe.”
| ישוע סיפר להם את המשל הבא:”היכול עיוור להדריך עיוור? הלא שניהם יפלו לתוך בור! | 39 |
Antele wabhabhola ofano. “Aje omntu yali shinsinzilu agalongozya ohwenje yali shinsinzilu? Nkashile bhabhombile esho, bas wonti bhaga dumbushila, mwilende?
| התלמיד אינו יודע יותר ממורו, אולם אם ילמד בשקידה ובחריצות יוכל להגיע לרמת ידיעותיו של המורה. | 40 |
Yasambelela sabha gosi ashile ya bhasambelezya, lelo shila mntu nkawasambelewa shinza abhaneshe osambelezi wakwe.
| ”כיצד יכול אתה לראות שביב־עץ קטן בעין חברך, ולא להבחין בקרש הגדול שבעינך? | 41 |
Yenu bas nkabhenye ahantu hahali mhati mwiliso elya holo waho, na ahantu hali mhati ya mwiliso lyaho sohwenya?
| איך אתה יוכל לומר לו:’אחי, הרשה לי לסלק את השביב מעינך‘, בזמן שאינך רואה את הקרש הגדול שבעינך? צבוע שכמותך! סלק תחילה את הקרש מעינך, ורק לאחר מכן תוכל לסלק את שביב העץ מעין חברך! | 42 |
Obhahubhole hwele oholo waho, 'Holo, ehulabha enefwe ahantu hahali mhati yeliso lyaho,'nawe sohwenya aantu hahali mwiliso lyaho wewe? Olinafiki awe! Ahwande oyefwe ahantu mwiliso awe, ndipo nkobhalole shinza ahwefwe ahantu mwiliso elya holo waho.
| ”עץ משובח אינו נותן פרי רקוב, כשם שעץ רקוב אינו נותן פרי משובח. | 43 |
Afwanaje nalimo ikwi ilinza lyalipa amadonda amabhibhi, antele nalimo ikwi ibhibhi lyalipapa amadondo aminza.
| את העץ מכירים לפי הפרי שהוא נותן. הרי התאנים לעולם אינן צומחות על שיחי קוצים, וענבים לעולם אינם צומחים על חוחים. | 44 |
Afwanaje shila likwi limanyiha humadondo gakwe. Afwanaje abhantu sebhayabhila etini afume mumivwa, antele sebhayabhila ezabibu afume mmichongoma.
| אדם טוב מפיק מעשים טובים מהטוב שבלבו, בעוד שאדם רע מפיק מעשים רעים מהרוע שבלבו, שהרי אדם מדבר מתוך הממלא את לבו. | 45 |
Omntu omwinza alishanga eshinza humwoyo gwakwe afumya gagaliminza, na omntu obhibhi alishanga eshibhibhi humwoyo gwakwe gafuma gagali mabhibhi. Afwanaje ilomu lyakwe liyanga gala gagamemile humwoyo gwakwe.
| ”מדוע אתם קוראים לי’אדון, אדון‘, ואינכם עושים את מה שאני אומר לכם? | 46 |
Yenu mnkwizya,'GOSI, GOSI', antele semgabhomba gala gegyanga?
| כל מי שבא אלי ואינו רק מקשיב לדברי, כי אם גם מקיים אותם, | 47 |
Shilo mntu yahwenza hwiline na zyovwe enongwa zyane na bhombele embombo embabhalanje ejinsi shahweli.
| דומה לאדם שבנה את ביתו על יסודות איתנים החצובים בסלע. כשבא שיטפון, הבית עומד איתן כי נבנה היטב. | 48 |
Alengana no mntu yazenga enyumba yakwe, omwahale abana pansi, tee nazenje omsingi owenyumba pamwanya eyemwala imara. Amakoshi nagahenzele, na majenje agemenze gaikhomile enyumba, lelo segayizizye afwanaje yaze dwilwe shinza.
| אולם מי שמקשיב לדברי ואינו מקיים אותם, דומה לאדם שבנה את ביתו על אדמת־חול ללא יסודות. כשבא שיטפון הבית נהרס כליל.“ | 49 |
Lelo yayonti yahwovwa enongwa zyane sazitii; ofwano gwakwe yayola omntu yozenga enyumba pamwanya ma masanga pasepaliomsingi, amakoshi nagahishile humaha, enyumba ela yaseadilwe yonti.
