לוּקָס 2

1 באותה תקופה ציווה הקיסר הרומאי אוגוסטוס לפקוד את כל תושבי האימפריה הרומית.

V té době nařídil císař Augustus, aby bylo provedeno sčítání lidu v celé římské říši.

2 זה היה מפקד התושבים הראשון, והוא נערך בזמן שקוריניוס היה שליט סוריה.

Byl to první soupis a prováděl ho římský místodržitel v Sýrii Quirinius.

3 לצורך המפקד נדרש כל אדם לשוב אל עיר מולדתו.

Každý byl povinen dát se zapsat v místě, odkud pocházel jeho rod.

4 גם יוסף, תושב נצרת שבגליל, חזר אל עיר מולדתו – הוא הלך אל העיר בית לחם ביהודה, מאחר שהיה נצר למשפחת דוד המלך.

Tak se vydal na cestu i Josef s Marií, která byla již ve vysokém stupni těhotenství. Putovali z galilejského Nazaretu do judského městečka Betléma, rodiště krále Davida; Josef totiž pocházel z jeho rodu.

5 אל יוסף נלוותה ארוסתו מרים שהייתה בהיריון.

6 בהיותם בבית־לחם מרים החלה בצירי לידה,

Sotva tam došli, naplnil se Mariin čas

7 וילדה את בנה הבכור. היא עטפה את התינוק והשכיבה אותו באבוס, כי לא השיגו מקום לינה באכסניות שהיו מלאות עד אפס מקום לרגל המפקד.

a porodila svého prvorozeného syna. Zabalila ho do plenek a položila do jeslí, protože v hostinci bylo plno a jinde než ve chlévě už na ně nezbylo místo.

8 בקרבת מקום היו רועי־צאן אשר ישנו בשדה ושמרו על עדרם במשך הלילה.

Nedaleko Betléma pásli pastýři ovce. V noci se střídali v hlídkách u svých stád.

9 לפתע נגלה אליהם מלאך ה׳, והשדה נמלא זוהר כבוד ה׳. הרועים נבהלו מאוד,

Najednou se před nimi objevil anděl a celá krajina se rozzářila odleskem Boží slávy. Velice se ho ulekli,

10 אולם המלאך הרגיע אותם ואמר:”אל תפחדו! באתי לבשר לכם חדשות משמחות ביותר – לא לכם בלבד, כי אם לכל העם!

ale anděl je uklidňoval: „Nebojte se, nesu vám dobrou zprávu, ze které se mohou radovat všichni lidé.

11 בבית־לחם עיר דוד נולד לכם היום מושיע, הלא הוא המשיח האדון!

V Betlémě, ze kterého před dávnými časy vyšel David, se vám dnes narodil Kristus, Spasitel poslaný od Boha.

12 כהוכחה לאמיתות דברי תמצאו תינוק עטוף שוכב באבוס.“

Jak ho poznáte? Najdete malé dítě v plenkách, položené do jeslí v chlévě.“

13 לפתע הצטרפו אל המלאך צבאות השמים, והם שרו שיר שבח ותהילה לאלוהים:

Potom se k andělu připojilo mnoho dalších andělů a všichni provolávali:

14 ”כבוד ותהילה לאלוהים במרומי השמים, ושלום על־פני האדמה לכל אוהביו העושים את רצונו!“

„Sláva Bohu na nebi! Pokoj lidem na zemi! Zjevil lásku všem!“

15 כאשר נעלמו המלאכים מעיני הרועים וחזרו לשמים, אמרו הרועים איש אל רעהו:”הבא נמהר לבית־לחם כדי לראות את מה שגילה לנו אלוהים.“

Andělé je opustili a pastýři si řekli: „Pojďme do Betléma a přesvědčme se o tom, co nám anděl oznámil.“

16 הם מיהרו העירה ומצאו את מרים, את יוסף ואת התינוק שוכב באבוס.

Rychle se vydali na cestu a skutečně našli Marii s Josefem i novorozeňátko položené v jeslích.

17 מיד סיפרו הרועים לכולם את אשר קרה להם בשדה, ואת דברי המלאך על אודות הילד הזה.

Když je uviděli, začali vyprávět, co jim bylo pověděno o tom dítěti.

18 כל השומעים תמהו מאוד על דברי הרועים,

Všichni, kdo je slyšeli, se divili.

19 ובכל זאת מרים שמרה את הדברים בלבה והרהרה בהם לעתים קרובות.

Marie si to zapamatovala a přemýšlela o tom.

20 לאחר מכן חזרו הרועים אל השדה, כשהם מהללים ומשבחים את אלוהים על ביקור המלאך ועל שמצאו את התינוק כדבריו.

Pastýři se vrátili ke svým stádům, radovali se a děkovali Bohu, že našli všechno tak, jak jim anděl oznámil.

21 כעבור שמונה ימים, בטקס ברית־המילה, ניתן לתינוק השם”ישוע“– השם שנתן לו המלאך עוד לפני הריונה של מרים.

Osmý den dali Marie s Josefem chlapce obřezat. Dostal jméno Ježíš, jak to anděl určil ještě před jeho narozením.

22 בתום ימי הטהרה של מרים הביאו היא ובעלה את הילד לירושלים, להעמידו לפני ה׳,

Mojžíšův zákon přikazoval, aby každá žena čtyřicátý den po narození chlapce přinesla oběť do chrámu.

23 כי כתוב בתורה שצריך להקדיש לה׳ את הבן הבכור של כל אם,

24 ולהקריב קרבן כדרישת התורה: שני תורים או שתי יונים צעירות.

Proto i Marie po této době splnila tuto povinnost. Zároveň s sebou vzali i dítě, aby ho podle jiného Mojžíšova předpisu jako prvorozeného syna zasvětili Bohu.

25 בירושלים גר אדם בשם שמעון אשר היה צדיק וחסיד, מלא ברוח הקודש וחי בציפייה מתמדת לגאולת ישראל.

V Jeruzalémě žil zbožný stařec jménem Simeon. Řídil se Božími přikázáními a očekával Mesiáše.

26 רוח הקודש גילה לשמעון הצדיק שלא ימות לפני שיראה במו עיניו את משיח ה׳.

Byl veden Duchem svatým, který ho také ujistil, že nezemře dříve, dokud Mesiáše na vlastní oči neuzří.

27 באותו יום הדריך רוח הקודש את שמעון אל בית־המקדש, וכאשר הביאו מרים ויוסף את הילד לפני אלוהים, כמצוות התורה,

Na pokyn Ducha přišel do chrámu právě ve chvíli, kdy rodiče zasvěcovali Ježíše Bohu.

28 הרים שמעון את הילד בזרועותיו, אימץ אותו אל לבו, ברך את אלוהים ואמר:

Simeon vzal dítě do náruče a modlil se:

29 ”אלוהי, עתה אני יכול למות במנוחה, כי קיימת את אשר הבטחת לי;

„Pane, děkuji ti, že jsi splnil svůj slib. Nyní mohu klidně zemřít,

30 במו עיני ראיתי את המשיח שנתת לעולם!

protože jsem na vlastní oči viděl Spasitele,

31

kterého dáváš celému světu.

32 הוא האור אשר יאיר את עיני העמים ויהיה תפארת עמך ישראל!“

Pohanům bude světlem a Izraeli slávou.“

33 יוסף ומרים תמהו על הנאמר אודות בנם.

Josef a Marie se podivili tomu, co Simeon pověděl o dítěti.

34 שמעון ברך אותם ואחר כך אמר למרים:”מרים, לבך יידקר בחרב הייסורים, כי ילדך זה נועד להכשיל רבים בישראל ולהושיע רבים. הוא יהיה נושא למריבה וחילוקי־דעות, כי יחשוף את מחשבותיהם האפלות של אנשים רבים.“

Potom jim požehnal a Marii ještě řekl: „Toto dítě bude příčinou pádu jedněch a vyvýšení druhých v Izraeli. On je znamení z nebe, proti kterému se mnozí postaví a tak prozradí svoje nejvnitřnější smýšlení.

35

Tvé vlastní srdce pronikne bolest jako meč.“

36 בבית־המקדש הייתה גם נביאה זקנה בשם חנה בת־פנואל, משבט אשר. היא הייתה אלמנה כבת 84 שנים, אך נישואיה לבעלה נמשכו שבע שנים בלבד. חנה לא עזבה את המקדש לרגע; היא אהבה את אלוהים ושרתה אותו יומם ולילה בצום, בתפילה ובתחנונים.

Byla tam také prorokyně Anna, dcera Fanuelova z rodu Ašerova. Po sedmiletém manželství ovdověla a nyní jí bylo čtyřiaosmdesát let. Nevycházela už vůbec z chrámu a její dny i noci byly naplněny službou Bohu, modlitbami a častými posty.

37

38 חנה שמעה את ברכתו של שמעון, והחלה לברך את שם אלוהים ולספר לאנשי ירושלים, שציפו לגאולת המשיח, כי סוף־סוף בא המשיח!

V tu chvíli k nim přistoupila i ona a děkovala za to dítě. Všem, kteří v Jeruzalémě vyhlíželi Spasitele, oznamovala, že očekávaný Mesiáš je již zde.

39 לאחר שקיימו הוריו של ישוע את כל מצוות התורה הנוגעות לרך הנולד, חזרו לביתם – אל נצרת עירם אשר בגליל.

A tak Josef s Marií splnili, co přikazoval zákon. Později se vrátili do Nazaretu v Galileji.

40 הילד גדל התחזק, מלא חכמה, וחסד אלוהים היה עליו.

Dítě rostlo, sílilo a bylo velice moudré. Všichni mohli poznat, že ho Bůh miluje.

41 כשמלאו לישוע שתים־עשרה שנים עלו הוריו לירושלים – כמנהגם מדי שנה – כדי לחוג את חג הפסח.

Ježíšovi rodiče putovali každý rok do Jeruzaléma slavit velikonoční svátky.

42

Když bylo Ježíšovi dvanáct let, vzali ho poprvé s sebou.

43 בתום החג החלו הוריו במסע חזרה הביתה, ואילו ישוע נשאר בירושלים ללא ידיעתם.

Po slavnosti se všichni vydali na cestu domů, ale Ježíš zůstal bez vědomí rodičů v Jeruzalémě.

44 הוריו לא דאגו לו ביום הראשון למסע, כי הניחו שהיה בחברת ידידים שבין אנשי השיירה. אולם בראותם שלא הופיע עד הערב, החלו לחפשו בין החברים והמכרים,

Ti ho zpočátku ani nepohřešovali. Domnívali se, že zůstal někde vzadu mezi poutníky, kteří s nimi měli stejnou cestu. Protože se však celý den neukázal, sháněli ho mezi příbuznými a známými.

45 ומשלא מצאו אותו, חזרו לירושלים בתקווה למצאו שם.

Když ho nenašli, vrátili se do Jeruzaléma a hledali ho tam.

46 לאחר שלושה ימי חיפושים הם מצאו את ישוע בבית־המקדש. הוא ישב בין הרבנים, הקשיב לדבריהם ושאל אותם שאלות נבונות.

Po třech dnech ho objevili v chrámu, jak sedí mezi učiteli zákona, naslouchá jim a hovoří k nim.

47 כל שומעיו התפעלו בפקחותו, מהבנתו ומתשובותיו.

Všichni, kdo ho slyšeli, žasli nad moudrostí, se kterou odpovídal na otázky.

48 הוריו הופתעו למצוא אותו שם, ואמו אמרה לו:”בני, מדוע עוללת לנו זאת? אביך ואני דאגנו לך כל כך וחיפשנו אותך בכל מקום.“

Rodiče tím byli překvapeni a matka mu vyčítala: „Chlapče, proč nám děláš takové starosti? Otec a já jsme tě hledali celí zoufalí.“

49 ”מדוע חיפשתם אותי?“שאל ישוע בתמיהה.”האם לא ידעתם שאהיה עסוק בענייני אבי?“

Ježíš jim odpověděl: „Proč jste mne hledali? Cožpak nevíte, že musím být tam, kde se jedná o záležitosti mého Otce?“

50 אולם הם לא הבינו למה התכוון.

Ale oni nepochopili, co tím mínil.

51 ישוע חזר עם הוריו לנצרת והיה נכנע למרותם. אמו שמרה בלבה את כל מה שהתרחש.

Ježíš se pak s rodiči vrátil do Nazaretu a poslouchal je. Jeho matka si všechny takové události dobře zapamatovala.

52 ישוע הלך וגדל בקומה ובחוכמה, והיה אהוב על אלוהים ובני אדם.

S Ježíšovým věkem rostla i jeho moudrost a byl milý Bohu i lidem.

The Birth of Jesus