ראשי הכוהנים, הסופרים, זקני העם וחברי הסנהדרין הוליכו את ישוע אל פילטוס, | 1 |
ומיד החלו להאשים אותו:”האיש הזה מסית את העם לא לשלם מס לקיסר הרומאי, וטוען שהוא המשיח, כלומר מלך!“ | 2 |
”האם אתה מלך היהודים?“שאל פילטוס את ישוע.”אתה אומר“, ענה ישוע. | 3 |
פילטוס פנה אל ראשי הכוהנים ואל ההמון וקרא:”מה אתם רוצים ממנו? הוא לא עבר על שום חוק!“ | 4 |
אולם הם התעקשו:”אבל הוא מסית את העם בכל אזור יהודה נגד השלטון. הוא החל בכך בגליל, ועכשיו הוא בא לירושלים.“ | 5 |
”האם הוא תושב הגליל?“שאל פילטוס. | 6 |
”כן“, השיבו לו. מאחר שהגליל היה במחוז שיפוטו של הורדוס, החליט פילטוס לשלוח את ישוע אליו. מלבד זאת, באותה העת היה הורדוס בירושלים. | 7 |
הורדוס שמח מאוד לראות את ישוע, מכיוון ששמע עליו ניסים ונפלאות, ומזה זמן רב השתוקק לפגוש אותו פנים אל פנים ולחזות בניסים שחולל. | 8 |
הורדוס שאל את ישוע שאלות רבות, אולם ישוע לא השיב דבר. | 9 |
בינתיים ראשי הכוהנים והסופרים הטיחו את האשמותיהם בישוע. | 10 |
גם הורדוס וחייליו בזו לישוע וצחקו לו; הם הלבישו אותו גלימת פאר ושלחוהו חזרה אל פילטוס. | 11 |
הורדוס ופילטוס, שהיו עד אז אויבים, הפכו באותו יום לידידים. | 12 |
פילטוס אסף את ראשי הכוהנים, ומנהיגים אחרים ואת העם, | 13 |
והודיע להם:”הבאתם לפני את האיש הזה וטענתם שהוא מסית את העם למרוד בשלטון. חקרתי אותו היטב בנוכחותכם ולא מצאתי כל יסוד להאשמותיכם! | 14 |
גם הורדוס לא מצא כל אשמה בישוע, ולכן שלח אותו אלינו. האיש הזה לא עשה כל מעשה שדינו מוות! | 15 |
משום כך אלקה אותו בשוט ואשחרר אותו.“ | 16 |
מדי שנה בחג הפסח, נהג פילטוס לשחרר אסיר יהודי אחד. | 17 |
אך כולם צעקו פה אחד:”קחו אותו מכאן! שחרר לנו את בר־אבא!“ | 18 |
(בר־אבא היה במאסר באשמת רצח והסתה למרד בירושלים). | 19 |
פילטוס רצה לשחרר את ישוע, ולכן ניסה להתווכח עם הקהל. | 20 |
אבל הקהל התעקש:”צלוב אותו! צלוב אותו!“ | 21 |
פילטוס שאל אותם פעם שלישית:”מדוע? מה הוא עשה? לא מצאתי כל סיבה להוציאו להורג. אלקה אותו בשוט ואשחרר אותו.“ | 22 |
אבל הם המשיכו לצעוק ולהפציר בו לצלוב את ישוע, וצעקותיהם הכריעו את הנידון. | 23 |
פילטוס נכנע לדרישתם ודן את ישוע למוות. | 24 |
על־פי בקשתם שחרר את בר־אבא, שהיה אסור באשמת רצח ומרידה, ומסר לידיהם את ישוע כדי שיעשו בו כרצונם. | 25 |
בהוליכם את ישוע אל מקום הצליבה פגשו בדרך את שמעון הקוריני, שחזר מן השדה, ואילצוהו ללכת אחרי ישוע ולשאת את צלבו. | 26 |
בין הקהל הרב שהלך אחרי ישוע היו גם נשים רבות שספדו עליו. | 27 |
ישוע פנה אליהן ואמר:”בנות ירושלים, אל תבכינה עלי, כי אם על עצמכן ועל ילדיכן, | 28 |
כי תבוא העת שבה נשים שאין להן ילדים תיחשבנה לבנות מזל. | 29 |
בעת ההיא יתחננו בני־האדם לפני ההרים שיפלו עליהם ויכסו אותם, ולפני הגבעות – שתקבורנה אותם. | 30 |
שהרי אם זהו גורלו של אדם חף מפשע, מה נורא יהיה גורלם של האשמים באמת!“ | 31 |
יחד עם ישוע הובלו למוות גם שני פושעים. | 32 |
בהגיעם אל המקום שנקרא”מקום הגולגולת“– הם צלבו את השלושה: את ישוע במרכז, ואת שני הפושעים לימינו ולשמאלו. | 33 |
”אבי, סלח להם, “קרא ישוע,”כי אינם יודעים מה הם עושים!“בינתיים ערכו החיילים הגרלה וחילקו ביניהם את בגדי ישוע. | 34 |
ההמון עמד והביט במתרחש, ואילו מנהיגי העם לעגו לו וקראו:”הוא’הושיע‘כל־כך הרבה אנשים? אם הוא באמת המשיח בחיר האלוהים, הבה נראה כיצד יושיע את עצמו!“ | 35 |
גם החיילים התלו בו; הם נתנו לו לשתות חומץ | 36 |
וקראו:”אם אתה באמת מלך היהודים, הושע את עצמך!“ | 37 |
מעל ראשו של ישוע תלו שלט:”זהו מלך היהודים“. | 38 |
אחד הפושעים שהיה תלוי לצידו של ישוע לעג לו ואמר:”אם אתה באמת המשיח, מדוע אינך מציל את עצמך ואותנו לפני שיהיה מאוחר מדי?“ | 39 |
הפושע השני גער בחברו ואמר:”האם גם במותך אינך ירא את האלוהים? | 40 |
אנחנו נענשים בעונש שמגיע לנו על מעשינו הרעים, אולם האדם הזה חף מפשע!“ | 41 |
הוא פנה אל ישוע ואמר:”ישוע, זכור אותי כשתבוא אל מלכותך.“ | 42 |
”עוד היום אתה תהיה איתי בגן־עדן“, ענה לו ישוע. | 43 |
בשעה שתים־עשרה בצהריים כיסה חושך את כל הארץ למשך שלוש שעות. | 44 |
אור השמש חשך, והפרוכת התלויה לפני קודש הקודשים בבית־המקדש נקרעה לשניים. | 45 |
לאחר מכן קרא ישוע בקול גדול:”אבי, אני מפקיד את רוחי בידך.“ונפח את נשמתו. | 46 |
קצין רומאי אחד, אשר ראה את המתרחש, נמלא יראת אלוהים וקרא:”האיש הזה באמת היה צדיק!“ | 47 |
משנוכחו האנשים שבאו לחזות בצליבה כי ישוע מת, הצטערו צער רב והלכו לבתיהם. | 48 |
כל חבריו וידידיו של ישוע, וביניהם הנשים שהלכו אחריו מהגליל, עמדו במרחק מה והביטו במתרחש. | 49 |
בין ידידיו של ישוע היה גם אדם בשם יוסף מהעיירה היהודית רמתיים. יוסף היה איש טוב וישר והאמין בביאת המשיח. למרות שהיה חבר הסנהדרין לא הסכים עם החלטתם ופעולתם. | 50 |
51 |
יוסף הלך אל פילטוס וביקש ממנו את גופתו של ישוע. | 52 |
לאחר שהוריד את הגופה מן הצלב עטף אותה יוסף בסדין, וקבר אותה בקבר חדש חצוב בסלע, שטרם נקבר בו איש. | 53 |
כל זה התרחש ביום שישי בערב, לפני כניסת השבת. | 54 |
הנשים אשר באו עם ישוע מהגליל הלכו אחרי יוסף וראו היכן שקבר את הגופה. | 55 |
לאחר מכן הלכו והכינו מרקחת בשמים, אולם לא שבו מיד אל הקבר, כי בינתיים נכנסה השבת והן לא רצו לחלל אותה. | 56 |