לוּקָס 24
| ביום ראשון השכם בבוקר לקחו הנשים את המרקחת שהכינו והלכו אל הקבר. | 1 |
But on the first day of the week, at early dawn, they came to the tomb, bringing the spices which they had prepared.
| בהגיען אל המקום גילו כי האבן הגדולה שסתמה את פתח הקבר הוזזה ממקומה. | 2 |
They found the stone rolled away from the tomb.
| הן נכנסו פנימה, אך לא מצאו את גופתו של האדון ישוע. | 3 |
They entered in, and did not find the body of the Lord Jesus.
| הנשים היו במבוכה גדולה ולא הבינו מה קרה. לפתע נגלו אליהן שני אנשים לבושים גלימות מבריקות ונוצצות. | 4 |
It happened, while they were greatly perplexed about this, look, two men stood by them in dazzling clothing.
| בפחד רב השתחוו הנשים לפני השניים.”מדוע אתן מחפשות את החי בין המתים?“שאלו השניים. | 5 |
Becoming terrified, they bowed their faces down to the earth. They said to them, "Why do you seek the living among the dead?
| ”הוא אינו נמצא כאן, הוא קם לתחייה! זיכרו שעוד בהיותו בגליל סיפר לכן שעל בן־האדם להימסר לידי אנשים רשעים, שיצלבו אותו, אבל ביום השלישי יקום לתחייה!“ | 6 |
He is not here, but is risen. Remember what he told you when he was still in Galilee,
| 7 |
saying that the Son of Man must be delivered up into the hands of sinful men, and be crucified, and the third day rise again?"
| הנשים נזכרו בדברי ישוע | 8 |
Then they remembered his words.
| ומיהרו לשוב העירה, כדי לספר את החדשות לאחד־עשר התלמידים ולכל השאר. | 9 |
And returning from the tomb, they told all these things to the eleven and to all the rest.
| (אלה הנשים שהלכו אל הקבר: מרים המגדלית, יוחנה, מרים אמו של יעקב ואחרות). | 10 |
Now they were Mary Magdalene and Joanna and Mary the mother of James and the other women with them who told these things to the apostles.
| אולם דברי הנשים נשמעו באוזניהם כסיפור דמיוני, והם לא האמינו להן. | 11 |
These words seemed to them to be nonsense, and they did not believe them.
| אך פטרוס קם ורץ אל הקבר. בהביטו פנימה ראה את התכריכים מונחים במקומם, אך הגופה לא הייתה שם. הוא לא הבין מה קרה ועזב את המקום. | 12 |
But Peter got up and ran to the tomb. Stooping and looking in, he saw the strips of linen by themselves, and he departed to his home, wondering what had happened.
| באותו יום הלכו שניים מתלמידיו של ישוע בדרך המובילה לעמאוס – כפר המרוחק כאחד עשר ק״מ מירושלים. | 13 |
And look, two of them were going that very day to a village named Emmaus, which was about seven miles from Jerusalem.
| בעודם משוחחים ביניהם על מות ישוע, | 14 |
They talked with each other about all of these things which had happened.
| הופיע לפתע ישוע עצמו ונלווה אליהם. | 15 |
It happened, while they talked and questioned together, that Jesus himself came near, and went with them.
| אך השניים לא הכירוהו, כי עיניהם היו אחוזות. | 16 |
But their eyes were kept from recognizing him.
| ”על מה אתם משוחחים?“שאל אותם ישוע. השניים נעצרו, וישוע ראה שפניהם הביעו צער וכאב. | 17 |
And he said to them, "What are these words that you are exchanging with each other as you walk?" And they stood still, looking sad.
| אחד מהשניים, קליופס שמו, השיב:”אתה ודאי האדם היחיד בכל ירושלים שאינו יודע מה קרה בעיר בימים האחרונים.“ | 18 |
One of them, named Cleopas, answered him, "Are you the only stranger in Jerusalem who does not know the things which have happened there in these days?"
| ”מה קרה בעיר?“שאל ישוע.”אנחנו מתכוונים לישוע מנצרת“, הסבירו השניים.”ישוע היה נביא שחולל נסים ונפלאות, ומורה חכם בעיני אלוהים ובעיני העם. | 19 |
He said to them, "What things?" They said to him, "The things concerning Jesus, the Nazarene, a man who was a prophet mighty in deed and word before God and all the people;
| אבל ראשי הכוהנים ורבים ממנהיגנו אסרו אותו ומסרוהו לידי הרומאים, כדי שיגזרו עליו דין מוות, ואלה צלבו אותו. | 20 |
and how the chief priests and our rulers delivered him up to be condemned to death, and crucified him.
| ואילו אנחנו חשבנו וקיווינו שהוא המשיח העתיד לגאול את עם־ישראל. כל מה שסיפרנו לך קרה לפני שלושה ימים, | 21 |
But we were hoping that it was he who would redeem Israel. Yes, and besides all this, it is now the third day since these things happened.
| אך בזאת לא תם הסיפור! מספר נשים מקבוצתנו הלכו הבוקר אל הקבר, וכשחזרו היה בפיהן סיפור בלתי רגיל. הנשים סיפרו כי גופתו של ישוע נעלמה, וכי פגשו בקבר שני מלאכים שאמרו להן כי ישוע חי! | 22 |
Also, certain women of our company amazed us, having arrived early at the tomb;
| 23 |
and when they did not find his body, they came saying that they had also seen a vision of angels, who said that he was alive.
| כמה מאנשינו מיהרו אל הקבר כדי לבדוק את דברי הנשים, ונוכחו שהן צדקו; גופתו של ישוע באמת נעלמה.“ | 24 |
Some of us went to the tomb, and found it just like the women had said, but they did not see him."
| ”כסילים!“קרא ישוע.”האם כל־כך קשה לכם להאמין לדברי הנביאים בכתבי־הקודש? | 25 |
Then he said to them, "O foolish ones, and slow of heart to believe in all that the prophets have spoken.
| האם לא ניבאו הנביאים באופן ברור שהמשיח יסבול את העינויים הנוראים האלה, לפני שיתגלה כבודו והדרו?“ | 26 |
Did not the Christ have to suffer these things and to enter into his glory?"
| לאחר מכן הוא ציטט להם פסוקים מן התנ״ך והסביר להם את כל מה שנאמר עליו בכתובים, החל מבראשית וכלה בדברי הנביאים. | 27 |
Beginning from Moses and from all the prophets, he explained to them in all the Scriptures the things concerning himself.
| בינתיים התקרבו השלושה לעמאוס – הכפר שאליו היו מועדות פניהם. ישוע נראה כעומד להמשיך בדרכו, | 28 |
They drew near to the village, where they were going, and he acted like he would go further.
| אולם השניים הפצירו בו ללון בביתם, כי הייתה שעת ערב, וישוע נענה להזמנתם. | 29 |
They urged him, saying, "Stay with us, for it is almost evening, and the day is almost over." He went in to stay with them.
| כשהתיישבו לאכול ברך ישוע על הלחם, פרס אותו והגישו להם. | 30 |
It happened, that when he had sat down at the table with them, he took the bread and gave thanks. Breaking it, he gave to them.
| לפתע כאילו נפקחו עיניהם, והם הכירו את ישוע. באותו רגע הוא נעלם מעיניהם. | 31 |
Their eyes were opened, and they recognized him, and he vanished out of their sight.
| השניים החלו לספר זה לזה כיצד התרגשו בשעה שישוע דיבר אליהם וביאר להם את הכתוב בתנ״ך. | 32 |
And they said to one another, "Weren't our hearts burning within us, while he spoke to us along the way, and while he opened the Scriptures to us?"
| בלי לאבד זמן קמו השניים וחזרו לירושלים, שם מצאו את אחד־עשר התלמידים ואחרים מתלמידי ישוע אשר קיבלו את פניהם בקריאה: | 33 |
They rose up that very hour, returned to Jerusalem, and found the eleven gathered together, and those who were with them,
| ”האדון באמת קם לתחייה! הוא נגלה לפטרוס!“ | 34 |
saying, "The Lord is risen indeed, and has appeared to Simon."
| השניים מעמאוס סיפרו כיצד נגלה ישוע גם אליהם כשהלכו בדרך, וכיצד הכירו אותו כשפרס את הלחם. | 35 |
They related the things that happened along the way, and how he was recognized by them in the breaking of the bread.
| בשעה שדיברו הופיע ישוע בחדר ואמר:”שלום לכם!“ | 36 |
As they said these things, Jesus himself stood among them, and said to them, "Peace be to you."
| הופעתו הבהילה אותם, כי חשבו שרוח רפאים לפניהם! | 37 |
But they were terrified and filled with fear, and supposed that they had seen a spirit.
| ”מדוע נבהלתם?“שאל ישוע.”מדוע אינכם מאמינים שאני הוא העומד לפניכם? | 38 |
He said to them, "Why are you troubled? Why do doubts arise in your hearts?
| הביטו בידי! הביטו ברגלי! אתם יכולים לראות ללא ספק שאני הוא העומד לפניכם! געו בי והיווכחו שאינני רוח, שהרי לרוח אין בשר ועצמות כפי שיש לי!“ | 39 |
See my hands and my feet, that it is truly me. Touch me and see, for a spirit does not have flesh and bones, as you see that I have."
| בשעה שדיבר הראה להם ישוע את נקבי המסמרים בידיו ואת הפצעים ברגליו. | 40 |
When he had said this, he showed them his hands and his feet.
| על אף שמחתם הרבה עדיין הטילו התלמידים ספק ולא האמינו. משום כך שאל אותם ישוע:”האם יש לכם כאן משהו לאכול?“ | 41 |
While they still did not believe for joy, and wondered, he said to them, "Do you have anything here to eat?"
| הם הגישו לו חתיכת דג צלוי, | 42 |
And they gave him a piece of a broiled fish.
| וישוע אכל את הדג לנגד עיניהם. | 43 |
And he took it and ate in front of them.
| לאחר מכן אמר ישוע:”האם אינכם זוכרים שעוד בהיותי אתכם סיפרתי לכם שכל מה שאמרו עלי משה, הנביאים ובתהלים חייב להתקיים?“ | 44 |
And he said to them, "This is what I told you, while I was still with you, that all things which are written in the Law of Moses, the Prophets, and the Psalms, concerning me must be fulfilled."
| ישוע פתח את לבם כדי שסוף סוף יבינו את הכתובים, | 45 |
Then he opened their minds, that they might understand the Scriptures.
| והוסיף:”עוד לפני זמן רב נכתב שעל המשיח להתענות, למות ולקום לתחייה ביום השלישי. | 46 |
He said to them, "Thus it is written, for the Christ to suffer and to rise from the dead the third day,
| ועוד כתוב כי דבר אלוהים יצא אל כל העמים, החל מירושלים, וכי כל מי שיאמין בי ויחזור בתשובה יסלחו לו חטאיו. | 47 |
and that repentance leading to forgiveness of sins should be preached in his name to all the nations, beginning at Jerusalem.
| אתם עדים לקיום הנבואות האלה. | 48 |
You are witnesses of these things.
| עתה אני עומד לשלוח אליכם את אשר הבטיח אבי. הישארו כאן בירושלים עד שיבוא רוח הקודש וימלא אתכם בכוח ובגבורה מן השמים.“ | 49 |
And look, I send forth the promise of my Father on you. But wait in the city until you are clothed with power from on high."
| לאחר מכן הוא הוביל אותם אל בית־עניה, שם נשא את ידיו אל השמים וברך אותם. | 50 |
He led them out as far as Bethany, and he lifted up his hands, and blessed them.
| תוך כדי ברכתו נפרד מהם ישוע ועלה השמיימה. | 51 |
It happened, while he blessed them, that he departed from them, and was carried up into heaven.
| התלמידים השתחוו לו וחזרו לירושלים מלאי שמחה, | 52 |
They worshiped him, and returned to Jerusalem with great joy,
| ואת כל זמנם בילו בבית־המקדש כשהם מהללים ומברכים את האלוהים. | 53 |
and were continually in the temple, praising and blessing God.
