לוּקָס 2
| באותה תקופה ציווה הקיסר הרומאי אוגוסטוס לפקוד את כל תושבי האימפריה הרומית. | 1 |
Now it happened in those days, that a decree went out from Caesar Augustus that the whole empire should be enrolled.
| זה היה מפקד התושבים הראשון, והוא נערך בזמן שקוריניוס היה שליט סוריה. | 2 |
This was the first enrollment made when Quirinius was governor of Syria.
| לצורך המפקד נדרש כל אדם לשוב אל עיר מולדתו. | 3 |
All went to enroll themselves, everyone to his own city.
| גם יוסף, תושב נצרת שבגליל, חזר אל עיר מולדתו – הוא הלך אל העיר בית לחם ביהודה, מאחר שהיה נצר למשפחת דוד המלך. | 4 |
Joseph also went up from Galilee, out of the city of Nazareth, into Judea, to the city of David, which is called Bethlehem, because he was of the house and family of David;
| אל יוסף נלוותה ארוסתו מרים שהייתה בהיריון. | 5 |
to enroll himself with Mary, who was pledged to be married to him, being pregnant.
| בהיותם בבית־לחם מרים החלה בצירי לידה, | 6 |
It happened, while they were there, that the day had come that she should give birth.
| וילדה את בנה הבכור. היא עטפה את התינוק והשכיבה אותו באבוס, כי לא השיגו מקום לינה באכסניות שהיו מלאות עד אפס מקום לרגל המפקד. | 7 |
And she gave birth to her firstborn son, and wrapped him with pieces of cloth, and placed him in a feeding trough, because there was no guest room available for them.
| בקרבת מקום היו רועי־צאן אשר ישנו בשדה ושמרו על עדרם במשך הלילה. | 8 |
There were shepherds in the same country staying in the field, and keeping watch by night over their flock.
| לפתע נגלה אליהם מלאך ה׳, והשדה נמלא זוהר כבוד ה׳. הרועים נבהלו מאוד, | 9 |
And look, an angel of the Lord stood by them, and the glory of the Lord shone around them, and they were terrified.
| אולם המלאך הרגיע אותם ואמר:”אל תפחדו! באתי לבשר לכם חדשות משמחות ביותר – לא לכם בלבד, כי אם לכל העם! | 10 |
The angel said to them, "Do not be afraid, for see, I bring you good news of great joy which will be to all the people.
| בבית־לחם עיר דוד נולד לכם היום מושיע, הלא הוא המשיח האדון! | 11 |
For there is born to you, this day, in the city of David, a Savior, who is Christ, the Lord.
| כהוכחה לאמיתות דברי תמצאו תינוק עטוף שוכב באבוס.“ | 12 |
This is the sign to you: you will find a baby wrapped in strips of cloth, lying in a feeding trough."
| לפתע הצטרפו אל המלאך צבאות השמים, והם שרו שיר שבח ותהילה לאלוהים: | 13 |
Suddenly, there was with the angel a multitude of the heavenly army praising God, and saying,
| ”כבוד ותהילה לאלוהים במרומי השמים, ושלום על־פני האדמה לכל אוהביו העושים את רצונו!“ | 14 |
"Glory to God in the highest, and on earth peace, good will toward humankind."
| כאשר נעלמו המלאכים מעיני הרועים וחזרו לשמים, אמרו הרועים איש אל רעהו:”הבא נמהר לבית־לחם כדי לראות את מה שגילה לנו אלוהים.“ | 15 |
And it happened that when the angels went away from them into the sky, the shepherds said one to another, "Let us go to Bethlehem, now, and see this thing that has happened, which the Lord has made known to us."
| הם מיהרו העירה ומצאו את מרים, את יוסף ואת התינוק שוכב באבוס. | 16 |
They came with haste, and found both Mary and Joseph, and the baby was lying in the feeding trough.
| מיד סיפרו הרועים לכולם את אשר קרה להם בשדה, ואת דברי המלאך על אודות הילד הזה. | 17 |
When they saw it, they made known the saying which was spoken to them about this child.
| כל השומעים תמהו מאוד על דברי הרועים, | 18 |
All who heard it wondered at the things which were spoken to them by the shepherds.
| ובכל זאת מרים שמרה את הדברים בלבה והרהרה בהם לעתים קרובות. | 19 |
But Mary kept all these sayings, pondering them in her heart.
| לאחר מכן חזרו הרועים אל השדה, כשהם מהללים ומשבחים את אלוהים על ביקור המלאך ועל שמצאו את התינוק כדבריו. | 20 |
The shepherds returned, glorifying and praising God for all the things that they had heard and seen, just as it was told them.
| כעבור שמונה ימים, בטקס ברית־המילה, ניתן לתינוק השם”ישוע“– השם שנתן לו המלאך עוד לפני הריונה של מרים. | 21 |
When eight days were fulfilled to circumcise him, his name was called Jesus, which was given by the angel before he was conceived in the womb.
| בתום ימי הטהרה של מרים הביאו היא ובעלה את הילד לירושלים, להעמידו לפני ה׳, | 22 |
When the days of their purification according to the Law of Moses were fulfilled, they brought him up to Jerusalem, to present him to the Lord
| כי כתוב בתורה שצריך להקדיש לה׳ את הבן הבכור של כל אם, | 23 |
(as it is written in the Law of the Lord, "Every male who opens the womb will be called holy to the Lord"),
| ולהקריב קרבן כדרישת התורה: שני תורים או שתי יונים צעירות. | 24 |
and to offer a sacrifice according to that which is said in the Law of the Lord, "A pair of turtledoves, or two young pigeons."
| בירושלים גר אדם בשם שמעון אשר היה צדיק וחסיד, מלא ברוח הקודש וחי בציפייה מתמדת לגאולת ישראל. | 25 |
And look, there was a man in Jerusalem whose name was Simeon. This man was righteous and devout, looking for the consolation of Israel, and the Holy Spirit was on him.
| רוח הקודש גילה לשמעון הצדיק שלא ימות לפני שיראה במו עיניו את משיח ה׳. | 26 |
It had been revealed to him by the Holy Spirit that he should not see death before he had seen the Lord's Christ.
| באותו יום הדריך רוח הקודש את שמעון אל בית־המקדש, וכאשר הביאו מרים ויוסף את הילד לפני אלוהים, כמצוות התורה, | 27 |
He came in the Spirit into the temple. When the parents brought in the child, Jesus, that they might do concerning him according to the requirement of the Law,
| הרים שמעון את הילד בזרועותיו, אימץ אותו אל לבו, ברך את אלוהים ואמר: | 28 |
then he received him into his arms, and blessed God, and said,
| ”אלוהי, עתה אני יכול למות במנוחה, כי קיימת את אשר הבטחת לי; | 29 |
"Now you are releasing your servant, Lord, according to your word, in peace;
| במו עיני ראיתי את המשיח שנתת לעולם! | 30 |
for my eyes have seen your salvation,
| 31 |
which you have prepared before the face of all peoples;
| הוא האור אשר יאיר את עיני העמים ויהיה תפארת עמך ישראל!“ | 32 |
a light for revelation to the nations, and the glory of your people Israel."
| יוסף ומרים תמהו על הנאמר אודות בנם. | 33 |
And his father and his mother were marveling at the things which were spoken concerning him,
| שמעון ברך אותם ואחר כך אמר למרים:”מרים, לבך יידקר בחרב הייסורים, כי ילדך זה נועד להכשיל רבים בישראל ולהושיע רבים. הוא יהיה נושא למריבה וחילוקי־דעות, כי יחשוף את מחשבותיהם האפלות של אנשים רבים.“ | 34 |
and Simeon blessed them, and said to Mary, his mother, "Look, this child is set for the falling and the rising of many in Israel, and for a sign which is spoken against.
| 35 |
Yes, a sword will pierce through your own soul, that the thoughts of many hearts may be revealed."
| בבית־המקדש הייתה גם נביאה זקנה בשם חנה בת־פנואל, משבט אשר. היא הייתה אלמנה כבת 84 שנים, אך נישואיה לבעלה נמשכו שבע שנים בלבד. חנה לא עזבה את המקדש לרגע; היא אהבה את אלוהים ושרתה אותו יומם ולילה בצום, בתפילה ובתחנונים. | 36 |
There was one Anna, a prophetess, the daughter of Penuel, of the tribe of Asher (she was of a great age, having lived with a husband seven years from her virginity,
| 37 |
and she had been a widow for about eighty-four years), who did not depart from the temple, worshipping with fastings and petitions night and day.
| חנה שמעה את ברכתו של שמעון, והחלה לברך את שם אלוהים ולספר לאנשי ירושלים, שציפו לגאולת המשיח, כי סוף־סוף בא המשיח! | 38 |
Coming up at that very hour, she gave thanks to God, and spoke of him to all those who were looking for the redemption of Jerusalem.
| לאחר שקיימו הוריו של ישוע את כל מצוות התורה הנוגעות לרך הנולד, חזרו לביתם – אל נצרת עירם אשר בגליל. | 39 |
When they had accomplished all things that were according to the Law of the Lord, they returned into Galilee, to their own city, Nazareth.
| הילד גדל התחזק, מלא חכמה, וחסד אלוהים היה עליו. | 40 |
The child was growing, and was becoming strong, being filled with wisdom, and the favor of God was upon him.
| כשמלאו לישוע שתים־עשרה שנים עלו הוריו לירושלים – כמנהגם מדי שנה – כדי לחוג את חג הפסח. | 41 |
His parents went every year to Jerusalem at the feast of the Passover.
| 42 |
When he was twelve years old, they went up according to the custom of the feast,
| בתום החג החלו הוריו במסע חזרה הביתה, ואילו ישוע נשאר בירושלים ללא ידיעתם. | 43 |
and when they had fulfilled the days, as they were returning, the boy Jesus stayed behind in Jerusalem. His parents did not know it,
| הוריו לא דאגו לו ביום הראשון למסע, כי הניחו שהיה בחברת ידידים שבין אנשי השיירה. אולם בראותם שלא הופיע עד הערב, החלו לחפשו בין החברים והמכרים, | 44 |
but supposing him to be in the company, they went a day's journey, and they looked for him among their relatives and acquaintances.
| ומשלא מצאו אותו, חזרו לירושלים בתקווה למצאו שם. | 45 |
When they did not find him, they returned to Jerusalem, looking for him.
| לאחר שלושה ימי חיפושים הם מצאו את ישוע בבית־המקדש. הוא ישב בין הרבנים, הקשיב לדבריהם ושאל אותם שאלות נבונות. | 46 |
It happened after three days they found him in the temple, sitting in the midst of the teachers, both listening to them, and asking them questions.
| כל שומעיו התפעלו בפקחותו, מהבנתו ומתשובותיו. | 47 |
All who heard him were amazed at his understanding and his answers.
| הוריו הופתעו למצוא אותו שם, ואמו אמרה לו:”בני, מדוע עוללת לנו זאת? אביך ואני דאגנו לך כל כך וחיפשנו אותך בכל מקום.“ | 48 |
When they saw him, they were astonished, and his mother said to him, "Son, why have you treated us this way? Look, your father and I were anxiously looking for you."
| ”מדוע חיפשתם אותי?“שאל ישוע בתמיהה.”האם לא ידעתם שאהיה עסוק בענייני אבי?“ | 49 |
He said to them, "Why were you looking for me? Did you not know that I must be doing the works of my Father?"
| אולם הם לא הבינו למה התכוון. | 50 |
They did not understand the saying which he spoke to them.
| ישוע חזר עם הוריו לנצרת והיה נכנע למרותם. אמו שמרה בלבה את כל מה שהתרחש. | 51 |
And he went down with them, and came to Nazareth. He was subject to them, and his mother kept all these sayings in her heart.
| ישוע הלך וגדל בקומה ובחוכמה, והיה אהוב על אלוהים ובני אדם. | 52 |
And Jesus increased in wisdom and stature, and in favor with God and people.
