לוּקָס 23
| ראשי הכוהנים, הסופרים, זקני העם וחברי הסנהדרין הוליכו את ישוע אל פילטוס, | 1 |
І вставши все множество їх, повели Його до Пилата.
| ומיד החלו להאשים אותו:”האיש הזה מסית את העם לא לשלם מס לקיסר הרומאי, וטוען שהוא המשיח, כלומר מלך!“ | 2 |
І стали винувата Його, кажучи: Сього знайшли ми, що розвертав народ і забороняв кесареві данину давати, та й каже, що Він Христос - цар.
| ”האם אתה מלך היהודים?“שאל פילטוס את ישוע.”אתה אומר“, ענה ישוע. | 3 |
Пилат же спитав Його, кажучи: Чи Ти цар Жидівський? Він же, озвавшись до него, рече: Ти кажеш.
| פילטוס פנה אל ראשי הכוהנים ואל ההמון וקרא:”מה אתם רוצים ממנו? הוא לא עבר על שום חוק!“ | 4 |
Пилат же сказав до архиєреїв і до народу: Нїякої не знаходжу вини в чоловікові сьому.
| אולם הם התעקשו:”אבל הוא מסית את העם בכל אזור יהודה נגד השלטון. הוא החל בכך בגליל, ועכשיו הוא בא לירושלים.“ | 5 |
Вони ж намагали, говорячи: Що бунтує народ, навчаючи по всій Юдеї, почавши від ГалилеЇ аж посї.
| ”האם הוא תושב הגליל?“שאל פילטוס. | 6 |
Пилат же, почувши про Галилею, спитав, чи чоловік не Галилеєць,
| ”כן“, השיבו לו. מאחר שהגליל היה במחוז שיפוטו של הורדוס, החליט פילטוס לשלוח את ישוע אליו. מלבד זאת, באותה העת היה הורדוס בירושלים. | 7 |
і, довідавшись, що Він присуду Іродового, післав Його до Ірода, що також був у Єрусалимі тими днями.
| הורדוס שמח מאוד לראות את ישוע, מכיוון ששמע עליו ניסים ונפלאות, ומזה זמן רב השתוקק לפגוש אותו פנים אל פנים ולחזות בניסים שחולל. | 8 |
Ірод же, побачивши Ісуса, зрадїв вельми; бажав бо здавна бачити Його; бо чув багато про Него; й сподївав ся яку ознаку бачити, що від Него станеть ся.
| הורדוס שאל את ישוע שאלות רבות, אולם ישוע לא השיב דבר. | 9 |
Питав же Його словами многими; Він же нічого не відказав йому.
| בינתיים ראשי הכוהנים והסופרים הטיחו את האשמותיהם בישוע. | 10 |
Стояли ж архиєреї та письменники, завзято винуючи Його.
| גם הורדוס וחייליו בזו לישוע וצחקו לו; הם הלבישו אותו גלימת פאר ושלחוהו חזרה אל פילטוס. | 11 |
Зневаживши ж Його Ірод з воїнами своїми та насьміявшись, сягнувши Його в шату ясну, післав Його Пилатові.
| הורדוס ופילטוס, שהיו עד אז אויבים, הפכו באותו יום לידידים. | 12 |
Стали ж собі другами Пилат та Ірод того дня; жили бо перше, ворогуючи між собою.
| פילטוס אסף את ראשי הכוהנים, ומנהיגים אחרים ואת העם, | 13 |
Пилат же, скликавши архиєреїв та князїв і народ,
| והודיע להם:”הבאתם לפני את האיש הזה וטענתם שהוא מסית את העם למרוד בשלטון. חקרתי אותו היטב בנוכחותכם ולא מצאתי כל יסוד להאשמותיכם! | 14 |
каже до них: Привели ви мені чоловіка сього, яко розвертаючого народ; і ось я, перед вами питаючи, ніякої не знайшов в чоловікові сьому вини, якими винуєте Його;
| גם הורדוס לא מצא כל אשמה בישוע, ולכן שלח אותו אלינו. האיש הזה לא עשה כל מעשה שדינו מוות! | 15 |
та й нї Ірод; посилав бо Його до вето, й ось нїчого достойного емерти не знайдено в Ньому.
| משום כך אלקה אותו בשוט ואשחרר אותו.“ | 16 |
То, покаравши, відпущу Його.
| מדי שנה בחג הפסח, נהג פילטוס לשחרר אסיר יהודי אחד. | 17 |
(Треба ж йому було відпускати їм щосьвята одного.)
| אך כולם צעקו פה אחד:”קחו אותו מכאן! שחרר לנו את בר־אבא!“ | 18 |
Закричали ж вони всі разом, кажучи: Візьми сього, відпусти ж нам і Вараву,
| (בר־אבא היה במאסר באשמת רצח והסתה למרד בירושלים). | 19 |
котрого, за якусь бучу, що сталась у городі, і за убийство, вкинуто в темницю.
| פילטוס רצה לשחרר את ישוע, ולכן ניסה להתווכח עם הקהל. | 20 |
Знов же Пилат покликнув, хотівши відпустити Ісуса.
| אבל הקהל התעקש:”צלוב אותו! צלוב אותו!“ | 21 |
Вони ж кричали: Розпни, розпни Його!
| פילטוס שאל אותם פעם שלישית:”מדוע? מה הוא עשה? לא מצאתי כל סיבה להוציאו להורג. אלקה אותו בשוט ואשחרר אותו.“ | 22 |
Він же втрете каже до них: Яке ж бо зло зробив сей? Нїякої вини смерти не знайшов я в Йому. То покаравши, випущу Його.
| אבל הם המשיכו לצעוק ולהפציר בו לצלוב את ישוע, וצעקותיהם הכריעו את הנידון. | 23 |
Вони ж намагали голосом великим, просячи Його розпяти. І перемогли голоси їх та архиєрейські.
| פילטוס נכנע לדרישתם ודן את ישוע למוות. | 24 |
Пилат же присудив, щоб сталось по просьбі їх.
| על־פי בקשתם שחרר את בר־אבא, שהיה אסור באשמת רצח ומרידה, ומסר לידיהם את ישוע כדי שיעשו בו כרצונם. | 25 |
Відпустив же їм за бунт і убийство вкинутого в темницю, котрого просили; Ісуса ж видав на їх волю.
| בהוליכם את ישוע אל מקום הצליבה פגשו בדרך את שמעון הקוריני, שחזר מן השדה, ואילצוהו ללכת אחרי ישוע ולשאת את צלבו. | 26 |
І як повели Його, то, взявши одного Симона Киринея, ідучого з поля, положили на него хрест нести за Ісусом.
| בין הקהל הרב שהלך אחרי ישוע היו גם נשים רבות שספדו עליו. | 27 |
Ійшло ж слідом за Ним велике множество народу й жінок, що голосили й ридали по Йому.
| ישוע פנה אליהן ואמר:”בנות ירושלים, אל תבכינה עלי, כי אם על עצמכן ועל ילדיכן, | 28 |
І обернувшись до них Ісус, рече: Дочки Єрусалимські, не плачте по мені, а по собі плачте і по дітях ваших.
| כי תבוא העת שבה נשים שאין להן ילדים תיחשבנה לבנות מזל. | 29 |
Бо ось прийдуть дні, коли скажуть: Блаженні неплідні, й утроби, що не родили, й соски, що не годували.
| בעת ההיא יתחננו בני־האדם לפני ההרים שיפלו עליהם ויכסו אותם, ולפני הגבעות – שתקבורנה אותם. | 30 |
Тоді стануть говорити горам; упадїть на нас, і узгіррям: Покрийте і нас.
| שהרי אם זהו גורלו של אדם חף מפשע, מה נורא יהיה גורלם של האשמים באמת!“ | 31 |
Бо коли зеленому дереву се роблять, то з сухим що станеть ся?
| יחד עם ישוע הובלו למוות גם שני פושעים. | 32 |
Ведено ж і инших двох лиходіїв з Ним на смерть.
| בהגיעם אל המקום שנקרא”מקום הגולגולת“– הם צלבו את השלושה: את ישוע במרכז, ואת שני הפושעים לימינו ולשמאלו. | 33 |
І, як прийшли на врочище Черепове, там розняли Його й лиходіїв, одного по правиці, а одного по лівиці.
| ”אבי, סלח להם, “קרא ישוע,”כי אינם יודעים מה הם עושים!“בינתיים ערכו החיילים הגרלה וחילקו ביניהם את בגדי ישוע. | 34 |
Ісус же рече: Отче, відпусти їм; не знають бо, що роблять.
| ההמון עמד והביט במתרחש, ואילו מנהיגי העם לעגו לו וקראו:”הוא’הושיע‘כל־כך הרבה אנשים? אם הוא באמת המשיח בחיר האלוהים, הבה נראה כיצד יושיע את עצמו!“ | 35 |
І стояв народ дивлячись. Насьміхали ся ж і старші з ними, кажучи: Инших спасав; нехай спасе й себе, коли се Христос, вибраний Божий.
| גם החיילים התלו בו; הם נתנו לו לשתות חומץ | 36 |
Насьміхади ся ж з Него й воїни, приступаючи й оцет подаючи Йому,
| וקראו:”אם אתה באמת מלך היהודים, הושע את עצמך!“ | 37 |
і кажучи: Коли Ти єси цар Жидівський, спаси себе.
| מעל ראשו של ישוע תלו שלט:”זהו מלך היהודים“. | 38 |
Була ж і надпись над Ним письмом Грецьким та Римським, та Єврейським: Се цар Жидівський.
| אחד הפושעים שהיה תלוי לצידו של ישוע לעג לו ואמר:”אם אתה באמת המשיח, מדוע אינך מציל את עצמך ואותנו לפני שיהיה מאוחר מדי?“ | 39 |
Один же з повішених лиходіїв хулив Його, кажучи: Коли Ти Христос, спаси себе й нас!
| הפושע השני גער בחברו ואמר:”האם גם במותך אינך ירא את האלוהים? | 40 |
Озвавши ся ж другий, докорив йому, кажучи: І не боїш ся Бога, коли в такому ж осуді єси?
| אנחנו נענשים בעונש שמגיע לנו על מעשינו הרעים, אולם האדם הזה חף מפשע!“ | 41 |
Та ми по правді; по заслузї бо за те, що коїли, приймаємо; сей же нічого недоброго не зробив.
| הוא פנה אל ישוע ואמר:”ישוע, זכור אותי כשתבוא אל מלכותך.“ | 42 |
І сказав до Ісуса: Спогадай мене, Господи, як прийдеш у царство Твоє.
| ”עוד היום אתה תהיה איתי בגן־עדן“, ענה לו ישוע. | 43 |
І рече йому Ісус: Істино глаголю тобі: Сьогодні зо мною будеш у раю.
| בשעה שתים־עשרה בצהריים כיסה חושך את כל הארץ למשך שלוש שעות. | 44 |
Було ж се коло години шестої, і темрява сталась по всїй землі до години девятої.
| אור השמש חשך, והפרוכת התלויה לפני קודש הקודשים בבית־המקדש נקרעה לשניים. | 45 |
І померкло сонце, й роздерлась завіса церковня посерединї.
| לאחר מכן קרא ישוע בקול גדול:”אבי, אני מפקיד את רוחי בידך.“ונפח את נשמתו. | 46 |
І покликнувши голосом великим Ісус, рече: Отче, у Твої руки передаю духа мого! Й, се промовивши, зітхнув духа.
| קצין רומאי אחד, אשר ראה את המתרחש, נמלא יראת אלוהים וקרא:”האיש הזה באמת היה צדיק!“ | 47 |
Побачивши ж сотник, що сталось, прославив Бога, кажучи: Справдї, чоловік сей праведний був.
| משנוכחו האנשים שבאו לחזות בצליבה כי ישוע מת, הצטערו צער רב והלכו לבתיהם. | 48 |
І ввесь народ, що зійшов ся на сю дивовижу, побачивши, що сталось, бючи себе в груди, вертав ся.
| כל חבריו וידידיו של ישוע, וביניהם הנשים שהלכו אחריו מהגליל, עמדו במרחק מה והביטו במתרחש. | 49 |
Стояли ж усї знакомі Його оддалеки й жінки, що поприходили слїдом за Ним із Галилеї, дивлячись на се.
| בין ידידיו של ישוע היה גם אדם בשם יוסף מהעיירה היהודית רמתיים. יוסף היה איש טוב וישר והאמין בביאת המשיח. למרות שהיה חבר הסנהדרין לא הסכים עם החלטתם ופעולתם. | 50 |
І ось чоловік, на ймя Йосиф, що був радник, чоловік добрий і праведний,
| 51 |
(сей не пристав до ради й дїла їх, ) з Ариматеї, города Жидівського, що також сподівавсь царства Божого;
| יוסף הלך אל פילטוס וביקש ממנו את גופתו של ישוע. | 52 |
сей, прийшовши до Пилата, просив тїла Ісусового.
| לאחר שהוריד את הגופה מן הצלב עטף אותה יוסף בסדין, וקבר אותה בקבר חדש חצוב בסלע, שטרם נקבר בו איש. | 53 |
І, знявши Його, обгорнув Його плащеницею, і положив Його у гробі висіченому, де ніколи нїхто не лежав.
| כל זה התרחש ביום שישי בערב, לפני כניסת השבת. | 54 |
І був день пятниця, а субота сьвітала.
| הנשים אשר באו עם ישוע מהגליל הלכו אחרי יוסף וראו היכן שקבר את הגופה. | 55 |
Поприходивши ж слїдом жінки, що прийшли з Галилеї, дивились на гріб, і як положене було тіло Його.
| לאחר מכן הלכו והכינו מרקחת בשמים, אולם לא שבו מיד אל הקבר, כי בינתיים נכנסה השבת והן לא רצו לחלל אותה. | 56 |
І вернувшись наготовили пахощів та мира, а в суботу відпочивали по заповіді.
