לוּקָס 22
| בהתקרב חג הפסח חיפשו ראשי הכוהנים והסופרים דרך להיפטר מישוע בלי לעורר מהומות בעם – דבר שפחדו ממנו מאוד. | 1 |
อปรญฺจ กิณฺวศูนฺยปูโปตฺสวสฺย กาล อุปสฺถิเต
| 2 |
ปฺรธานยาชกา อธฺยายกาศฺจ ยถา ตํ หนฺตุํ ศกฺนุวนฺติ ตโถปายามฺ อเจษฺฏนฺต กินฺตุ โลเกโภฺย พิภฺยุ: ฯ
| אז נכנס השטן ביהודה איש קריות, שהיה אחד משנים־עשר תלמידי ישוע. | 3 |
เอตสฺตินฺ สมเย ทฺวาทศศิเษฺยษุ คณิต อีษฺกริโยตียรูฒิมานฺ โย ยิหูทาสฺตสฺยานฺต: กรณํ ไศตานาศฺริตตฺวาตฺ
| יהודה הלך אל ראשי הכוהנים ואל מפקדי משמר בית־המקדש כדי להתייעץ איתם כיצד להסגיר את ישוע לידיהם. | 4 |
ส คตฺวา ยถา ยีศุํ เตษำ กเรษุ สมรฺปยิตุํ ศกฺโนติ ตถา มนฺตฺรณำ ปฺรธานยาชไก: เสนาปติภิศฺจ สห จการฯ
| ראשי הכוהנים ומפקדי משמר בית־המקדש שמחו מאוד על העזרה שהציע להם יהודה, והבטיחו לו כסף. | 5 |
เตน เต ตุษฺฏาสฺตไสฺม มุทฺรำ ทาตุํ ปณํ จกฺรุ: ฯ
| מאותה עת חיפש יהודה הזדמנות להסגיר את ישוע לידיהם, כשלא יהיה בחברת אנשים רבים. | 6 |
ตต: โสงฺคีกฺฤตฺย ยถา โลกานามโคจเร ตํ ปรกเรษุ สมรฺปยิตุํ ศกฺโนติ ตถาวกาศํ เจษฺฏิตุมาเรเภฯ
| בהגיע חג הפסח, ביום שבו מקריבים זבח, | 7 |
อถ กิณฺวศูนฺยปูโปตฺมวทิเน, อรฺถาตฺ ยสฺมินฺ ทิเน นิสฺตาโรตฺสวสฺย เมโษ หนฺตวฺยสฺตสฺมินฺ ทิเน
| שלח ישוע את פטרוס ויוחנן להכין את הסדר. | 8 |
ยีศุ: ปิตรํ โยหนญฺจาหูย ชคาท, ยุวำ คตฺวาสฺมากํ โภชนารฺถํ นิสฺตาโรตฺสวสฺย ทฺรวฺยาณฺยาสาทยตํฯ
| ”היכן אתה רוצה שנכין את הסעודה?“שאלו את ישוע. | 9 |
ตทา เตา ปปฺรจฺฉตุ: กุจาสาทยาโว ภวต: เกจฺฉา?
| ”בכניסה לירושלים תפגשו אדם נושא כד מים“, השיב ישוע.”לכו אחריו, היכנסו אל הבית שאליו יכנס | 10 |
ตทา โสวาทีตฺ, นคเร ปฺรวิษฺเฏ กศฺจิชฺชลกุมฺภมาทาย ยุวำ สากฺษาตฺ กริษฺยติ ส ยนฺนิเวศนํ ปฺรวิศติ ยุวามปิ ตนฺนิเวศนํ ตตฺปศฺจาทิตฺวา นิเวศนปติมฺ อิติ วากฺยํ วทตํ,
| ואמרו לבעל הבית:’רבנו ביקש שתראה לנו את חדר האורחים אשר הכנת לו ולתלמידיו בשביל הסדר‘. | 11 |
ยตฺราหํ นิสฺตาโรตฺสวสฺย โภชฺยํ ศิไษฺย: สารฺทฺธํ โภกฺตุํ ศกฺโนมิ สาติถิศาลา กุตฺร? กถามิมำ ปฺรภุสฺตฺวำ ปฺฤจฺฉติฯ
| הוא יוביל אתכם אל הקומה השנייה ויראה לכם חדר גדול שהכין למעננו. שם תכינו את הסעודה.“ | 12 |
ตต: ส ชโน ทฺวิตียปฺรโกษฺฐียมฺ เอกํ ศสฺตํ โกษฺฐํ ทรฺศยิษฺยติ ตตฺร โภชฺยมาสาทยตํฯ
| פטרוס ויוחנן הלכו העירה; הכול התרחש בדיוק כפי שאמר ישוע, והם הכינו את הסדר. | 13 |
ตตเสฺตา คตฺวา ตทฺวากฺยานุสาเรณ สรฺวฺวํ ทฺฤษฺทฺวา ตตฺร นิสฺตาโรตฺสวียํ โภชฺยมาสาทยามาสตุ: ฯ
| מאוחר יותר הגיעו ישוע ושאר התלמידים, וכשהגיעה השעה התיישבו כולם סביב השולחן. | 14 |
อถ กาล อุปสฺถิเต ยีศุ รฺทฺวาทศภิ: เปฺรริไต: สห โภกฺตุมุปวิศฺย กถิตวานฺ
| ”נכספתי לאכול עמכם את סעודת הפסח לפני שאתייסר“, פתח ישוע ואמר: | 15 |
มม ทุ: ขโภคาตฺ ปูรฺวฺวํ ยุภาภิ: สห นิสฺตาโรตฺสวไสฺยตสฺย โภชฺยํ โภกฺตุํ มยาติวาญฺฉา กฺฤตาฯ
| ”אני אומר לכם ששוב לא אוכל את סעודת הפסח, עד אשר תתקיים במלוא משמעותה במלכות האלוהים.“ | 16 |
ยุษฺมานฺ วทามิ, ยาวตฺกาลมฺ อีศฺวรราเชฺย โภชนํ น กริเษฺย ตาวตฺกาลมฺ อิทํ น โภกฺเษฺยฯ
| לאחר מכן לקח ישוע כוס יין, ברך ואמר:”קחו את היין ושתו ממנו כולכם. | 17 |
ตทา ส ปานปาตฺรมาทาย อีศฺวรสฺย คุณานฺ กีรฺตฺตยิตฺวา เตโภฺย ทตฺวาวทตฺ, อิทํ คฺฤหฺลีต ยูยํ วิภชฺย ปิวตฯ
| ”דעו לכם ששוב לא אשתה יין עד אשר תבוא מלכות האלוהים.“ | 18 |
ยุษฺมานฺ วทามิ ยาวตฺกาลมฺ อีศฺวรราชตฺวสฺย สํสฺถาปนํ น ภวติ ตาวทฺ ทฺรากฺษาผลรสํ น ปาสฺยามิฯ
| לאחר מכן הוא לקח כיכר לחם (מצה), הודה לאלוהים עליו, פרס את הלחם לפרוסות, נתן לתלמידיו ואמר:”זהו גופי הניתן בעדכם. עשו זאת לזיכרוני.“ | 19 |
ตต: ปูปํ คฺฤหีตฺวา อีศฺวรคุณานฺ กีรฺตฺตยิตฺวา ภงฺกฺตา เตโภฺย ทตฺวาวทตฺ, ยุษฺมทรฺถํ สมรฺปิตํ ยนฺมม วปุสฺตทิทํ, เอตตฺ กรฺมฺม มม สฺมรณารฺถํ กุรุธฺวํฯ
| בתום הסעודה הגיש להם ישוע עוד כוס יין ואמר:”כוס זאת מסמלת את הברית החדשה בין אלוהים לביניכם – ברית שנחתמה בדמי. | 20 |
อถ โภชนานฺเต ตาทฺฤศํ ปาตฺรํ คฺฤหีตฺวาวทตฺ, ยุษฺมตฺกฺฤเต ปาติตํ ยนฺมม รกฺตํ เตน นิรฺณีตนวนิยมรูปํ ปานปาตฺรมิทํฯ
| אולם ליד השולחן יושב האיש שיסגיר אותי. | 21 |
ปศฺยต โย มำ ปรกเรษุ สมรฺปยิษฺยติ ส มยา สห โภชนาสน อุปวิศติฯ
| בן־האדם הולך למות כפי שנגזר עליו, אולם אני אומר לכם: אוי לו לאיש שיסגיר אותו!“ | 22 |
ยถา นิรูปิตมาเสฺต ตทนุสาเรณา มนุษฺยปุตฺรสฺย คติ รฺภวิษฺยติ กินฺตุ ยสฺตํ ปรกเรษุ สมรฺปยิษฺยติ ตสฺย สนฺตาโป ภวิษฺยติฯ
| התלמידים החלו לשאול זה את זה מי מהם עלול לעשות מעשה נורא שכזה. | 23 |
ตทา เตษำ โก ชน เอตตฺ กรฺมฺม กริษฺยติ ตตฺ เต ปรสฺปรํ ปฺรษฺฏุมาเรภิเรฯ
| בין התלמידים התעורר ויכוח: מי מהם החשוב ביותר. | 24 |
อปรํ เตษำ โก ชน: เศฺรษฺฐเตฺวน คณยิษฺยเต, อตฺรารฺเถ เตษำ วิวาโทภวตฺฯ
| אמר להם ישוע:”בעולמנו רודים המלכים והשליטים בנתיניהם, ובכל זאת אלה נחשבים לדורשים בטוב נתיניהם. | 25 |
อสฺมาตฺ การณาตฺ โสวทตฺ, อนฺยเทศียานำ ราชาน: ปฺรชานามุปริ ปฺรภุตฺวํ กุรฺวฺวนฺติ ทารุณศาสนํ กฺฤตฺวาปิ เต ภูปติเตฺวน วิขฺยาตา ภวนฺติ จฯ
| אולם אצלכם המצב שונה; מי שמרבה לשרת אתכם הוא יהיה הגדול מביניכם, והמנהיג יהיה משרת. | 26 |
กินฺตุ ยุษฺมากํ ตถา น ภวิษฺยติ, โย ยุษฺมากํ เศฺรษฺโฐ ภวิษฺยติ ส กนิษฺฐวทฺ ภวตุ, ยศฺจ มุโขฺย ภวิษฺยติ ส เสวกวทฺภวตุฯ
| ומי נחשב גדול, מי שיושב בשולחן או מי שמשרת את מי שבשולחן? כמובן שהיושב בשולחן. ואילו אני ביניכם כמשרת. | 27 |
โภชโนปวิษฺฏปริจารกโย: ก: เศฺรษฺฐ: ? โย โภชนาโยปวิศติ ส กึ เศฺรษฺโฐ น ภวติ? กินฺตุ ยุษฺมากํ มเธฺย'หํ ปริจารกอิวาสฺมิฯ
| ”מאחר ששמרתם לי אמונים על־אף הצרות והקשיים, | 28 |
อปรญฺจ ยุยํ มม ปรีกฺษากาเล ปฺรถมมารภฺย มยา สห สฺถิตา
| ומאחר שאבי הנחיל לי מלכות, הריני מעניק לכם בזאת את הזכות | 29 |
เอตตฺการณาตฺ ปิตฺรา ยถา มทรฺถํ ราชฺยเมกํ นิรูปิตํ ตถาหมปิ ยุษฺมทรฺถํ ราชฺยํ นิรูปยามิฯ
| לאכול ולשתות על שולחני במלכותי, ולשבת על כסאות לשפוט את שנים־עשר שבטי ישראל.“ | 30 |
ตสฺมานฺ มม ราเชฺย โภชนาสเน จ โภชนปาเน กริษฺยเธฺว สึหาสเนษูปวิศฺย เจสฺราเยลียานำ ทฺวาทศวํศานำ วิจารํ กริษฺยเธฺวฯ
| ”שמעון, שמעון, “המשיך האדון,”השטן דורש את כולכם, לסנן אתכם כמו חיטה. | 31 |
อปรํ ปฺรภุรุวาจ, เห ศิโมนฺ ปศฺย ติตอุนา ธานฺยานีว ยุษฺมานฺ ไศตานฺ จาลยิตุมฺ ไอจฺฉตฺ,
| אבל התפללתי בעדך שלא תאבד את אמונתך. לאחר שתחזור בתשובה חזק את אחיך.“ | 32 |
กินฺตุ ตว วิศฺวาสสฺย โลโป ยถา น ภวติ เอตตฺ ตฺวทรฺถํ ปฺรารฺถิตํ มยา, ตฺวนฺมนสิ ปริวรฺตฺติเต จ ภฺราตฺฤณำ มนำสิ สฺถิรีกุรุฯ
| ”אדוני, “קרא שמעון פטרוס,”אני מוכן ללכת איתך לבית־הסוהר ואף למות איתך!“ | 33 |
ตทา โสวทตฺ, เห ปฺรโภหํ ตฺวยา สารฺทฺธํ การำ มฺฤติญฺจ ยาตุํ มชฺชิโตสฺมิฯ
| אולם ישוע ענה:”פטרוס, אני אומר לך שעוד היום, לפני קריאת התרנגול, תתכחש לי שלוש פעמים ותאמר שאינך מכיר אותי כלל. | 34 |
ตต: ส อุวาจ, เห ปิตร ตฺวำ วทามิ, อทฺย กุกฺกุฏรวาตฺ ปูรฺวฺวํ ตฺวํ มตฺปริจยํ วารตฺรยมฺ อปโหฺวษฺยเสฯ
| ”כאשר שלחתי אתכם לבשר את הבשורה בלי כסף, בלי תרמיל ובלי נעליים האם חסרתם משהו?“המשיך ישוע.”לא חסר לנו דבר“, השיבו. | 35 |
อปรํ ส ปปฺรจฺฉ, ยทา มุทฺราสมฺปุฏํ ขาทฺยปาตฺรํ ปาทุกาญฺจ วินา ยุษฺมานฺ ปฺราหิณวํ ตทา ยุษฺมากํ กสฺยาปิ นฺยูนตาสีตฺ? เต โปฺรจุ: กสฺยาปิ นฯ
| ”אבל עכשיו, “אמר להם ישוע,”למי שיש כסף ותרמיל שייקח אותם איתו; ולמי שאין חרב – שימכור את מעילו ויקנה אחת. | 36 |
ตทา โสวทตฺ กินฺตฺวิทานีํ มุทฺราสมฺปุฏํ ขาทฺยปาตฺรํ วา ยสฺยาสฺติ เตน ตทฺคฺรหีตวฺยํ, ยสฺย จ กฺฤปาโณ นาสฺติ เตน สฺววสฺตฺรํ วิกฺรีย ส เกฺรตวฺย: ฯ
| כי הגיע המועד שתתקיים הנבואה הכתובה עלי:’הוא נימנה בין פושעים‘. כן, כל מה שכתבו עלי הנביאים יתקיים במלואו.“ | 37 |
ยโต ยุษฺมานหํ วทามิ, อปราธิชไน: สารฺทฺธํ คณิต: ส ภวิษฺยติฯ อิทํ ยจฺฉาสฺตฺรียํ วจนํ ลิขิตมสฺติ ตนฺมยิ ผลิษฺยติ ยโต มม สมฺพนฺธียํ สรฺวฺวํ เสตฺสฺยติฯ
| ”אדון, “קראו התלמידים,”יש לנו כאן שתי חרבות.“”אלה מספיקות לכם“, השיב ישוע. | 38 |
ตทา เต โปฺรจุ: ปฺรโภ ปศฺย อิเมา กฺฤปาเณาฯ ตต: โสวททฺ เอเตา ยเถษฺเฏาฯ
| לאחר מכן יצא ישוע מהעיר והלך אל הר הזיתים, כמנהגו מדי יום, והתלמידים הלכו בעקבותיו. | 39 |
อถ ส ตสฺมาทฺวหิ รฺคตฺวา สฺวาจารานุสาเรณ ไชตุนนามาทฺรึ ชคาม ศิษฺยาศฺจ ตตฺปศฺจาทฺ ยยุ: ฯ
| בהגיעו אל המקום אמר ישוע לתלמידיו:”התפללו שלא תבואו לידי ניסיון.“ | 40 |
ตโตฺรปสฺถาย ส ตานุวาจ, ยถา ปรีกฺษายำ น ปตถ ตทรฺถํ ปฺรารฺถยธฺวํฯ
| ישוע התרחק מתלמידיו מרחק־מה, כרע על ברכיו והתפלל: | 41 |
ปศฺจาตฺ ส ตสฺมาทฺ เอกศรกฺเษปาทฺ พหิ รฺคตฺวา ชานุนี ปาตยิตฺวา เอตตฺ ปฺรารฺถยาญฺจเกฺร,
| ”אבי, אם יש ברצונך, אנא, הרחק ממני את כוס הייסורים. אולם אני רוצה שייעשה רצונך ולא רצוני!“ | 42 |
เห ปิต รฺยทิ ภวานฺ สมฺมนฺยเต ตรฺหิ กํสเมนํ มมานฺติกาทฺ ทูรย กินฺตุ มทิจฺฉานุรูปํ น ตฺวทิจฺฉานุรูปํ ภวตุฯ
| לאחר מכן נגלה אליו מלאך מן השמים וחיזק אותו. | 43 |
ตทา ตไสฺม ศกฺตึ ทาตุํ สฺวรฺคียทูโต ทรฺศนํ ทเทาฯ
| בגלל סבלו הרב הוא התפלל בדבקות רבה, וזיעתו נפלה על הארץ כטיפות דם גדולות. | 44 |
ปศฺจาตฺ โสตฺยนฺตํ ยาตนยา วฺยากุโล ภูตฺวา ปุนรฺทฺฤฒํ ปฺรารฺถยาญฺจเกฺร, ตสฺมาทฺ พฺฤหจฺโฉณิตพินฺทว อิว ตสฺย เสฺวทพินฺทว: ปฺฤถิวฺยำ ปติตุมาเรภิเรฯ
| כאשר סיים ישוע את תפילתו וחזר אל תלמידיו, מצא אותם ישנים מרוב צער ועייפות. | 45 |
อถ ปฺรารฺถนาต อุตฺถาย ศิษฺยาณำ สมีปเมตฺย ตานฺ มโนทุ: ขิโน นิทฺริตานฺ ทฺฤษฺฏฺวาวทตฺ
| ”מדוע אתם ישנים?“שאל ישוע.”קומו והתפללו שלא תבואו לידי ניסיון.“ | 46 |
กุโต นิทฺราถ? ปรีกฺษายามฺ อปตนารฺถํ ปฺรรฺถยธฺวํฯ
| בעודו מדבר התקרב אליו קהל גדול של אנשים ובראשם צעד יהודה, שהיה אחד מתלמידיו. יהודה קרב אל ישוע כדי לנשקו, | 47 |
เอตตฺกถายา: กถนกาเล ทฺวาทศศิษฺยาณำ มเธฺย คณิโต ยิหูทานามา ชนตาสหิตเสฺตษามฺ อเคฺร จลิตฺวา ยีโศศฺจุมฺพนารฺถํ ตทนฺติกมฺ อายเยาฯ
| אולם ישוע אמר לו:”יהודה, האם בנשיקה אתה עומד להסגיר את בן־האדם?“ | 48 |
ตทา ยีศุรุวาจ, เห ยิหูทา กึ จุมฺพเนน มนุษฺยปุตฺรํ ปรกเรษุ สมรฺปยสิ?
| כשראו התלמידים את העומד להתרחש שאלו את ישוע:”אדון, אתה רוצה שנכה אותם בחרבות שלנו?“ | 49 |
ตทา ยทฺยทฺ ฆฏิษฺยเต ตทนุมาย สงฺคิภิรุกฺตํ, เห ปฺรโภ วยํ กิ ขงฺเคน ฆาตยิษฺยาม: ?
| ואחד מהם קיצץ את אוזנו הימנית של עבד הכוהן הגדול. | 50 |
ตต เอก: กรวาเลนาหตฺย ปฺรธานยาชกสฺย ทาสสฺย ทกฺษิณํ กรฺณํ จิจฺเฉทฯ
| ישוע עצר בעדם ואמר:”הניחו להם לעשות את שלהם.“לאחר מכן נגע באוזנו של העבד וריפא אותה. | 51 |
อธูนา นิวรฺตฺตสฺว อิตฺยุกฺตฺวา ยีศุสฺตสฺย ศฺรุตึ สฺปฺฤษฺฏฺวา สฺวสฺยํ จการฯ
| ישוע פנה אל ראשי הכוהנים, מפקדי משמר בית־המקדש והזקנים שבאו לאסרו:”מדוע אתם באים אלי בחרבות ובמקלות, האם אני גנב או שודד? | 52 |
ปศฺจาทฺ ยีศุ: สมีปสฺถานฺ ปฺรธานยาชกานฺ มนฺทิรสฺย เสนาปตีนฺ ปฺราจีนำศฺจ ชคาท, ยูยํ กฺฤปาณานฺ ยษฺฏีํศฺจ คฺฤหีตฺวา มำ กึ โจรํ ธรฺตฺตุมายาตา: ?
| מדוע לא אסרתם אותי בבית־המקדש? הרי הייתי שם כל יום. אבל זוהי שעתכם, ושעת שלטון החושך.“ | 53 |
ยทาหํ ยุษฺมาภิ: สห ปฺรติทินํ มนฺทิเร'ติษฺฐํ ตทา มำ ธรฺตฺตํ น ปฺรวฺฤตฺตา: , กินฺตฺวิทานีํ ยุษฺมากํ สมโยนฺธการสฺย จาธิปตฺยมสฺติฯ
| הם אסרו את ישוע והובילוהו אל בית הכוהן הגדול. פטרוס הלך אחריהם במרחק־מה, | 54 |
อถ เต ตํ ธฺฤตฺวา มหายาชกสฺย นิเวศนํ นินฺยุ: ฯ ตต: ปิตโร ทูเร ทูเร ปศฺจาทิตฺวา
| אולם הצטרף אליהם כשהדליקו מדורה בחצר והתיישבו סביבה. | 55 |
พฺฤหตฺโกษฺฐสฺย มเธฺย ยตฺราคฺนึ ชฺวาลยิตฺวา โลกา: สเมโตฺยปวิษฺฏาสฺตตฺร ไต: สารฺทฺธมฺ อุปวิเวศฯ
| משרתת אחת הבחינה בפטרוס לאור המדורה. היא נעצה בו מבט וקראה:”האיש הזה היה עם ישוע!“ | 56 |
อถ วหฺนิสนฺนิเธา สมุปเวศกาเล กาจิทฺทาสี มโน นิวิศฺย ตํ นิรีกฺษฺยาวทตฺ ปุมานยํ ตสฺย สงฺเค'สฺถาตฺฯ
| פטרוס הכחיש בתוקף את דבריה:”אישה, איני מכיר אותו כלל!“ | 57 |
กินฺตุ ส ตทฺ อปหฺนุตฺยาวาทีตฺ เห นาริ ตมหํ น ปริจิโนมิฯ
| כעבור זמן קצר הבחין מישהו אחר בפטרוס.”אתה ודאי אחד מהם!“אמר.”מה פתאום, “הכחיש פטרוס,”אינני אחד מהם!“ | 58 |
กฺษณานฺตเร'นฺยชนสฺตํ ทฺฤษฺฏฺวาพฺรวีตฺ ตฺวมปิ เตษำ นิกรไสฺยกชโนสิฯ ปิตร: ปฺรตฺยุวาจ เห นร นาหมสฺมิฯ
| כעבור שעה בערך העיר אדם נוסף:”אין לי ספק שהאיש הזה היה עם ישוע, כי שניהם מהגליל.“ | 59 |
ตต: สารฺทฺธทณฺฑทฺวยาตฺ ปรํ ปุนรโนฺย ชโน นิศฺจิตฺย พภาเษ, เอษ ตสฺย สงฺคีติ สตฺยํ ยโตยํ คาลีลีโย โลก: ฯ
| פטרוס הכחיש שוב:”בן־אדם, איני יודע על מה אתה מדבר!“לפני שסיים פטרוס את דבריו נשמעה קריאת התרנגול. | 60 |
ตทา ปิตร อุวาจ เห นร ตฺวํ ยทฺ วทมิ ตทหํ โพทฺธุํ น ศกฺโนมิ, อิติ วาเกฺย กถิตมาเตฺร กุกฺกุโฏ รุราวฯ
| באותו רגע פנה ישוע והביט בעיניו של פטרוס. אז נזכר פטרוס בדברי האדון:”לפני קריאת התרנגול תתכחש לי שלוש פעמים.“ | 61 |
ตทา ปฺรภุณา วฺยาธุฏฺย ปิตเร นิรีกฺษิเต กฺฤกวากุรวาตฺ ปูรฺวฺวํ มำ ตฺริรปโหฺนษฺยเส อิติ ปูรฺโวฺวกฺตํ ตสฺย วากฺยํ ปิตร: สฺมฺฤตฺวา
| הוא יצא מהחצר ומירר בבכי. | 62 |
พหิรฺคตฺวา มหาเขเทน จกฺรนฺทฯ
| החיילים שהופקדו על שמירת ישוע לעגו לו, הכו אותו והתעללו בו. | 63 |
ตทา ไย รฺยีศุรฺธฺฤตเสฺต ตมุปหสฺย ปฺรหรฺตฺตุมาเรภิเรฯ
| הם קשרו את עיניו, הכו אותו באגרופים וקראו בלעג:”נביא שכמוך, נחש מי הכה אותך?“ | 64 |
วสฺเตฺรณ ตสฺย ทฺฤเศา พทฺธฺวา กโปเล จเปฏาฆาตํ กฺฤตฺวา ปปฺรจฺฉุ: , กเสฺต กโปเล จเปฏาฆาตํ กฺฤตวาน? คณยิตฺวา ตทฺ วทฯ
| הם המשיכו לקלל ולהעליב אותו. | 65 |
ตทนฺยตฺ ตทฺวิรุทฺธํ พหุนินฺทาวากฺยํ วกฺตุมาเรภิเรฯ
| למחרת בבוקר הובא ישוע לפני חברי הסנהדרין, ראשי הכוהנים, הסופרים וזקני העם. | 66 |
อถ ปฺรภาเต สติ โลกปฺราญฺจ: ปฺรธานยาชกา อธฺยาปกาศฺจ สภำ กฺฤตฺวา มเธฺยสภํ ยีศุมานีย ปปฺรจฺฉุ: , ตฺวมฺ อภิษิกโตสิ น วาสฺมานฺ วทฯ
| ”האם אתה באמת המשיח?“שאלו אותו. אך ישוע השיב:”אם אגיד לכם, לא תאמינו לי, | 67 |
ส ปฺรตฺยุวาจ, มยา ตสฺมินฺนุกฺเต'ปิ ยูยํ น วิศฺวสิษฺยถฯ
| ואם אשאל אתכם שאלות לא תשיבו לי. | 68 |
กสฺมึศฺจิทฺวาเกฺย ยุษฺมานฺ ปฺฤษฺเฏ'ปิ มำ น ตทุตฺตรํ วกฺษฺยถ น มำ ตฺยกฺษฺยถ จฯ
| אולם עוד מעט בן־האדם ישב לימין גבורת האלוהים.“ | 69 |
กินฺตฺวิต: ปรํ มนุชสุต: สรฺวฺวศกฺติมต อีศฺวรสฺย ทกฺษิเณ ปารฺเศฺว สมุปเวกฺษฺยติฯ
| ”אם כך, בן־אלוהים אתה?“”אתם אמרתם שאני הוא“השיב ישוע. | 70 |
ตตเสฺต ปปฺรจฺฉุ: , รฺติห ตฺวมีศฺวรสฺย ปุตฺร: ? ส กถยามาส, ยูยํ ยถารฺถํ วทถ ส เอวาหํฯ
| ”איננו זקוקים לעדויות נוספות!“הם קראו.”במו אוזנינו שמענו אותו אומר דברים אלה!“ | 71 |
ตทา เต สรฺเวฺว กถยามาสุ: , รฺติห สากฺเษฺย'นฺสสฺมินฺ อสฺมากํ กึ ปฺรโยชนํ? อสฺย สฺวมุขาเทว สากฺษฺยํ ปฺราปฺตมฺฯ
