< לוּקָס 24 >

ביום ראשון השכם בבוקר לקחו הנשים את המרקחת שהכינו והלכו אל הקבר. 1
Mais le premier jour de la semaine, elles vinrent de grand matin au sépulcre, apportant les parfums qu’elles avaient préparés;
בהגיען אל המקום גילו כי האבן הגדולה שסתמה את פתח הקבר הוזזה ממקומה. 2
Et elles trouvèrent la pierre ôtée du sépulcre.
הן נכנסו פנימה, אך לא מצאו את גופתו של האדון ישוע. 3
Et étant entrées, elles ne trouvèrent point le corps du Seigneur Jésus.
הנשים היו במבוכה גדולה ולא הבינו מה קרה. לפתע נגלו אליהן שני אנשים לבושים גלימות מבריקות ונוצצות. 4
Or il arriva, pendant qu’en leur âme elles en étaient consternées, que près d’elles parurent deux hommes avec des robes resplendissantes.
בפחד רב השתחוו הנשים לפני השניים.”מדוע אתן מחפשות את החי בין המתים?“שאלו השניים. 5
Et comme elles étaient effrayées et baissaient le visage vers la terre, ils leur dirent: Pourquoi cherchez-vous parmi les morts celui qui est vivant?
”הוא אינו נמצא כאן, הוא קם לתחייה! זיכרו שעוד בהיותו בגליל סיפר לכן שעל בן־האדם להימסר לידי אנשים רשעים, שיצלבו אותו, אבל ביום השלישי יקום לתחייה!“ 6
Il n’est pas ici, mais il est ressuscité; rappelez-vous comment il vous a parlé quand il était encore en Galilée,
7
Disant: Il faut que le Fils de l’homme soit livré entre les mains des hommes pécheurs, qu’il soit crucifié, et que le troisième jour il ressuscite.
הנשים נזכרו בדברי ישוע 8
Et elles se ressouvinrent de ses paroles.
ומיהרו לשוב העירה, כדי לספר את החדשות לאחד־עשר התלמידים ולכל השאר. 9
Et revenues du sépulcre, elles annoncèrent toutes ces choses aux onze et à tous les autres.
(אלה הנשים שהלכו אל הקבר: מרים המגדלית, יוחנה, מרים אמו של יעקב ואחרות). 10
Or c’étaient Marie-Madeleine, Jeanne, Marie, mère de Jacques, et les autres qui étaient avec elles, qui rapportaient ces choses aux apôtres.
אולם דברי הנשים נשמעו באוזניהם כסיפור דמיוני, והם לא האמינו להן. 11
Et ce récit leur parut comme du délire, et ils ne les crurent pas.
אך פטרוס קם ורץ אל הקבר. בהביטו פנימה ראה את התכריכים מונחים במקומם, אך הגופה לא הייתה שם. הוא לא הבין מה קרה ועזב את המקום. 12
Cependant Pierre, se levant, courut au sépulcre; et s’étant penché, il ne vit que les linges posés à terre, et il s’en alla, admirant en lui-même ce qui était arrivé.
באותו יום הלכו שניים מתלמידיו של ישוע בדרך המובילה לעמאוס – כפר המרוחק כאחד עשר ק״מ מירושלים. 13
Or voici que deux d’entre eux allaient ce même jour à un village nommé Emmaüs, qui était à la distance de soixante stades de Jérusalem.
בעודם משוחחים ביניהם על מות ישוע, 14
Et ils s’entretenaient de tout ce qui s’était passé.
הופיע לפתע ישוע עצמו ונלווה אליהם. 15
Et il arriva, que pendant qu’ils discouraient et conféraient ensemble, Jésus lui-même s’étant approché, marchait avec eux.
אך השניים לא הכירוהו, כי עיניהם היו אחוזות. 16
Mais leurs yeux étaient retenus de peur qu’ils ne le reconnussent.
”על מה אתם משוחחים?“שאל אותם ישוע. השניים נעצרו, וישוע ראה שפניהם הביעו צער וכאב. 17
Et il leur dit: Quels sont ces discours que vous tenez ainsi en marchant, et pourquoi êtes-vous tristes?
אחד מהשניים, קליופס שמו, השיב:”אתה ודאי האדם היחיד בכל ירושלים שאינו יודע מה קרה בעיר בימים האחרונים.“ 18
Et l’un d’eux, nommé Cléophas, répondant, lui dit: Es-tu seul si étranger dans Jérusalem, que tu ne saches point ce qui s’y est passé ces jours-ci?
”מה קרה בעיר?“שאל ישוע.”אנחנו מתכוונים לישוע מנצרת“, הסבירו השניים.”ישוע היה נביא שחולל נסים ונפלאות, ומורה חכם בעיני אלוהים ובעיני העם. 19
Quoi? leur dit-il. Et ils répondirent: Touchant Jésus de Nazareth, qui fut un prophète puissant en œuvres et en paroles devant Dieu et devant tout le peuple:
אבל ראשי הכוהנים ורבים ממנהיגנו אסרו אותו ומסרוהו לידי הרומאים, כדי שיגזרו עליו דין מוות, ואלה צלבו אותו. 20
Et comment les princes des prêtres et nos chefs l’ont livré pour être condamné à mort et l’ont crucifié:
ואילו אנחנו חשבנו וקיווינו שהוא המשיח העתיד לגאול את עם־ישראל. כל מה שסיפרנו לך קרה לפני שלושה ימים, 21
Pour nous, nous espérions que c’était lui qui devait racheter Israël: et cependant, après tout cela, voici déjà le troisième jour que ces choses sont arrivées.
אך בזאת לא תם הסיפור! מספר נשים מקבוצתנו הלכו הבוקר אל הקבר, וכשחזרו היה בפיהן סיפור בלתי רגיל. הנשים סיפרו כי גופתו של ישוע נעלמה, וכי פגשו בקבר שני מלאכים שאמרו להן כי ישוע חי! 22
À la vérité, quelques femmes qui sont des nôtres nous ont effrayés; car étant allées avant le jour au sépulcre,
23
Et n’ayant point trouvé son corps, elles sont venues disant qu’elles ont vu des anges même qui disent qu’il est vivant.
כמה מאנשינו מיהרו אל הקבר כדי לבדוק את דברי הנשים, ונוכחו שהן צדקו; גופתו של ישוע באמת נעלמה.“ 24
Quelques-uns des nôtres sont allés aussi au sépulcre, et ont trouvé toutes choses comme les femmes l’ont dit; mais lui, ils ne l’ont pas trouvé.
”כסילים!“קרא ישוע.”האם כל־כך קשה לכם להאמין לדברי הנביאים בכתבי־הקודש? 25
Alors il leur dit: Ô insensés et lents de cœur à croire tout ce qu’ont dit les prophètes!
האם לא ניבאו הנביאים באופן ברור שהמשיח יסבול את העינויים הנוראים האלה, לפני שיתגלה כבודו והדרו?“ 26
Ne fallait-il pas que le Christ souffrît ces choses, et entrât ainsi dans sa gloire?
לאחר מכן הוא ציטט להם פסוקים מן התנ״ך והסביר להם את כל מה שנאמר עליו בכתובים, החל מבראשית וכלה בדברי הנביאים. 27
Et commençant par Moïse, et par tous les prophètes, il leur interprétait dans toutes les Ecritures ce qui le concernait.
בינתיים התקרבו השלושה לעמאוס – הכפר שאליו היו מועדות פניהם. ישוע נראה כעומד להמשיך בדרכו, 28
Cependant ils approchèrent du village où ils allaient; et Jésus feignit d’aller plus loin.
אולם השניים הפצירו בו ללון בביתם, כי הייתה שעת ערב, וישוע נענה להזמנתם. 29
Mais ils le pressèrent, disant: Demeure avec nous, car il se fait tard, et déjà le jour est sur son déclin. Et il entra avec eux.
כשהתיישבו לאכול ברך ישוע על הלחם, פרס אותו והגישו להם. 30
Or il arriva, pendant qu’il était à table avec eux, qu’il prit le pain, le bénit, le rompit, et il le leur présentait.
לפתע כאילו נפקחו עיניהם, והם הכירו את ישוע. באותו רגע הוא נעלם מעיניהם. 31
Alors leurs yeux s’ouvrirent, et ils le reconnurent: et il disparut de devant leurs yeux.
השניים החלו לספר זה לזה כיצד התרגשו בשעה שישוע דיבר אליהם וביאר להם את הכתוב בתנ״ך. 32
Et ils se dirent l’un à l’autre: Notre cœur n’était-il pas tout brûlant au dedans de nous, lorsqu’il nous parlait dans le chemin, et nous ouvrait le sens des Ecritures?
בלי לאבד זמן קמו השניים וחזרו לירושלים, שם מצאו את אחד־עשר התלמידים ואחרים מתלמידי ישוע אשר קיבלו את פניהם בקריאה: 33
Puis se levant à l’heure même, ils retournèrent à Jérusalem, et ils trouvèrent les onze assemblés, et ceux qui étaient avec eux,
”האדון באמת קם לתחייה! הוא נגלה לפטרוס!“ 34
Et disant: Le Seigneur est vraiment ressuscité, et il est apparu à Simon.
השניים מעמאוס סיפרו כיצד נגלה ישוע גם אליהם כשהלכו בדרך, וכיצד הכירו אותו כשפרס את הלחם. 35
Et eux, à leur tour, racontèrent ce qui leur était arrivé en chemin, et comment ils l’avaient reconnu à la fraction du pain.
בשעה שדיברו הופיע ישוע בחדר ואמר:”שלום לכם!“ 36
Or, pendant qu’ils s’entretenaient ainsi, Jésus parut au milieu d’eux, et leur dit: Paix à vous! c’est moi: ne craignez point.
הופעתו הבהילה אותם, כי חשבו שרוח רפאים לפניהם! 37
Mais eux, troublés et épouvantés, croyaient voir un esprit.
”מדוע נבהלתם?“שאל ישוע.”מדוע אינכם מאמינים שאני הוא העומד לפניכם? 38
Et il leur dit: Pourquoi êtes-vous troublés, et pourquoi ces pensées s’élèvent-elles dans vos cœurs?
הביטו בידי! הביטו ברגלי! אתם יכולים לראות ללא ספק שאני הוא העומד לפניכם! געו בי והיווכחו שאינני רוח, שהרי לרוח אין בשר ועצמות כפי שיש לי!“ 39
Voyez mes mains et mes pieds; c’est bien moi: touchez et voyez: un esprit n’a ni chair ni os, comme vous voyez que j’ai.
בשעה שדיבר הראה להם ישוע את נקבי המסמרים בידיו ואת הפצעים ברגליו. 40
Et lorsqu’il eut dit cela, il leur montra ses mains et ses pieds.
על אף שמחתם הרבה עדיין הטילו התלמידים ספק ולא האמינו. משום כך שאל אותם ישוע:”האם יש לכם כאן משהו לאכול?“ 41
Mais eux ne croyant point encore, et étant transportés d’admiration et de joie, il dit: Avez-vous ici quelque chose à manger?
הם הגישו לו חתיכת דג צלוי, 42
Et ils lui présentèrent un morceau de poisson rôti et un rayon de miel.
וישוע אכל את הדג לנגד עיניהם. 43
Or, lorsqu’il eut mangé devant eux, prenant les restes, il les leur donna.
לאחר מכן אמר ישוע:”האם אינכם זוכרים שעוד בהיותי אתכם סיפרתי לכם שכל מה שאמרו עלי משה, הנביאים ובתהלים חייב להתקיים?“ 44
Puis il leur dit: Voilà ce que je vous ai dit, lorsque j’étais encore avec vous: qu’il fallait que fût accompli tout ce qui est écrit de moi dans la loi de Moïse, dans les prophètes et dans les psaumes.
ישוע פתח את לבם כדי שסוף סוף יבינו את הכתובים, 45
Alors il leur ouvrit l’esprit, pour qu’ils comprissent les Ecritures;
והוסיף:”עוד לפני זמן רב נכתב שעל המשיח להתענות, למות ולקום לתחייה ביום השלישי. 46
Et il leur dit: Il est ainsi écrit, et c’est ainsi qu’il fallait que le Christ souffrît, et qu’il ressuscitât d’entre les morts le troisième jour;
ועוד כתוב כי דבר אלוהים יצא אל כל העמים, החל מירושלים, וכי כל מי שיאמין בי ויחזור בתשובה יסלחו לו חטאיו. 47
Et qu’on prêchât en son nom la pénitence et la rémission des péchés à toutes les nations, en commençant par Jérusalem.
אתם עדים לקיום הנבואות האלה. 48
Pour vous, vous êtes témoins de ces choses.
עתה אני עומד לשלוח אליכם את אשר הבטיח אבי. הישארו כאן בירושלים עד שיבוא רוח הקודש וימלא אתכם בכוח ובגבורה מן השמים.“ 49
Et moi, je vais vous envoyer le don promis de mon Père. Vous, demeurez dans la ville, jusqu’à ce que vous soyez revêtus de la force d’en haut.
לאחר מכן הוא הוביל אותם אל בית־עניה, שם נשא את ידיו אל השמים וברך אותם. 50
Puis il les mena du côté de Béthanie; et les mains levées, il les bénit.
תוך כדי ברכתו נפרד מהם ישוע ועלה השמיימה. 51
Et il arriva que, pendant qu’il les bénissait, il s’éloigna d’eux, et s’éleva au ciel.
התלמידים השתחוו לו וחזרו לירושלים מלאי שמחה, 52
Et eux, l’ayant adoré, revinrent à Jérusalem avec une grande joie.
ואת כל זמנם בילו בבית־המקדש כשהם מהללים ומברכים את האלוהים. 53
Et ils étaient toujours dans le temple, louant et bénissant Dieu. Amen.

< לוּקָס 24 >