לוּקָס 19
| ישוע הגיע ליריחו ועבר ברחובות העיר. | 1 |
And he entered, and passed through Jericho.
| אדם אחד בשם זכי, אשר היה מנהל בכיר ברשויות המכס, בעל השפעה וכמובן עשיר גדול, | 2 |
And, behold, there was a man called Zacchæus, who was a chief publican; and he was rich.
| רצה לראות את פניו של ישוע. אבל זכי היה נמוך־קומה, והקהל הרב הסתיר ממנו את ישוע. | 3 |
And he sought to see Jesus, who he was, and was not able on account of the multitude, because he was of small stature.
| זכי רץ לפני הקהל הרב וטיפס על עץ שיקמה בצד הדרך על מנת שיוכל להתבונן בישוע ללא הפרעה. | 4 |
And he ran before, and climbed up a sycamore-tree, that he might see him, for he was about to pass that way.
| כאשר עבר ישוע ליד העץ, הרים את עיניו והביט בזכי.”זכי, “קרא לו ישוע בשמו,”רד מהר מהעץ, כי היום עלי להתארח בביתך.“ | 5 |
And when Jesus came to the place, he looked up and saw him, and said to him: Zacchæus, make haste and come down, for I must spend this day at your house.
| זכי מיהר לרדת מהעץ וקיבל את פניו של ישוע בשמחה ובששון. | 6 |
And he made haste and came down, and received him joyfully.
| הדבר לא מצא־חן בעיני הקהל.”ישוע עומד להתארח בביתו של חוטא ידוע!“רטנו. | 7 |
And when they saw it, they all murmured, saying: He has gone to be guest with a man that is a sinner.
| אולם זכי עמד לפני האדון ואמר:”אדוני, מהיום והלאה אתן את מחצית רכושי לעניים וכל מי שלקחתי ממנו כסף במרמה, אחזיר לו פי הארבע!“ | 8 |
And Zacchæus stood, and said to the Lord: Behold, Lord, the half of my goods I give to the poor; and if I have taken from any one by false accusation, I restore him fourfold.
| ”היום באה ישועה לבית הזה!“קרא ישוע.”כי זכי הוא בן־אברהם. | 9 |
And Jesus said to him: To-day has salvation come to this house, since he also is a son of Abraham.
| ואכן בן־האדם בא לחפש ולהושיע את האובדים.“ | 10 |
For the Son of man has come to seek and to save that which was lost.
| כשהתקרבו לירושלים, ישוע סיפר לתלמידיו משל, כדי לתקן את הרושם המוטעה שהיה להם שמלכות האלוהים עומדת לבוא בכל רגע. | 11 |
And as they heard these things, he also spoke a parable, because he was near Jerusalem, and they thought that the kingdom of God would immediately appear.
| ”אציל אחד נקרא לארץ רחוקה כדי לקבל את כתר המלוכה על מחוז מגוריו. | 12 |
He said, therefore: A certain nobleman went into a distant country to receive for himself a kingdom, and to return.
| לפני צאתו לדרך קרא לעשרה ממשרתיו, נתן לכל אחד מהם מטבע זהב ואמר:’השקיעו את הכסף וסחרו בו עד שאחזור‘. | 13 |
And he called his ten servants, and gave them ten pounds, and said to them, Engage in trade till I come.
| רבים מבני ארצו של המלך המיועד שנאו אותו, ואף שלחו בעקבותיו משלחת שהודיעה לו:’איננו רוצים שתמלוך עלינו!‘“ | 14 |
But his citizens hated him, and sent an embassy after him, saying, We will not have this man to reign over us.
| ”מחאתם לא הועילה, והאציל הוכתר למלך. כשחזר המלך לביתו קרא אליו את עשרת המשרתים, ושאל אותם מה עשו בכסף שנתן להם וכמה הרוויחו. | 15 |
And it came to pass, that, when he had returned, having received the kingdom, he commanded those servants to be called, to whom he had given the money, that he might know what each had gained by trading.
| המשרת הראשון בא ואמר:’אדוני, ממטבע הזהב שנתת לי הרווחתי עשרה מטבעות זהב‘. | 16 |
And the first came and said: Lord, your pound has gained ten pounds.
| ”’יפה מאוד, משרתי הטוב!‘שיבח אותו המלך.’מאחר שהוכחת את נאמנותך במעט שהפקדתי בידך, אני ממנה אותך שליט על עשר ערים‘. | 17 |
And he said to him: Well done, good servant; because you have been faithful in a very little, have authority over ten cities.
| ”גם המשרת השני דיווח על רווח, פי חמישה ממה שקיבל. | 18 |
And the second came and said: Lord, your pound has gained five pounds.
| ”’אותך אני ממנה שליט על חמש ערים‘, אמר לו המלך. | 19 |
And he said to him also: And be you over five cities.
| אחר כך בא המשרת השלישי ואמר:’אדוני, הנה המטבע שנתת לי; שמרתי אותו במטפחת ולא נגעתי בו. | 20 |
And another came and said: Lord, behold your pound, which I have kept laid away in a napkin.
| כי פחדתי ממך, מפני שאתה איש קשה; אתה לוקח מה שלא שייך לך וקוצר את מה שלא זרעת‘. | 21 |
For I was afraid of you, because you are a hard man; you take up that which you did not lay down, and reap that which you did not sow.
| ”’רשע שכמוך!‘קרא המלך בזעם.’איש קשה אני? מיד אראה לך כמה קשה אני יכול להיות! אם ידעת שאני לוקח מה שלא שייך לי וקוצר את מה שלא זרעתי, | 22 |
Then he said to him: Out of your own mouth will I judge you, you wicked servant. You knew that I was a hard man, taking up what I did not lay down, and reaping what I did not sow.
| מדוע לא הפקדת את הכסף בבנק? כך לפחות הייתי מקבל ריבית!‘ | 23 |
And why then did you not put my money into the bank, that, when I came, I could have collected it with interest?
| ”המלך פנה אל העומדים סביבו ופקד:’קחו ממנו את המטבע ותנו לאיש שהרוויח את הסכום הגדול ביותר!‘ | 24 |
And he said to those who stood by: Take from him the pound, and give it to him that has ten pounds.
| ”’אבל, אדון‘, אמרו במחאה,’יש לו מספיק!‘ | 25 |
And they said to him: Lord, he has ten pounds.
| ’נכון‘, השיב המלך.’אני אומר לכם, מי שיש לו – יינתן לו עוד; מי שאין לו – גם המעט שבידו יילקח ממנו. | 26 |
For I say to you, To every one that has, it shall be given; but from him that has not, even that which he has shall be taken away.
| ובנוגע לאויבי אשר לא רצו שאמלוך עליהם – הביאו אותם הנה והוציאו אותם להורג לפני‘.“ | 27 |
But those who are my enemies, who were not willing that I should rule over them, bring hither, and slay them before me.
| ישוע סיים את דבריו והמשיך בדרכו לעלות לירושלים עם תלמידיו. | 28 |
And when he had said these things, he went before, going up to Jerusalem.
| בהתקרבם אל בית־פגי ובית־עניה שעל הר הזיתים, קרא אליו ישוע שנים מתלמידיו ואמר: | 29 |
And it came to pass, that, when he came near to Bethphage and Bethany, to the mount called the mount of Olives, he sent two of his disciples,
| ”לכו אל הכפר ממול, ובכניסה תראו עיר קשור שאיש עדיין לא רכב עליו. התירו את העיר והביאו אותו אלי. | 30 |
saying: Go into the opposite village, in which, when you enter, you will find a colt tied, on which no man ever sat. Loose him, and bring him.
| אם מישהו ישאל אתכם מה אתם עושים, אמרו לו:’האדון זקוק לעיר‘. “ | 31 |
And if any one ask you why you loose him, thus shall you say to him: The Lord has need of him.
| שני התלמידים הלכו אל הכפר ומצאו את העיר ממש כפי שאמר להם ישוע. | 32 |
And those who were sent, went, and found as he had said to them.
| כשהתירו את העיר בא אליהם בעליו ושאל בתימהון:”מדוע אתם מתירים את העיר שלי?“ | 33 |
And as they were loosing the colt, the owners of him said to them: Why do you loose the colt?
| ”האדון זקוק לו“, השיבו התלמידים בפשטות. | 34 |
They replied: The Lord has need of him.
| הם הביאו את העיר אל ישוע, ריפדו את גבו במעיליהם וישוע רכב עליו. | 35 |
And they brought him to Jesus, and threw their mantles upon the colt, and set Jesus on him.
| אנשים רבים פרשו את מעיליהם וגלימותיהם על השביל לפניו. | 36 |
And as he was going on, they spread their mantles in the road.
| כשהתקרב ישוע לראש השביל היורד מהר הזיתים, החלה חבורת תלמידיו לשיר ולשבח את אלוהים בקולי קולות על כל הנסים והנפלאות שחולל ישוע. | 37 |
And when he was now near the descent of the mount of Olives, the whole multitude of the disciples began to rejoice and to praise God, with a loud voice, for all the mighty deeds which they had seen,
| ”ברוך הבא בשם ה׳!“צהל ההמון.”יחי המלך! שמחו השמים והארץ! שבח ותהילה לאלוהים במרומים!“ | 38 |
saying: Blessed is the king that comes in the name of the Lord; peace in heaven, and glory in the highest.
| פרושים אחדים שהיו בקרב הקהל אמרו לישוע:”רבי, נזוף בתלמידיך על הדברים שהם אומרים!“ | 39 |
And some of the Pharisees from among the multitude, said to him: Teacher, rebuke your disciples.
| אך הוא השיב להם:”אם הם ישתקו האבנים האלה תזעקנה!“ | 40 |
And he answered, and said to them: I say to you, that if these had been silent, the stones would have cried out.
| כאשר התקרב ישוע לירושלים, הביט בה בעצב ובכה עליה. | 41 |
And when he came near, he looked upon the city, and wept over it,
| ”הלוואי שידעת גם את כיצד לעשות שלום! אולם הדבר נסתר ממך“, אמר ישוע בצער ובדמעות. | 42 |
saying: Hadst thou known, even thou, at least in this thy day, the things which were for thy peace! But now, they are hid from thy eyes.
| ”יבוא היום שאויביך יקימו סוללות חול סביב חומותיך, יקיפו אותך ויצורו עליך מכל עבר. | 43 |
For the days will come upon thee, when thy enemies will throw up a mound about thee, and inclose thee around, and keep thee in on every side,
| אויביך יהרסו כליל אותך ואת בניך; הם לא ישאירו אבן אחת במקומה, משום שדחית את הישועה שהציע לך ה׳.“ | 44 |
and will destroy thee and thy children within thee, and will not leave in thee one stone upon another, because thou knewest not the time of thy visitation.
| לאחר מכן הוא נכנס אל בית־המקדש והחל לגרש משם את הסוחרים ואת הקונים. | 45 |
And he went into the temple, and began to drive out those who were selling in it, and those who were buying,
| ”בכתבי־הקודש כתוב:’ביתי בית־תפלה‘, “קרא ישוע,”אבל אתם הפכתם אותו למאורת גנבים!“ | 46 |
and said to them: It is written, My house is a house of prayer; but you have made it a den of robbers.
| ישוע לימד יום־יום בבית־המקדש. הסופרים, ראשי הכוהנים והזקנים חיפשו דרך להיפטר ממנו, | 47 |
And he was teaching daily in the temple. But the chief priests, and the scribes, and the chief of the people sought to destroy him,
| אך הם לא ידעו מה לעשות, מפני שכל העם אהב אותו והקשיב לדבריו בתשומת לב מרובה. | 48 |
and found nothing that they could do, for all the people hung on his words.
