< לוּקָס 5 >

יום אחד עמד ישוע על חוף הכינרת ובישר את דבר האלוהים. מספר הנוכחים הלך וגדל, עד שהם נדחפו ונדחקו אליו מכל צד. 1
Un jour que Jésus, pressé par la foule, qui voulait entendre la parole de Dieu, était acculé vers le lac de Génésareth,
ישוע הבחין בשתי סירות ריקות שעגנו ליד החוף. בעלי הסירות, שהיו דייגים במקצועם, רחצו באותו זמן את רשתותיהם. 2
il vit deux barques qui stationnaient près du rivage. Les pêcheurs, après en être descendus, avaient nettoyé leurs filets.
ישוע עלה על אחת הסירות, שהייתה של שמעון, וביקש ממנו להרחיק מעט את הסירה מהחוף, כדי שיוכל לשבת בתוכה ולדבר אל הקהל. 3
Il entra dans l'une de ces barques, qui appartenait à Simon, et le pria de s'éloigner un peu de terre; puis, s'étant assis, il enseigna la foule de dessus la barque.
לאחר שסיים ישוע לדבר אל הקהל, פנה אל שמעון ואמר:”השט את הסירה אל מים עמוקים והשלך את הרשתות כדי לדוג.“ 4
Quand il eut cessé de parler, il dit à Simon: «Avancez en pleine eau, et jetez votre filet pour pêcher.»
”רבי, “השיב שמעון,”בלילה האחרון עבדנו קשה מאוד ולא תפסנו כלום. אולם אם אתה אומר לנו להשליך את הרשתות, נעשה כדברך.“ 5
Simon lui répondit: «Maître, nous avons travaillé toute la nuit sans rien prendre; mais, sur ta parole, nous jetterons le filet.
הם השליכו את הרשתות לים, והפעם תפסו כל כך הרבה דגים עד שהרשתות היו כבדות מדי והחלו להיקרע! 6
Et l'ayant jeté, ils prirent une si grande quantité de poissons, que leur filet se rompait.
הם קראו לעזרתם את חבריהם שבסירה השנייה, ומילאו את שתי הסירות בדגים עד שכמעט טבעו! 7
Ils firent donc signe à leurs compagnons, qui étaient dans l'autre barque, de venir les aider. Ils vinrent, et ils remplirent les deux barques au point qu'elles enfonçaient.
כשראה שמעון פטרוס את הפלא הגדול, נפל על ברכיו לרגלי ישוע ואמר:”אדוני, עזוב אותי לנפשי, כי אני חוטא גדול מדי ואיני ראוי להיות במחיצתך.“ 8
A cette vue, Simon-Pierre tomba aux genoux de Jésus, et lui dit: «Éloigne-toi de moi, Seigneur, car je suis un homme pécheur.»
שמעון אמר דברים אלה משום שהוא וכל הנוכחים איתו, כולל שותפיו יעקב ויוחנן בני־זַבְדִּי, היו בתדהמה גדולה לנוכח השלל הבלתי רגיל.”אל תפחד.“אמר ישוע לשמעון.”מעתה ואילך תהיה דייג של בני אדם.“ 9
Il était, en effet, stupéfié, aussi bien que tous ceux qui étaient avec lui, de la quantité de poissons qu'ils avaient prise.
10
Il en était de même de Jacques et de Jean, fils de Zébédée, qui étaient associés de Simon. Alors Jésus dit à Simon: «Ne crains point, désormais tu seras pêcheur d'hommes.»
לאחר שהשיטו את הסירות לחוף עזבו הכול והלכו אחרי ישוע. 11
Et eux, ayant ramené leurs barques à terre, quittèrent tout, et le suivirent.
באחד הכפרים שבהם ביקר ישוע היה אדם נגוע בצרעת. בראותו את ישוע נפל האיש לרגליו והתחנן:”אדוני, אם רק תרצה תוכל לרפא אותי.“ 12
Comme il était dans une des villes de la Galilée, un homme couvert de lèpre le vit, et, se prosternant la face contre terre, lui adressa cette prière: «Seigneur, si tu le veux, tu peux me rendre net.»
ישוע הושיט את ידו, נגע במצורע ואמר:”ודאי שאני רוצה. הירפא!“ומיד נעלמה הצרעת. 13
Jésus avançant la main, le toucha, après lui avoir dit: «Je le veux, sois net.» Aussitôt la lèpre le quitta.
”אל תספר את הדבר לאיש!“ציווה עליו ישוע.”לך מיד אל הכהן והראה לו שנרפאת. אל תשכח לקחת איתך קרבן – כפי שציווה משה על המטוהרים מצרעת – כדי שכולם יראו שנרפאת.“ 14
Il lui recommanda de n'en parler à personne: «Mais va, lui dit-il, montre-toi au sacrificateur, et présente pour ta guérison l'offrande que Moïse a prescrite pour l'attester au peuple.»
בכל זאת התפשטו השמועות על גבורתו של ישוע במהירות רבה, ואנשים רבים באו להקשיב לדבריו ולהירפא ממחלותיהם. 15
Sa renommée se répandait de plus en plus; et le peuple venait en foule pour l'entendre et pour se faire guérir de ses maladies.
אף־על־פי־כן התחמק מהם ישוע לעיתים קרובות והלך למקומות מבודדים כדי להתפלל. 16
Pour lui, il se retirait dans les déserts, et priait.
יום אחד, כשלימד ישוע כמנהגו, התקבצו סביבו בין השאר גם פרושים וסופרים שבאו מכפרי הגליל, מיהודה ומירושלים, וה׳ העניק לו גבורה גדולה לרפא את החולים. 17
Un jour qu'il enseignait en présence de pharisiens et de docteurs de la Loi, venus de tous les villages de la Galilée, ainsi que de la Judée et de Jérusalem, et que la puissance du Seigneur se déployait dans la guérison des malades,
כעבור זמן קצר הופיעו מספר אנשים שנשאו חולה משותק על אלונקה. הם רצו להביא את החולה לפני ישוע, 18
arrivèrent des gens, qui portaient sur un lit un homme paralysé; ils cherchaient à le faire entrer, et à le placer sous les yeux de Jésus.
אולם בשל הצפיפות הרבה לא הצליחו לפלס דרך אל תוך הבית. נושאי האלונקה לא נואשו; הם עלו על גג הבית, עקרו כמה רעפים ממקומם והורידו את האלונקה מהגג אל אמצע החדר – לרגלי ישוע. 19
Ne sachant par où pénétrer, à cause de la foule, ils montèrent sur le toit, et, en ayant enlevé les briques, ils descendirent le malade, avec son lit, au milieu de l'assemblée, devant Jésus.
כשראה ישוע את אמונתם, אמר לאיש המשותק:”ידידי, נסלחו לך חטאיך!“ 20
Celui-ci voyant leur foi, dit: «O homme, tes péchés te sont pardonnés.»
”למי הוא חושב את עצמו?“שאלו הפרושים והסופרים בלבם.”הוא מחלל את שם האלוהים, רק אלוהים יכול לסלוח על חטאים!“ 21
Les scribes et les pharisiens commencèrent à dire en eux-mêmes: «Qui est cet homme qui profère des blasphèmes? Qui peut pardonner les péchés, que Dieu seul?»
ישוע הבין את מחשבותיהם ולכן השיב להם:”מדוע אתם חושבים שאני מחלל את שם אלוהים? 22
Mais Jésus connaissant leurs pensées, prit la parole, et leur dit: «Quelles pensées avez-vous dans vos coeurs?
מה לדעתכם קל יותר, לומר’נסלחו לך חטאיך‘, או’קום והתהלך‘? 23
Lequel est le plus aisé de dire: Tes péchés te sont pardonnés, ou de dire: Lève-toi et marche?
אני אוכיח לכם כי לבן־האדם יש בארץ סמכות מלאה לסלוח על חטאים!“ישוע פנה אל האיש המשותק ופקד עליו:”קום! קפל את האלונקה שלך ולך הביתה.“ 24
Or, afin que vous sachiez que le Fils de l'homme a sur la terre le pouvoir de pardonner les péchés: Je te le commande, dit-il au paralytique, lève-toi, prends ton lit et va-t'en dans ta maison.»
מיד קפץ האיש על רגליו לנגד עיניהם, קיפל את האלונקה שלו והלך לביתו כשהוא מהלל את האלוהים. 25
A l'instant, le paralytique se leva en leur présence, prit ce qui lui servait de lit, et s'en alla dans sa maison en glorifiant Dieu.
כל הנוכחים נדהמו.”היום ראינו פלא גדול“, אמרו ביראה והללו את האלוהים. 26
Tous les assistants étaient dans la stupéfaction; ils glorifiaient Dieu, et, tout remplis de crainte, ils disaient: «Nous avons vu aujourd'hui des choses étranges.»
לאחר מכן יצא ישוע מהעיר ופגש בדרך גובה־מכס אחד, לוי שמו, יושב בשער בית־המכס.”בוא והיה תלמיד שלי“, אמר לו ישוע. 27
Après cela, Jésus étant sorti, remarqua un publicain nommé Lévi, qui était assis au bureau des péages, et il lui dit: «Suis-moi.»
לוי קם על רגליו, עזב הכול מאחוריו והלך אחרי ישוע. 28
Et lui, quittant tout, se leva et le suivit.
ערב אחד הכין לוי ארוחה חגיגית לכבוד ישוע והזמין גובי־מכס מהעבודה, ידידים, שכנים וקרובים. 29
Lévi lui donna un grand repas dans sa maison, et il y avait une troupe nombreuse de publicains et d'autres gens, qui étaient à table avec eux.
אולם הדבר לא מצא־חן בעיני הסופרים והפרושים, אשר התלוננו באוזני תלמידיו של ישוע:”איך הוא יכול לאכול ולשתות בחברת החוטאים האלה?“ 30
Les pharisiens et les scribes du lieu s'en plaignaient à ses disciples, disant: «Pourquoi mangez-vous et buvez-vous avec les publicains et les gens de mauvaise vie?»
”החולים הם הזקוקים לרופא, לא הבריאים!“השיב להם ישוע. 31
Jésus prit la parole, et leur dit: «Ce ne sont pas les bien portants qui ont besoin de médecin, mais ceux qui se portent mal:
”לא באתי לקרוא לצדיקים לחזור בתשובה, כי אם לחוטאים.“ 32
je ne suis pas venu appeler les justes à la repentance, mais les pécheurs.»
הם המשיכו להתלונן ואמרו:”תלמידי יוחנן המטביל צמים לעיתים קרובות ומתפללים, וגם הפרושים נוהגים כך. מדוע אין תלמידיך צמים?“ 33
Ils lui dirent: «Les disciples de Jean jeûnent fréquemment et font des prières, et ceux des pharisiens également, tandis que les tiens mangent et boivent.»
”האם אנשים שמחים צמים?“השיב ישוע.”האם אורחים המוזמנים לחתונה צמים בחגיגת החתן? 34
Il leur répondit: «Pouvez-vous faire jeûner les amis de l'époux, pendant que l'époux est avec eux?
אולם יבוא יום שהחתן יילקח מהם ואז יצומו.“ 35
Le temps de jeûner viendra: quand l'époux leur sera ôté, alors ce sera le temps de jeûner.»
ישוע סיפר להם את המשל הבא:”איש אינו קורע חולצה חדשה כדי לתפור ממנה טלאי על חולצה ישנה. מי שעושה כך לא זו בלבד שהוא מקלקל את החולצה החדשה, אלא שגם אינו יכול ליהנות מהחולצה הישנה, כי הטלאי אינו מתאים. 36
Il ajouta une comparaison: «On ne prend pas une pièce à une étoffe neuve, pour la mettre à un vieux habit; autrement, non-seulement on déchire l'étoffe neuve, mais encore le neuf n'ira pas bien avec le vieux.
”איש אינו שם יין חדש בחביות ישנות ורקובות, מפני שהיין החדש יבקע את החביות, וכך היין יישפך והחביות תיהרסנה. 37
On ne met pas non plus du vin nouveau dans de vieilles outres; autrement, le vin nouveau fait rompre les outres, et le vin se répand, et les outres sont perdues.
יין חדש יש לשים בחביות חדשות. 38
Mais il faut mettre le vin nouveau dans des outres neuves.
אדם הרגיל לשתות יין ישן אינו חפץ לשנות את מנהגו ולשתות יין חדש.’היין הישן מוצא־חן בעיני‘, הוא יאמר, ולא ירצה אפילו לטעום מהיין החדש.“ 39
D'ailleurs, quand on vient de boire du vin vieux, on ne veut pas du nouveau, car on dit: «Le vieux est bon.»

< לוּקָס 5 >