לוּקָס 17

1 ”אין ספק שתיתקלו בפיתויים לחטוא ותועמדו בניסיון, “אמר ישוע לתלמידיו,”אבל אוי לאדם שדרכו אלה יבואו!

Yesu akavajovela vawuliwa vaki, “Nakuhotola mambu ga kuvakita vandu vambudila Chapanga gakotoka kuhumila, nambu alachikolela mundu yula mweikita genago gahumila.”

2 לאדם כזה מוטב יהיה אם יקשרו אבן כבדה לצווארו ויטביעו אותו בים, מאשר שישא בעונש החמור המצפה למכשילים את המאמינים הצעירים.

Ngayivii mbanga mundu mwenuyo, kukungiwa livala livaha la kuyagila musingu na kujwigiswa munyanja, kuliku kumyokisa mmonga wa vadebe ava.

3 היזהרו לכם.”אם חטא לך אחיך – הוכח אותו, ואם הוא מצטער ומבקש את סליחתך – סלח לו.

Mujiyangalila! Ngati mlongo waku akuhokili, mywangila, akakukamula chigendelu umulekesayi.

4 גם אם הוא חטא לך שבע פעמים ביום אחד, אבל ביקש את סליחתך בכל פעם, עליך לסלוח לו.“

Hati ngati akuhokili mala saba kwa ligono limonga, na kukuwuyila mala saba. Kukukamula chigendelu, umulekesayi.

5 ביקשו השליחים מהאדון:”הגדל את אמונתנו!“

Vamitumi vakamjovela Bambu Yesu, “Utiyonjakesa kusadika.”

6 ”אפילו הייתה אמונתכם כגרגר צמח החרדל, “השיב ישוע,”הייתם אומרים לעץ הגדול הזה להיעקר ממקומו ולהתגלגל לים, והיה נשמע לכם!

Ndi Bambu akayangula, “Kusadika kwinu ngakuvi kudebe ngati lumbeyu ulu lwa haladali, ngamuhotwili kuujovela mkongo wa mkuyu, ‘Jitupula na ukajimelesa munyanja.’ Na wene ngauvayidakili.”

7 ”נניח שיש לך עבד החורש בשדה או רועה את הצאן. בשובו הביתה מן השדה האם תאמר לו:’שב, נח ואכול את ארוחת־הערב שלך?‘

“Tijova mmonga winu, ana mvanda wa lihengu kumgunda, amala kudima mambelele. Mvanda yula peiwuya kuhuma kulihengu, Wu, ijoviwa na mkulu waki, ‘Bwela kanyata utama ulyayi chakulya?’

8 ודאי שלא. הרי תאמר לו:’הכן לי את ארוחתי, אחר כך חגור סינר והיה מוכן להגיש לי את מה שאבקש. לאחר שאגמור לאכול תוכל ללכת לאכול את ארוחתך‘.

Lepi! Nambu yati akumjovela, ‘Nitendelekela chakulya na kunihengela mbaka penimala kulya na kuywelela, ndi na veve pewilya na kunywelela.’

9 העבד אינו מצפה לתודה, מפני שעשה את המוטל עליו.

Wu, mkulu yula yati amsengusa mtumisi yula ndava akitili goha geamlagazili?

10 ”כך התנהגו גם אתם – אל תצפו לשבחים כשאתם מקיימים את מצוותי, כי אתם רק ממלאים את חובתכם.“

Na nyenye mewawa, mukahengayi kila chindu chemulagizwi kuhenga, mujovayi, ‘Tete vavanda tihengili lihengu litu ndu.’”

11 בדרכו לירושלים יצא ישוע מגבול הגליל ונכנס אל אזור השומרון.

Yesu peavi mulugendu kuhamba ku Yelusalemu, akapitila mumbaka ya Samaliya na Galilaya.

12 בבואו אל אחד הכפרים ראה עשרה מצורעים עומדים במרחק מה

Peayingili muchijiji chimonga vandu kumi vevavi na mabudi vakambwelela. Vakayima cha patali.

13 וקוראים בתחינה:”ישוע רבנו, רחם עלינו!“

Vakajova kwa lwami luvaha, “Yesu! Bambu! Utihengela lipyana!”

14 ישוע הביט בהם ואמר:”לכו אל הכהן והראו לו שנרפאתם!“בהיותם בדרך הם נרפאו.

Yesu peavaweni akavajovela, “Muhamba mukajilangisa kwa vakuteta va Chapanga.” Ndi pevavi mukuhamba vakanyamba.

15 אחד הנרפאים חזר אל ישוע וקרא בשמחה ובצהלה:”הללויה, אני בריא!“

Mmonga wavi peajimanyi kuvya alamiswi, awuyili kuni akumlumbalila Chapanga kwa lwami luvaha.

16 האיש, שהיה שומרוני, נפל על פניו לרגלי ישוע והודה לו מעומק לבו על שריפא אותו.

Akamfugamila Yesu mumagendelu na kumsengusa. Mundu mwenuyo avi Msamaliya.

17 ”האם לא ריפאתי עשרה אנשים?“שאל ישוע.”היכן תשעת האחרים?

Nambu Yesu akakota, “Wu, vavi lepi vandu kumi vevanyambisiwi? Vangi tisa vala vavi koki?

18 האם רק השומרוני הזה חזר כדי להודות לאלוהים?“

Hinu kawaka vandu vangi vevawuyi kumsengusa Chapanga ndi ngayuyu myehe?”

19 ”קום ולך, אמונתך ריפאה אותך“, אמר ישוע לאיש.

Penapo akamjovela mundu mwenuyo, “Yima uhamba, kusadika kwaku kukulamisi.”

20 יום אחד שאלו הפרושים את ישוע:”מתי תבוא מלכות האלוהים?“”מלכות האלוהים לא תבוא בצורה גלויה“, השיב ישוע.

Vafalisayu vamkoti Yesu kuvya Unkosi wa Chapanga yati ubwela ndali. Mwene akavayangula, “Unkosi wa Chapanga yati ubwela lepi cha kulolekana.

21 ”לא תוכלו לומר:’מלכות האלוהים כאן‘, או’מלכות האלוהים שם‘. כי מלכות האלוהים היא בקרבכם.“

Kawaka mundu mweihotola kujova, ‘Uvi kuni, amala uvi kula!’ Muni unkosi wa Chapanga uvi pagati yinu.”

22 ישוע פנה אל תלמידיו ואמר:”יבוא הזמן שתשתוקקו כל־כך שאחזור אליכם, ולו גם ליום אחד בלבד, אך משאלתכם לא תתמלא.

Kangi akavajovela vawuliwa vaki, “Galabwela magono yati mwinogela kuliwona ligono limonga mumagono gaki Mwana wa Mundu, nambu yati nakuyiwona.

23 ”אם מישהו יאמר לכם:’ראיתי את המשיח במקום פלוני!‘אל תאמינו לו ואל תלכו לחפש אותי.

Vandu yati vakuvajovela, ‘Lola, avi kula!’ Amala ‘Lola, avi kuni!’ Nambu nyenye mukoto kuwuka wala kuvalanda.

24 כי כשיבוא בן־האדם באמת, תדעו זאת ללא כל ספק; בואו ייראה לעין כברק המאיר את השמים מקצה לקצה.

Muni yati yivya ngati mbamba cheyimwetula chigafula kuhumila upandi umonga mbaka wungi, ndi yati cheivya ligono la kubwela kwaki Mwana wa Mundu.

25 אבל לפני כן עליו לסבול הרבה ולהידחות על־ידי הדור הזה.

Nambu yikumgana hoti, kung'ahika neju na kubelelewa na vandu va chiveleku ichi.

26 ”בימי בן־האדם יתנהלו החיים כבימי נוח.

Ngati chayavili lusenje lwa Nuhu, ndi cheyibwela kuvya magono ga kuwuya kwaki Mwana wa Mundu.

27 בני־האדם אכלו, שתו והתחתנו – הכול התנהל כרגיל עד היום שבו נכנס נוח לתיבה, ואז בא המבול והשמיד את כולם.

Vandu vayendalili kulya na kuywelela, kugega na kugegewa mbaka Nuhu peayingili muwatu uvaha. Fula yivaha yatonyili na manji gakamema na kuvakoma vandu voha.

28 ”גם בימיו של לוט היה המצב דומה: האנשים אכלו, שתו, קנו, מכרו, נטעו ובנו.

Mewawa ngati cheyavili magono ga Lutu. Vandu vayendalili kulya na kuywelela, kugula na kugulisa, kuhila mbeyu na kujenga nyumba.

29 אולם ביום שעזב לוט את סדום המטיר אלוהים אש וגפרית על העיר, והשמיד את כולם.

Nambu ligono Lutu paawukili ku Sodoma, motu na chibiliti vyatonyili ngati fula kuhuma kunani kwa Chapanga na kuvakoma voha.

30 כך יהיה המצב ביום שובי.

Mewawa ndi cheyivya ligono la Mwana wa Mundu peiwuya.”

31 ”אם תהיה מחוץ לבית ביום ההוא – אל תחזור לארוז את חפציך; אם תהיה בשדה – אל תחזור העירה.

“Ligono lenilo, mundu yoyoha mweivya kuvala ya nyumba akotoka kuyingila munyumba yaki kutola vindu vyaki, mewawa na yoyoha mweavikumgunda akotoka kuwuya mumbele.

32 זכרו מה קרה לאשת לוט!

Muhololela gegamkolili mdala wa Lutu!

33 מי שמנסה להציל את חייו יאבד אותם; מי שיוותר על חייו יציל אותם.

Mundu Yoyoha mweigana kuusangula wumi waki, yati auyagisa na mundu yoyoha mweakuyagisa wumi waki yati akuugombola.

34 בלילה ההוא שני אנשים יישנו באותו חדר: האחד יילקח והשני יישאר.

Nikuvajovela kilu ya ligono lenilo, vandu vavili vevagonili pamonga palusongwani, mmonga yati itoliwa na yungi yati ilekewa.

35 שתי נשים יטחנו יחד: האחת תילקח וחברתה תישאר.

Kangi vadala vavili yati vivya pamonga mukuyaga mbeyu, mmonga yati itolewa na yungi yati ilekewa.”

36 שני גברים יעבדו בשדה: האחד יילקח וחברו יישאר.“

Vandu vavili yati vivya kumgunda mmonga yati itoliwa na yungi yati ilekewa.

37 ”אדון, לאן הם יילקחו?“שאלו התלמידים.”במקום שבו נמצא הפגר, שם יתאספו הנשרים“, השיב ישוע.

Penapo vakamkota, “Koki Bambu?” Mwene akavayangula, “Pewivya mtuhi, ndi pevikonganekela manditi.”