< לוּקָס 3 >

בשנה החמש־עשרה למלכותו של הקיסר טיבריוס, דיבר ה׳ אל יוחנן בן־זכריה שהתגורר במדבר. (באותה שנה היה פונטיוס פילטוס מושל יהודה; הורדוס – מושל הגליל; פיליפוס אחיו – מושל מדינות יטור וטרכונה; לוסניס – מושל אבילין; חנן וקייפא היו הכוהנים הגדולים). 1
Anno autem quintodecimo imperii Tiberii Cæsaris, procurante Pontio Pilato Judæam, tetrarcha autem Galiææ Herode, Philippo autem fratre ejus tetrarcha Iturææ, et Trachonitidis regionis, et Lysania Abilinæ tetrarcha,
2
sub principibus sacerdotum Anna et Caipha: factum est verbum Domini super Joannem, Zachariæ filium, in deserto.
יוחנן החל לבקר בכל הערים והכפרים באזור הירדן וקרא לאנשים להיטבל במים, כדי להראות שהם מתחרטים על מעשיהם הרעים ובוחרים להאמין באלוהים, על־מנת שיסלח לחטאיהם. 3
Et venit in omnem regionem Jordanis, prædicans baptismum pœnitentiæ in remissionem peccatorum,
יוחנן קיים את דברי ישעיהו הנביא:”קול קורא במדבר פנו דרך ה׳, ישרו מסילותיו. 4
sicut scriptum est in libro sermonum Isaiæ prophetæ: [Vox clamantis in deserto: Parate viam Domini; rectas facite semitas ejus:
כל גיא יינשא, וכל הר וגבעה ישפלו. והיה העקב למישור והרכסים לבקעה, 5
omnis vallis implebitur, et omnis mons, et collis humiliabitur: et erunt prava in directa, et aspera in vias planas:
וראו כל בשר את ישועת אלוהים.“ 6
et videbit omnis caro salutare Dei.]
יוחנן היה אומר לאנשים הרבים שבאו להיטבל על־ידו:”בני נחשים אתם! מי אמר לכם שתוכלו להימלט מהעונש שה׳ עתיד להביא עליכם? 7
Dicebat ergo ad turbas quæ exibant ut baptizarentur ab ipso: Genimina viperarum, quis ostendit vobis fugere a ventura ira?
לפני שתיטבלו עליכם להוכיח במעשים שאתם באמת מתחרטים על מעשיכם הרעים. אל תחשבו בלבכם:’אלוהים לא יעניש אותנו כי אנחנו יהודים, בני אברהם‘. הרי אלוהים יכול לעשות מהאבנים האלה בנים לאברהם! 8
Facite ergo fructus dignos pœnitentiæ, et ne cœperitis dicere: Patrem habemus Abraham. Dico enim vobis quia potens est Deus de lapidibus istis suscitare filios Abrahæ.
כבר עכשיו מוכן גרזן המשפט של אלוהים לכרות כל עץ חסר תועלת שאינו נושא פרי. עצים חסרי תועלת ייכרתו ויישרפו!“ 9
Jam enim securis ad radicem arborum posita est. Omnis ergo arbor non faciens fructum bonum, excidetur, et in ignem mittetur.
לשמע דברי יוחנן נהג הקהל לשאול אותו:”מה עלינו לעשות כדי להוכיח שאנו מתחרטים על מעשינו הרעים ומאמינים באלוהים?“ 10
Et interrogabant eum turbæ, dicentes: Quid ergo faciemus?
”מי שיש לו שתי חולצות, “השיב יוחנן,”שייתן אחת מהן למי שאין לו אף אחת. מי שיש לו מספיק אוכל – שייתן לרעב.“ 11
Respondens autem dicebat illis: Qui habet duas tunicas, det non habenti: et qui habet escas, similiter faciat.
גם גובי מכס, שהיו ידועים בשחיתותם, באו להיטבל ושאלו:”רבי, כיצד נוכיח את כנות לבנו?“ 12
Venerunt autem et publicani ut baptizarentur, et dixerunt ad illum: Magister, quid faciemus?
”אל תגבו למעלה מהמס הקבוע בחוק“, השיב יוחנן. 13
At ille dixit ad eos: Nihil amplius, quam quod constitutum est vobis, faciatis.
”ומה עלינו לעשות?“שאלו מספר חיילים.”אל תסחטו כספים באיומים ובאלימות, “השיב יוחנן,”אל תוציאו דיבה על איש, הסתפקו במשכורתכם.“ 14
Interrogabant autem eum et milites, dicentes: Quid faciemus et nos? Et ait illis: Neminem concutiatis, neque calumniam faciatis: et contenti estote stipendiis vestris.
מאחר שכל העם ציפה וייחל לבואו של המשיח, תהה כל אחד בלבו אם יוחנן עצמו הוא המשיח. 15
Existimante autem populo, et cogitantibus omnibus in cordibus suis de Joanne, ne forte ipse esset Christus,
יוחנן העמידם על טעותם ואמר:”אני מטביל אתכם במים, אולם בקרוב יבוא אדם גדול ונעלה ממני – הוא כל כך נעלה עד כי איני ראוי להתיר את שרוכי נעליו – והוא יטביל אתכם ברוח הקודש ובאש. 16
respondit Joannes, dicens omnibus: Ego quidem aqua baptizo vos: veniet autem fortior me, cujus non sum dignus solvere corrigiam calceamentorum ejus: ipse vos baptizabit in Spiritu Sancto et igni:
הוא גם יפריד בין המוץ לבין גרגירי החיטה – את המוץ ישרוף באש נצחית, ואילו את החיטה ישמור באסם.“ 17
cujus ventilabrum in manu ejus, et purgabit aream suam, et congregabit triticum in horreum suum, paleas autem comburet igni inextinguibili.
יוחנן השתמש באזהרות רבות מסוג זה כדי להוכיח את העם ולהעביר להם את הבשורה. 18
Multa quidem et alia exhortans evangelizabat populo.
אולם כשהוכיח יוחנן את הורדוס (מושל הגליל) על מעשיו הרעים, ובמיוחד על נישואיו האסורים להורודיה – אשת אחיו פיליפוס – 19
Herodes autem tetrarcha cum corriperetur ab illo de Herodiade uxore fratris sui, et de omnibus malis quæ fecit Herodes,
השליך הורדוס את יוחנן לבית־סוהר, וכך הוסיף על חטאיו. 20
adjecit et hoc super omnia, et inclusit Joannem in carcere.
יום אחד, לאחר שנטבלו אנשים רבים, נטבל גם ישוע. כאשר התפלל נפתחו השמים 21
Factum est autem cum baptizaretur omnis populus, et Jesu baptizato, et orante, apertum est cælum:
ורוח הקודש בדמות יונה ירדה ונחה עליו, ומן השמים קרא קול:”אתה בני אהובי, מקור שמחתי.“ 22
et descendit Spiritus Sanctus corporali specie sicut columba in ipsum: et vox de cælo facta est: Tu es filius meus dilectus, in te complacui mihi.
ישוע היה כבן שלושים שנה כשהחל בפעילותו בציבור. ישוע נחשב לבנו של יוסף. יוסף היה בנו של עלי; 23
Et ipse Jesus erat incipiens quasi annorum triginta, ut putabatur, filius Joseph, qui fuit Heli, qui fuit Mathat,
עלי היה בנו של מתת; מתת היה בנו של לוי; לוי היה בנו של מלכי; מלכי היה בנו יני; יני היה בנו של יוסף; יוסף היה בנו של מתתיה; 24
qui fuit Levi, qui fuit Melchi, qui fuit Janne, qui fuit Joseph,
מתתיה היה בנו של אמוץ; אמוץ היה בנו של נחום; נחום היה בנו של חסלי; חסלי היה בנו של נגי; 25
qui fuit Mathathiæ, qui fuit Amos, qui fuit Nahum, qui fuit Hesli, qui fuit Nagge,
נגי היה בנו של מחת; מחת היה בנו של מתתיה; מתתיה היה בנו של שמעי; שמעי היה בנו של יוסף; יוסף היה בנו של יודה; 26
qui fuit Mahath, qui fuit Mathathiæ, qui fuit Semei, qui fuit Joseph, qui fuit Juda,
יודה היה בנו של יוחנן; יוחנן היה בנו של רישא; רישא היה בנו של זרובבל; זרובבל היה בנו של שאלתיאל; שאלתיאל היה בנו של נרי; 27
qui fuit Joanna, qui fuit Resa, qui fuit Zorobabel, qui fuit Salatheil, qui fuit Neri,
נרי היה בנו של מלכי; מלכי היה בנו של אדי; אדי היה בנו של קוסם; קוסם היה בנו של אלמדם; אַלְמוֹדָם היה בנו של ער; 28
qui fuit Melchi, qui fuit Addi, qui fuit Cosan, qui fuit Elmadan, qui fuit Her,
ער היה בנו של ישוע; ישוע היה בנו של אליעזר; אליעזר היה בנו של יורים; יורים היה בנו של מתת; מתת היה בנו של לוי; 29
qui fuit Jesu, qui fuit Eliezer, qui fuit Jorim, qui fuit Mathat, qui fuit Levi,
לוי היה בנו של שמעון; שמעון היה בנו של יהודה; יהודה היה בנו של יוסף; יוסף היה בנו של יונם; יונם היה בנו של אליקים; 30
qui fuit Simeon, qui fuit Juda, qui fuit Joseph, qui fuit Jona, qui fuit Eliakim,
אליקים היה בנו של מַלְאָה; מַלְאָה היה בנו של מנא; מנא היה בנו של מתתה; מתתה היה בנו של נתן; נתן היה בנו של דוד; 31
qui fuit Melea, qui fuit Menna, qui fuit Mathatha, qui fuit Natham, qui fuit David,
דוד היה בנו של ישי; ישי היה בנו של עובד; עובד היה בנו של בועז; בועז היה בנו של שלמון; שלמון היה בנו של נחשון; 32
qui fuit Jesse, qui fuit Obed, qui fuit Booz, qui fuit Salmon, qui fuit Naasson,
נחשון היה בנו של עמינדב; עמינדב היה בנו של ארני; ארם היה בנו של חצרון; חצרון היה בנו של פרץ; פרץ היה בנו של יהודה; 33
qui fuit Aminadab, qui fuit Aram, qui fuit Esron, qui fuit Phares, qui fuit Judæ,
יהודה היה בנו של יעקב; יעקב היה בנו של יצחק; יצחק היה בנו של אברהם; אברהם היה בנו של תרח; תרח היה בנו של נחור; 34
qui fuit Jacob, qui fuit Isaac, qui fuit Abrahæ, qui fuit Thare, qui fuit Nachor,
נחור היה בנו של שרוג; שרוג היה בנו של רעו; רעו היה בנו של פלג; פלג היה בנו של עבר; עבר היה בנו של שלח; 35
qui fuit Sarug, qui fuit Ragau, qui fuit Phaleg, qui fuit Heber, qui fuit Sale,
שלח היה בנו של קינן; קינן היה בנו של ארפכשד; ארפכשד היה בנו של שם; שם היה בנו של נוח; נוח היה בנו של לֶמֶךְ; 36
qui fuit Cainan, qui fuit Arphaxad, qui fuit Sem, qui fuit Noë, qui fuit Lamech,
לֶמֶךְ היה בנו של מתושלח; מתושלח היה בנו של חנוך; חנוך היה בנו של ירד; ירד היה בנו של מהללאל; מהללאל היה בנו של קינן; 37
qui fuit Methusale, qui fuit Henoch, qui fuit Jared, qui fuit Malaleel, qui fuit Cainan,
קינן היה בנו של אנוש; אנוש היה בנו של שת; שת היה בנו של אדם; אדם היה בנו של אלוהים. 38
qui fuit Henos, qui fuit Seth, qui fuit Adam, qui fuit Dei.

< לוּקָס 3 >